הרבה מקומות פחות מתאימים לאנשים מבוגרים.

חזרנו באוקטובר עם ההורים של אשתי.

הרבה אתרים (מכרות מלח, הארמון בבוקרשט ועוד) לא בדיוק מונגשים

ויש לעלות ולרדת מדרגות רבות.

אמא של אשתי טענה שאני מנסה “לחסל” אותה.

בנוסף לקח לי הרבה זמן למצוא דירות\צימרים עם מעלית. כמובן שבמלונות אין בעיה

ובכל זאת:

א. רומניה ברובה אינה נגישה. זה בעייתי לאנשים מבוגרים גם בלי ירידה מנטלית. זה עוד יותר בעייתי עם [כי בד”כ מצבים של רידה מנטלית מאופיינים בחוסר מודעות לסיכוני הסביבה הלא נגישה, כשהאדם עדיין עצמאי]

ב. אולי אינה מדינת עולם שלישי בהגדרה, אבל היא בפירוש לא מתקרבת ברמת השירותים למדינות מערב אירופה. לא מבחינת שירותי הבריאות ולא מבחינת שירותים אחרים כמו משטרה וכד’. 

ג. באופן כללי  אנשים מבוגרים נמצאים יותר בסיכון לנפילות, תאונות וארועים בריאותיים [והדבר  מתבטא בפוליסות ביטוחי הבריאות]. הבעיה עם אדם שיש לו ירידה מנטלית היא שיש נטיה לבלבול של ממש כשיש ארועים כאלו. ואז איכות מערכת הבריאות חשובה ביותר, וגם היכולת להתפנות להיות איתו באשפוז וכד’. 

אני יכולה לפרט יותר אבל חבל כאן…

אם אני לוקחת את כל הנ”ל בחשבון, אני יכולה לומר שאני אישית בוחרת בתשומת לב את המקומות שאליהם אנו נוסעי עם אותה קרובת משפחה הנ”ל, ורומניה לא עומדת בקריטריונים.

הבעיה היא לא הרפואה אלא הקושי שבטיול מתגלגל, אבל שקלתם והחלטתם, הטיול הוא שלכם. מציעה שתקראו חומר ותגיעו לשאלות על רומניה יותר ממוקדים.

גם אני מחזיקה לכם אצבעות שהכל יהיה בסדר ותהנו.  בטוחה שתעשו הכל לשמור על סבתא בטוחה ומרוצה . 

 רוצה לציין שרבים מרופאי ארצנו  למדו רפואה ברומניה …. רק אומרת ...

שיהיה לכם טיול כייפי,נינוח,רגוע. שתצליחו להנות ממנו,מהביחד.

מקווה שהמחלה רק בתחילתה ולא תהווה מכשול.

כל אדם המשמח הורים סבים וסבתות עושה מצווה!

הולנד משגעת בעיני ומאוד מיוחדת. היא עשויה להיות אתגרית בהחלט לבני נוער. בכל חור אפשר לשכור אופניים וגם סירה לשייט עצמאי אפשר בהמון מקומות. יש פארקי חבלים, פארקי שעשועים, גני חיות ובלי סוף גרויים ודברים מעניינים. רוב המשפחות שוכרות אופניים רק בהוחה וולואה ושוכרות סירה רק בחיטהורן, אבל זה ממש לא מחויב המציאות. יש טבע משגע בהולנד, בלי סוף אגמים, תעלות ונתיבי מים. התעלות השטוחות זרועות בחבצלות מים ובתעלות העמוקות שטות סירות בכל הצורות. גשרים נפתחים למעלה והצדה ובכל זווית שאפשר לדמיין. זו ארץ שהיא ציור.

רציתי רק לציין שלא ברור לי למה את חושבת שרומניה מתאימה פחות ממדינות מערב אירופה. ראשית, מה שקרה לכם לא היה קשור ליעד שנסעתם אליו. שנית, רומניה היא לא מדינת עולם שלישי, והיא אפילו שייכת כבר כמה שנים לאיחוד האירופאי, וגם שם יש משטרה ואנשים טובים (כמו בכל מקום אחר...). לגבי איכות הטיפול הרפואי, המצב מאוד שונה מילד שסובל ממחלה פיזית- במקרה של אלצהיימר, בד”כ אין צורך בטיפול רפואי דחוף, מהסיבה שאין כל כך מה לעשות, ולכן פחות קריטי להיות בקרבת בית חולים טוב, מה גם ששוב, עדיין יש בתי חולים ורופאים ברומניה במקרה הצורך. 

אני רוצה לספר לך שבעלי עבר פעם ניתוח דחוף בעיר גדולה במדינה מערב אירופאית, ואמנם יצא בריא ושלם אבל כל ההתנהלות שם של האבחון, הניתוח והאשפוז היתה מאוד תמוהה, שגם לרופא בארץ היתה ביקורת על מה שנעשה, כך שאין לדעת.

שיתפתי את אבא שלי בכל ההודעות שלכם והוא חושב שאצלנו המצב שוה מכמה סיבות.

מקווה לטוב

1. לבצע מהר רכישת ביטוח ביטול טיסה בחברת הפניקס (עלות הפרמיה 8% ממחיר הכרטיס, החזר במקרה של ביטול מכל סיבה התלויה בנוסע בגובה 80% מהתשלום על הכרטיס). במידה ואתם תצאו לטיול גם אם המצב של האם יתדרדר חס וחלחלה, ניתן לבטח רק אותה או גם את בעלה. זה יאפשר למזער נזק כלכלי אם תצטרכו לעשות שינוי.
2. לפני זמן מה, ניתקלתי בתוכנית בוקר שהציגה גאדג’טים ובינהם היה צמיד שמחברים לזרוע של ילד (בתוכנית הדגימו על חתול) וביד ההורה נמצא מכשיר בגודל של נייד שקולט אותו מיקום וניתן להגדיר שהמכשיר יצפצף אם הילד מתרחק מעבר למרחק שנבחר – נניח 20 או 50 מטר. מכיוון שהצמיד איננו פשוט להסרה, ניתן להשתמש בו גם למקרה שתיארת, בהנחה שהסבתא מודעת למצבה ולא תיפגע. אפשר גם לקנות מספר יחידות כאלה ולשים גם לילדים או למבוגרים נוספים כדי לתת לה הרגשה נוחה יותר.ניתן לרכישה באינטרנט אבל אין לי פרטים נוספים

מאחלת בריאות איתנה ושהמשפחה תהנה אחד מהשני כמה שיותר

ויכול להיות ,הלוואי,שהכל יזרום מעולה והיה טיול נהדר,רגוע שיזכר לדורות.

חייבים להיות מודעים.

הבחירה לחשוף ולרשום הייתה שלך..

אנו,אני במיוחד ,מדברת מנסיון אישי,וממש לא חייבים ללכת לאיבוד.תהיו עירניים.

תשתדלו לא לעבור מקומות לינה רבים.אם כבר נרכשו טיסות..תעדיפו להיות בברשוב העיר,ואולי יומיים בבוקרשט.

בכל מקרה תעשו ביטוח  נסיעה מספיק זמן מראש,תהיו בקשר עם רופא המטפל.

קחו סיכום תיק רפואי ורשימת תרופות .תעשו ביטוח מתאים.הדגש לא לבלף את החברת הביטוח.לעשות את המתאים!

אני מקווה שבאמת יהיה לכם נהדר..

מלבד הנסיון האישי שלי, בעבודתי אני עובדת עם לא מעט אנשים בדיוק בשלבים האלו – שכבר מאובחנים אבל עדיין עצמאיים – ואני רואה שמה שקרה לנו לא יוצא דופן בכלל, ושהאמירה “תמיד יש פעם ראשונה” מתרחשת בדרך כלל בדיוק במצבי היציאה מהשגרה. ואי אפשר לצפות את זה מראש. 

אז מה שקרה לנו היה ככה. פעם נסענו עם בת משפחה קרובה ליעד מסוים באירופה [וסלחי לי שבגלל השמירה על פרטיותה לא מציינת את הקשר המשפחתי המדויק]. הגברת היתה קשישה, ניצולת שואה ברקע, מאובחנת עם הידרדרות מנטלית קלה – אך עדיין עצמאית לחלוטין מכל הבחינות חוץ מלשכוח מה תכננה לעשות פה ושם. היא היתה רגילה בטיסות ובנסיעות והיעד היה מוכר לה ולנו.

ובכן

פתאום בשדה התעופה היא נעלמה.

חיפשנו וחיפשנו. פספסנו את הטיסה שלנו [והיינו עם ילדים קטנים]. הרי אם היא נפלה בשרותים או משהו, לא נטוס בלעדיה נכון?

פנינו למשטרה בשדה התעופה שחיפשו אותה בכל מקום בשדה ובמקביל התקשרנו לכל מי שיכולנו להעלות בדעתנו מהמשפחה, אולי היא דיברה עם מישהו, התקשרה למישהו. כלום. בסוף התקשרנו גם לחברת האשראי, אולי רכשה משהו באיזו חנות בדיוטי פרי וכך נוכל לדעת היכן היתה אחרי שנעלמה לנו. הסתבר שהגברת קנתה כרטיס טיסה ממש מעט אחרי שנעלמה. אבל חברת האשראי, מטעמי פרטיות וסודיות, לא הסכימה למסור מידע נוסף. אז הבנו שהיא כנראה קנתה כרטיס לאנשהו, רק לא ידענו לאן, ועלתה על מטוס לאנשהו, רק לא ידענו לאן. [מזכירה שהיא היתה רגילה בטיסות ועל אף היותה מאובחנת עם ירידה מנטלית קלה עדיין היתה עצמאית לחלוטין ומסתבר שלא היה לה קשה לקנות כרטיס טיסה לעצמה, רק שמשום מה היא לא העלתה בדעתה לומר לנו לאן ומדוע].

הסיפור הסתיים בגיוס כללי של משטרת הגבולות ומשטרה של שלוש מדינות באירופה [זו שבאנו ממנה, זו שהיתה היעד שלנו, וזו שאליה היה מיועד כרטיס הטיסה החדש שלה ושלושתן לא היו היעד המקורי שלנו]. הנסיעה שלנו התבטלה, אני חזרתי אחרי יממה מפרכת במפח נפש גדול הביתה עם הקטנים [שכללו תינוקת יונקת ושלא היה שום עניין לגרור איתנו לעוד זמן בשדה התעופה]. בן הזוג גייס עוד בני משפחה וטסו לחפש אותה, כל אחד למדינה אחרת. אחרי שלושה ימים היא נמצאה, מורעבת וכחולה מקור, יושבת על ספסל ברחוב באיזה כפר שבו הוחבאה כילדה במלחמת העולם השניה [הבית בו התחבאה כילדה כבר לא היה קיים, אף אחד שם לא הכיר אותה]. אנשים טובים זיהו הומלסית חדשה והתקשרו למשטרה, שכבר חיפשה אותה. אנחנו בכלל לא ידענו ששמה היא התחבאה, היא מעולם לא אמרה את שם הכפר...

לא היה לה מושג למה הגיעה לשם. היא בכלל לא זכרה את יעד הנסיעה המקורי שלנו. היא גם לא הבינה על מה כל המהומה. וזו היתה הפעם הראשונה שהיא עשתה דבר כזה...היא מעולם לא הלכה לאיבוד קודם לכן. כיום היא לא זוכרת את הארוע כלל.

אז עבורנו זו היתה פעם ראשונה טראומטית למדי ואני את הלקח שלי למדתי. אמרתי תודה אלף פעם על התפקוד היעיל של המשטרה במדינת היעד שלנו ובאירופה המערבית בכלל, ועוד תודה על זה שיש עדיין אנשים ששמים לב לפנים של ההומלסים ברחוב. ומאז [הגברת עדיין חיה ובריאה פיזית אם כי מנטלית ירודה יותר, ועדיין טסה איתנו לפעמים] היחס אליה ובכלל למבוגרים עם ירידה מנטלית הוא, מבחינתי, כמו אל ילד. לא מורידים את העיניים, ולא לוקחים למקומות שבהם בעיה בלתי צפויה לא יכולה לקבל טיפול מניח את הדעת. גם אם מעולם לא היו בעיות, תמיד יש פעם ראשונה – אז שהפעם הראשונה הזו, אם היא רפואית, שתקבל מענה רפואי מתאים, ואם היא אחרת – כנ"ל.

ממש כפי שאם יש לי ילד עם בעיה רפואית [ויש לי] אני לא אסע איתו למקום שבו במקרה חירום לא אוכל לקבל שירות הולם, כך גם עם קשישים.

אני מאד מאד בעד לנסוע עם כל המשפחה. נסענו כאמור גם עם אותה בת משפחה גם לאחר הארוע ההוא, גם עם נכים, גם עם תינוקות. רק שאני חושבת שאם בוחרים יעד לטיול משפחתי שיש לאחד המשתתפים בו מגבלה, יש צורך וחשוב מאד לקחת בחשבון תרחישים שלא נלקחים בחשבון אם אותו בן משפחה לא היה משתתף. לכן היעדים לטיול עם חולה כרוני, מבחינתי, מצומצמים יותר מאשר היעדים לנסיעה ללא אותו בן משפחה. וכך גם היעדים עם קשישים, עם אנשים לא עצמאיים מכל סוג שהוא, פיזית ומנטלית, וגם עם אנשים שמאובחנים עם ירידה מנטלית גם אם עד עכשיו האבחנה לא התבטאה בבעיות כלשהן.

מטבען של נסיעות שהן מוציאות מאיזון, גם מבוגרים, עוד יותר ילדים ובעיקר קשישים. לא הייתי רוצה שהפעם הראשונה שבה הסבתא תבטא התנהגויות חדשות תהיה דווקא בנסיעה, ואני מאחלת שזה לא יקרה, ואפילו סביר שרוב הסיכויים שזה לא יקרה. אבל כן הייתי – במקומכם – נערכת לאפשרות שזה כן יקרה ונוסעת ליעד שיאפשר התמודדות עם זה.

לכן כפי שכתבתי לדעתי רומניה לא תתאים לכם. יש המון יעדים אחרים שווים באירופה שכן יתאימו...

[מתנצלת על האורך]

אמא שלי לא הלכה לאיבוד עד כה והיא הולכת למקומות שונים בארץ יחד עם אבא שלי. אתמול סיפרנו לה על הטיול והיא בכתה מהתרגשות שנהיה כולנו ביחד. אני מקווה שיהיה בסדר . לוקחים בחשבון שהטיול יהיה שונה ויותר רגוע.

וגם עם אהבתי לרומניה..בוקרשט,עיר גדולה אחרת אולי יכולה לבור בחשבון..

טיול ברומניה,בכפרים ועיירות..נסיעות בין לבין,נופים משתנים,בתים משתנים..זה הרבה יותר מורכב עם אדם עם ירידה קוגניטיבית שלא לומר חולה אלהיימר,מאשר טיול עם תינוק.

תינוק,אפשר לאסוף לידיים,לחיבוק,נשיקה וזה יעזור.

לצערי,לא תמיד יעזור ואם יעזור לכמה זמן? לאדם חולה אלצהיימר.

ואקדים ואומר שאני מדברת מנסיון אישי ומקצועי.

אני חושבת שהנתון של הסבתא חולת אלצהיימר הוא הדבר הכי מרכזי כאן. גם אם היא עצמאית לחלוטין פיזית, הרי היה תהליך כלשהו שהוביל לאבחון האלצהיימר. זו לא מחלה שמאבחנים ביום, לאבחון קודמת ירידה מנטלית. 

זה אומר, מבחינתי, שהיחס לצרכים של הסבתא צריך להיות כמו לצרכים של ילד, לא צרכים של מבוגר. 

לא פירטת, אבל ציינת את הדבר ולכן אני מרשה לעצמי לשאול:

האם הסבתא הלכה פעם לאיבוד?

במה מתבטא, בינתיים, האלצהיימר שלה?

האם היא אפוטרופוס על עצמה? או שמישהו אחר במשפחה אפוטרופוס עליה?

כי לאנשים מבוגרים עם ירידה מנטלית [גם לא אלצהיימר] הרבה פעמים קשה עד קשה מאד בסביבה חדשה. זה עלול להשפיע על ההתנהגות, על האכילה, על השינה. זה יכול להשפיע על כולכם כמו שמשפיעה נוכחותו של תינוק קטן שלא ישן בלילה ולא אוהב את האוכל. זה עלול להשפיע יותר מזה, כי תינוק קטן עדיין לא מסתובב לבדו, אבל סבתא כן. אם היא תלך לאיבוד, עדיף שזה יהיה במקום שבו יש עם מי לדבר. 

כי אם אינה אפוטרופוס על עצמה, אז חשוב להביא את כל המסמכים הרלוונטיים מתורגמים כנדרש. 

בנוסף, יחד עם הירידה ביציבות שמאפיינת אנשים מבוגרים, אנשים עם ירידה מנטלית נוטים ליפול ולהפצע יותר. אם זה קורה בטיול, עדיף שזה יקרה במקום שבו יש מענה רפואי מתאים. 

לכן באופן אישי עם אנשים מבוגרים עם ירידה מנטלית [כאמור יש לי נסיון] אני נסעתי רק למדינות מפותחות, עם מערכת רפואה מפותחת, ועם משטרה סבירה שיכולה לעזור לאתר את האדם במהירות וביעילות. 

בעיני, רומניה לא עונה על שני הקריטריונים האלו. 

לאן הטיסות?בוקרשט/קלוג’/יאש? לשלשת היעדים יש טיסות מתל אביב..

לוקחים רכב?

אם את שואלת האם לפצל לינות בטיול ל10 ימים?לא נראה כי קראת או נכון יותר הבנת את אפשרויות טיול ברומניה.

 לא נכון לטייל ברומניה 10 ימים מלינת כוכב אחת..

מלינת 2 כוכבי לינה קשה לטייל עם תוכן..

לפני שיציעו לך מסלולים ואפשרויות..חייבים לדעת יותר פרטים.והייתי פותחת אשכול חדש..ממוקד יותר.

הטיול לקייץ,אנחנו עכשיו בתחילת פברואר..

ללא ספק שאוסטריה,הולנד יהיו נעימות לכם..וגם להורים המבוגרים.

לפני הכול,הייתי מתייעצת עם הרופא המטפל,אולי קרוב יותר לחופשה.

כמה שינוי מקום,מקום חדש יכול להשפיע?איך להגיב במידת הצורך,איך לקבל ולתת עידוד.

לא לשכוח שכל המשפחה תהייה יחד,(קצת סיר לחץ בכל מקרה) ולתת מענה גם לילדים ובן זוג..

בקיצור,לא אומרת שבלתי אפשרי,הכל תלוי במצב,קבלה שלכם,והתארגנות.

פשוט זה לא..בכלל

אם תרצי לפנות בפרטי,שילחי מסרון..

עד לאחרונה רבים בחרו בוינה בשל העלות המוזלת (יחסית) של הטיסה, אבל לשמחתנו טראנסאוויה פתחה לאחרונה גם קו למינכן כך שייתכן שתוכלו להנות מכל העולמות – לטוס קרוב וגם בזול.

ומה שתארתי לך הוא רק קצה הקרחון 

אולי “לטייל עם סבתא” יסייע לך בחידוד נקודות ותובנות.