עפרהל’ה, אחרונה חביבה במיוחד 

אני מאד אוהבת את התגובות שלך, את בעצם מסכמת את ההיי לייט של הסיפור שלי…

באמת שוויץ הייתה קצת אכזבה לדידנו ואני שמחה שרב הימים התרכזנו באיטליה היפה אליה בטוח עוד נחזור.

איזה טיול נינוח ונהדר וכולו מקושט בצבעי השלכת המדהימים!!! איזה תמונות מרהיבות שצילמת!!!

הכשרון שלך במציאת בתים מדהים אותי כל פעם מחדש. אין עלייך!!!!

לקטנטונת שלך יש טעם משובח. מה שמסקרן אותי זה אם ג'ורג' יודע שיש לו בת קטנה? ​​​​​​

אני זוכרת שכשנסענו מאזור אגם מאג'ורה ללוקרנו בשוויץ כולנו הופתענו לראות את ההבדלים. הדבר הראשון שפגשנו היו בניינים מכוערים, רחובות אפורים ומלוכלכים. זה כ"כ בלט במיוחד שהגענו מאיטליה שבה כל פינה היא פינת חמד מטופחת להפליא.

עכשיו משאכלתי את המנה העיקרית אלך אל הקינוח-הבלוג!

נשיבוקים,

עפרה

שבוע טוב,

רבקהל’ה – תודה על הביקור בסיפור שלי, היה נחמד שטיילנו שתינו במקביל, בשלכת – האחת גרמנית-אוסטרית, השנייה איטלקית…

בועז – כמיטב המסורת, אם תסע לקומו, אני מחכה לסיפור שלך...

כמיטב המסורת, כנראה שגם אני אסע לשם

אני מאוד אוהבת שמניחים לך לטייל לבד – את מפיקה מהטיולים האלה את התמונות הכי יפות!

תודה!

רבקה

אמיש, כייף שבאת לבקר בחופשה הסתווית שלי.

לגבי קומו בפסח – אני בטוחה שהאגם יפהפה בעונת הפריחה כשכל הגנים מתחילים ללבלב ולתהעורר מתנומת החורף, אבל, כדי למקסם את השהות שם מומלץ רכב.

אמנם כמו שכתבתי למרינה אפשר גם להסתדר בתחבורה ציבורית, אבל אם יש אפשרות לשכור רכב אז עדיף.

ארז – מעניין מה היעד הבא שלך…???? אולי שוב נהיה מתואמים 

כנראה שלא רק ביעדים אנחנו מתואמים…

כי ברומא לא נתקלתי בשלכת כל כך, לגן צילמתי את השלכת אצלי בבית ותכננתי לשלוח את זה בסוף הסיפור טיול שלי

חחחחחח

גרמת לי להרהר… מחפשת יעד לטיול בפסח, יומולדת 40 לבעל… אולי שם??

בקומו תמיד היינו בדרך ל.. והקדשנו לו חצי יום עד יום, לא מספיק לדעתי, ותמיד רוצה לחזור אליו לעשות שייט ארוך באגם כמו שעשיתי בגיל 16 , שייט ממנו רואים את כל הוילות המדהימות והנוף מדהים.

בגיל 16 הייתי במשלחת חילופי נוער והתארחנו בקומו, במשך שבוע שלם ישנו בוקמו, התארחתי אצל משפחה איטלקית מקומית שאירחה אותי למופת, כל ערב הכינו מאכל איטלקי אחר ולקחו אותי לטיולים באזור. היה להם בית אותנטי מדהים (שכילדה  לא ידעתי להעריך). 

בוקר אור,

ארז,  אני רואה שהשנה אנחנו מתואמים בבחירת יעדים...אגב, הפעם הראשונה בה נתקלתי בחנות טיגר הייתה ברומא וכבר אז מאד התלהבתי מהצבעוניות שלה, אח”כ נפגשנו שוב באמסטרדם ובקומו.

שירלוש, באמת איזה כייף הייתה החפיפה המשותפת באיטליה...פעם הבאה אולי ניסע יחד….

התגובה שלך בכללותה עשתה לי את הבוקר מאד שמח. 

אורנהל’ה, כייף שאת מלווה אותי לאורך הטיול הקצרצר. הגענו לטרמינל לאחר החזרת הרכב בשעה אחת וחצי. חצי שעה מוקדם מדי, לא נורא….

מצרפת לכם התחלה של שלכת אדומה מהגינה שלנו:

חזרתי שוב לראות את ארוחת הסיום שע’ ושס’ הכינו.. טעיםםםם!!! 

באמת, אין על איטליה מבחינת ארוחות… 

אז כמה זמן לפני הטיסה הגעתם לשדה למרות הדרך הפתלתלה?

נהניתי כל כך!! תודה על סיפור כייפי ונעים ועל תמונות משובחות. 

אורנה

מיקוש חברתיי החמודה!

איך, איך שתינו היינו במקביל בבלה איטליה…! תענוג מתמשך!! 

כמה שאני אוהבת את אגם קומו. זכיתי לבקר בו פעמיים – בירח דבש (והנה עוד דבר משותף לשתינו – הריון באיטליה  ) וכעבור 19 שנה, עם הצאצאים וההורים בטיול התלת דורי שלנו.

אבל מה אני מקשקשת על עצמי, כשהמראות המקסימים מהטיול שלכם מתנוססים נגד עיניי. איזו שלכת מרהיבה! איזה אגם מהמם! והוילות האלה עם הגנים…!

והחנויות בעיר קומו ובעיירה בלג’יו… אז מה אם היא קטנה?! ההנאה ממנה גדולה!

השתעשעתי מאד מ-ס’ שרצה להגיע מוקדם ככל האפשר לשדה התעופה. מזכיר לי את “הסמכים” שלנו…  וגם תוכנית הארכת המסלול שלך מאד הצחיקה אותי והזכירה לי נשכחות…. (הוי, כמה שאנחנו דומות!).

אהבתי מאד את הגיחות הזוגיות הקצרות שלך ושל ע’ – ובכלל, נראה כי הטיול שלכם היה רגוע במיוחד. ואיך אפשר שלא – עם כזו וילה בה השתכנתם ועם אוכל מעולה ובעיקר – בעל הבית המתיאו הזה!!! בליסימו  שובר לבבות…. 

מיקוש, כל הכבוד על האשכול הקסום הזה וגם על הבלוג המשובח, כהרגלך. נהניתי עד מאד, כתמיד...

תודה רבה. היה לי כיף לטייל אתכם ברגוע.

בונה נוטה , מיה אמיקה 

שירלי

ורק התייחסות קטנה לחנות TIGER שקראת לה חמודה
אנחנו נתקלנו בה לראשונה בברצלונה לפני מספר שנים ומאז היא נקודת דרך
בכל הטיולים האחרונים שלנו גם בקפריסין גם בהולנד ועכשיו גם ברומא...
חנות גדג'טים קטנים, פיצ'פקס ומתנות שכל המשפחה אוהבת את הקונספט שלה

נשאלתי בפרטי אבל עונה גם כאן כי זו שאלה שהעסיקה אותי בשעתו ואולי תעניין עוד אנשים:

היכן עדיף להתגורר  האם בעיירה פורלצה (יש בית דירות שמככב כאן בטיפים) או בכפר שלנו, טרמצו?

התשובה לא חד משמעית:

פורלצה:

בעד: בפורלצה יש מגוון גדול של סופרמקטים

למי שמתכנן מספר גיחות לשוויץ – כגון לוגאנו, עמק ורסצקה וכד’ אז המיקום שלה יותר נח (בהנחה שיש לכם מדבקה לאוטוסטרדה השוויצרית).

נגד: עיירת גבול מכוערת למדי.

יושבת בקצה אגם לוגאנו ולא על אגם קומו.

אם רוצים לבלות בעיקר באזור אגם קומו אז ההגעה לקומו מפותלת וארוכה למדי.

טרמצו:

בעד: כפר יפה עם נוף מדהים לאגם קומו וטיילת נהדרת.

נח מאד לפעילות סביב אגם קומו – מעבורת לבלאג’יו ולוארנה, וילה קרלוטה וכל הכפרים היפים סביב, כולל מאנג’יו המקסימה.

גישה נוחה לכביש המהיר המוביל לקומו ולמילאנו.

חסרונות: אין סופרמרקט בכפר צריך לנסוע לעיירה לנו, מרחק 7 דקות נסיעה (ממש לא נורא).

בגדול אם התכנון הוא רק להיות באזור אגם קומו אז אני בעד טרמצו והוילה בה התאכסנו.

סיכום:  טיפ + מסקנות + שיר

הטיפ שלי קשור לשדה התעופה. את הרכב מחזירים בטרמינל 1 ואילו הטיסה יוצאת מטרמינל 2

אם אתם עם ילדים ומזוודות, ממליצה להוריד את הכבודה בטרמינל 2 ושרק הנהג ייסע לטרמינל 1 להחזיר את האוטו ושיחזור לבדו בשאטל לטרמינל 2.

אחרת זה טרטור לכל בני המשפחה.

המסקנות:

• הסתיו היא עונה נפלאה לטיול. השלכת משדרגת כל מקום ומוסיפה גוון מיוחד לחופשה.

• טיול לחו"ל שמגיע חודשיים אחרי נסיעה ארוכה מאפשר לקחת את הנסיעה באיזי ובעיקר לנוח.

• חופשה רב דורית היא דבר מומלץ, לכל בני המשפחה.

• איטליה משמינה. נקודה.

והשיר, לזכרו של ליאונרד כהן (מקדישה באהבה לאורנהל’ה):

תודה שטיילתם איתי, ניפגש שוב בקיץ...

יפה, דפנה והדר,

איזה כייף שגם אתן פה ונהניתן מהסיפור…

מצרפת לכן קצת פרחים מאיטליה.

נהדר!!!

היה תענוג לטייל איתך.

כרגיל את כותבת כל כך יפה ומעניין.

תודה רבה,

נועה (הדר)

תודה על השיתוף, עכשיו אעבור לבלוג.

בדיוק כשעצרנו בגלידריה, בעיירה החמודה ארג’נו, התחיל לרדת גשם קל, כאילו מזג האוויר אמר לעצמו “אם ס’ לא רוצה לעצור לשעתיים טיול בדרך, אז אפשר להוריד גשם”

הדרך האיטית לאורך האגם היה לא פחות ממדהימה וברגע שעלינו על הכביש המהיר לשדה התעופה מבחינתי נגמרה החופשה.

אריודרצ’י איטליה, היה מאד מוצלח.

יום אחרון

צריך לפנות את הדירה בשעה עשר ולכן אנחנו קמים מוקדם כדי להספיק הכל עד עשר.

הטיסה רק בארבע. אני מחשבת שכדי להיות בשדה באחת (על מנת להחזיר את הרכב בטרמינל 1 ולהגיע לטרמינל 2 באוטובוס) צריך לצאת מאזור העיר קומו בשעה 12 – כלומר יש לנו שעתיים לטייל בסביבה. 

וכאן מגיע הוויכוח הראשון של הנסיעה הרב דורית. ס’ מתעקש לצאת ישר לשדה התעופה. הוא חושש שיקרה משהו בדרך ונאחר לטיסה.

לא עוזרות כל הטענות שלי ושל ע’ שנתייבש שעתיים מיותרות בשדה.

בדיעבד, סיפרה לי גיסתי, שבכל נסיעה הוא לחוץ להגיע לטיסה, גם אם הטיסה רק בערב.

בסוף הגענו לפשרה – נעצור לגלידה באחת העיירות בדרך.

(ועל הפשרה הזו הוספתי, בלי שאף אחד ידע, גם נסיעה בדרך האיטית, ממש על שפת האגם)

אני קצת מתבאסת מהפשרה, תכננתי לעצור בבית הקפה של וילה ד’אסטה בצ’רנוביו ואולי גם שיטוט בעיירה.

נפרדים מהדירה, נפרדים ממתיאו, נפרדים מטרמצו הכפר הנחמד.

בוקר טוב,

רחל יקרה, אני שמחה שאת פה איתי וגם שם...לצערי אין לי עוד הרבה לאן למשוך את הסיפור, ממש תיכף נגמר...היה קצר הפעם.

ג’ני – אני שמחה לראות אותך כאן, נראה לי שאכן מדובר באותה מסעדה, אגב, גם המלצרית שלנו הייתה זעופת פנים.

למרות שקראתי בשעתו את הסיפור שלך, כעת אני אחזור לקרוא אותו מזוית אחרת, של היכרות עם המקומות המוזכרים (ראיתי שצרפת תמונה של הגלידריה הסמוכה למסעדה, הגלידה דווקא הייתה טעימה...)

אמנם הגעתי באיחור, אבל ככה יצא לי לקרוא את הכל ברצף ולהתענג על כל תמונה ותמונה.

תקופת הסתיו מתבררת כעיתוי נהדר לאגם קומו- צבעי השלכת (שבהחלט משדרגים פלא את וילה קרלוטה שפחות מרשים באביב), העדר הצפיפות, הרוגע.

רק מה - יש לי הרגשה חזקה לפי התיאור והתמונות שהמסעדה הלא טעימה בלנו היא בדיוק אותה אחת בה חווינו גם אנחנו נפילה . האומנם??

אמנם קראתי מייד על ההתחלה את הכתבה בבלוג הנהדר שלך,

אבל מידי פעם פזלתי לכאן והסנפתי את כל מה שהעלית .

כי אין מה לעשות זו בליסימה איטליה.

לא לחינם ביקרתי באגמים כבר 4 פעמים.

אני חולה על האיזור הזה.

כל מקום שאת מציינת מעלה לי זכרונות.

אהבתי את הארוחה שע’ הכין. נראית מושקעת.

אני צריכה לשלוח את רפי  לקורס אצלו.

תעשי לי טובה תמשכי את הטיול כמה שיותר

רחל  לבון