בפעם היחידה שבה קניתי רכב בעצמי (דווקא בטיול במדינה אחרת...) המחשבה שלנו היתה שזה ייצא משתלם כלכלית גם אם הרכב יגמור את חייו ביום האחרון בתעלה, כשלא הרווחנו ולו סנט על מכירתו. טיילנו אז חודשים ארוכים, וההבדל בין קנייה (עם התקלות והחלקים שהחלפנו) להשכרה לתקופה כה ארוכה (במדינה בה היינו היה תשלום הרבה יותר גבוה מבניו זילנד על להיות נהג צעיר) היה עדיין גדול מאוד, ולכן בסוף כשהתקשינו למכור ולא רצינו לבזבז ימים כיסחנו 40% מהמחיר – וזה עדיין היה מחיר מציאה.

בטווח קצר, זה ממילא פחות משתלם לקנות. בזמן שאתן מחפשות רכב או מוכרות אותו אתן הרי ישנות בערים משעממות שיכולתן לברוח מהן כבר 5 דקות אחרי הנחיתה, אתן משלמות לינה בכל יום כזה, ואוכל, ותחבורה ציבורית – זה לא עולה לכן כסף?

תשכרו. לגמרי תשכרו.

טרמפים זה שוב דבר שמתאים לאדם עם זמן. מתאים לכם בטיול קצוב לחכות יום שלם בצמתים או במכוניות של אנשים זרים? או לעמוד שעות בגשם שוטף? (קרה לי בניו זילנד פעם אחר פעם בימי הטרמפים שלי… אבל שוב, נסעתי לשלושה חודשים). אם שולי העונה מפחידה אתכם שלא יהיו מספיק תיירים לקנות, למה שיהיו מספיק תיירים לאסוף אתכן על אותו קו מחשבה? אם אתן רוצות לנצל את הזמן והמקום, רכב שכור הוא האופציה הטובה ביותר. התחבורה הציבורית לא אטרקציה, ומפספסים בה הרבה מקומות מיוחדים מחוץ לברור מאליו.

אני לא חושב שתהיה משמעות מיוחדת לפרסם שבועיים מראש.

באופן כללי, תמיד יהיה מי שיקנה את הרכב אבל יש מצב שתצטרכו לרדת במחיר (הרי אם קונים רכב ב-2000 תמיד יהיה מי שיקנה מכם ב-500 למשל). רכב פרטי, שאינו רכב מטיילים, ניתן תמיד למכור למקומי שירצה לקנות ואולי ההפסד גם לא יהיה גדול. רכב מטיילים, תמיד אפשר למכור לסוחר מכוניות אבל כנראה שלא תקבלו עליו הרבה כסף כי הסוחרים מתפרנסים מקניית רכבים של מטיילים בסוף העונה ומכירתם בתחילת העונה הבאה.

בתור התחלה – אם התקציב מאפשר, ואין לכן בעיה לנהוג בצד שמאל של הכביש (שזה לא סיפור גדול אבל גם ממש לא טריוויאלי), אז מומלץ לטייל ברכב כי חלק גדול מההנאה של הטיול בניו-זילנד זה לנסוע בטבע ולעצור במקומות יפים על הדרך.

קחו בחשבון לפחות שבוע לקניה ועוד שבוע למכירה של הרכב ותראו כמה זמן נשאר לטייל. אם הטיול הוא פחת מחודשיים וחצי אני לא בטוח ששווה להתעסק עם קניה ומכירה של רכב אלא פשוט לבחור באופציה של השכרה.

בהצלחה!