מצולמת (אעלה בשלב מאוחר יותר)

מדהים מבחינת ראות, וגם השלג היה אחלה. פתאום קלטתי כמה גבוה בקולורדו. דנבר קרויה. The mile high city, וייל בגובה כ 2700 מ בעיירה עצמה, פריסקו קרובה ל 3000 וברקנרידג יכולה להגיע ל 4000 מ בפינות מסויימות על ההרים. ועדיין, אין לי בעיות נשימה בכלל, וזאת שלא כמו בקוסקו, פרו, שם הייתי באוקטובר. האיזורים הקפואים נמסו וביליתי את יום הלימודים שלי על השלג עם המדריך ג'ים הפנר, המדריך הקבוע שלי בוייל. גלשנו עם גולש נוסף ברמה דומה מאד לשלי. היינו קצת ב sun up וקצת ב sun down וקצת בפרונט סייד וקצת בגיים קריק והיה מעולה. אני הרבה יותר טובה על מוגולים, אבל, כמו שאמר לי ג'ים, ברמה בה אני נמצאת היום, השינויים וההתקדמות הם קטנטנים, כי זה כבר הרבה יותר קשה. פשוט צריך להיות עוד ועוד על השלג ולתרגל, ולתרגל, ולתרגל. מחר יום אחרון בוייל, עם יציאה קצת יותר מוקדמת כדי להספיק לטיסה. פשוט מדהים פה, ובניגוד לדעתו של החיפאי היקר והבליין באוסטריה, שווה לגמרי להתאמץ ולהגיע עד הלום לחובבי סקי, כמובן, למי שיכול להרשות לעצמו הן מבחינת זמן והן עלות. 

זה גם עוד שעה וחצי מחיפה לנתבג . שמחה שהיה לכם כייף באוסטריה וגם טעים. 

כדי להוציא כל כך הרבה כסף וכל כך הרבה ימי חופש... פולני... מה לעשות... 

 

חוץ מזה גלשת 8 שעות עם מעט הפסקות כי אני לא הייתי...

קודר והשתדרג בסוף היום. הטמפ' נעו בין 20-40 פרנהייט, ואם נשבה גם רוח היה קר במיוחד. יש חלקים מהממים ממש. פאודר מדהים. ויש חלקים שהשלג הפשיר והפך לקרח. שם פשוט איום ונורא לגלוש. בהתחשב בזה שהשלג האחרון ירד לפני למעלה משבוע, המצב מדהים. פשוט צריך לדעת לאן ללכת ומאילו מסלולים להמנע. רוב היום ביליתי בחלקים האחוריים של ההר, ורק בתחילת היום ובסופו אני עוברת לחלק הקדמי. יש אווירת סוף קורס מצחיקה. אנשים לובשים מכנסיים מוזרים, היום ראיתי מישהי עם סוג של שאל על בגדי הסקי, ומישהו עם כובע אלמו עצום על הקסדה. גיליתי את יתרון עמדות הטעינה לסלולרי אתמול. הסוללה של הטלפון שלי כמעט ונגמרה וזה היה מאד מועיל. המחשבה על הפרטים הקטנים האלה היא אחד היתרונות של וייל. מחר אני לוקחת שיעור.  נעדכן. 

מוחלט לאתמול. הטמפ׳ צנחו ל 20 פרנהייט, אבל עם רוחות חזקות שנשבו והעיפו שלג לפרצוף. וכידוע, זה כואב. במיוחד בגיים קריק. היו חלקים שהשלג היה כל-כך איום ונורא, שגם עם ה grooming, רק רציתי לצאת ולהגיע למסלולים טובים יותר. כל ההר פתוח, אבל יש חלקים מעולים ויש ממש לא. הבוקר התעוררתי ב 5:50, וגם בטלפון וגם באיי פד התעקשו על 6:50. ב 7:15 צלצלתי לדלפק הקבלה במלון, ושאלתי מה השעה, ואז התברר לי שבקולורדו עברו לשעון קיץ הלילה. דהיינו, יצאתי 10 דקות אחר כך כדי להספיק להגיע להר ב 9:00, ואכן, בתשע הייתי על המדרונות. בבלו סקיי נפלתי נפילה מגוחכת ממש, וחטפתי לאטמה נאה בחלק התחתון של הירך הפנימית, ממש מעל הברך. יש לי שם סימן כחול שנראה כמו ים המלח בגדולתו. המגפיים, מסוג אטומיק hawx, עם פלקס 90, ככל הנראה, נחמדים מאד, חוץ מאיזושהי אי נוחות בעקב, שאני מרגישה אותה בעיקר על שטוח. הלכתי לתיקונים קלים לבוטפיטר הנחמד. נקווה שמחר יהיה כבר מושלם עם המגפיים. 

ובמיוחד במעליות 3, 4, 11, שהן המעליות של החלק הקדמי. היתה שבת אתמול והיו הרבה גולשים. ה back bowls היו ריקים יחסית. אבל, כזכור לך, וייל פשוט ענקית. יש המון ספייס לכולם. אתה פוגש את כל האנשים במעלית ופתאום קולט שהמקום ממש מלא.

מהתמונות שלך, נראה שאומנם שלג יש

אבל

גולשים אין…..

 

בהנאה

 

יונתן

 

וחצי מסיבות של בוטפיטינג. כן, הלכתי לראשונה לבוטפיטר שהומלץ לי ע״י המדריך שאני גולשת איתו בד״כ בוייל. ירדתי מידה וחצי מ 26.5 ל 25. אטומיק קלות משקל בטירוף. פחות התחברתי לצבע (לבן) אבל הבוטפיטר צחק ואמר שזה מה שיש. ניסיתי עוד 2 זוגות, אבל רק זוג מגפיים אחד היה כמו כפפה לרגל. עלות 808 דולר- 400 למגפיים ועוד 350 לבוטפיטינג עצמו. וכמובן, מיסים שמתווספים בסוף. והגלישה היתה כיפית ביותר-6 שעות נהדרות. בעיקר ב back bowls  ובמיוחד בבלו סקיי באזין. מוגולים הפכו לקלים יותר ובכלל, היה מהמם. אין מילים. מזג האוויר לוהט- 40-60 פרנהייט. ממש הזעתי בכפפות וריחמתי על הבוטפיטר שקיבל אותי לתיקונים קלים אחרי יום שלם במגפיים הצמודות...התנצלתי, אבל נראה לי שהוא רגיל...

לא מתחבר למוגלס, אבל לכל השאר כן ️

יופי של תמונות. 

ד.