אהבתי את הטיול שלכם במקומות פחות מתויירים  

גם אנחנו התוודענו לכך שהולנד התיירותית כל כך מעיקה ומאוסה ולעומתה הולנד הפחות מוכרת לתיירים פשוט נהדרת 

רובי 

נראה ונשמע מצויין. 

אהבתי את הסיכום שלך לטיול ומזדהה עם כל תובנות החינוך למעט הקופי שופ. אני אהבתי אחד אחר.

מוטי

אני על הפארק הלאומי הבייסבוס, האתר הכי שווה , שישראלים לא שמעו עליו. 

גם אני טענתי כך אחרי הטיול בהולנד , נהנו שם בשייט ג’ונגל באופן שאין לתאר

וזאת בניגוד לחיטהורן המתויר והמסחרי הזה שעברית בו זה לא עם 4 כיוונים, זה גם בחל החורים שבין לבין.  

וקבל גם מפה מבט של כבוד על הקופי שופ החביב עליך

זהו, תיארתי את המקומות בהם היינו בין 1-3 כיווני עברית. היינו בעוד מקומות ועשינו עוד כמה דברים, אבל כיון שהם ממש בתלם המרכזי (ארמון הט-לו, הוחה פלואה וכיוצ”ב), לא חושב שאוכל להוסיף ידע למישהו.

עוד כמה מילים על אמסטרדם עם מתבגרים – כמובן שרק על עצמי לספר ידעתי. הגדולים 14-17.5 נגנבו מהוויב של העיר הזאת, שאת הרוח שלה אפשר אפילו להריח באוויר. הם הסתכלו צילמו והריחו. כל דוכן עם הקשר למריחואנה זכה להתעניינות ולמבטים ארוכים, כל דגל להטב”ב לניתוח והסבר. מבטים לוכסנו גם  לכיוון התיירות והבנות ההולנדיות, חתיכות כאלה אתה באמת מדפדף בכל ז’ורנל.                                 

אני כמובן טרחנתי וניצלתי את הרגע לשיעור היסטוריה וחינוך קצרים. קצת סיפורי מורשת מהעשרה ימים שביליתי באמסטרדם בשנות ה- 80 – ונשבע לכם כשהראיתי להם את הקופי שופ החביב עלי (או לפחות ככה זכרתי כי זה היה בסביבה של בית אנה פראנק) זכיתי אפילו לרגע של מבטי כבוד.

וחינוך? זה קל מאד. ראשית לא קונים סוכריות קאנביס ו/או כלי עישון יום אחד לפני גיל 18. שנית, רוצים אמסטרדם משלכם? אין בעיה. תעבדו, תחסכו ותיסעו לטיול שלפני צבא. בכיף.

רק מה, לעבוד ולחסוך, זה כבר שינוי פארדיגמה עבורם. מילדות הם רגילים  לקונספט אחר לגמרי :

ילד : “אבא אפשר 100 שקל”

אבא : “למה?”

ילד : “בלה בלה בלה כל שהוא”.

אבא : “אתה לא צריך בשביל זה 100 שקל, מספיק 50”

ילד : “אמא אפשר 100 שקל?”

אמא : “בשביל מה?”

ילד “בלה בלה בלה כל שהוא”.

אמא : “מה פתאום 100, זה לא מספיק . הנה קח 150”

הצעירה אגב (10) נהנתה מאד מהחשמלית והחנויות. 

לחלוטין כיוון עברית אחד, וגם זה עם פרוטקציה.

הפארק ממוקם בדרום הולנד והוא שמורת הטבע הגדולה באירופה מסוגה – אזור ביצות של מים מתוקים שגיאות ושפל הם הגורמים מעצבי הנוף, הצמחייה בע”ח וכד’.

זה מקום מדליק. מרחבים גדולים, מים ועוד מים ועוד וירוק. זה מין ג’ונגל אירופאי כזה.

אני חושב שהפעילויות העיקריות הם שייט – חתירה בקנו / קיאק או שייט עצמי בסירת מנוע קטנה, מסלולי הליכה לאורך המים וכמובן אופניים שצריך להביא מהבית כי אין להשכיר במקום…

אני תכננתי  על חתירה כמובן וגם הנינג’ות התלהבו, אבל ההנהלה הודיע לי ש “היא לא נכנסת לקיאק בקור הזה (והיה בהחלט קריר) כי היא בטוחה שזה יגמר רע.” אין לה בעיה כמובן שאנחנו נהנה והיא תשב באוטו ותקרא ספר. בפולנית זה בטוח היה נשמע הרבה יותר טוב, אלא שהיא לא מהתפוצה הזו .

כיון שבאמת היה בוקר קריר (6 מעלות ואח”כ עלה עד 10 בצהריים), נטיתי להסכים אתה. ידעתי בוודאות שאם ניכנס למים לחתור, מישהו יירטב, כי הנינג’ות לא יתאפקו, והיינו כבר ארוזים לגמרי יום לפני הטיסה ובלי בגדים להחלפה.  אז למרבית אכזבתם ובהתאם להמלצת המקום שכרנו סירת מנוע קטנה ויצאנו להרפתקאה בג’ונגל.  אלה היו שעות של אושר, כולל ההיתקעות הבלתי נמנעת של המדחף בבוץ, כולל חוסר השקט הקיצוני (של ההנהלה) כשהקטנה אחזה בהגה, מה שגרם לדמעות של צחוק מצד המשתתפים האחרים.

אני באמת ממליץ בחום.

 פארק לאומי בייסבוס

זה הקישור לאתר שלהם שם תמצאו את כל הפרטים.

בשורה תחתונה : כנראה האתר הכי שווה בהולנד שישראלים לא מכירים

על אלו שהיינו באמסטרדאם לא כתבתי כי זה לחלוטין 4 כיווני עברית, גם לא נרשמה התלהבות מיוחדת, פרט לשוק של יום שני NOORDERMARKT‏ שהיה אחד הטובים ועליו כתבתי.

את יודעת משהו, במחשבה שנייה גם השוק של שבת, בכיכר nieuwmarkt, שווה ביקור. הוא קטן יש בו חצי פשפשים, רבע ג’אנק ורבע מעצבים. נרשמה התפעלות רבתי ממעצבת שעושה תיקים מבד ממוחזר של אוהלים סובייטיים ומסתבר שיש לקנות כאלו בארץ בהמון כסף אבל אצל המקור היה הרבה יותר זול + שיחה מעניינת.

כייף להיזכר בהולנד – מכל מיני טיולים...כמו למשל דוונטר שגילינו במקרה.

הכי מעניין להגיע למקומות הלא מתויירים ולראות עד כמה הם יפים. 

מה עם איזה שוק פשפשים? 

אמרספורט גם הייתה בתכנון שלנו

אך פספסנו אותה עקב חוסר זמן...

כיף !!!

גם אנחנו מצאנו את הולנד יעד מוצלח למתבגרים.

(מדד כיווני העברית משעשע)

לא רחוק מאוטרכט ממוקמת העיירה היפה הזו. בליבה עיר בינימית מוקפת חומה עם כיכר מרכזית יפה ומזמינה. ,תעלות מים, מדרחובים, חנויות, שוק עירוני בכיכר De hof בשישי ושבת. אנחנו היינו בשבת וקנינו בעיקר מדוכני האוכל – גבינות, פיצוחים, נקניקים וכד’.

חנייה דקה הליכה לתוך החומות Parkeergarage Soeverein

בכתובת Soeverein 36,  Amersfoort

דוונטר היא עיירה בונבוניירה, כיוון עברית אחד מקסימום, שממוקמת במזרח הולנד, יכולה להתאים למי שמסתובב באזור אפלדורן – ארמון הט לו.

אהבנו בה את סמטאות הצרות, כרכובי הבתים המסותתים, האדניות הפורחות במפתני החלונות, את החנויות הרבות עם ייצוג נכבד לפרטי ווינטג’ וכמובן את מוזיאון הצעצועים.Speelgoedmuseum Deventer

בכתובת Brink 47,  Deventer

מוזיאון הצעצועים קטן וחמוד, סוג של מוזיאון למוזיאונים, מציג צעצועים מהמאה שנים האחרונות. ההורים התלהבו מצעצועי ילדותם, הנוער השתאה איזה צעצועים מעפנים היו פעם ובאולם של הצעצועים הדיגיטליים (אטרי וכיוצ”ב) כבר התלהבו כולם. בילינו שם שעה בכיף.

חנייה בתשלום לא גדול בבחניון המרכזי Centrumgarage

בכתובת Op de Keizer 1, 7411 TC Deventer

NNA ליד החניון סניפים של HEMA ושל CַַA למתעניינים בז’אנר או למי שלא הביאו מספיק תחתונים מהארץ ולא מצאו זמן לכבס…..

בשורה תחתונה – עיירת הצעצועים והוינטג’

תודה יקירי. 

הסיפור מקסים ושורה תחתונה עושה סדר

וכן,באמסטרדם ,הלינה יקרה

פארק וולבי Walibi שכתובתו RJ  8256 ,Biddinghuizen הוא מז’אנר מתקני האקסטרים ופונה לבני נוער ומבוגרים. בסופי השבוע של חודש אוקטובר הפארק עובד במתכונת שונה מהרגיל :

1. שעות הפתיחה מתארכות עד 23:00
2. המחיר עולה בכ- 35% מהרגיל השנה היה 37 יורו
3. אין אפשרות לרכוש כרטיסים במקום אלא רק באינטרנט, ביום ספציפי
4. אין כרטיס אלקטרוני כך שצריך להדפיס את הכרטיס שנרכש באינטרנט
5. החנייה “חינם” – כלולה במחיר כרטיס הכניסה.

הייתה לנו התלבטות לגבי הנושא, בעיקר כיון שרכישת כרטיסים מראש מקבעת תאריך כניסה ולא מאפשרת גמישות שקשורה בעיקר למזג אויר גשום.

לא היה גם ברור מה ההבדל בין יום רגיל ליום הלואין מעבר להארכת שעות הפתיחה. בסוף החלטנו ללכת על זה וטעינו בגדול וזכינו בגדול.

הגענו לפארק בשעות הבוקר המאוחרות, כי הרי אין צורך למהר, ממילא נשאר עד הסוף. הגענו אמנם בין הראשונים אבל יחד אתנו ןומעט אחרי שנכנסנו  נהר לפארק נחיל של בני נוער וצעירים הולנדים. באלפים. הפארק מלא עד אפס מקום. תור למתקנים נמשך שעה לכל הפחות ועד שעתיים למתקנים מבוקשים! תור לשירותים, לדוכני האוכל בהתאם. והמתקנים בפארק שווים בהחלט, כמובן לחובבי הז’אנר. לאלו, כמו ביתי הצעירה שמתענגים על חיכוך התריסריון בטחול בעודם מסתובבים 360 מעלות בתאוצות כובד שגם טייס F-16 לוקח ברצינות. אבל התור, אפילו שהוא מנומס והולנדי הכביד מאד. מסתבר שיכול היה להיות מוצא אם היינו רוכשים כרטיס fast lane, שמאפשר כניסה מהירה ללא תור כמעט. אבל כאמור, את זה היה צריך לרכוש מראש ובמחיר שערורייתי. כיון שההולנדים אינם ידועים בפזרנות, המסלול המהיר היה כמעט ריק.

אז הגיע שעה 4 אחה”צ.  הם כמעט לא הספיקו לעלות על שום מתקן בגלל התורים ,התחיל לטפטף וגם לא היה שום סימן מיוחד להלואין. התאספנו מיואשים לאכול משהו וסיכום ביניים של כולם היה שמדובר באכזבה גדולה. ותוך כך, כמו שנהוג לומר בשמן האחרון, הפארק המשיך להתמלא…. אחרי האוכל הנינג’ות הלכו לעוד תור אינסופי ואנחנו (האמצעי שלי ואני) מצאנו מחסה תחת איזו סככה שבקצה שלה במה קטנה. הגשם התחזק. בחמש עלו שני די ג’י לבמה והתחילו לתת בראש. קהל התחיל להתאסף וישבנים להתנועע. האמצעי שלי התעורר לחיים . האמת שגם אני. בשש, כבר חשכה מוחלטת והנינג’ות ירדו מהמתקן. הלכנו כולנו ללובי הכניסה לפארק, לשירותים וחישוב מסלול מחדש. פתאום הנינג’ה הכי גדולה ברוח והכי צעירה בגיל ראתה שיש איזה מתקן שמאד רצתה ועכשיו אין בו (יחסית) כמעט תור. בשבע האמצעי אמר לי בוא נקפוץ לבמה המרכזית יש שם איזה מופע. אז הלכנו וחטפנו גל התלהבות לפנים. זה משהו אורקולי בנושא הלואין עם קולות וצלילים ולייזרים ורקדנים ומה לא. בקהל ראינו שמסתובבים כל מיני שחקנים מחופשים. התחיל להיות מעניין.

כשהנינג’ות יצאו מהמתקן ממש מרוצים החלטנו לחזור ולהסתובב בפארק, כי התחיל ערב הלואין. זה הפשוט מקסים. בכל מיני פינות יש שחקנים מחופשים, תאורה ופירוטכניקה שמטרתם להפחיד את הקהל. והקהל משתף פעולה בהתלהבות. כל מיני מפלצות, מתים מהלכים, זומבים ומה שרק תרצו. הגדולים נכנסו לאקסטזה של צחוק, צילומים ואנרגיית נעורים. הצעירה נצמדה אלינו וחוותה פחד, עד לרמת חוסר נוחות (רגעית) כל שעה לערך חזר המופע האורקולי לבמה המרכזית. והקהל נע באלפיו בין מוקדי ההפחדות. אי אפשר היה להוציא את החברה מהפארק עד שהוא לא נסגר.

שורה תחתונה : וולבי שווה לחובבי אקסטרים, בהלואין שווה ממש. הכי שווה מי שיכול למכור כלייה ולקנות כרטיסי אל תור.

בליידן וסביבתה בילינו יום ארוך מאד,מגוון שכולנו אהבנו. כיון שמדובר ביום עם 3 כיווני עברית, אספר בקיצור

התחלנו בביקור בקורפוס. Corpus

בכתובת Willem Einthovenstraat 1,  Oegstgeest 

כמה דגשים : הסיור בקבוצות קטנות ויוצא 4-5 פעמים בשעה. צריך להזמין מקום מראש. אנחנו הגענו והזמנו במקום לשעה קדימה. ההדרכה כולה באנגלית כך שלקטנה היינו צריכים להסביר. המתבגרים אהבו ונהנו גם מהסיור וגם מהתחנות שעברנו לבד אחריו שכוללות כל מיני הפעלות ותעתועי חושים. לדעתי מתאים לגיל 10 ומעלה.

אחר כך שוטטנו בחלק העתיק של ליידן. החנינו את האוטו בחניון P+R בכתובת 

Haagweg 8, Leiden ומשם התקדמנו ברגל לכיוון השוק העירוני. כולנו התלהבנו מהשוטטות בעיירה. הולנדית מאד, עתיקה, קומפקטית וידידותית. כיון שמדובר בעיר אוניברסיטאית יש בה הרבה בתי קפה, פאבים לאורך התעלות.

בשעות אחה”צ המאוחרות נסענו לפארק המים שבתוך Duinrell זה קומפלקס שכולל פארק שעשועים (שנסגר בשעב 17:00) ופארק מים (שנסגר בשעה 23:00) החלק של  המים נקרא Tikibad. המתחם גדול, סגור ומקורה ומתאים לפיכך לכל עונות השנה ומזג האוויר. החבר’ה התגלצ’ו, הנינג’ה דגמה את כל מה שהבנים לא הסכינו להכנס אליו מחשש לשלומם והבנים לקחו קצת זמן ובהו בסביבתם – בכל אופן המון בנות נוער הולנדיות בבגד ים. אנחנו בעיקר נחנו ובילינו זמן איכות בברכת הגלים ועם האבוב ב “לייזי ריבר” שזו בהחלט ‘נסיעה’ במהירות ובשיפוע שמתאימים לי.

האי טסל הוא אי “צעצוע”. ממוקם בצפון הולנד, קרוב מאד ליבשה ומחובר אליה באמצעות מעבורת ששטה אחת לשעה לכל כיוון. בשעה עגולה מהאי ליבשת ובמחצית השעה מהיבשה לאי. בילינו באי יום שלם, ארוך אינטנסיבי ומענג. אהבנו כמעט את הכל. ממליץ בחום. גילוי נאות, אני ממש אוהב איים, כנראה משום שהוריי עשו אותי על אי (זה שבמטבח).

המעבורת לאי יוצאת מהנמל בעיר Den Helder. 

הכתובת : Havenplein 3, 1781 AB Den Helder

אנחנו הגענו כמה דקות לפני למעבורת של 9:30. משלמים בכניסה (25 יורו למכונית באמצע שבוע) ומצטרפים לטור ארוך של מכוניות שממתין. מאד מוזר שאף אחד לא עוקף או מצפצף. חמש דקות לפני מתגלית המעבורת. נקשרת לאיטה עם ירכתיה לרציף. הרציף הוא בעצם קטע כביש שיכול להתכוונן לגובה אחת משתי קומות ההעמסה של המעבורת. הדלת נפתחת ותוך דקות יוצאות עשרות רבות של אנשים ומכוניות. האנשים עושים דרכם לאוטובוס שמחכה. המכוניות יוצאות. 5 דקות מאז שהאוניה עגנה והכל קורה הפוך. המכוניות והאנשים נכנסים פנימה, 3 טורים מסודרים. יוצאים מהאוטו ועולים למעלה. יש מזנון וקפה. בחוץ נוף מהפנט (לטעמי) ושחפים שעפים לצד המעבורת. כמו כל דבר טוב זה נגמר מהר. אחרי 20 דקות המעבורת נקשרת. הפעם נפער פתח בחרטום המעבורת, כך שכל המכוניות יוצאות שוב בנסיעה קדמית ותוך דקות מפנות את השטח לסבב הבא.

תחנה ראשונה שייט בספינת השרימפס.

בכתובת Have  26 ,Oudeschild ישנו רציף ובו מספר ספינות דייג שהוסבו לתיירות. מדובר בסוג של מכמורתן שמתמחה בשרימפס. ההסבה היא מינימלית קצת ספסלים משני צידי הסיפון המרכזי וחדר קטן שהיה לדעתי מגוריי ירכתיים והפך למיני קפיטריה. הסיבוב בספינת השרימפס (שיוצאת לים פעמיים ביום ב-10:30וב-14:00) אורך שעתיים. במהלכו הספינה מפליגה, פורסת רשתות, דגה והתוצרת עוברת תהליך של ניקוי, סינון, מיון ובישול בדודים רותחים וכיבוד למעוניין. אפשר גם לקחת שקיות הביתה. את מה שיצא ולא בושל (למשל כוכבי ים, דגים וסרטנים) מניחים במכלים בצד וכל המעוניין יכול לשחק אתם, להצטלם ולזרוק אותם חזרה למקום ממנו באו. משך השייט הקברניט ואח”כ איש הסיפון מסבירים על האי, תהליך הדייג והדגה עצמה. ההסבר ניתן בהולנדית, גרמנית ואנגלית ואינו מובן בעליל באף אחת מהשפות. קר בים הצפוני ויכול גם לרדת גשם אז כדאי שתבואו לבושים היטב, כי ברוב הזמן או בכולו תהיו בחוץ. השרימפסים קטנים מאד וצריך להתעסק ולקלף ולאכול רק את החלק הקטנטן שנשאר. יש לזה טעם של ים. כמובן שלא חייבים לאכול אז העסק מתאים גם לשומרי כשרות. מאד אהבנו.

תחנה שנייה Ecomere

“מוזיאון טבע שכולל שלדים ומאובנים, גם שלד של דינוזאור. המבנה כולל בריכות עם חיות ימיות, כולל דולפינים וכלבי ים, ויש זמני הסברים והאכלות שלהם, מה שגורם התלהבות גדולה לילדים. במרכז מטפלים בכלבי ים פצועים וחולים עד שהם משתקמים ואז מחזירים אותם לים. במוזיאון יש אטרקציות רבות לילדים, משחקים, סרטי טבע וסיפורים על האי טקסל, איי ואדן וגם על הים הצפוני.” (מצטער, לא יודע מי המקור). אנחנו משום מה לא התחברנו, אולי כי התחיל להיות גשום. לדעתי משפחות מתאים מאד לילדים צעירים ופחות למתבגרים. יש גם כמה מסלולי הליכה מסמנים סביב המרכז.

הכתובת : Ruijslaan 92, 1796 AZ De Koog

תחנה שלישית “מוזיאון האוניות הטרופות” בהולנדית הם טוענים שהוא מציג גם את צמחיית הבר של האי, אבל אני לא מצאתי. 

קוראים לו Schipbreuk- en Juttersmuseum Flora וכתובת האינטרנט היא http://www.juttersflora.nl/

הכתובת לניווט 

Pontweg 141A, 1796 MA De Koog

התלבטנו אם להיכנס או לא, בסוף הוחלט שכן, אם אנחנו כבר בסביבה…

ובכן רבותי המקום הזה הוא מדהים, הזוי, מעניין ומרתק. יש בו תיעוד של דברים שנפלטו מהים לאי במשך 100 השנים האחרונות. אלפי פריטים שנאספו ונאגרו באובססיה. החל ממאות בקבוקים, דרך נעליים, פרטי לבוש ועד חלקי אוניות טרופות. הכל מסודר בכמה מחסנים מרופטים בתוך חצר גדולה. בחוץ יש גם כמה סירות הצלה ונדנדה / אומגה. מין מוזיאון שכולו וינטג’ ונראה וינטג’.  מצחיק וקצת עצוב הים (האכזר וכאלה) בפנים ולמי שאוהב ים וכלי שייט ממש בונבוניירה. 

תחנה רביעית המגדלור. בקצה הצפוני של האי. לא נכנסנו פנימה אלא רק צילמנו. איך אפשר להיות באי בלי לבקר במגדלור.

אגב יצאנו מהאי במעבורת של השעה 6 בערב והיינו רעבים. ביבשה מצאנו מסעדה / פיצרייה איטלקית אמיתית שהייתה מעולה. קוראים לה Da Gino 

וכתובתה :

האי טסל Texel – 

האי טסל הוא אי “צעצוע”. ממוקם בצפון הולנד, קרוב מאד ליבשה ומחובר אליה באמצעות מעבורת ששטה אחת לשעה לכל כיוון. בשעה עגולה מהאי ליבשת ובמחצית השעה מהיבשה לאי. בילינו באי יום שלם, ארוך אינטנסיבי ומענג. אהבנו כמעט את הכל. ממליץ בחום. גילוי נאות, אני ממש אוהב איים, כנראה משום שהוריי עשו אותי על אי (זה שבמטבח).

המעבורת לאי יוצאת מהנמל בעיר Den Helder. 

הכתובת : Havenplein 3, 1781 AB Den Helder

אנחנו הגענו כמה דקות לפני למעבורת של 9:30. משלמים בכניסה (25 יורו למכונית באמצע שבוע) ומצטרפים לטור ארוך של מכוניות שממתין. מאד מוזר שאף אחד לא עוקף או מצפצף. חמש דקות לפני מתגלית המעבורת. נקשרת לאיטה עם ירכתיה לרציף. הרציף הוא בעצם קטע כביש שיכול להתכוונן לגובה אחת משתי קומות ההעמסה של המעבורת. הדלת נפתחת ותוך דקות יוצאות עשרות רבות של אנשים ומכוניות. האנשים עושים דרכם לאוטובוס שמחכה. המכוניות יוצאות. 5 דקות מאז שהאוניה עגנה והכל קורה הפוך. המכוניות והאנשים נכנסים פנימה, 3 טורים מסודרים. יוצאים מהאוטו ועולים למעלה. יש מזנון וקפה. בחוץ נוף מהפנט (לטעמי) ושחפים שעפים לצד המעבורת. כמו כל דבר טוב זה נגמר מהר. אחרי 20 דקות המעבורת נקשרת. הפעם נפער פתח בחרטום המעבורת, כך שכל המכוניות יוצאות שוב בנסיעה קדמית ותוך דקות מפנות את השטח לסבב הבא.

תחנה ראשונה שייט בספינת השרימפס.

בכתובת Have  26 ,Oudeschild ישנו רציף ובו מספר ספינות דייג שהוסבו לתיירות. מדובר בסוג של מכמורתן שמתמחה בשרימפס. ההסבה היא מינימלית קצת ספסלים משני צידי הסיפון המרכזי וחדר קטן שהיה לדעתי מגוריי ירכתיים והפך למיני קפיטריה. הסיבוב בספינת השרימפס (שיוצאת לים פעמיים ביום ב-10:30וב-14:00) אורך שעתיים. במהלכו הספינה מפליגה, פורסת רשתות, דגה והתוצרת עוברת תהליך של ניקוי, סינון, מיון ובישול בדודים רותחים וכיבוד למעוניין. אפשר גם לקחת שקיות הביתה. את מה שיצא ולא בושל (למשל כוכבי ים, דגים וסרטנים) מניחים במכלים בצד וכל המעוניין יכול לשחק אתם, להצטלם ולזרוק אותם חזרה למקום ממנו באו. משך השייט הקברניט ואח”כ איש הסיפון מסבירים על האי, תהליך הדייג והדגה עצמה. ההסבר ניתן בהולנדית, גרמנית ואנגלית ואינו מובן בעליל באף אחת מהשפות. קר בים הצפוני ויכול גם לרדת גשם אז כדאי שתבואו לבושים היטב, כי ברוב הזמן או בכולו תהיו בחוץ. השרימפסים קטנים מאד וצריך להתעסק ולקלף ולאכול רק את החלק הקטנטן שנשאר. יש לזה טעם של ים. כמובן שלא חייבים לאכול אז העסק מתאים גם לשומרי כשרות. מאד אהבנו.

תחנה שנייה Ecomere

“מוזיאון טבע שכולל שלדים ומאובנים, גם שלד של דינוזאור. המבנה כולל בריכות עם חיות ימיות, כולל דולפינים וכלבי ים, ויש זמני הסברים והאכלות שלהם, מה שגורם התלהבות גדולה לילדים. במרכז מטפלים בכלבי ים פצועים וחולים עד שהם משתקמים ואז מחזירים אותם לים. במוזיאון יש אטרקציות רבות לילדים, משחקים, סרטי טבע וסיפורים על האי טקסל, איי ואדן וגם על הים הצפוני.” (מצטער, לא יודע מי המקור). אנחנו משום מה לא התחברנו, אולי כי התחיל להיות גשום. לדעתי משפחות מתאים מאד לילדים צעירים ופחות למתבגרים. יש גם כמה מסלולי הליכה מסמנים סביב המרכז.

הכתובת : Ruijslaan 92, 1796 AZ De Koog

תחנה שלישית “מוזיאון האוניות הטרופות” בהולנדית הם טוענים שהוא מציג גם את צמחיית הבר של האי, אבל אני לא מצאתי. 

קוראים לו Schipbreuk- en Juttersmuseum Flora וכתובת האינטרנט היא http://www.juttersflora.nl/

הכתובת לניווט 

Pontweg 141A, 1796 MA De Koog

התלבטנו אם להיכנס או לא, בסוף הוחלט שכן, אם אנחנו כבר בסביבה…

ובכן רבותי המקום הזה הוא מדהים, הזוי, מעניין ומרתק. יש בו תיעוד של דברים שנפלטו מהים לאי במשך 100 השנים האחרונות. אלפי פריטים שנאספו ונאגרו באובססיה. החל ממאות בקבוקים, דרך נעליים, פרטי לבוש ועד חלקי אוניות טרופות. הכל מסודר בכמה מחסנים מרופטים בתוך חצר גדולה. בחוץ יש גם כמה סירות הצלה ונדנדה / אומגה. מין מוזיאון שכולו וינטג’ ונראה וינטג’.  מצחיק וקצת עצוב הים (האכזר וכאלה) בפנים ולמי שאוהב ים וכלי שייט ממש בונבוניירה. 

תחנה רביעית המגדלור. בקצה הצפוני של האי. לא נכנסנו פנימה אלא רק צילמנו. איך אפשר להיות באי בלי לבקר במגדלור.

אגב יצאנו מהאי במעבורת של השעה 6 בערב והיינו רעבים. ביבשה מצאנו מסעדה / פיצרייה איטלקית אמיתית שהייתה מעולה. קוראים לה Da Gino 

האי טסל Texel – 

האי טסל הוא אי “צעצוע”. ממוקם בצפון הולנד, קרוב מאד ליבשה ומחובר אליה באמצעות מעבורת ששטה אחת לשעה לכל כיוון. בשעה עגולה מהאי ליבשת ובמחצית השעה מהיבשה לאי. בילינו באי יום שלם, ארוך אינטנסיבי ומענג. אהבנו כמעט את הכל. ממליץ בחום. גילוי נאות, אני ממש אוהב איים, כנראה משום שהוריי עשו אותי על אי (זה שבמטבח).

המעבורת לאי יוצאת מהנמל בעיר Den Helder. 

הכתובת : Havenplein 3, 1781 AB Den Helder

אנחנו הגענו כמה דקות לפני למעבורת של 9:30. משלמים בכניסה (25 יורו למכונית באמצע שבוע) ומצטרפים לטור ארוך של מכוניות שממתין. מאד מוזר שאף אחד לא עוקף או מצפצף. חמש דקות לפני מתגלית המעבורת. נקשרת לאיטה עם ירכתיה לרציף. הרציף הוא בעצם קטע כביש שיכול להתכוונן לגובה אחת משתי קומות ההעמסה של המעבורת. הדלת נפתחת ותוך דקות יוצאות עשרות רבות של אנשים ומכוניות. האנשים עושים דרכם לאוטובוס שמחכה. המכוניות יוצאות. 5 דקות מאז שהאוניה עגנה והכל קורה הפוך. המכוניות והאנשים נכנסים פנימה, 3 טורים מסודרים. יוצאים מהאוטו ועולים למעלה. יש מזנון וקפה. בחוץ נוף מהפנט (לטעמי) ושחפים שעפים לצד המעבורת. כמו כל דבר טוב זה נגמר מהר. אחרי 20 דקות המעבורת נקשרת. הפעם נפער פתח בחרטום המעבורת, כך שכל המכוניות יוצאות שוב בנסיעה קדמית ותוך דקות מפנות את השטח לסבב הבא.

תחנה ראשונה שייט בספינת השרימפס.

בכתובת Have  26 ,Oudeschild ישנו רציף ובו מספר ספינות דייג שהוסבו לתיירות. מדובר בסוג של מכמורתן שמתמחה בשרימפס. ההסבה היא מינימלית קצת ספסלים משני צידי הסיפון המרכזי וחדר קטן שהיה לדעתי מגוריי ירכתיים והפך למיני קפיטריה. הסיבוב בספינת השרימפס (שיוצאת לים פעמיים ביום ב-10:30וב-14:00) אורך שעתיים. במהלכו הספינה מפליגה, פורסת רשתות, דגה והתוצרת עוברת תהליך של ניקוי, סינון, מיון ובישול בדודים רותחים וכיבוד למעוניין. אפשר גם לקחת שקיות הביתה. את מה שיצא ולא בושל (למשל כוכבי ים, דגים וסרטנים) מניחים במכלים בצד וכל המעוניין יכול לשחק אתם, להצטלם ולזרוק אותם חזרה למקום ממנו באו. משך השייט הקברניט ואח”כ איש הסיפון מסבירים על האי, תהליך הדייג והדגה עצמה. ההסבר ניתן בהולנדית, גרמנית ואנגלית ואינו מובן בעליל באף אחת מהשפות. קר בים הצפוני ויכול גם לרדת גשם אז כדאי שתבואו לבושים היטב, כי ברוב הזמן או בכולו תהיו בחוץ. השרימפסים קטנים מאד וצריך להתעסק ולקלף ולאכול רק את החלק הקטנטן שנשאר. יש לזה טעם של ים. כמובן שלא חייבים לאכול אז העסק מתאים גם לשומרי כשרות. מאד אהבנו.

תחנה שנייה Ecomere

“מוזיאון טבע שכולל שלדים ומאובנים, גם שלד של דינוזאור. המבנה כולל בריכות עם חיות ימיות, כולל דולפינים וכלבי ים, ויש זמני הסברים והאכלות שלהם, מה שגורם התלהבות גדולה לילדים. במרכז מטפלים בכלבי ים פצועים וחולים עד שהם משתקמים ואז מחזירים אותם לים. במוזיאון יש אטרקציות רבות לילדים, משחקים, סרטי טבע וסיפורים על האי טקסל, איי ואדן וגם על הים הצפוני.” (מצטער, לא יודע מי המקור). אנחנו משום מה לא התחברנו, אולי כי התחיל להיות גשום. לדעתי משפחות מתאים מאד לילדים צעירים ופחות למתבגרים. יש גם כמה מסלולי הליכה מסמנים סביב המרכז.

הכתובת : Ruijslaan 92, 1796 AZ De Koog

תחנה שלישית “מוזיאון האוניות הטרופות” בהולנדית הם טוענים שהוא מציג גם את צמחיית הבר של האי, אבל אני לא מצאתי. 

קוראים לו Schipbreuk- en Juttersmuseum Flora וכתובת האינטרנט היא http://www.juttersflora.nl/

הכתובת לניווט 

Pontweg 141A, 1796 MA De Koog

התלבטנו אם להיכנס או לא, בסוף הוחלט שכן, אם אנחנו כבר בסביבה…

ובכן רבותי המקום הזה הוא מדהים, הזוי, מעניין ומרתק. יש בו תיעוד של דברים שנפלטו מהים לאי במשך 100 השנים האחרונות. אלפי פריטים שנאספו ונאגרו באובססיה. החל ממאות בקבוקים, דרך נעליים, פרטי לבוש ועד חלקי אוניות טרופות. הכל מסודר בכמה מחסנים מרופטים בתוך חצר גדולה. בחוץ יש גם כמה סירות הצלה ונדנדה / אומגה. מין מוזיאון שכולו וינטג’ ונראה וינטג’.  מצחיק וקצת עצוב הים (האכזר וכאלה) בפנים ולמי שאוהב ים וכלי שייט ממש בונבוניירה. 

תחנה רביעית המגדלור. בקצה הצפוני של האי. לא נכנסנו פנימה אלא רק צילמנו. איך אפשר להיות באי בלי לבקר במגדלור.

אגב יצאנו מהאי במעבורת של השעה 6 בערב והיינו רעבים. ביבשה מצאנו מסעדה / פיצרייה איטלקית אמיתית שהייתה מעולה. קוראים לה Da Gino 

האי טסל Texel – 

האי טסל הוא אי “צעצוע”. ממוקם בצפון הולנד, קרוב מאד ליבשה ומחובר אליה באמצעות מעבורת ששטה אחת לשעה לכל כיוון. בשעה עגולה מהאי ליבשת ובמחצית השעה מהיבשה לאי. בילינו באי יום שלם, ארוך אינטנסיבי ומענג. אהבנו כמעט את הכל. ממליץ בחום. גילוי נאות, אני ממש אוהב איים, כנראה משום שהוריי עשו אותי על אי (זה שבמטבח).

המעבורת לאי יוצאת מהנמל בעיר Den Helder. 

הכתובת : Havenplein 3, 1781 AB Den Helder

אנחנו הגענו כמה דקות לפני למעבורת של 9:30. משלמים בכניסה (25 יורו למכונית באמצע שבוע) ומצטרפים לטור ארוך של מכוניות שממתין. מאד מוזר שאף אחד לא עוקף או מצפצף. חמש דקות לפני מתגלית המעבורת. נקשרת לאיטה עם ירכתיה לרציף. הרציף הוא בעצם קטע כביש שיכול להתכוונן לגובה אחת משתי קומות ההעמסה של המעבורת. הדלת נפתחת ותוך דקות יוצאות עשרות רבות של אנשים ומכוניות. האנשים עושים דרכם לאוטובוס שמחכה. המכוניות יוצאות. 5 דקות מאז שהאוניה עגנה והכל קורה הפוך. המכוניות והאנשים נכנסים פנימה, 3 טורים מסודרים. יוצאים מהאוטו ועולים למעלה. יש מזנון וקפה. בחוץ נוף מהפנט (לטעמי) ושחפים שעפים לצד המעבורת. כמו כל דבר טוב זה נגמר מהר. אחרי 20 דקות המעבורת נקשרת. הפעם נפער פתח בחרטום המעבורת, כך שכל המכוניות יוצאות שוב בנסיעה קדמית ותוך דקות מפנות את השטח לסבב הבא.

תחנה ראשונה שייט בספינת השרימפס.

בכתובת Have  26 ,Oudeschild ישנו רציף ובו מספר ספינות דייג שהוסבו לתיירות. מדובר בסוג של מכמורתן שמתמחה בשרימפס. ההסבה היא מינימלית קצת ספסלים משני צידי הסיפון המרכזי וחדר קטן שהיה לדעתי מגוריי ירכתיים והפך למיני קפיטריה. הסיבוב בספינת השרימפס (שיוצאת לים פעמיים ביום ב-10:30וב-14:00) אורך שעתיים. במהלכו הספינה מפליגה, פורסת רשתות, דגה והתוצרת עוברת תהליך של ניקוי, סינון, מיון ובישול בדודים רותחים וכיבוד למעוניין. אפשר גם לקחת שקיות הביתה. את מה שיצא ולא בושל (למשל כוכבי ים, דגים וסרטנים) מניחים במכלים בצד וכל המעוניין יכול לשחק אתם, להצטלם ולזרוק אותם חזרה למקום ממנו באו. משך השייט הקברניט ואח”כ איש הסיפון מסבירים על האי, תהליך הדייג והדגה עצמה. ההסבר ניתן בהולנדית, גרמנית ואנגלית ואינו מובן בעליל באף אחת מהשפות. קר בים הצפוני ויכול גם לרדת גשם אז כדאי שתבואו לבושים היטב, כי ברוב הזמן או בכולו תהיו בחוץ. השרימפסים קטנים מאד וצריך להתעסק ולקלף ולאכול רק את החלק הקטנטן שנשאר. יש לזה טעם של ים. כמובן שלא חייבים לאכול אז העסק מתאים גם לשומרי כשרות. מאד אהבנו.

תחנה שנייה Ecomere

“מוזיאון טבע שכולל שלדים ומאובנים, גם שלד של דינוזאור. המבנה כולל בריכות עם חיות ימיות, כולל דולפינים וכלבי ים, ויש זמני הסברים והאכלות שלהם, מה שגורם התלהבות גדולה לילדים. במרכז מטפלים בכלבי ים פצועים וחולים עד שהם משתקמים ואז מחזירים אותם לים. במוזיאון יש אטרקציות רבות לילדים, משחקים, סרטי טבע וסיפורים על האי טקסל, איי ואדן וגם על הים הצפוני.” (מצטער, לא יודע מי המקור). אנחנו משום מה לא התחברנו, אולי כי התחיל להיות גשום. לדעתי משפחות מתאים מאד לילדים צעירים ופחות למתבגרים. יש גם כמה מסלולי הליכה מסמנים סביב המרכז.

הכתובת : Ruijslaan 92, 1796 AZ De Koog

תחנה שלישית “מוזיאון האוניות הטרופות” בהולנדית הם טוענים שהוא מציג גם את צמחיית הבר של האי, אבל אני לא מצאתי. 

קוראים לו Schipbreuk- en Juttersmuseum Flora וכתובת האינטרנט היא http://www.juttersflora.nl/

הכתובת לניווט 

Pontweg 141A, 1796 MA De Koog

התלבטנו אם להיכנס או לא, בסוף הוחלט שכן, אם אנחנו כבר בסביבה…

ובכן רבותי המקום הזה הוא מדהים, הזוי, מעניין ומרתק. יש בו תיעוד של דברים שנפלטו מהים לאי במשך 100 השנים האחרונות. אלפי פריטים שנאספו ונאגרו באובססיה. החל ממאות בקבוקים, דרך נעליים, פרטי לבוש ועד חלקי אוניות טרופות. הכל מסודר בכמה מחסנים מרופטים בתוך חצר גדולה. בחוץ יש גם כמה סירות הצלה ונדנדה / אומגה. מין מוזיאון שכולו וינטג’ ונראה וינטג’.  מצחיק וקצת עצוב הים (האכזר וכאלה) בפנים ולמי שאוהב ים וכלי שייט ממש בונבוניירה. 

תחנה רביעית המגדלור. בקצה הצפוני של האי. לא נכנסנו פנימה אלא רק צילמנו. איך אפשר להיות באי בלי לבקר במגדלור.

אגב יצאנו מהאי במעבורת של השעה 6 בערב והיינו רעבים. ביבשה מצאנו מסעדה / פיצרייה איטלקית אמיתית שהייתה מעולה. קוראים לה Da Gino 

והיא נמצאת בדן הלדר בכתובת ‪Beatrixstraat 37‬.

בשורה התחתונה : “קורא איים בזרם”.