והנה מגיע סוף החופש, ועם כל המאורעות שעברו עלינו, הזכירו לי פתאום שאני באמצע סיפור...
אז ננסה להמשיך את התחלת הסיפור, כי לסיפור עצמו, עוד יקח זמן עד שנגיע...
יום שלם נוסעים הלוך, יום שלם נוסעים חזור, ומבלים בחו"ל אולי 3 ימים מלאים, אז מה הפלא שרוב הסיפור הוא עוד 'לפני הסיפור'?
אמנם נפוצה שמועה שבעתיד הנראה באופק, שדה התעופה יעבור לאוטומציה, והכל ילך הרבה יותר מהר, אבל - 'אליה וקאצ' בה'....
אם יהיו מכונות אוטומטיות ששוקלות כל מזוודה וגובות אוטומטית את מחיר המשקל הנוסף.... אני, לתור הזה, מפחד ללכת.
תגידו, המזוודה שלכם תמיד שוקלת כיאות?
לא זוכר מתי זה קרה לי לאחרונה...
אבל, מה זה משנה, העיקר שהגענו סוף סוף לג'נבה [כל הדרך אני מחכה לראות מהחלון את המון בלאן, ואז מתברר שבכלל נסענו דרך שוויץ].
כעת המשימה היא, למצוא את החלק הצרפתי של שדה התעופה.
כמה דקות [ארוכות ומעצבנות] של בלבול, ואנחנו בצד הצרפתי, ממתינים לאוטו המיוחל.
לשם שינוי, קבלנו את האוטו שהזמנו, ולא משהו אחר, ואשע"כ, נאלץ להסתדר עם מה שיש...
אקפוץ לסוף, ואומר שהרכב היה בסדר גמור, אבל לא סחב בעליות!!!
והיו הרבה מאד מאד עליות!!
נראה לי שזה קשור לכל הבעיה שיש כעת בהשכרות הרכבים, שבגלל שאין רכבים חדשים, הרכבים יחסית משומשים יותר, ולכן התפקוד שלהם פחות מהמצופה.
רכבינו גמע 30000 ק"מ לפני שהכיר אותנו, והיה נראה שממש קשה לו עם הדרישות שלנו...
זה מה יש...
יוצאים לכיוון קניון השטן [מה זה השם המוזר הזה? מישהו יכול לדבר עם הצרפתים על הענין? ממש חששתי שזה המקום הראשון שלנו לבקר בו...]
כשבדרך, התוכנית היא לעצור לקנות פריטים שלא יכולנו להביא מהארץ, כמו סכין למשל [לא שלחנו מזוודות לבטן המטוס, כידוע].
אז נוסעים ועוצרים, ונוסעים ועוצרים, וכשהסכין בידינו, אנחנו מוכנים ללכת לפגוש ב'שטן'...
