עם הקניות היה נס פח השמן והכל נכנס 

ועוד נתנו לנו לשלוח את הטרולים לבטן המטוס ולהכניס בהם מה שנרצה. חבל שלא חשבתי להכניס את הקרם שנשאר בתיק יד והוחרם

ובשביל הצרפתית שיר ערש אותו שרתי בשבת עם הבנות נוסטלגיה מזמן שהיו קטנות 

https://m.youtube.com/watch?v=LB-RUwDaz20

אמה – תארגני טיול בנות מהר, 

מנהג אלפסי מעניין הוא לעטוף את התינוק בבד רקום עם שמו בברית המילה. 

את הבד כורכים סביב ספר התורה בהמשך והוא מלווה את היחד גם בחתונה וגם בתכריכים בסוף. 

ראינו שם בבית הכנסת את הבד הזה עם שם הילד רקום. ראיתי את המנהג הזה גם בפראג. 

איריס- תודה , אם לא הייתי כותבת מיד הסוף היה כמו הבלוג של הקיץ שעדין לא נכתב.

ועוד משהו קטן הכפור על האדמה הזכיר לי את הראיון שעשיתי עם סבתי על תקופת השואה במסגרת עבודת בית ספר, סבתא שלי סיפרה על הרעב הגדול והצורך לחפור באדמה הקפואה עם הידים להוציא תפוחי אדמה.

ניסיתי שוב להעלות תמונות ולא מצליחה

כל הכבוד ציקי על הזריזות בהעלאת הבלוג

ברוכים השבים !!

כן,גם בבודפשט,מתפללים בבית כנסת הקטן,למרות שגם הגדול פתוח..אולי לא לתפילות בוקר המוקדמות..

שנה שעברה קבוצת פורום שלנו ביקרה באלזס ויצא להם להיכנס לבית כנסת.

יפה וחמוד מאוד.

דופי, אפשר לארגן קבוצת בנות של בעלים “קר לי מידי”

יצאנו ליום באלזס בטיול שלנו ליער ואני חולמת להגיע בזוג, במיוחד בכריסמס אבל בעלי הרגיש לקור….

(אגב – 4 מעילים דחפתי לתוך שקית ואקום אחת ואפילו בלי שואב אבק. לסבב הבא של c&a )

הבלוג מוכן בגרסא ראשונית בלבד , 

בחורף מתפללים במבנה בית הכנסת אבל בבית כנסת קטן יותר שיש שם , זה קורה בכל אירופה כי יקר מאוד לחמם את בתי הכנסת הגדולים.

אין על אלזס,על קולמר,כל העיירות כמובן ושטראסבורג!

הפנסיון שלנו,של מירים,ממש קרוב לבית הכנסת.עברנו שם כמה פעמי.לצערי לא הסכימו לנו להיכנס,היינו 2 נשים,אני וויק,אמרנו שאנו ישראליות..

שנה אחרי זה התקבלנו יפה מאוד בבית הכנסת בסלסטה,להדלקת נרות ותהלוכת “אור לגויים”

יצא לנו להיות רק בפרייבורג(יער השחור) בדצמבר.ללא ספק קולמר עדיפה.ניחוח מיוחד..

אני עדיין לא סיימתי את ריגה..זאת אומרת לצרף תמונות.

אז הנה גרסת הבלוג

זהו חזרנו לארץ המטוס היה חדש ונוח במיוחד , מושבים דקים ומרווח גדול בין המושבים. 

שבת הייתה מדהימה , אפרט בגרסת הבלוג.

תודה רבה על המידע. 

נקרא רעיון מצוין להתחיל בהצטיידות בחנות דקטאלון בקולמר. 

עוקבת גם אחרי השרשור  של הטיול המקסים שלכם. 

חנוכה שמח! 

סמדר 

מרגש לחזור עם הילדים לזכרונות הילדות שלך

תהנו ורפואה שלמה!!!

ציקי – איזה יופי לראות את התמונות שלכם!

אני מקווה שכולם בקו הבריאות, ואכן – גם אצלנו בטיול היו “חריקות” בריאותיות.. 

מאד מרגש מה שסיפרת על הדודה והסבתא! מסוג הדברים שמעניקים ערך  מוסף לטיול.

אני מאחלת לכם חג שמח, שנה אזרחית חדשה טובה והמשך הנאות! 

סמדרולה – מה שאיריס כתבה… 

חג שמח ושבת שלום,

שירלי

יש מכנסיים טרמיים לגברים ( שנראים קצת כמו טייץ , אבל מי רואה אותם...) 

בטיול החורף שלנו לאלזס שמסופר כאן בעמוד ע״י שירלי,  גם הגברים האמיצים שלנו נכנעו ולבשו כאלה. זה עוזר מאד.  

אנחנו הבאנו איתנו מהארץ באדיבות חברה טובה אבל אפשר לקנות בדקתלון במחירים הרבה יותר נוחים ממחירי הארץ.

מה לובשים בכאלו טמפרטורות? 

לי ולבנות יש טייץ תרמי,  אך אני תוהה לגבי הבנים... 

בחנוכה בשנה שעברה טסנו לבודפשט. 

חברה לעבודה השאילה לנו מכנסי סקי לבעלי ולבנים,  אותם לבשו על מכנסי הג'ינס. 

הקטנה לבשה על הבגדים חרמונית מאותה חברה. 

האם גם הבנים שלך לבשו כאלה שכבות? 

שבת שלום וחנוכה שמח! 

אז זה ממש טיול שורשים... 

עם כזה קשר משפחתי את פשוט חייבת לתעד את הטיול הזה בצורה יותר מסודרת בסיפור או בלוג. 

תמשיכו להנות והמשך חג שמח

איריס

הדודה המקסימה שלי גרה בבית עץ יפה וגדול , היא ובעלה המקסים קיבלו אותנו עם אח מבוערת. בעבר גם לנו אצלם עם כל הילדים. סבתא שלי הייתה גרה בקולמר במרכז העיר העתיקה ועכשיו קבורה בקולמר. לצערי כשהיינו ילדים הטיסות היו מאוד יקרות והיה לפעמים גם מס נסיעות כך שלא יכולנו לקפוץ לבקר הרבה כמו היום. איפה הייתה איזי גט אז????

עכשיו אנחנו לנים בדירה ממש במרכז העיר העתיקה צמוד לבית הכנסת ולדירה הישנה של סבתא שלי. יש מניין כל בוקר ויש בגט טרי לקנות כל בוקר במקום , תענוג

ילדי שמחו לגלות שזוכרים כאן בקהילה את סבתא שלי ואבא שלי

ואני נזכרת בבקרים בקולמר אצל סבתא שלי שמכינה לי שוקו חם ושותה רק איתי במטבח כשכולם עוד ישנים.

ולצערי צילמתי הרבה תמונות אתמול ושוב לא מצליחה להעלות אותם

דודה שגרה באזור ?? זו כבר סיבה לחזור.  

התמונות יפות .  תמשיכו להנות.  חבל שמחלות מעיבות על הטיול ( במאמר מוסגר אגלה שגם אנחנו לא היינו בשיאנו בטיול הזה … )  לדעתי זה הקור !!!

אפרופו כובעים – קנינו בדקתלון  קולמר כובעים נהדרים בשליש מחיר לעומת השווקים . 

אתמול היה יום קסום במיוחד באלזס היפה. היה אפילו קר יותר והרכב גם מדד מינוס שש מעלות. הדרכים מכושפות הכל לבן מהכפור. חבל שאין שלג.

התחלנו בקצת קניות נעלים באינטרספורט והמוכרת שאלה אם אנחנו פותחים חנות

המשכנו לרקוויאר היפה שהינו בה בעבר כזוג. קנינו גם שם כובעים ובובות צמר. ביוקר כמובן

הילדים לא קיטרו על טיול בעיירה ונהנו

משם לשטרזבורג לטעום עוגות צרפתיות כשרות , שם כבר הבן התחיל להיות חולה, נדבק כנראה מאחותו שעבר התאוששה. 

המשכנו למסעדה בשרית כשרה ונאמר לנו שהם כבר סוגרים ובערב מלאים כך שלא אפשרי, אז נכנסנו לחנות הכשרה וקנינו פאה ונקניקים ועוד מטעמים לארוחה בבית. בגלל הבן החולה הוחלט לקצר את הטיול ורק הסתובבנו בצרפת הקטנה , בחזרה לרכב הכל כוסה ערפל. למזלנו הגענו עם הרכב לכל מקום ולא חנינו מחוץ לעיר.

חזרנו לקולמר להדליק נרות חנוכה , להחזיר את הבן החולה למיטה ולאכול.

ואז נסענו רק עם הבנות לקניות בc&a שסגרו מוקדם ואנחנו בעשר דקות הספקנו להעמיס תשעה פריטים שאין לי מושג אך אקח אותם לארץ

ומשם נסענו לערב מקסים אצל דודה שלי שגרה באזור.

שמחה שהבת מרגישה יותר טוב

ותודה על הזווית של היער השחור ופארק אירופה

האדמה והעשב מכוסים כפור, מחזה מיוחד מאוד. בחזור מצאנו רכב קפוא לגמרי , כל הדרך ערפל כבד , והבעיה שהכל חשוך חשוך. הכיכרות גם לא מוארות ופשוט לא רואים אותם. מזל שיש תוכנת ניווט שמודיעה על כך.

הבת שטסה חולה הרגישה טוב יותר היום

אז יצאנו ליער השחור לראות קצת נופים.

הייתה שמש והיה בהיר אך הטמפרטורות ירדו גם מתחת לאפס. 

גם את הכיור בשרותים של הרכבל ליד פרייבורג לא התאפקתי וצילמתי