איזהו גיבור
-
ולג'ניקנינו כרטיסים, למחזמר שהיו עליו ביקורות טובות: אוליבר. -
איזהו גיבוררבקה ואורן, מסכים איתכם לגמרי. רוזה פארקס היא בחירה מעולה באמת. כי היתה לה לפחות תכונה אחת הנכללת לדעתי בתכונה הענקית "גבורה". וזה היה אומץ. לפחות ככה אני מרגיש. -
וסוג נוסף של גיבורים - אופסאחרי שקראתי את השרשור, נחשפתי לויכוח המעניין, וראיתי גם שהגיבורים משאמוני כבר זכו לחשיפה נאה...
-
אינטרמצוזיוה,
אבל מה אם הילדים לא רוצים ללכת לפסטיגל? ולא רוצים לצפות ב"אח הגדול"? האם זה אומר שהם "חנונים" ורכרוכיים? אני בהחלט לא חושב ככה! כמובן שאי אפשר לכנות את אלה שלא הולכים לפסטיגל "גיבורים". זה בהחלט מוגזם. אבל מצד שני לא כדאי להיות קיצוניים לצד השני.
נ.ב. אני מקווה שאת לא לוקחת דברים מהסוג הזה קשה מדי. הכל לצורך הדיון. אני יודע שלפעמים אני קצת חריף מדי, אז תעצרו אותי כשזה מגיע לגבול מסויים. טוב?
מוצאי שבת טובים לכולם (אוווףףף יום ראשון עומד בפתח!!)
עומר -
איזהו גיבורעומר - עכשיו, שהגדרת את התכונה הנדרשת - אומץ, חשוב על כמה אומץ נדרש לומר משהו שלא מקובל לומר אותו, שכולם יודעים אבל לא אומרים, משהו נוסח הילד בבגדי המלך החדשים???
רבקה -
איזהו גיבורעכשיו, לאחר מה שכתבת, לדעתי סדר התכונות הנכללות בגבורה צריך להיות כזה:
1. אומץ
2. כריזמה
3. מנהיגות
4. אחריות
האם מישהו מציע עוד תכונה / סדר שונה? מעניין אותי לדעת מה כולם חושבים...
-
איזהו גיבור
אני לא מציעה סדר ולא נראה לי שהוא דרוש. יש כאלה שגבורתם היא באומץ הלב שלהם, אחרים מצטיינים בחירות המחשבה ויש שהתעלו על עצמם ועל אחרים בזכות המנהיגות או חתירה לצדק.
רשימה יפה יש לנו. רבקה, אהבתי את הבחירה בוירג'יניה וולף, סופרת. סופרים רבים כתבו דברים נוקבים על סיאוב חברתי ועל מלחמות מיותרות. אבל סופרים ראויים לציון באופן מיוחד הם הסופרים הרוסיים שכתבו במחתרת ופרסמו את ספריהם במערב בזמן שבארצם היו אסורים לפרסום ולקריאה. אני בכלל לא מבינה איך ברוסיה הקומוניסטית שרדה המסורת התרבותית העשירה מדור לדור, בתנאים של מחתרת (ויש להם תרבות כתיבה שחבל על הזמן).
ובאותו הקשר נזכרתי, שבית לוחמי הגיטאות הפיק פעם תערוכה שבה הם ניסחו את מעשי הגבורה בזמן השואה:
כל מי שחילק פת לחם, כל מי שהטמין פתק למען הדורות הבאים, כל מי שצייר או כתב... וכן הלאה.
ג'ני, אני חותמת על הסיכום שלך בעניין הפסטיגל וכל התרבות שהוא מייצג.
עומר, איזו בעיה יש עם מי שלא הולך לפסטיגל ולא רואה את "האח הגדול"? אני לא רואה כאן משוואה. אני לא חושבת שזה קיצוני לא לראות את ההפקות האלה. את האח הגדול בחרתי לא לראות.
שבוע טוב לכולם,
זיוה -
איזהו גיבור
לאיריס,
אני לא יכולה להתחיל את השבוע בלי להגיד לך שראיתי את מה שכתבת על הפסל של לינקולן. רגע אחרי ששאלתי חשבתי שבטח הוא בוושינגטון, ובהתאם לטרמינולוגיה שהבת שלי הביאה מהצבא זו הייתה "שאלה פעורה". אבל תודה על ההתייחסות, וחוץ מזה אני אשמח להתחיל להכיר באמצעות הטיולים שלך את "הדוד הגדול" ולהתיידד איתו. -
איזהו גיבורזיוה
אני בטוחה שתגלי שהוא דוד נחמד מאד..
ולעניין חנוכה - לא הצטרפתי לדיון כי בעיניי אין כאן בכלל שאלה. אני הולכת להצגת חנוכה כדי לשמח את הילדה. ואם הפסטיגל משמח
( מבחינתה ממש must ) אז הולכים לפסטיגל.
ואם לאמר האמת - נהיה גם ב אוליבר (ארוע של מקום העבודה)
ואני מבטיחה לספר איפה נהננו יותר.
אולי יהיו הפתעות -
וסוג נוסף של גיבוריםואני בשלי!!! שרה אהרונסון -
וסוג נוסף של גיבורים
אהבתי את התגובות האחרונות - גם של איריס (בלי שום התנצלויות) וגם שלך, אינטרמצו היקר. תמשיך להיות בשלך. הערצתי את שרה כשהייתי ילדה .
חשבתי וחשבתי על השאלה של עומר ויש לי דווקא הרהור, אבל אנסה בערב (לא ממש פנויה עכשיו). -
איזהו גיבורעומר חביבי.הרשה לי להציעה תכונה חשובה!לעניות דעתי הכבוד מעשה גבורה רבים נעשו בכדי "להשוויץ" הכבוד אחת התכונות הנלוזות ביותר באדם
אנשים ספגו יסןרי תופת ולא הןציאו הגה שמישהוא לא יומר עליהם שהם בכינים...כבוד
תורת ישראל מצווה עלינו לנהוג בצניעות אחד המנהיגים הדגולים היה משה
ומה אומרת עליו התורה איזו תכונה בולטת מצאה בו "והאיש משה עניו"
רוצחים אחות .כבוד.מתאבדים,בגלל בושה=(פגיעה בכבוד)מפקדים ביצעו משימות "אבודות".וגרמו .... רק שלא ידברו עליהם.שוב כבוד.
האמן לי אני מכיר זאת ממקור ראשון.ולכן הוסף תכונה זו לרשימה.
נסכפתי קצת מצטער . -
איזהו גיבוראינטרמצו:תרשה לי להציע לך משהו קצת יותר מכובד מאשר להציע לנו את תפיסת עולמך החינוכית הדתית האנכרוניסטית.מה דעתך שיותר מכובד ועוד יותר צנוע להשאיר לי ולעומר ולעשרות האנשים הקוראים את דברייך, להחליט מה טוב ומה נכון בשבילנו? אני לא יכול לקבל את זה שתציע לי את הכתובת:
"תורת ישראל מצווה עלינו לנהוג בצניעות".-תורת ישראל מצווה עליך!-לא עלי. לי יש בחירה חפשית!!.לשרבט סימאות כמנטרה חינוכית עדיף לעשות בסביבה פחות משכילה ומתוחכמת.כאן אפילו צניעות איין בהן ואפילו ולא כבוד.
"כבוד" אינו מיל גסה בחברה התחרותית בת זמננו,כפי שמניע הרווח(תאוות הבצע) שייך לתפיסות מוסריות שאינן שייכות לתקופתנו.
בלי שאיפת הכבוד. לא היתה מתקיימת שום מערכת פוליטית ולא שילטון מתוקן
(או מעוות).בלי שאיפת כבוד ואמביציה אנשים לא היו נהיים רמטכל'ים מנכל'ים וכיו'ב.
בלי תאות הבצע(הרווח)לא יכולה להתקיים שום כלכלת שוק מודרנית ומפותחת.
וגם לא רמת החיים שאתה מנהל .בלי התפיסה שהכסף אכן מכבד את בעליו,
היינו כולנו נשארים תלמידי ישיבה צנועים, עניים, בתוך כלכלה וחברה של ימי הביניים ובעיקר כפופים למוצא פיו של כבוד הרב. -
איזהו גיבורפתחתי הודעה להשיב לאיטרמצו ואז ראיתי את התשובה של אורי. תראה, נאלמתי דום. אין לי ולו מילה אחת להוסיף!1
אורי תרשום - אני מסכימה עם כל מילה שלך (טוב נו, לא עם מה שאמרת על כלכלת השוק, אבל שולי...)
רבקה -
גבורותי ורבותיאני חותם בזאת את הדיון.
בזאת תם הדיון(גודל:3.81KB)
-
טוב, נו...כבר סיכמנו איפה שהוא שלא נכנסים כאן לפוליטיקה, לא???
(חוץ מזה, אני לא מבין בדברים האלה כלום...) -
טוב, נו...אורי. אתחיל בזה שאינני אדם דתי.ואני אוהב ירוקים.in god we trast
איך החלפת שאפתנות (אמביציה)בכבוד.ללא השאיפה לא הינו מגיעים לחלל.
הכבוד עצמו אין בו רע .רדיפתו היא אם כל חטאת.
ועכשיו קרא שנית את מה שכתבתי למעלה! -
אורי הצלחת להוציא !!! אני מת להתפלמסאבנושא הדת .אתה מדבר בנושא שאין לך בו שמץ של מושג.בישיבות,לא לומדים את"תורת ישראל" למזלם הם קוראים כל שבוע,פרשה.אחרת גם את החומש לא היו פותחים.תנ"ך חס ושלום.לידיעתך.משפחתי היית שיכת לתנועת "המיתנגדים".לא חצר ולא רבי.כדאי ללמוד משהוא בנושא כל שהוא לפני שקובעים דעה
ב לענינינו.גלילאו לא חיפש כבוד .לא קיבל כבוד ,להפך. גם לא מדם קורי. ודאי לא איינשטיין.ולא דר' סאלק
קליגולה רצה כבוד.וגם העניק תואר לסוסו.זה כבוד!!!
כל רודן רודף כבוד
מי ששואף לידע רודף כבוד?חלילה!!!
חברי הכנסת רוצים כבוד? שכח מזה !כלם רוצים לשפר את מצבם הכלכלי
(ראה ראש הממשלה)והנשיא.הס מ...
אם תרצה אוכל להוסיף כהנה וכהנה -
אורי הצלחת להוציא !!! אני מת להתפלמסג'מוס, למה לסיים? מה מפחיד אותך? סופסוף מדברים על משהו.
אינטרמצו, אני דווקא מסכימה עם חלק מדבריך לגבי הכבוד. הכבוד הוא תכונה אנושית שיש לה מקום בעל נפח רב בשורת התכונות האנושיות, ולעתים הוא נלוז למדי, לעתים פתטי, לעתים סתם מיותר ולעתים גם מניע למעשים ולקידום מטרות חשובות. סופרים מתעסקים די הרבה עם הרגש הפתטי והאנושי הזה של הצורך בכבוד. אבל זו לא התכונה שהופכת אדם לאישיות מוערכת (בהבט של הגבורה), לא חלק ממרכיב הגבורה. אתה עושה סלט מהמון דברים, מתבונן על מעשים שונים של אנשים וסיפורים מהעבר ומהתורה וכורך את כולם בחבל אחד, כאילו הם עדות ודוגמה לעשיית מעשי גבורה. מה זה שייך?
גם מנהיגות וכריזמה אינן תכונות שהכרחיות כדי להתעלות מעל למעשים היומיומיים ולעשות מעשה של גבורה. זה בדיוק מה שרציתי לומר לפני כן בתשובה לשאלה של עומר, ולא היה לי זמן. זה נכון שאת הרשימה המפוארת שלנו מפארים הרבה מנהיגים, אבל מה עם רוזה פרקס? לא חייבים להגיע לראש הפירמידה כדי לעשות מעשה נעלה.
ויש לי עוד תמיהה. למה דברים שגדלת עליהם חייבים בהכרח לבטא גם את תפיסת עולמך היום? תקופות משתנות, אנשים משתנים, אנחנו גדלים ומפתחים חשיבה עצמאית. בעיני, אם יש איזשהו תנאי הכרחי לעשיית מעשה של גבורה הוא חשיבה עצמאית. זה הכול. כל השאר משתנה בהתאם לאופיו של המעשה. -
אורי הצלחת להוציא !!! אני מת להתפלמסהיי זיוה
הדיון קצת נסחף להתפלמסות בין שניים.לא נראה לי שזאת מטרתו.
אני כמובן לא קובע ולא מחליט אבל כדאי לפעמים להגיד למתפלמסים שאולי די? ואם הם יחליטו שלא (כפי שאכן קרה) שימשיכו להתנצח...
ואם קיבלתי רושם מוטעה - עימכם הסליחה..
יום נפלא
הג'מוס
