מרתק ומאלף! המון המון תודות עבור הכתיבה והתמונות השוות!

אפשר שתעדכני גם כאן? אני לא עוקבת אחרי פורום צפון אמריקה….

נילי

אגב, אולי זה בגלל גודל הקראוון או בגלל קוטן הבנות בטיול, אבל לא הרגשנו את “סיר הלחץ” הזה. באמת שהיה מרווח, ולכל אחד הייתה האפשרות למצוא פינה לעצמו (בפנים או בחוץ) כשהתעורר צורך.

וכן, השבוע של התקלות היה מאד (מאד!) מתסכל...ומזל שהדברים הסתדרו לבסוף.

מראש טיול כזה לא עומד אצלי על הפרק, שישה חודשים בסיר לחץ שקראתם לו קרוואן, 24/7 בלי אפשרות לברוח. לא מקבלת כמובן מאליו את הצמוד צמוד הזה. כל הכבוד שהחזקתם מעמד! אני צריכה את הפינה שלי. 

בכל מקרה זה שלא הרמתם ידיים אחרי השבוע של התקלות בעת רכישת הקרוואן, אני התייאשתי במקומך.

אחלה טיול , באמת כל הכבוד ! ובעיני שווה יות מכל בית ספר!

תודה על השיתוף. 

מדהים!!

אני ממש נהנית מהצצה לטיול מיוחד- שאמנם לגמרי לא מתאים למשפחה שלי, אבל מרתק לקרוא!

מקסים מקסים, איזה כייף, איזה נופים…. למות!!!

מחכה בקוצר רוח להמשך

שבוע נפלא

מעדכנת על הפוסט החדש בבלוג: אל המוניומנט וואלי ומואב ובו אפשר לקרוא על קורותינו בעוד (כמעט) שבוע בדרכים...

התמונות מרשימות  וכתוב בצורה מעניינת 

דווקא (ובגלל הקושי הפוטנציאלי) השתדלנו שהן יהיו רוב הזמן עם קוקו, עם קוקיות או עם צמה….

לפעמים הן היו ללא אחד מאלה (למשל אחרי מקלחת כשהעדפנו שהשיער יתייבש קודם).

אין ספק שאחרי יום כזה של שיער פזור, חווית הסירוק של הקשרים במקלחת הייתה מאד מפוקפקת…

(אני עונה בהתייחס לקראון נגרר. לא מכירה את הנושא בקראוונים מסוג motorhome).

הזמן שבו ניתן לחנות בחניה יבשה משתנה מקראוון לקראוון בתלות בגודל המיכלים שלו, כמות המשתמשים בו, גודל המצבר וקיומו או העדרו של גנרטור וכמו כן תלוי במקום שבו נמצאים (אם יש באזור מקום לריקון/מילוי או לא).

בקראוון שלנו, ששימש כאמור שישה, המיכלים והמצבר (ללא שימוש בגנרטור) הספיקו לשלושה ימים, לכל היותר, בלי טעינת מצבר, מילוי מים, או ריקון מים אפורים.

בהתייחס לארבעת הרכיבים:

• חשמל – בתקופה בה היינו ללא גנרטור, אחרי שלושה לילות בחניה יבשה המצבר היה מתרוקן ואז אין חשמל למעשה בקראוון וכלום לא עובד (אורות/סלייד/משאבות). כללית, מבחינת חשמל, בחניה יבשה בלי גנרטור חזק, אי אפשר להפעיל מכשירי חשמל עם הספק גבוה, כמו מזגן, מיקרוגל או טוסטר. אפשר להדליק אורות/מאוורר/לטעון ניידים/להפעיל סלייד או מקרר 12V

המצבר של הקראוון היה נטען או בהפעת גנרטור, או בחיבור לחשמל בחניון הקראוונים, כך שאחרי שניים שלושה ימי חניה יבשה, היינו צריכים לחנות בחניון קראוונים עם חיבור לחשמל כדי לטעון אותו. 

• מים נקיים- אחרי שלושה ימי חניה יבשה (כולל מקלחות קצרות מאד), כבר לא נותרו מים במיכל . 
• מים אפורים – אותו הדבר, אחרי שלושה ימים כבר היינו צריכים לרוקן

• מים שחורים – לא הגענו למצב של מיכל מלא ואת המיכל הזה, ממילא, מומלץ שלא לרוקן כל יום.

אם ישנו בחניון וולמארט, אז או שמצאנו אתר לריקון ומילוי מים (למשל, בקודי, היה מקום כזה, שבעזרת מטבעות מפעילים את עמדת מילוי המים הנקיים), או שהיינו ישנים, אחרי כיומיים, בחניון עם חיבורים (ואז התחברנו בסייט ורוקנו את המיכלים).

אם ישנו בחניון קראוונים ללא חיבורים (למשל ברוקיז), אז לפני מעבר הלאה, או לפני החניה, היינו מרוקנים מיכלים בתחנת הריקון בחניון (וכמובן ממלאים מים נקיים).

עוד מערכת שיש בקראוון היא מערכת הגז. חוץ מהכיריים, משתמשים בגז גם מערכת החימום (שעבדה שעות נוספות אצלנו באזורים קרים), מערכת חימום המים, וגם המקרר בחניה יבשה. את מיכלי הגז מילאנו אחת לתקופה בהתאם לכמות החימום שהפעלנו. לנו היו שני מיכלי גז, ונהגנו למלא בכל פעם כשאחד מהם התרוקן. זה היה בתדירות נמוכה מאשר אחת לחודש.

מבחינת הנוחות של חיים בקראוון נגרר, לנו זה הכי התאים. יכולנו ליהנות מכל העולמות. הנוחות שבחיים ב”בית” ולא על מזוודות, והנוחות של לטייל רק עם הרכב בכל מיני מקומות (הרבה יותר קל למצוא חניה עם רכב ולא עם מפלצת של קראוון, בטח שבערים, אבל גם בטבע). מה גם, שיש כבישים שלא  מותאמים לנסיעה עם קראוונים ושיכולנו לטייל בהם בזכות הסידור הזה. נדרשו קצת התרגלות ופיתוח מיומנות בגרירה ובחנייה ויש קצת יותר התעסקות עם חיבור וניתוק הרכב, אבל זה היה קל ממה שחשבנו לפני שיצאנו לדרך.

אנחנו לא מצאנו חיסרון בכך שנסענו במנותק מהקראוון ובכך שהיה צריך לצאת מהאוטו ולהיכנס לקראוון. ממילא, אצלנו אף אחד לא היה ישן במיטה בזמן נסיעה או קם במהלך נסיעה לשירותים או למקרר וכדומה. הבטיחות קודמת. 

אני מקווה להעלות בהמשך פוסט לבלוג על החיים בקראוון…

יצאה מגילה נדמה לי שעניתי על הכל?