וודאי שיש שוני בין הארץ לח”ול, אבל השוני הוא במנהלות. אם טיילת עם הילדים בארץ אתה יודע איך הם מתנהגים ויכול לחוש אותם פה קרוב, שכמו שאתה אומר הרבה יותר קל ופשוט. 

ואגב, הדברים שרשמת מטה הם נכונים מאוד לא משנה בין כמה אתה, ולדעתי כשיוצאים לטייל בין אם במדבר בארץ ובין אם באסיה בהחלט חשוב להיות מטייל אחראי.

עצה נוספת, בהרבה מדינות במזרח (לדעתי רובן אבל אני התנסיתי רק בסין ונפאל) יש שירותי רפואה מערביים פרטיים (בדרך כלל גם עם רופאים מערביים). יקר, אבל זה משהו שאני לא מוכן להתפשר עליו. 

וביטוח טיולים מקיף חובה מן הסתם.

חשוב לזכור, שבפיליפינים ספציפית, אנגלית היא שפה רשמית והרוב מדברים אותה גם בכפרים. לכן זה הופך אותה קצת יותר ידותית למשתמש, לא רק במקרי חירום אלא באופן כללי בטיול (מצד שני התשתיות לא כמו בתאילנד, לכל מדינה היתרונות והחסרונות שלה)

המעבר בין האיים בעייתי. במה דברים אמורים ? לדוגמה בורקאי. 

ההגעה  לאי השכן בטיסה. ההגעה לרציף בטרייסיקל. (אין מוניות)

שייט בסירה מ”צ’וקמקת” שכל נוסע חייב לחגור חגורת הצלה.

מה עושים עם הילדה ? אין עבורה חגורת הצלה.

האם אתם שקטים כאשר כולם חגורים והילדה לא חגורה?

ההחלטה בידכם

עבדתי בעברי בתיירות וראיתי שלא פעם אנשים לא מודעים לסיכונים וסכנות (לא רק בנושא לקחת ילדים לחו”ל, אלא בהרבה נושאים שונים – מתנאי דרך קשים מאוד, כניסה לאזור קרבות, מודעות למחלת גבהים ועוד ועוד). לכן חשוב בעיניי לעורר את תשומת לבם שכדאי לבדוק את הנושא. אם הם כבר יודעים ובדקו, ההערה לא תזיק.

שנית, אי אפשר להשליך מטיול בארץ למסע בחו”ל. לא בכל ארץ יש תנאי תברואה הולמים, יש מקומות שאפילו מים לא מזוהמים הם בבחינת בעיה, ובכל מקרה אין לך את רשת הביטחון שיש פה – ביטוח רפואי כולל ומקיף, משפחה, שפה שאתה יכול לתקשר בה עם הרופא, מרחק נסיעה מהבית וכו’. אם קורה חלילה משהו רציני בארץ עולם שלישית, זה סיפור אחר לגמרי. לכן צריך לחשוב גם על זה.

ובתור הורה מצחיקה אותי האמירה “לקחת אחריות על ילדיך”. אני כל הזמן אחראי לילדי, גם כשהם משחקים בנדנה בגן משחקים, או משתוללים בבית, מחליקים ומקבלים וואחד זפטה בראש.

וסטיסטית לשים אותם באוטו בארץ מסוכן אלפי מונים מטיסה לחו”ל ואתה לא חושב פעמיים לפני נסיעה בארץ. 

אז לדעתי האישית הפחד הזה נובע מחוסר ניסיון ולא מחשיבה רציונאלית, מבלי לפגוע באף אחד. 

וכמובן שמומלץ להתייעץ עם גורם מקצועי ולקחת החלטה מושכלת ולא סתם לזרום ולראות מה קורה.

ילד בגיל 1.8 קיבל את כל החיסונים (אם ההורים לא נגד חיסונים) כולל מנות ראשונות של צהבת A וחצבת. לגבי מלריה, עוד פעם דעה אישית ואני יודע שחלק לא יסכימו אותי בלשון המעטה, במזרח זה די שטות.

מבחינת הגדרות משרד הבריאות והרופאים כל מזרח אסיה חשופה למלריה. מי שטייל במזרח יודע שמלריה יחסית מאוד לא נפוצה, בטח ובטח באיזורי התיירות.

הייתי בניגריה, אתה נושם וחוטף מלריה. מלרון חובה. במזרח?

ולדעתי המטרה של הפורום היא לייעץ לשאלות. חשוב מאוד להעיר ולתת מהניסיון כאשר נראה שהשואל לא בכיוון או לא חשב עד הסוף. ואני חושב גם שהדיון פה חשוב. באמת.

אבל השואלת, אחרי שהמליצו לה לא לנסוע, אמרה שעדיין רוצה לקבל תשובה לשאלה הראשונית שלה והיא מסלולים שמתאימים לאופי הטיול.

לכן רציתי קצת לאזן את הדעות, ובסוף גם לענות של השאלה שנשאלה.

בנוסף, כשאתה מרגיש לא טוב אתה מיד מבין את זה ופועל בנידון,לעומת מצבים שכשהפעוט לא מרגיש טוב לא תמיד מזהים את זה מיידית ולכן חשוב להיות עם גישה נוחה לשירותי רפואה טובים.

כפי שרשמת, עוד לא יצא לך לטייל עם פעוטות אז אני לגמרי מבין מאיפה אתה מגיע.

גם אני חשבתי בגדול כמוך...עד שנהייתי להורה.

נשמע אולי קצת פלצני ונדוש אך זה באמת ככה.

אדם בן 60 גם יודע מה מצבו הבריאותי, למה הוא מסוגל, ויכול לקבל החלטה בעצמו לגבי מידת הסיכון שהוא מעוניין בה. פעוט לא יכול, והסיכון שלו גדול מהסיכון הבריאותי של הוריו.

לכן בעיניי חשוב להתייעץ עם גורם מקצועי, ולא סתם רופא אלא ממרפאת מטיילים שמבין בילדים ובפעוטות. הרי בסופו של דבר זו חופשה, לא הכרח או חובה – אז קודם כל מקבלים מידע אמין ואחר כך מקבלים החלטה מושכלת לפי מידת הסיכון, אם לנסוע, לבטל או פשוט לבחור ביעד יותר בטוח. אבל מידע אמין חייב לעמוד בבסיס ההחלטה, תהיה מה שתהיה.

אבל אין פה נכון לא נכון, אלא אופי והרגשה.

לעניין עצמו, הייתי מוותר על צפון לוזון כח היא כרוכה בניסעות ארוכות ולא קלות, וגם מוקדי העניין פחות רלוונטיים לילדה בת שנתיים.

שאר הפיליפנים זה בעיקר חופים ועוד חופים, יש יותר מתויירים ויותר אינטימיים. צריך לוודא שהילדה אוהבת מים וספציפית ים וחול, אחרת חבל לנסוע.

כמו כן, בחלק מהמקומות החוף עצמו ממש לא להיט (אל נידו לדוגמא) ולכן יוצאים לשייט בכל מיני איים מסביב. זה שייט קליל אמנם בסירת עץ ממנועת וטובה, אבל שוב תלוי באופי הילדה.

אני מבינה את הקשיים ובכל זאת – אם יש פה מישהו שעשה את זה ויכול לספר מנסיונו?

תודה!

גם בתאילנד לצורך העניין הייתי מטייל עם פעוטה רק בפוקט/קוסמוי/בנגקוק כי יש שם בתי חולים מערביים וטובים (לפי מה שקראתי וביררתי, לשמחתי לא נזקקתי להם בפועל).

לא הייתי בפיליפינים אבל על פי הידוע לי אני לא ממש בטוח שיש מספיק “בשר” ל3 שבועות במידה ואכן תתמקדו רק במקומות עם שירותי רפואה הולמים