רק אומרת...

לכן אמרתי: להתמקד בכמה זה עולה לשנה, לא בכמות הנסיעות או באורכן.

1.סעי כמה שאת יכולה ותיהני כמה שאפשר.

2.אל תחששי מילדיך ואל תמנעי מעצמך בכדי להוריש להם.

3.ילדים יאהבו את הוריהם אותו דבר אם יקבלו שליש דירה בירושה או דירה שלמה.

4.אין לך שליטה על מה שתתני לילדים.מחר בת או בן יכולים להתחתן וחס וחלילה להתגרש וחצי דירה שנתת תעלה באוויר יכול להיות שביתך האהובה ביותר תינשא למניאק  שייהנה מהכסף שלך וישים עליך קצוץ.

5.מסכים שעדיף נסיעות זולות וקצרות רבות מאשר נסיעות מעטות וארוכות ויקרות.

6.אם לא תנצלי את כספך הוא יכול גם להעלם באיזו מפולת בנקים קרובה חס וחלילה ואז בכל מקרה לא תיהני מכספך.

בקיצור תיהני כמה שאפשר כל עוד אפשר.

קיבלתי קצת תחושה כאילו יצאתי מהארון עם הווידוי.ויש כאלו שאף מזדהים איתי אך לא מוכנים להודות.

לאחר קריאת כל התגובות להלן המסקנות שאספתי מכולם יחד.

1.זה בסדר ומותר לי.זה בהחלט בה על חשבון דברים חומריים(אפילו מנקה לא מחזיקה).

2.חשוב לעשות זאת בצורה מושכלת.

3.לנסות לדחוק סיפוקים.

4 למצוא את האיזון הנכון.

5.מקסימום ילדיי יקבלו 1/3 דירה,אבל חוויות וזיכרונות ילוו אותם לכל החיים.

6.להוריד את תדירות הנסיעות על מנת שזאת תהיה חוויה מיוחדת ולא להפוך את זה למשהו שבשיגרה.

7.להגדיר תקציב שנתי ולנהל אותו נכון שיהיה מיועד לשבירת שיגרה(למשל 15% מההכנסה השנתית שלנו)ברגע שנגמר התקציב,נגמרה החגיגה.

8.שבירת שיגרה אפשר לעשות גם בארץ(עושה גם את זה).

9.לחסוך ליעד שמאוד חשקה נפשי בו(איך בא לי שייט בפיורדים הנורווגים).

10.לסגור על יעד תקופה ארוכה מראש ולהתרכז בו.לנסות להיות פחות ספונטנית.

11.לחסוך עלויות-גם כך מעדיפה דירות על מלונות,אוכל רחוב על מסעדות.

12.לטפל בבעיית חוסר הסיפוק בעבודה,אולי לשנות תחום באותה המסגרת.

למי שלא יודע עובדי בנק זכאים למימון מלא בשכר לימודים אקדמאים.

זהו ויתור ענק מצידי אותו אני עושה למען עתיד ילדיי.מפצה את עצמי במה שאני אוהבת.

13.למלא את חיי בעיסוקים נוספים-יש לי,ריקודי עם אהבתי השניה.מתנדבת למען הקהילה.

14.לא שוללת ייעוץ.

מקווה השנה לצאת לדרך חדשה עם ראייה גם לעתיד,להרגיע את המינוסים בחשבון ,לעבוד על עצמי ולהרגיש יותר שלמה עם מה שאעשה.

תודה לכל אחד ואחד.

עזרתם מאוד.

שוב, חו”ל זו לא הבעיה. היא מדגישה שהבעיה היא העלות הכלכלית. לכן המלצה על חופשה יקרה בארץ לא תעזור, או על הוצאות אחרות. בגלל זה אפשר או להוזיל את הנסיעות (ואסכים עם אמה, יש הרבה דרכים לעשות את זה, ולאו דווקא באוהל או בבישול עצמי), או לצמצם את כמותן, או להוזיל את עלות ההוצאות בשגרה בישראל.

ואם החשש הוא שההתמכרות לחו”ל נובעת מהרצון לברוח מהעבודה, כדאי לטפל ברצון וממה שהוא נובע, כי הנסיעות הן רק הסימפטום.

אני חושבת שאני רוצה,צריכה את היציאה, לקצת נשמה..תוכן .

שנים עשינו זאת בארץ.הילדים היו קטנים ,משפחה בבניה,דיור,סביבה..

שבוע בים המלח,שבוע בכנרת, עוד סופש פה ושם.טבריה,אפילו נתניה,תל אביב וירושלים..

היום,במחירי סופשים בארץ,אנו קופצים לחופשה קצרה.חולמים קרוב יותר לכיס.

עוזרים לילדים סטודנטים,

טיולי חלום,ימתינו ובינתיים נטייל בהם מהכורסא.

משתדלת לנצל אפשרויות זולות,יש לי מורים טובים מאוד!

ועל שאלה “מה יש לעשות בריגה”? עניתי “לא פחות ממה שיש לי לעשות באילת,או צימר”

מנצלת טיסות של 289 שקל,150 שקל,400...לפני מזוודה.

חולקת מזוודה לזוג,קונה יותר בגדים בחו”ל..מה לעשות זול יותר.שכחתי מה זה לקנות נעליים בארצינו.

חופשה ב1800 שקל לזוג בבודפשט כולל טיסה מזוודה ומלון עם א.בוקר? הולך!

לא חייבת קמיפינסקי,לא חייבת סופיטל.מיקום מרכזי,שיבחר לפי עונה וצרכים אישיים. לא חייבת ארוחת בוקר ב25-30 יורו..

אם נאכל פחות סוכרים,חביתות ועוד,נספיק לנסוע עוד כמה שנים בבריאות טובה יותר.

בטיול עירוני,יש מיליון אפשרויות לכל כיס..

לא חייבים לבשל לבד (אפשר), לא חייבים קמפינג או הוסטל,למרות שגם זה לא מילה גסה..

חזרתי מסופש עם חברה בריגה,דצמבר,שווקים,ריחות,אוכל טוב,בתי קפה עם מוזיקה חיה, יין חם, עיר עתיקה מתוקה,מלון מרכזי ממש מטר מכיכר (אחת הכיכרות) עלה 763 שקל לאדם כול טיסה,מזוודה,מלון וא.בוקר. לילה בצימר,,

להמתין שנים לטיול? כבר לא בגילינו . אם כבר אקח טיול בתשלומים.

עוד רעיון, מה שיכול להוזיל נסיעה, זה לנסוע לפעמים עם חברה. מתחלקים בהוצאות, לרבות החדר במלון. 

גבעת שמש 815, גבעת שמש

טלפון: 02-999-8244

פקס: 02-999-8243

lilach@retorno.org

שנית, כמו שאמרתי – אם הנושא הכספי מטריד ובכל זאת רוצים לנסוע, להוריד את עלויות הנסיעות הקצרות: לא טיול מאורגן, לא השכרת רכב, לואו קוסט נטול מזוודה, בלי אטרקציות יקרות, לינה זולה או אלטרנטיבית (בטבע קמפינג למשל), יותר בישול עצמי או אוכל זול יותר וכו’, יש הרבה שיטות. בקיצור – לא להסתכל על “כמה פעמים נסענו” או “כמה זמן היינו בחו"ל" אלא על “כמה זה עלה”. הרי נסיעה יכולה לעלות 20,000 ויכולה גם לעלות רק 3000 באותו משך זמן.

כל השנים אמרתי שלא משקיעים בקירות אלא בחוויות עד שהבית הגיע למצב של חייבים….

 התובנות שלי לגבי ילדים, כשניתן היה נסענו כולנו ביחד, מכיוון שיש לי בנות ששותפות להתמכרות גם מידי פעם היה טיול אמא בת.

אבל….חייבים גם זמן איכות עם הבעל וכמובן גם חייבים זמן איכות עצמאי עם חברה…

כבר הגענו ל4 פעמים בשנה..

אני כרגע בניסיון גמילה, יש לי שתי נסיעות מוזמנות אחת ליוני עם חברה ואחת לספטמבר טיול זוגות.

כרגע עדין מצליחה להתאפק (מאז סוכות), מנסה שלא להזמין כלום עד יוני.

הזמן יגיד אם הצלחתי…

אז נסי כמוני להציב ייעדים קצרים לעמוד בהם, אולי תצליחי יותר.בהצלחה!!!

דיון ממש מעניין! ומעורר מחשבה! תודה שהעלית אותו. 

קראתי פעם מחקר על רמות האושר לאחר נסיעה. המסקנה היתה שעדיף לנסוע ליותר נסיעות קצרות, מאשר לנסיעה  אחת ארוכה, כי רמת האושר לאחר הנסיעות, בין אם קצרה, בין אם ארוכה, זהה, ומתפוגגת לאחר אותו זמן. אבל ההנאה מהתכנון, היא החשובה יותר בסופו של דבר… אז קודם כל, יש לך תמיכה ברעיון של כמה נסיעות קצרות, כעדיפות על נסיעה ארוכה, במטרה להשיג יותר אושר. 

אני לא רואה שום רע ברצון לברוח משגרת החיים הקשה והמתישה לדבר שגורם לך הנאה רבה. כמובן, שמה שכתבה מטיילת, מעניין וחשוב ומעורר מחשבה, ואם אפשר לטפל גם בשגרה,  לשפר אותה ולהפוך אותה למהנה יותר, נראה לי שהחיים יהיו טובים יותר. הרי בסופו של כל טיול, אנחנו חוזרים לשגרה שלנו…

אולי את צריכה לשנות כיוון מקצועי ולחפש מקצוע שבו תסעי יותר, במסגרת העבודה? או שתעסקי בתכנון נסיעות?

בכל אופן, הבעיה היא שאת מרגישה כבר שאת בבעיה, וזה באמת מדליק נורה אדומה, אבל זה גם מסמן את תחילת הדרך להתמודדות ולמציאת פתרון. אולי הקצאת תקציב מראש, כל שנה, במטרה לעמוד בו. אולי חסכון שנתי, (לא עשר שנים...) שיוקצה רק למטרת נסיעה, וכשזה מתוכנן מראש, ולא כניעה לרצון רגעי, זה כבר מרגיש יותר בשליטה, ולכן גם פחות מזיק…

אני חושבת שעד גבול מסויים אין אם זה שום בעייה. היום הנסיעות לחו”ל הוזלו מאוד, ולא רק אצלך מספר הטיולים לחו”ל הלכו ועלו – אפשר לשמוע את זה בכל פעם שמדווחים על הסטיסטיקות של מספר הנוסעים בנתב”ג. זה בסדר גמור לעשות משהו שאת אוהבת, במיוחד אם את מוותרת על דברים אחרים שאנשים מוציאים עליהם הון כמו למשל – קניית בגדים יקרים, קוסמטיקה וטיפוח ושיפוצים לא הכרחיים בבית. כל אחד וסדרי העדיפויות שלו – אם זה מה שאת עושה בכספך הפנוי אז זה בסדר גמור. אני לא חושבת שאת צריכה לחפש הסברים לסיבה שאת אוהבת כל כך לנסוע – זה מובן לחלוטין (במיוחד בפורום הזה ) ואני לא חושבת שזה רע להשאר באיזור הנוחות שלך – מקום עבודה טוב ויציב זה דבר חשוב מאוד שהרבה אנשים היו רוצים, זה נותן לך ביטחון כלכלי ומאפשר לך לעשות גם דברים שאת אוהבת. החיים גם ככה מזמנים לנו הרבה פעמים תזוזות לא רצויות מאיזור הנוחות שלנו 

לגבי עזרה לילדים, כמובן שזה תלוי במשפחה אבל לדעתי זה לא נכון שלא תעשי מה שאת אוהבת במיוחד אם את מוותרת על דברים אחרים כדי לעזור כלכלית לילדים – אני לא הייתי מצפה לזה מההורים שלי…

השאלה הכי חשובה כמובן היא איפה הגבול. ברור שאם אתם נכנסים לחובות בעקבות הנסיעות אז זה לא תקין. כן חשוב מאוד גם שיהיו חסכונות לכל צרה שלא תבוא, ושהנסיעות לא יבואו על חשבון החסכונות האלו. אני חושבת שאם את לא עוברת את הגבולות האלו את יכולה לקרוא את כל מה שכתבו לך כאן בסעיף של “בעד” ולשנן לעצמך בכל פעם שייסורי המצפון מציקים, ואולי גם לומר לכל הנשמות הטובות שלא מפרגנות לנסיעות.

אם כן עוברים את הגבולות האלו אז לדעתי כמו שכתבו כאן כדאי לפנות לאיזשהו ייעוץ כלכלי שיעזרו לך להיות יותר מחושבת ולהגדיר מה התקציב הפנוי שלך לצורך הנסיעות.

שנית: תמיד אפשר לעבור ולהתגורר בחו”ל ואז, ה’טירוף’ יפסק !

שלישית: זוכרת את הסרט (הנפלא לדעתי) עם רובין וויליאמס (ז”ל) שאוסף חלוקי נחל בתוך פאוץ’ עור קטן מכל מקום שבו ביקר? וכמה טוב זה עושה לו כשהוא ממשש מדי פעם את האבנים.

ואחרון: בסקר שנעשה, מתברר, שהמקום שבו קורים הכי הרבה סטוצים (אקס-מרידג’) קורים במקצוע …….. הבנקאות.

אני חושב ש’הגמילה’ אינו דבר כל כך מסובך.