אני קראתי לי כאן בשקט ובעניין רב ומצטרף - בקול - למחיאות הכפיים. 

אומנם אני מודה ומתוודה שזה לא דבר שאני עומד לעשות בטווח הנראה לעין ובכל זאת ...

כל תוספת של נקודות לצד הטוב והיפה במשוואה שלנו היא חיונית. 

שמוליק

גם אין היום שום מודעות לפרחים מוגנים. נתקלתי לפני שנתיים במטיילים שקטפו להם סחלבים נדירים וזרקו אחרי עשרים דקות כי נמאס להם לסחוב.

מחמם את הלב לקרוא שעדיין מתרגשים ככה מטיולים בארץ שלנו, עם כל הבעייתיות של מה שנכתב פה. בעיני טיולים בארץ לא פחות יפים מחו"ל. עדיין מעצבן לפגוש עטיפות של חטיפים באמצע הדרך, קרה לי בחג, בנחל בוקק המקסים. אבל אני חושבת שהמודעות עולה.

אותי מעצבן שהטיולים השנתיים בתיכון הם רשות ולא חובה, ואני שומעת על הרבה נוער שמוותר עליהם. חבל.

יופי של שני פוסטים (שלך ושל אוליב ) על טיולים בארץ, מדי פעם מרענן את  האתר.

אתמול פגשנו הולכים על השביל בעת טיול, הם היו מאוד מאושרים לקבל בקבוק של מים קרים עם קרח היישר מהמקרר...

מי שלא רוצה לטייל בטרמפים -ובודאי משפחה עם ילדים, שלא שייך לה לטייל בטרמפים - לא באמת יכול לטייל עם ילדים קטנים בלי רכב. בהרבה מקומות בחו"ל זה לגמרי אפשרי.

ככה זה כשגרים במדינה שתשתיות התחבורה הציבורית בה לא עומדות בסטנדרטים בסיסיים - כמו, למשל, המינימום של לפעול בימים היחידים בשבוע שבהם אנשים יכולים לטייל.

כדאי אולי למצוא עוד משפחה עם רכב, לבדוק אם יש דרך להגיע בהתחלה ובסוף המסלול ליישוב עם תחבורה ציבורית (שוב, לא בשבת, לא בשישי, לא בחגים...), או לקחת מונית.

(אחר כך מתפלאים למה קל לי לטייל בכל העולם לבדי אבל לעולם לא לבדי בישראל - איך בדיוק???)

זה טיול אליפות.

מסוג הטיולים שלעולם ישארו חקוקים.

ממליץ לכם מאוד על החלק הדרומי מהרי אילת ועד המכתשים. לטעמי הוא היפה ביותר. החבר'ה שצועדים בשביל , והם רבים , הם אלו שנותנים תקוה שמשהו טוב קורה פה. פשוט מקסימים. כל הכבוד על היוזמה על התכנון ועל הביצוע.

חג שמח

מוטי.

הערה לגבי "זו הסיבה, שטיילים "מקצועיים" מטיילים בחולצות מנדפות זיעה בעלות שרוולים ארוכים" - בעיניי זה עונש לטייל עם חולצה ארוכה, מנדפת או לא. בטח במזג אוויר ישראלי. בסופו של דבר, מול כל הביגוד המקצועי והיקר, מצאתי פה ושם בחנויות בגדים רגילות זולות (בחו"ל, אני לא קונה בארץ בגדים) חולצות שמתאימות לי - בד נושם, חתך גדול בשרוול כדי לאוורר, אבל עדיין כיסוי על הכתף. בניו זילנד, שם יש שמש צורבת במיוחד (גם בהליכה בחמש מעלות ביום מעונן נשרפים מהקרינה) הלכנו מדי פעם עם צעיף זול מהמזרח, חצי שקוף, שהצל על הכתפיים בלי לחמם מדי. ייתכן שיש מי שמוצא את הציוד המקצועי של חולצה-מכנס המוגדרים למטיילים יותר נוח, אבל אחרי שניסיתי כך וכך, לא תמיד יש הבדל משמעותי, אם בכלל (חוץ מהמחיר, לרעת הביגוד המקצועי). צריך פשוט למצוא גזרה נכונה מבד נכון.

מיזם נהדר. אני מקווה שההולכים מרגישים בעת הצעידה, מה שהמתכננים רצו שהמטיילים ירגישו.

שתיים מאחיותי הלכו את השביל רצוף מתחילתו ועד סופו. אחרים במשפחתי הלכו חלקים. 

אני טיילתי במרבית המקומות שהשביל עובר בהם, אבל לפני שהוא היה שביל...כלומר, לא הליכה רצופה מצפון עד דרום. 

אחד החלומות שלי זה כשהילדים יגדלו קצת, ויהיו מסוגלים להליכה של ממש [כרגע הקטנה בת 4 הולכת יפה 4-5 ק"מ רצוף אבל לא הרבה מעבר ולא ימים רצופים...] ללכת את השביל עם הילדים. 

אכן זה אתר מעולה (!), וקראתי בו רבות.
אני קוראת בו על טיולי החלומות שלי, מעין "אתר המגירה" שלי. למשל ה AV1, שיש שם מידע מסודר ומפורט מאד, וה TMB (שאת עשית, נכון?).
שמחה שאשכול הזה מתחיל לאגד מידע חשוב ורלוונטי למטיילים הבאים.

איזה סיפור מרענן הבאת לנו כאן

כל הכבוד לכם ולילדים!!

מאד אהבתי את הרעיון וגם את היישום שלו. אהבתי שידעתם איפה לוותר ולהתגמש, שהייתם "מחוברים" לעצמכם ולרצונות שלכם, ולא נכנעתם למה שצריך/מקובל/כולם-עושים וכו'...

ולכל מי שמתכנן ללכת את שביל ישראל - ממליצה בחום רב על האתר "הייק" שיש בו מידע שלא יסולא בפז (כולל פורומים פעילים, סיפורי טיול וכו' והכל בעברית!), על טרקים בעולם בכלל ועל הליכה בשביל ישראל בפרט.

אורה