@dhz תודה

@ditamnon זה חמישה ימים או חמישה שבועות?

@dhz מצב החיסונים שם בכי רע. 

@אלעד-40084 קולומביה נחשבת למותג “בסדר” מבחינת נעליים. אם אתה מחפש נעליים – לך לאחת מחנויות המטיילים (גם למטייל מצויינים) ותמדוד מספר זוגות (כולל המדרסים שלך) עד שתמצא את הנעל הנכונה.   (ובהחלט – בלנסטון אינן נעלי טיולים)

@עמיחי13 תודה . יש לי בשקופיות עוד עשרות מערות בהן ביקרתי. הבעיה היא איכות התצלומים . בחרתי את הטובים שיש לי ליצוג כל נושא שהעליתי. מכיון ששמתי לב שאתה מחובבי ארה”ב ממליץ בחום על המערה בשמורת הטבע גואדלופ שבגבול ניו מקסיקו--טקסס. לצערי כל סרט התמונות שצילמתי בה נעלם בדרך אל או מהפיתוח . רנצי    

@IO את ממש טובה , כתבתי שגם אנחנו מתחילים להבין שיש עוד דרכים להגשים את החלום  אין ספק שדבריך חשובים ואימצנו אותם .  כשנתחיל לרקום עור וגידים לטיול נפרסם לתגובות .  גמר חתימה טובה לכולם ותודה  עודד

@עמיחי13   ליולי 2020 תוכנן טיול לקרינתיה ושבת בוינה. שילוב של טיסות זולות לוינה עם טיול טבע מקסים. כל ההכנות נשמרו להזדמנות אחרת. אם כי במהלך התכנון,הנסיעה מוינה לקרינתיה נראתה לי ארוכה מדי. בתכנון מחדש , הייתי מחפשת טיסה לונציה או משהו קרוב יותר.   ליולי 2021 יש שילוב מיוחד של ההרכב המשפחתי (הבן יהיה לפני צבא) , הקטנים כבר יהיו מספיק גדולים בשביל לונדון,  וההורים מתגעגעים לסקוטלנד. כך שמתרקם טיול עירוני בלונדון + האי סקאי בסקוטלנד,  בתקווה לראות פאפינים 🙏.  

@Maor-Leviov_4113627 עניתי בהצלחה  

@gm165 את סיפור הטיול אני כותבת בבלוג שאני מתחזקת פה באתר. באלבום אני מסתפקת בכותרות קצרות (מעין ראשי פרקים של הבלוג) או שאני כותבת רק את שם המקום שבו טיילנו. הבעיה שלי תמיד היא סינון התמונות. אנחנו מצלמים המון בטיולים, ורוב התמונות מאוד מוצלחות וראויות להיכנס לאלבום, ועדיין צריך לסנן. יוצא שכמעט כל אלבומי חו”ל שלי מגיעים ל-60 עמודים ויותר (אם לומר את האמת, רובם סביב 80 עמודים). האמת שזה כיף לדפדף בזה, אבל אני תמיד תוהה איך אנשים מצליחים לצמצם את עצמם לאלבום של 24 עמודים.

נשמע יופי של טיול בעצמי אני מתכנן טיול באזור אוקטובר לרומא-גארדה-ונציה (בהנחה שיהיה אפשר🙏) והייתי שמח לשאול האם לדעתכם מזג האויר יהיה בסדר?האם האטרקציות פתוחות? כמו הרכבל מונטה בלדו אגב לגבי מה שציינת על הפחד מניפוח האשראי עי מלונות חברות השכרה וכדו….שמעתי טיפ נחמד מחבר שעשה כרטיס אשראי במיוחד לטיול וכל ההזמנות עשה ממנו ופשוט ביטל אותו אחרי שנגמר הטיול...שוה לחשוב על זה

@אורנה1 אמן! תודה

@nzvia1 אם כבר הוזכר קורקובדו- אז אני אספר את סיפור הקורקובדו שלי. את הקורקובדו עשינו בבביקור הראשון בקוסטה ריקה, לפני הרבה מאוד שנים. באותם זמנים לא היה צריך מדריך, היתה תחבורה מוגבלת לכניסות, ההזמנות לאוכל נעשו בפוארטו חימנז במשרד שבקושי היה פתוח… וככה הגענו לפוארטו חימנז. יום היציאה שלנו היה יום שבו לא היתה תחבורה ל- carate, ככה שאירגנו לנו תחבורה משלנו. בדרך הרכב חוצה נהר כלשהוא, וכמיטב המסורת הוא נתקע שתוך הנהר, עד שרכב אחר עבר במקום וחילץ אותנו לצד השני. בקרטה היתה רק חנות פצפונת ובזה המקום הסתכם וככה יצאנו לדרך בשעת בוקר די מקודמת כי התכוונו לצעוד את כל המקטע עד לה סירנה. באותם ימים היו “סיפורי מסע” אחרים שתיארו את הדרך והבהירו שגם לא יוצאי יחידה קרבית יעשו את זה ו-6 שעות נדרשות להשלים את המקטע. דיברנו גם עם הריינג’ר המקומי שהסביר שיש ג’ריקנים שמסמנים את המקום לחצות את הנהר הגדול בסוף ( זה עם הצפי לכרישים) בשפל.. וידענו שנהיה לא ממש בשפל, אבל יחסית בסמוך לו… בעיקרון החלק הזה של הקורקובדו הוא צעידה שרובה על החוף, עם כניסות בודדות לקצה הג’ונגל. לא ראינו כמעט אף תייר מולנו, למעט זוג ישראלים, שכן נראו הכי יוצאי יחידה קרבית שסיפרו לנו שהם לא הצליחו לחצות את הנהר, חנו לצידו ועכשיו הם חוזרים… בסופו של דבר הגענו לנהר המהולל- הרחב, חשוד הכרישים, התחלנו לטפס במעלה הנהר לחפש את הג’ריקנים… ולא מצאנו כלום, לאט לאט כבר מתחילים לראות שהולך להחשיך. אמנם יש לנו אוהל , אבל גם אותו נצטרך להקים איפה שהוא… החלטנו לחצות במקום שנראה לא הכי עמוק ושגם ראינו שיש לנו דרך לטפס אל הגדה השנייה. מים עד המותניים- אנחנו מחזיקים את התיקים באוויר וחוצים… לפני שיצאנו לדרך בחנו את המפות של המסלולים, אבל לא ממש התכוונו ללכת בהם באותו היום- עלינו מהנהר ומצאנו מסלול כלשהוא- שאי אפשר היה לחזור איתו לחוף והוא הוביל דווקא פנימה לגונג’ל על כל מיני שורשי עצים.. כל הזמן אנחנו מתקדמים בהנחה שנגיע בסוף לתחנת הריינג’רים, כי כל המסלולים הקטנים מסביבה יוצאים ממנה , תוך כדי הליכה אנחנו גם מנסים לחשב איפה בכלל נוכל להקים אוהל אם נחליט לעצור באמצע השביל- כי אין שם אפילו נקודה אחת ישרה… והאמת- אנחנו מסוגלים ללכת, אבל היינו מוכנים ל-6 שעות הליכה על חוף, שהן קשות לכשעצמן… ולא לתוספת הבלתי נגמרת הזו.. וכבר היינו ממש עייפים, עם האור האחרון כמעט הגענו לאחורי תחנת לה סירנה..  למחרת היינו כ”כ עייפים ומאחר וכבר צצעדנו באחד מהמסלולים מסביב, החלטנו להישאר ביום בתחנה ולחכות שבעלי החיים יבואו אלינו ( קרה באופן חלקי).. את היציאה כבר עשינו בהליכה אחרי קבוצה שהמדריך המקומי שלה התיידד עימנו וגילה לנו שיש לו שורשים יהודיים.. ואכן ראינו איפה יש ג’ריקנים , כמה קרוב זה היה לחוף וכמה קל לחצות שם… נדע לפעם הבאה אם נחליט לחזור ( ועכשיו זה כבר עם מדריך, אז לא צריך לדאוג..)