סיור בשרונה - תל אביב
-
לרבקה:טמפלרים היום, בערוץ 1 אחרי מבט. -
שוב תודהאורי - אם לא היית מפנה את תשומת ליבי, קרוב לודאי שלא הייתי מודעת לתוכנית. תודה.
זיוה, נירית -
שאלתי על התחושה בסיור או בטיול מאורגן, כי אני נוטה לא להשתתף בד"כ. ובגלל זה קרוב לודאי שאני מפסידה הרבה דברים שהם ליד הבית, מתחת לאף.
את שרונה הפכו למקום היפה שהוא היום כבר לפני שנתיים בערך, אפילו קראו רחוב שם על שם דווד-רבא של בנזוגי ולא הלכנו לטקס... ואף פעם לא מוצאים זמן להחנות רגע את האוטו ולטייל חצי שעה...
חוץ מזה, חשבתי שהסיור הזה יהיה פיילוט ל"חוג" של פעם בחודש - אוטובוס שיוצא לכל מיני מקומות בארץ, ואני עדיין חוככת בדעתי...
רבקה -
שוב תודההיי רבקה
כמי שלא אוהב שיארגנו לו את החיים אני חייב לומר לך: שיש כלל ויש יוצא מן הכלל.היוצא מן הכלל, זה מצב שבו את מטיילת עם קבוצת אנשים ומדריך שאת מכירה.עניין שלא תמיד אפשרי ואז מתפשרים על טיולי יום
כשבו גם אם יש אנשים מעצבנים במיידי ובפרק זמן קצר אז רק ליום אחד.יש יתרונות לטיולי יום, ביחוד כאלה שמרחקי הנהיגה אליהם קשים.או כמו כמויות החומר הספציפי שיש למיין ולקרוא שהם גם רבים וגם קשים למציאה ומיון.את העבודה הזו מדריך מיומן עושה בשבילך,וחושף אותך לדברים שבמקרים רבים לא תגיעי אליהם בכוחות עצמך.לסיפורים המקומיים של כפר ערבי לא תגיעי בעצמך ואותו הדבר לרכילויות פיקנטיות על מיסדי ת'א שתפגשי בבית הקברות הישן.אנחנו מטיילים אחת לחודש בערך עם אנשים שאנחנו מכירים.קבוצה אחת היא של החברים הקרובים שמטיילים ביחד לנושאים שקרובים לליבינו למשל ביפו ת'א-שמציעה איין ספור אפשרויות ,כולל סיום במסעדה, קפה, אופרה ,בלט וכן הלאה.ת'א היא עיר אין סופית ועל אף שמרביתנו משם, היא מציעה איין ספור הפתעות וזה תלוי בבחירת המדריך והנושא.הקבוצה הזו יוצאת לפחות פעם בשנה לצפון או להרודיון וכן הלאה.הם גם יוצאים ביחד לחו'ל פעם בשנה(לרוב בלעדינו).הקבוצה השניה היא של אנשים מהספורטן המקומי.לא מכירים הייטב את האנשים ויש גם מעצבנים.המדריך ענק וכל טיול חויה.מדריכה שחקנית, שלקחנו למצדה הוליכה טיול לדברים שאני יודע ומכיר, אבל ההמחשה עם הלבוש בהתאם, כולל קטעים ספרותיים יותר,הפכו את הטיול לאירוע בלתי נשכח.כל כך אהבנו אותה שלקחנו אותה למלון בעין גדי לארוחת ערב ואפילו שם היא הפתיעה כשנתנה פארודיה על מסכת כזו של סוף שנה בתיכון, או בקיבוץ:"שנית מסדה לא תיפול"--אורי -
זיוה,היה לי ממש מעניין לקרוא את התיאורים שלך.
מעורר רצון לטייל שם גם.
דווקא באום אל פחם, לא כל כך רואה את עצמי בשלב הזה מטיילת בזוג או משפחה קטנה, (לצערי
) והאופציה של סיור מאורגן נשמעת לי מועדפת.
מוכנה לשלם את המחיר של כמה "מעצבנים".
קראתי קצת על הכנסיות בכפר קנה/כנא. הבנתי שמבקרים שם די הרבה תיירים/צליינים בשנה. התפתחה שם מסורת של חידוש נדרי הנישואין בכנסיית החתונה. חביב. כתבו שיש טיילת יפה המחברת בין הכנסיות וגם מזרקות ופינות מנוחה...נשמע ממש כמו אירופה...
מעניין מה האמת...
לגבי הרוב הנשי שמצאתן בכנסיות...
אמנם ברוב (אבל לא בכולן) הכנסיות המערביות/קתוליות ופרוטסטנתיות אכן יושבים נשים וגברים, משפחות, ביחד, ואין הפרדה. בחלק מהכנסיות המזרחיות/אורתודוקסיות/יווניות הגברים יושבים בצד ימין והנשים בצד שמאל. כלומר יש הפרדה, לא מחיצה, בין הנשים והגברים. ההפרדה נתפסת כירושה מההפרדה שקיימת בבתי הכנסת בין הנשים והגברים...
לא נתקלתי בשעות נפרדות. אבל באופן כללי, מחקרים בכל העולם מראים שיש יותר נשים המבקרות בכנסיות לעומת גברים.
טוב הולכת לראות את התוכנית על הטמפלרים.\
נמשיך מחר...
-
בוקר טוב,לא לצפות ליותר מדי מהרחוב המשופץ. אולי זה מפני שעדיין, עם כל הכבוד לצליינות, התיירות שם עדיין לא פורחת כמו בערים תיירותיות אירופאיות, אולי מפני שהוא בסה"כ קצרצר. אבל החצר של הכנסייה היוונית אורתודוקסית בהחלט משרה אווירה אירופאית לדעתי.
-
בוקר טוב,
-
בוקר טוב,
-
בוקר טוב,
-
בוקר טוב,
-
בוקר טוב,
באחד החדרים הצדדיים של כנסיית הנס, התגלה הציור הזה של ששת כדי המים, שאותם ישו הפך ליין.
-
בוקר טוב,
אחרונות ודי להבוקר.
יום נעים.
-
בוקר טוב,זיוה - תודה גדולה!!!! התמונות מקסימות ואין ספק שזה יהיה יעד לטיול באחד השבתות הקרובים. ואפילו צילמת כיור בשבילי...
נשים בכנסיות - נירית, פתאום נזכרתי בכנסיה האוניטרית בכפר של אבי, גם שם נשים ישבו לחוד מגברים ואת צודקת לגבי צידי ימין ושמאל. ואפילו ביציאה מהכנסיה, הגברים יצאו מהכניסה הראשית והנשים מהכניסה האחורית...
התוכנית על הטמפלרים -
היתה מעניינת ביותר! מאוד יכולתי להזדהות עם צאצאי הטמפלרים שבאו לטיול שורשים כאן... הסיפור על משפחת ואגנל שהטמינו את מטבעות הזהב בקיר סופר בסיור, סופר גם שהמדינה לא רצתה להוציא אותם מהארץ לאוסטרליה, על אף שאין להם כבר ערך כספי, כמטבעות ורק לאחר מאבק משפטי הם הגיעו לאוסטרליה למוזיאון הטמפלרים, שם.
הסיפור שהודגש בסרט היה זה שהטמפלרים הביאו איתם לארץ שיטות עבודה אירופאיות שלא הכירו כאן, שהגדילו את התוצרת החקלאית, ושראשוני המתישבים הציונים בעצם למדו מהם - מאוד הגיוני בעיניי.
והכאב הכי גדול שלי זה שאנחנו לא יודעים בעצם לשמר את העבר שלנו...
יום נעים
רבקה
-
בוקר טוב,רבקה, אולי לא תאמיני, אבל כשצילמתי את הכיור חשבתי עלייך. זכרתי תמונה יפה שפרסמת בפורום אירופה בשנה שעברה, כשיונית פתחה אשכול בנושא מים (או משהו כזה). אני לא זוכרת מהיכן התמונה שהעלית, אבל היא יושבת לי בראש ומאוד אהבתי אותה. אז חיבה לכיורים פיתחתי בזכותך ורציתי שיהיה לי אחד משלי
.
את כנסיית הנס כיניתי בשמות שונים (נס החתונה, נס היין). מדובר כמובן באותה כנסייה. הייתי צריכה להעניק שמות שונים לתמונות כדי שלא תקפוץ לי אזהרה שכבר יש תמונה בשם זה.
לצערי הרב מאוד לא זכיתי לראות אתמול את התכנית על הטמפלרים. קיבלתי בזמן את האינפורמציה מאורי. תודה. אבל לא הולך לי עם הטלוויזיה. יש לי ילדה קצת חולה בבית. גם אתמול היא הייתה כך (ולכן אני יכולה לבלות פה עכשיו, היא עדיין ישנה). אבל בערב היה צריך לתת תשומת. עדיין לא השתחררתי מעול ילדים. במחשב אני יכולה לבלות כשנוח לי. תודה רבקה על הדיווח. -
בוקר טוב,זיוה - קודם כל איחולי החלמה, וכמובן שתשומת תמיד יותר חשובה!!!
כפי ששמת לב ודאי, אני מקבלת באהבה את אי יכולתי לגשת למחשב בזמן האחרון...
יום נעים, ומקווה שהקטנה תתעורר ליום חדש וטוב.
רבקה -
צהריים טוביםזיוה, תודה גם ממני על התמונות הבאמת מקסימות, ואיחולי החלמה מהירה לבת (מקווה שהיא כבר מרגישה טוב).
ראיתי את התוכנית על טמפלרים. היא באמת הייתה מענינית ומרגשת אנושית.
זה הזמן להודות לאורי שהסב את תשומת הלב לתוכנית. כבר הרבה זמן לא טורחת לבדוק אפילו מה יש בערוץ 1.
שיהיה לכולם המשך ערב נעים! -
צהריים טוביםזיוה
התמונות באמת יפות וגם הסיפור מעניין.
לי עדיין אין אומץ לטייל בכפרים שלא במסגרת "מאורגן"..
פחדים שכנראה צריך להתגבר עליהם.
נהניתי , תודה
מקווה שנטע מרגישה טוב.
גם הקטנה שלי הייתה היום בבית (חום !! !)
איריס
-
תמונות ראשונות מכפר כנאהי זיוה,
איזה תמונות יפות.
בחיים לא הייתי בכפר כנא, נראה מענין לבקר שם.
איחולי החלמה לילדה, גם לילדה של איריס.
מה נהיה?
גם אני מחלימה מחום מעצבןןןןןןןן (כן, שוב
). -
סיור בשרונה - תל אביברבקה,
מחצית מהשירות הצבאי שלי עברה בדיוק באחד הבתים האלה, קפלן פינת עין דור.
הזכרת לי נשכחות.
אני זוכרת חדרים גדולים, ריצוף מענין, דלתות מיוחדות, חצר פנימית.
השתתפתי בעבר בסיורים בעקבות הטמפלרים בבני עטרות, בבית לחם הגלילת ובמושבה הגרמנית בחיפה.
מאד מענין.