בכל מקרה, אם מוחאים כפיים עם הידיים או מוחאים כפים בלב – זה עניין של תרבות השאר לא.

הבעיה הגדולה בהתמודדות עם פחד היא הרצון לעשות את המעשה. מהבחינה הזו, יש אולי פתרונות שונים להציע, אבל החבר הוא זה שצריך לעשות את הצעד של להחליט שזה מציק לו מספיק כדי לרצות להתמודד ולאזור אומץ וכוחות נפש מול מה שמשתק אותו, ולחפש את הדרך הטיפולית שנראית לו ולנסות אותה. זה לא כזה פשוט.

אגב, אפשר גם לצאת לחו”ל בשייט – לא אידיאלי, מגביל ביעדים (ובעיניי אישית זה יותר מפחיד, עם מחלת הים ואחרי שיצא לי להיות בסופה קשה באוקיינוס), אבל יכול להיות סוג של פתרון למי שרוצה לנסוע לחו”ל בלי טיסה. אולי זה יפתח לו את תיאבון הנסיעות, ועל ידי כך ידרבן אותו לנסות להתמודד עם הבעיה עבור הנסיעה הבאה.

למרות שרוב האנשים מכחישים, כמעט תמיד משתוררת דממה לפני המראה ונחיתה גם במטוס מלא ישראלים (שלא לדבר על מחיאות הכפיים אחרי נחיתה שהן שלעצמן אומרות דרשני).

שאותי שואלים איך הייתה הטיסה אני תמיד עונה ברור שטובה, כל טיסה שנוחתת בשלום היא טיסה טובה מבחינתי...

אני מוצא את האתר הבא מועיל  להפיג את החששות: אתר נותן קצת פורפורציה...

גם בתהליכי טרום טיסה וגם לאחר ההגעה.

מכירה צעירה שהייתה בסמינר וזה עזר לה . החרדה לא פסקה לגמרי, אבל  זה אפשר לה לטוס.

אישית, סובלת מחרדת טיסה מסויימת ומה שעוזר לי -אתר כזה למשל.

מניחה שגם תרופות אנטי חרדתיות יכולות לעזור, בהתיעצות עם רופא כמובן.

יש לי חברה שלפני כל טיסה לוקחת כדור הרגעה וכך שורדת.

מקווה שהחבר שלך יתגבר ויתחיל לטוס. 

אני מניח שכך גם בקורס שלו.

זה לא בשבילי (אני אוהב לטוס...), חבר סיפר לי היום שהוא נמנע מנסיעות לחו”ל בגלל פחד טיסה.

נזכרתי בתכנית רדיו בה קברניט מיקי כץ סיפר על הסמינר שלו ורציתי לדעת אם מישהו כאן יודע עד כמה הסמינר הזה באמת רציני ואם זה פותר את הבעיה.

אם לא יש אופציה של לקחת פסיכולוג, זה נורמלי לחלוטין. כשתגיע למעמד רכישת הכרטיס, אולי כדאי לא לטוס בזול ולא לקנות כרטיס מחברת לואו קוסט.

בהצלחה!