חזרנו עייפים אך מרוצים (מאוד-מאוד-מאוד)!

זהו הטיול המשפחתי השישי שלנו בצפון אמריקה עם קרוואן.

הרכב:

זוג הורים + חיילת משוחררת בת 21 + תלמידת י"ב בת 17 + תלמידת כיתה ח' בת 13.

מסלול כללי:

קולורדו- דנוור, גן האלים, פייקס פיק, פארק הדיונות הגדולות.

ניו מקסיקו- פסטיבל כדורים פורחים באלבוקרקי, סנטה פה, פארק אוהלי הקשה, מערות קרלסבד, פארק הדיונות הלבנות.

אריזונה- עיר הסלעים, טוסון, ביוספירה 2, יער העצים המאובנים, קניון דה שיי.

נגיעה בארבע הפינות, וחזרה לקולורדו- דורנגו, כביש 550, הקניון השחור, קניות .

תקופה:

חגי תשרי - שלושת השבועות הראשונים של אוקטובר 2016. סה"כ 18 ימי קרוואן - הטיול הקצר ביותר שלנו בצפון אמריקה.

את פרטי החוויות אכתוב בהמשך...

בינתיים אני יכולה לספר, שהיה טיול קסום, וזאת למרות ואף-על-פי בעיות בריאות שתקפו אותנו .

מזג האוויר היה הכי טוב שיכולנו לבקש - אפילו לא יום גשום אחד, השמש חייכה אלנו בכל בוקר, במקומות הקרים לא היה קר מידי, במקומות החמים לא היה חם מידי, ופה ושם הייתה שלכת צהובה ויפהפיה בעיקר של עצי ה- Aspen (צפצפה רעדנית).

התכנית הכללית של הטיול התיישבה אצלי "במגירה" לפני שנתיים.

הגדולה רק התגייסה, והייתי אופטימית מידי כדי לחשוב שהיא תוכל לקבל חופשה מספיק ארוכה. לכן הזמנתי מקום לקרוואן (שעוד לא נולד) במתחם של פסטיבל הכדורים הפורחים (תחילת אוקטובר 2015). משהבנתי שהתוכניות שלי לא ממש מעניינות את צה"ל, ביטלתי את המקום, ונסענו לקרואטיה . (טיול מספיק קצר המתאים למידותיה של חיילת.

מיד כשחזרנו מקרואטיה, בדקתי את לוח השנה, ושמחתי לראות שחגי תשרי 2016 יוצאים באוקטובר, וזה אומר:

- החיילת כבר תהיה אזרחית

- החגים יוצאים באמצע השבוע, כך שממזערים נזקים בבית הספר

- החגים יוצאים באוקטובר, כך שיהיה נוח יותר לטייל במדינות החמות - ניו מקסיקו ואריזונה

- כמו בכל שנה, פסטיבל הכדורים הפורחים באלבוקרקי מתקיים בשבוע הראשון של אוקטובר - מתאים לנו בדיוק!!!!

היה איזה שלב מדאיג, שדברו בבית הספר על כך שהנסיעה לפולין של מי שאמורה להיות ב-י"ב, תתקיים באוקטובר, אבל לשמחתי הרבה העבירו את הנסיעה לאפריל 2017..

דבר ראשון (כמו שעשיתי לפני שנה), הזמנתי מקום לקרוואן (שעדיין לא נולד) במתחם של פסטיבל הכדורים הפורחים, והתכנון יצא לדרך.

זה המקום להודות באהבה למי שעזר: אושרה, עודד, דורבן, דורון, יערה, מוני, ועוד רבים אחרים!

טיסות:

הלוך - עם יונייטד, מתל אביב לדנוור דרך ניוארק.

הטיסה הייתה ביום חמישי בלילה, שלפני ראש השנה - אחד הימים העמוסים בשדה התעופה בן גוריון. תעודת צוות האוויר שלנו, הצילה את המצב. הכל עבר חלק. הקונקשן בניוארק היה נוח מאוד. היה נפלא!

[במאמר מוסגר, זה המקום לספר, שהבת המשוחררת ואני יצאנו כחמישה ימים קודם ככוח חלוץ. טיילנו בניו יורק (מתנת שחרור - טיול אם-בת), ופגשנו את שאר המשפחה בניוארק. הכל תקתק כמו שעון שווצרי. מעללנו בניו יורק + הופעה של אדל במדיסון סקוור גארדן הם סיפור בפני עצמו ].

חזור - עם אייר קנדה, מדנוור לתל אביב דרך טורונטו.

היה קונקשן מאוד קצר, אבל לא היינו צריכים לאסוף מזוודות, אז היה בהחלט סביר. אנחנו מעדיפים טיסות ישירות, אבל אם חייבים קונקשן, מעדיפים קצר.

האמת היא שהיו לי הרבה צפיות גם מאייר קנדה וגם מהדרימליינר החדש, ולכן, קצת התאכזבתי. זה לא שהיה נורא, אבל ציפיתי לוואו(!). היה סביר בהחלט, כמו כל טיסה אחרת ורגילה.

כמשפחה מנוסה בטיולים בכלל, ובטיולי קרוואנים בפרט, הרשנו לעצמנו "להתפרע" עם נסיעות ארוכות. הנסיעה בכבישים הנידחים והאין סופיים, היא חוויה בפני עצמה. גם העובדה שטיילנו עם "ילדים" בוגרים למדי, אפשרה לנו לבסס את הטיול על נסיעות כאלה. היה כיף! אבל.... בתקופה הזו של השנה, הימים די קצרים, מחשיך די מוקדם, וזה היה מוטיב חוזר במהלך הטיול שלנו השנה. פרטים בהמשך....