המון מהגרים יהודים עברו דרך אליס איילנד, ועבורי החוויה היתה מאד משמעותית. גם אם אתם פחות רגשנים ממני מדובר באתר מאד מעניין.

מצד שני – אני לא יודע איך הייתי מרגיש אם לא הייתי מסמן את הוי הזה. כלומר יש מקרים שצריך לסמן את הוי ולהמשיך בחיים כי אחרת זה ירדוף אותנו.

רוצה להציע לוותר גם על השיט החינמי לסטייטן איילנד ובמקומו לעשות שיט בspead boat שיוצא מהנמל הדרומי של מנהטן (ולא מבאטרי פארק). אז הרווחתם גם שיט שהוא כייפי וחווייתי (ומרטיב:-)) וגם תראו את פסל החירות במלוא תפארתו מהדרך, אולי מקצת יותר רחוק אבל לטעמי זה מספק.

בתור לבידוק המעבורת יש שני מסלולים האחד אמור להיות מהיר יותר לרוכשים כרטיסים מראש, בפועל לא סגור על זה שזה קיצר משהו.

בחזור עומדים מהרחבה של האי בנחיל אדם שמוביל לתור של המעבורת חזרה.

אורך רוח, כובעים והרבה מים קרים משפרים משמעותית.

עוד דבר, כשעולים לפסל אם יש תיקים אז צריך לשכור לוקר (נמצא באוהל הבידוק המקדים – כן בידוק למעבורת ובידוק למתחם הפסל) ולהפקיד בתוכו את התיקים, קחו בחשבון שהלוקרים קטנים משהו.

לא נטפס למעלה

נשאר להחליט אם לשוט לאי או רק לעבור לידו

כמה קרוב עוברים לידו?

אם מזמינים כרטיסים למעבורת מראש – זה לא חוסך את התור?

אנחנו נהיה שם בסוף יולי, והתוכנית להגיע לאי/לשוט לידו על הבוקר

ניר

אגב, אני לא יודע מה התדירות ואם זה משתלם אבל התור למעבורת מניו ג’רסי היה קצר משמעותית.

אהבתי את התגובה של סטיבןג’יין, אכן הביקור בפנים הוא בחזקת הייתי סימנתי V, המרפסת מספיקה מבחינת הנוף, בפעם הבאה ננופף לגברת לשלום מרחוק יותר.

לא הייתי משקיע יותר מדי בפסל החירות.

יש שייט חינם הלוך וחזור  לסטטן איילנד במעבורת שחולפת  עלפני הפסל .

לי זה נראה די מספיק .