ישנם קרוזים שיוצאים ממספר נמלים באירופה. 

גם ביעד הטיול – לילד בן שנתיים מגדל אייפל מעניין באותה מידה כמו פקק של בקבוק שזרוק על המדרכה, ולכן אתם יכולים בהחלט לסוע לאן שמעניין אתכם.

העניין היחיד – הקצב. לא לתכנן רשימה של דברים שצריך “להספיק” כל יום, לא לתכנן ימים של 12 שעות על הרגליים, להקפיד כל יום על שנת צהריים (במלון/באוטו/על שפת האגם בפיקניק) אם רוצים המשך יום סביר. ממש לא חייבים להגביל את עצמכם ל”בטן גב”, פשוט לא לתכנן טיול ריצה.

1. קצב..אני רגיל לטיולים עם ימים ארוכים מאוד , לפעמים עמוסים . עם תינוק צריך להבין שהקצב שונה , אתם לא תלויים רק בעצמכם ויש עיכובים כמו אוכל, חיתולים ועוד . צריך הרבה סבלנות
2. בערב מבלים בדרך כלל בבית המלון ולא במסיבות, מסעדות וכו’. זה תלוי כמובן בגיל הילד אבל הניסיון שלנו הראה שיותר נעים וקל להביא אוכל למלון מאשר לשבת במסעדה בשעה שמונה בערב . התינוק עייף , לא כל מסעדה נגישה בקלות עם עגלה ואתם לא רוצים צרחות באמצע המסעדה. אבל שוב..זה גם עניין של גיל.
3. מעבר לכך, עשינו דברים כרגיל. ביקרנו באתרים שרצינו , טעמנו מה שרצינו ולזה הוספנו קצת פעילויות לתינוקת שישחררו אותה מהישיבה בעגלה כל היום.
4. גמישות עם הילד. קצת לשחרר , להרשות חלק מהדברים שבבית לא עושים. 

בהצלחה 

אם טיול בלי הפעוט לא מתאפשר לא הייתי מוותרת על טיול לחו”ל בגלל זה.. אלא מתאימה ציפיות.

ז”א כן בוחרת יעד שמתאים לתחומי עניין שלכם (עירוני / טבע וכדומה) אבל עם התאמות לפעוט – לינת כוכב עם מרחקי נסיעה לא ארוכים, אפשרויות לשנ”צ אם צריך, לתת לו מקום קצת להתרוצץ באיזו גינה ולהוציא אנרגיות או לרדוף אחרי ברווזים / יונים..

כמובן שבלי קשר מומלץ לטייל איתו בארץ ולחוש איך הוא זורם בשינוי שיגרה.

אישית – טיילנו עם הפעוט שלנו בגיל דומה אבל עם כל המשפחה המורחבת ובנות דודות בגילו ונהננו מאוד. אבל זה שהיתה לי עוד משפחה סביבי עם ילדים וזה העסיק אותו גם (מעבר לזה שזה עזר לנו ויכולנו מידי פעם בערב לצאת לבד להתאוורר ולשתות איזו בירה..) מאוד טרם להנאה.

במיוחד שאת מתארת אותו כתזזיתי – יכול להיות אולי נחמד יותר עם עוד זוג חברים בסטטוס דומה או עם משפחה מורחבת…

בהצלחה ותהנו…

מעין

הוא ילד מאוד היפראקטיבי וצריך תעסוקה כל הזמן…

אולי נתחיל מטיול של כמה ימים בצימר בארץ

תודה

כמו שכתבו, בפורום משפחות יש יותר דיונים על נסיעה עם ילדים, ואת יכולה לקרוא גם את ההודעות הקודמות שלי (לוחצים של שם המשתמש).

בגיל שנתיים לא צריך לתכנן את הטיול בשבילו  – זה עדיין לא גיל לאטרקציות. בשבילו גם גן שעשועים זו אטרקציה, או בריכה. אתם צריכים להחליט לאן אתם רוצים לנסוע, ופשוט לעשות התאמות. בד”כ רצוי לא לקבוע לוז צפוף מידי, ולא הרבה נסיעות. אם את מאוד חוששת תתחילו בחופשה שלא מצריכה נסיעות – עיר גדולה למשל. מבחינת היומיום זה לא שונה אם אתם מטיילים בארץ. אם יצא לכם להיות איתו בחופשה/ טיול בארץ, אפילו ליום אחד אז תוכלו לדעת בערך איך זה מתנהל. מבחינת הטיסה לא הייתי מגבילה את עצמי לטיסה של שעה כי אז אתם נשארים עם קפריסין בלבד...נכון שזה לא פשוט בשביל בן שנתיים לשבת באותו מקום כמה שעות, אבל אפשר למצוא דרכים להעסיק אותו- משחקים, אוכל, טאבלט, טיולים במטוס, או שהוא יצליח לישון, וגם יש סיכוי טוב מאוד שהוא מאוד יהנה מכל החוויה. אנחנו מאוד נהנים לטייל עם הבן שלנו, זה זמן איכות ששלושתינו יחד, וזה גם כיף לראות אותו מתלהב ומאושר מדברים חדשים. מצד שני צריך להתאים ציפיות, ולהיות מוכנים לזה שיהיו גם רגעים קשים, למשל שהוא עייף מאוד ובוכה ולא הגעתם עדיין למלון...אבל גם בבית עלולה להיות סיטואציה כזו, וככה זה בחיים – יש שיגרה טובה, אבל גם אם יוצאים ממנה צריך לדעת להתמודד.

כמובן לא לכולם יש אפשרות כזו. אבל אם כן, גם זו אופציה.

יש אנשים שקל להם לנסוע עם ילדים, יש שלא. זה גם תלוי בילד, יש כאלו שקלים יותר עם נסיעות שכאלו ושעות שינה משתנות וכו’, ויש כאלו שיעשו את המוות גם בנסיעה של 10 דקות לסופרמרקט. מן הסתם אם אתם מטיילים עם הילד בארץ, והצלחתם כאן לנסוע לסופ”ש ארוך או לטיול של יומיים, יהיה יותר קל להתמודד עם נסיעה לחו”ל כי אתם יודעים יותר טוב למה לצפות.

הרבה אנשים מטיילים עם ילדים בגילאים האלה ותקבלו המון עזרה.

טיול עם ילד בגיל הזה עלול להיות לא קל, כי זה גיל בו יש ילדים מאוד תזזיתיים ונמרצים וחסרי סבלנות. גיל 3 הרבה יותר קל. 

מצד שני זה חוויה לטייל בטיול עם הילדים ולהתאים את הטיול לצרכים שלכם.

לטייל טיול רגוע ואיטי בלי הרבה מעברים והתרוצצות בין  אתרים.

כדאי להתחיל מטיול בארץ של כמה ימים ולראות איך אתם מסתדרים. אולי כמה ימים באילת.

אם תחליטו לנסוע לא הייתי מגביל את עצמי ליעדים שנמצאים עד שעה טיסה. המדינה הכי מתאימה שאני מכיר עם ילדים קטנים היא אוסטריה, והבנתי שגם גרמניה והולנד מאוד מתאימות. 

אשתי ואני העדפנו “לא לנסוע מאשר לנסוע עם הילדים”. מסיבות ברורות – הטיול הוא בשבילנו, וכשמטיילים עם תינוק/פעוט – זה הופך במידה רבה לטיול שלהם. והעדפנו שלא. ויש לנו מספר חברים שחושבים בדיוק כמונו. 

אבל גם כמובן למטבע יש צד שני – ויש לא מספר לא מבוטל של חברים שהעדיפו לנסוע יחד עם הילד/ים, לשנות את הטיול/חופש ולנסות להינות. חלק מהם לא ממש הצליחו (לטענתם), חלק הצליחו במידה מסוימת (“היו ימים טובים וימים שזה הרגיש כמו עונש”) והיו כאלו שסיפרו שזו הייתה חוויה נהדרת וכך הם הולכים לטוס מעתה. 

אני חושב שזה תלוי בעיקר בתשובות לשאלות הבאות

1. האם יש לכם מישהו שיוכל לשמור על הילד/ים בתקופה שתהיו בחו”ל, ויותר מזה – האם תרגישו בנוח להשאיר אצלו את הילדים
2. האם תהיו מסוגלים “לשחרר” וליהנות  ביחד עם תחושת הגעגוע

רק אם התשובה לשתי השאלות הללו היא “כן” – אז אפשר לחשוב על לנסוע לבד. 

אם התשובה לאחת השאלות היא “לא” – אז לנסוע יחד עם הילד זו חוויה שונה מאוד ממה שהתרגלתם עד כה. היא יכולה להיות נהדרת ויכולה להיות גרועה וסביר להניח שתהיה אי שם באמצע. 

בהצלחה