כמו שפוריה כתבה אנחנו ישנו בקמבריה והיה מצוין.  עדיין מדובר בעיירות קטנות שאין בהן הרבה אטרקציות, אבל הגענו לשם בשעת ערב כך שמעבר לטיול לאורך החוף וארוחת ערב לא היה זמן למשהו נוסף.

הילדים שלי מאוד אהבו את כביש 1.  כמובן שדאגנו לעצירות כדי שיוכלו ללכת ולא רק לשבת באוטו וכמובן פילי הים זכורים כאטרקציה.

לעניין הקליטה – כיוון שיש איזורים רבים שאין בהם קליטה כשמטיילים במערב (למשל יוסמיטי) אני זוכרת שהילדים היו ערוכים מראש עם משחקים שלא דורשים קליטה והעסיקו אותם בשעת הצורך.  

דנה

אין ויכוח על העובדה שטיול משפחתי דורש פשרות.

באופן אישי אני מעדיף לשמוע את הטבע – שאון הגלים, פיכפוך הנחלים, משק הכנפיים ורחשי הדרכים.

בסיטואיה הספציפית הזו קצת פחות מעדיף את הטבע האחר: “נו מתי נוסעים? הוא לקח לי, אני צמא, לא רוצה מים רוצה קולה, לא קולה חמה אני רוצה קרה, יו אין קליטה כבר שעתיים, נו זה בדיוק כמו החוף השני...” וזה אחרי הפשרה. 

כביש 1 בעיני הוא אחד החלקים הפחות אטרקטיביים בטיול, אבל הוא שם. בדרך מסן פרנסיסקו ללוס אנג'לס - ובסופו של דבר יום וחצי של נסיעה שיש בהם גשר, קצת סלעים, מפל שנשפך לים, חוף ים יפה ובעיקר פילי ים (אני מקווה שיהיו באוגוסט. אני הייתי שם בחורף). נראה לי סביר ליום נסיעה אחד.

בנוסף, כמו שכתבתי בעבר, עם כל הכבוד לילדים - הטיול הוא לא רק בשבילם. הטיול הוא פשרה בין מה שהילדים אוהבים למה שהמבוגרים אוהבים. הילדים יאלצו לכבד את רצונם של המבוגרים מדי פעם (למען האמת, בכל מקום שבו עושים טיול בטבע שאורך יותר משעה...ואין קליטה)

אני רוצה להאמין שהם יעמדו בזה בכבוד.

אצלנו לדוגמא מקום כמו כביש 1 יתקבל בשמחה על ידי הילדים וזאת מניסיון של טיולים דומים בעוד ימים עירוניים או אטרקציות עמוסות אנשים ימאסו די מהר...

אני לא טוען כנגד מקומות העצירה והנופים, לזוג שיש לו זמן הייתי מקדיש כמה ימים רומנטיים לאורך החופים לאט לאט

למשפחה עם ילדים בעלי מצב רוח משתנה הייתי מסתפק בעיירה כמו מונטריי, גיחה קצרה לכיוון כרמל והסביבה הקרובה, חזרה למונטריי ומשם למחרת ליעד הבא על כביש מהיר.

למה ? אין קליטת וויפי/רשת G3/G4 = מכשיר השיעבוד לא מתפקד + את הילדים לא תמיד מעניין הנוף וכשמתחיל לשעמם ...

גם קריאות וואו כשמגיעים לאיזה גשר או לחוף סלעי יאבדו את משמעותם אחרי X שעות/גשרים/סלעים.

סייג לכך אתן להורים אינטראקטיביים שמצליחים לרתק בסיפורים ובהיסטוריה של האתרים עליהם חולפים ואני יודע שקיימים כאלו.

אזור מלונות סן סימון (אם לא היה ים מעבר לכביש) לי זה הזכיר מגרש חנייה עם בתי מלון ושתי מסעדות (דומה למתחם שקיים בפייג’ רק בלי וולמארט מעבר לכביש ובלי מרכז העיר 5 דקות נסיעה) אין ממש הרבה מה לעשות שם וכמה אפשר לראות פילי/אריות/נמיות/עכברי ים על החוף ולהמשיך להתרגש מכך (ממוקמים נסיעה קצרה יחסית משם).

כדאי לבדוק.

פוריה

אין מה לעשות שם חוץ ממסעדות או אולי משהו דמוי פאב.

זה קרוב ממש לכניסה לטירת  הרסט ,קחו בחשבון שבבוקר יש ערפילים שמקשים על הראיה בטירה ובדרך אליה ותתכננו בהתאם ,ובעיקר אל תיקנו מראש כרטיסים  לטירהלבוקר, אלא רק אם תראו שיש ראות.

אנחנו שם דווקא במוצאי שבת.

האם שווה לעבור דרך שם גם לא ביום חמישי?

ניר

פוריה