או שסתם יום חמישי הגיע….

התאור על מוגולים בגובה שני מטר אולי קצת מוגזם אבל המסלול הזה תמיד צפוף בטירוף בסוף היום, השלג בשליש התחתון שלו די סלאשי ולקראת הסוף המסלול גם ממש צר בחלקו וזה הופך לקטע הישרדותי.

משום מה תמיד מתעקשים לרדת אותו על הסקיס ולא לחתוך לגונדולה (כנראה אחרי וותק מסויים על השלג זו פאדיחה...)

חבר שלי נפל שם באחת הנסיעות ושבר את כף היד, נאלץ לעבור ניתוח בארץ.

אבל לדעתי זה החלק היחידי שיש מילה רעה להגיד עליו בקלטנבך, מבחינתי האתר הזה נכנס בקלות לעשרת הטובים בעולם למרות שהוא לא גדול…

והקייזרשמארן באחת המסעדות שם נכנס אפילו לשלושת הגדולים….

ממפת מסלולים ישנה מקיצביל.

החלמה מהירה לחבר.

מקווה שיהיה טוב שם בפורים, במיוחד שזו יציאה לסקי לאחר שנתיים “יבשות”.

מקווה שאזכור את תנוחת הסנופלאו.       

העיקר שיש הבנה על איזה מקום מדובר.

לגבי סקי ספארי, המקור בקיצביל. היה מסלול היקפי באתר שנקרא סקי ספארי. כן זה היה בעבר עם התמונה של הפיל והחצים יש לי עדיין את המפה מ-92. היום אני לא רואה אזכור של זה, אבל המונח נשאר פה בפורום.

המושג מתאר טיול מקיף על המגלשיים ברחבי אתר הסקי.

וכל המרבה לגלוש בצילרטל – הרי זה משובח

(בעיקר אם מתרחקים מפנקן/הורברג)

מסלול מספר אחד בקלטנבאך, מתחיל שחור ועובר לאדום, מוגדר גם מסלול זהב, הוא הרבה פעמים קטסטרופה. מוגלים ענקיים. אנשים נופלים כמו זבובים.

הגענו למטה מותשים לגמרי עם רגליים תפוסות.

נקודת אור אחת – ממש בקצה הירידה יש בר קרחנה של אפרה סקי, שם ניתן לשחרר את כל הגוף...

ד.

“גם המעבר מקלטנבאך להוכפיוגן ובחזרה מתבצע ברכבלים “צרפתיים” “

 

ותיקון אידיש – טוכעס ולא תוכעס

אני מעולם לא רשמתי הוכפיוגן אלא הוכפוגן.

אתה מתבלבל ביני לבין yohanand.

 

לגבי גרלוס, הנסיעה ברכב אכן ארוכה יחסית. פעם חזרתי משם בסקי בס. חיכיתי עשרים דקות או חצי שעה לאוטובוס בקור. וזכור לי שהנסיעה לקחה כשעה (!) עד לחניה של הארנה. בנוסף האוטובוס היה מפוצץ בסוף היום. מאז נשבעתי לא לעשות זאת יותר. 

 

האם יש בכלל הגדרה למושג סקי ספארי?? מהיכן המושג הזה הגיע? אני  מכיר את המושג רק מהפורום

לא שמעתי אף אחד מהמקומיים אומר הוכפיוגן. זה כנראה באמריקאית. האומלאוט לא משמש להגיה כ YOO.

אחד הביטויים שאני לא אוהב הוא “סקי ספארי”. מי שאוהב (ויש בפורום הזה לא מעט) – שיבושם לו.

אפשר להגיע מגרלוס לצל אם צילר בסקי בס. כמובן – אפשר גם בכיוון ההפוך. 

ירדתי את המסלול 3 פעמים. מהן פעמיים ברצף (ז”א – ירדתי בלי לעצור, עליתי בגונדולה, משם ימינה לכסא שמעלה למסלול 4 ומשם ירדתי את כל הההר שוב ברצף). רק בכמה מאות המטרים האחרונים היה לי קשה. לא ראיתי אפילו את נכדו של המוגול שהציק לשלגון.

המעבר מצילרטל ארנה לגרלוס הוא “צרפתי” – כסאות לא מחופים במעברים מוכי רוחות. לא אופייני. יותר נהניתי ביום שעלינו לגרלוס במכונית ומשם גלשנו לקנינגסלייטן והוכקרימל.

שחור מס’ 10 שיורד מצילרטל ארנה לעיירה אכן מצריך עבודה וטכניקה. אבל זה כיף שאפשר לרדת את כל ההר במכה.