רק שלא שווה לעשות את כול אורך הנסיעה.

לראות על שטחים קטנים יחסית ואילו דרומה מוושינגטון לפחות לאורך החוף צריך

לנסוע הרבה יותר מיילים בין האתרים שרובם נמצאים קרוב יותר לפלורידה.

הייתי בצ’ארלסטון ובסוונה והן מקסימות אבל לא הייתי נוסע את כול הדרך מניו יורק

עד אליהן. אני עשיתי את זה מפלורידה.
האפשרות ההגיונית היחידה לעשות מסלול כזה זה אם תכלול את פארק שננדוא

והבלו רידג’ פרקווי באפלצ’ים במסלול הטיול שלך לכול אורכם ואז תשבור לכיוון

החוף אבל זה לא נראה לי מתאים לתינוק גם בלי קשר לקילומטרז’ הגדול

יותר.

אם תשאיר את ערימות הרעיונות שרצו בהודעות הראשונות שלך לטיול עתידי של כמה חודשים, יהיה הרבה יותר קל להפחית עלויות. ברור שאפשר לחסוך בכל טיול, אבל בטיול ארוך יש יותר אפשרויות (אפשר לקנות רכב במקום לשכור, למשל), וכשהילד גדול יותר גם אפשר ללכת על אופציית קמפינג. כרגע, לעכשיו, אתה צריך בראש ובראשונה לצמצם יעדים.

ה”מסלולים שחוקים”, ובעיקר מה שישראלים קוראים “מסלול החומוס” (שלפחות בדרום אמריקה הוא פשוט כי רוב התרמילאים הישראלים מעתיקים אחד לאחד את מה שקודמיהם עשו עד לרמת בחירת מקומות הלינה הספציפיים), זה כי לא מעט מבקרים פה בפורום מחפשים להסתמך על מסלול מוכן או וריאציות עליו של מטייל קודם (בגלל זה ריבוי הבקשות לסיפורי דרך), אבל זו ארה”ב – יש המון המון אתרים, ויש המון המון דרכים לחבר אותם, בכיוונים שונים ובאורכים שונים. יש אתרים פופולאריים יותר, אבל המסלולים המחברים אותם לא בהכרח דומים בשום צורה זה לזה. גם מה שנראה לנו “הכי פופולרי” כי שואלים ומדברים עליו הכי הרבה, הוא לא בהכרח הכי פופולרי במציאות: למשל, אם זכורני נכון, בשנים האחרונות אחד מעשרת הפארקים הלאומיים הפופולאריים ביותר בארה”ב הוא אקדיה שבמדינת מיין, הידעתם?

אבל בסופו של דבר, לשואל: יש לך X זמן, ותינוק, שגם בו ובמגבלות ההתנהלות איתו צריך להתחשב. ארה”ב היא כמו אירופה – לא היית חושב בחודש להכניס את ספרד, צרפת, איטליה, צ’כיה, קרואטיה עם אתרי טבע גדולים ופארקי שעשועים ועוד לדחוף שבוע בלונדון. צריך לבחור, לקבוע סדר עדיפויות ולהתפשר.

וכמו שאנשים טובים הציע – בדוק פה בארץ איך אתם מסתדרים בטיול עם תינוק לפני שרצים להזמין כרטיס לחודש.

אפשר להבין שזה לא יהיה הטיול האחרון שלכם בארה"ב, כך שדווקא לא הייתי רצה אחרי אתרי החובה אלא באמת חושבת מה מתאים לכם בעיתוי הזה של זוג +תינוק (שלא דומה כלל אגב לזוג +2).

אני טיילתי באזור צ'רלסטון עם ילדון בן שנה וחצי ויכולה להגיד לך שמאד התאים לטייל שם כי יש שילוב מקסים של עיר קטנה עם היסטוריה וים וקצת טבע. יש המון מקומות בדרך לאורך החוף האטלנטי. הזכירו את מירטל ביץ', יש גם את שינקוטיג שהוא חוף מאד מיוחד ואת הouter banks של צפון קרולינה. יש גם המון אתרי תיירות שקשורים להיסטוריה האמריקאית באזור וויליאמסברג. אלה מקומות שישראלים בדכ לא מגיעים אליהם, ויכול להיות שהם באמת מתאימים לטיול איטי של ולא בהכרח לטיול הסטנדרטי שבו עוברים מקום לינה כל לילה או שניים (אגב, הזכרת couchsurfing כמה פעמים. זה ריאלי עם תינוק?)

בכלל, המסלול שאתה מתאר יכול להיות מצוין (לא הייתי בחלקים הדרומיים יותר כמו אטלנטה) אבל כנראה שיותר מתאים לאביב ולסתיו מאשר לקיץ המהביל.

יש דרך לצמצם את ההימור – לנסות בבית.

יצאתם איתו לסוף שבוע (לא אצל סבתא)? יותר מאחד? ארוכים יותר?

עשיתם איתו ימי טיול עירוניים ארוכים? לא שעתייפ כשצריך ובעיר שלכם, אלא לנסוע מהבוקר עד הערב לעיר אחרת?

אם לא – תנסו ותקבלו תחושה איך זה. ותנסו שוב ושוב עד הנסיעה. גם כי דברים משתנים וגם כי תוכלו לפתח לעצמכם שיטות מתאימות.

לגבי מסלול החומוס השחוק

ממש לא חייבים את המסלול השחוק. לכל אחד יש את האהבות והרצונות שלו. אבל המסלולים הם שחוקים כי הם יחסית טובים. הם נותנים מענה טוב לשילוב של ערים והרים, נופים ופארקי שעשועים, קניות ואטרקציות. במסלול של צפון מזרח למשל יש הרבה יכול משחק כדי להתאים אותו להעדפות של כל אחד. כולל למשל שילוב טיסת פנים (הרבה פעמים ללא דמי החזר לרכב), יותר או פחות טבע, יותר או פחות ערים, יותר או פחות פארקי שעשועים ועוד. בגלל זה המסלול הזה מתאים כמעט לכולם.

מפעם לפעם מגיע פורץ הדרך שבוחר מסלול חדש (אני מתייחס לטיול ראשון / שני, לא ל”מקצוענים” שכבר טחנו את המסלולים השחוקים). זה בסדר גמור. אבל סיכוי לא רע שהמסלול פחות יתאים לאחרים. כי זה יהיה מסלול שמוטה לכיוון מסויים שקורץ לאותו אחד. למשל מסלול מוטה טבע. למשל מסלול מוטה קילומטרז'. או מסלול מוטה ערים, או מוטה לכל דבר שהוא.

אז אפשר ואפילו כדאי לבעוט במוסכמות ולבנות טיול משלכם. אבל בהחלט יכול להיות שאחרי שתחפרו ותלמדו תגלו שהטיול שלכם כן דומה לאלה שקדמו לכם.

בלי קשר  – קל ללמוד על המסלול השחוק וקשה יותר ללמוד על מקומות יותר מיוחדים. אם תשאלו פה שאלה על האטרקציות בניאגרה תקבלו תוך כמה שעות אי אלו תשובות. אם תנסו לשאול פה על משהן בצ’רלסטון תקבלו הרבה פחות תשובות. אז ברור שלפורום הזה יש מתחרים בינלאומיים, ותמצאו המון תשובות על צ’רלסטון. אבל מעבר לעברית פה בפורום יש יחסית הרבה דמיון בין ישראלים ופחות דמיון בינינו לבין האמריקאים שיענו לך בפורום האחר. לא שלא תסתדרו, אבל יהיה יותר קשה.

ולגבי עלות – תעשה לעצמך חישוב ריאלי על מה מדובר. כמו שהזכרתי מחירי מחייב בסיסיים (מלון + אוטו + אוכל, לא קמפינג וכדומה) מתחילים ב-200 דולר להרכב שלכם. זה מתחיל ב 200, אבל אחרי תוספות של אטרקציות וכדומה,  300 דולר לא יהיה מופרך בכלל ואפילו יותר. 300 דולר ל-30 יום זה כבר 35 אש”ח. טיסות יעלו עוד 7000 ש"ח בערך (לטיסה לא ישירה!). הכנות בארץ (יש לכם ויזה? לתינוק? ציוד וכדומה) יכול להגיע לכמה אלפי שקלים ובסך הכל - עברתם את ה-40 ומתקרבים ל-50.

האם אפשר לטייל חודש שלם ב-40? כן. אבל זה דורש פשרות. האם אפשר לטייל בפחות מ-40 – כן, אבל זה כבר דורש פשרות רציניות. למשל הרבה לינות לא במלון. קמפינג, קאווץ’ סרפינג ועוד.

כי לפי הספר טיול משפחתי של חודש יכול להגיע ל60 אלף שח בקלות, שזה כמובן לא מתאים לכל אחד. 

לגבי טיול עם תינוק זה בהחלט הימור. אין לי שום דרך לדעת…

קודם כל, לגבי נסיעה עם תינוק – האם אתם מטיילים איתו בארץ? אם נסיעה לסופ”ש בארץ עם התינוק היא מפרכת או משהו שמוותרים עליו מראש, כנראה שזה מאותת לך משהו על עד כמה זה יהיה מסובך לעשות טיול מתגלגל בארה”ב.

אם המתגלגל הוא בעייתי ואתם מחובבי ניו יורק, זה בסדר לנסוע גם אך ורק לניו יורק לשבועיים (כשמוצאים כרטיס זול, ואולי עדיף שלא בקיץ העמוס שגם כך חם מאוד בה) כשיש לכם קורת גג קבועה עבור התינוק, ולהשאיר את היתר לפעם אחרת, בעוד כמה שנים, כשיהיה לכם יותר קל.

אפשר אגב, אפרופו “אחרת היינו טסים לחצי שנה ומטיילים לאורכה ולרוחבה”, לעשות בדיוק את זה בטיול הבא. טיול של חצי שנה הוא לא בר השוואה לשבועיים בניו יורק או לטיול קצר. עם ילדים גדולים יותר, עם קראוון קנוי או רכב קנוי פלוס ציוד קמפינג ובישול עצמי, אפשר לעשות טיול של חצי שנה במחיר הרבה יותר סביר ממה שאתה חושב. אוכל לספר שאני בעצמי טיילתי עם רכב בארה”ב-קנדה כך במשך חצי שנה לפני שנים רבות – ואתה יודע מה? עוד לא כיסיתי ולו חצי. כמעט ולא הייתי בכלל בחוף המזרחי למעט 4 ערים...

כן, מובן לי הרצון להספיק כשטסים כל כך רחוק, אבל יהיו עוד הזדמנויות. בסופו של דבר, צריך לתעדף.

לאתמצא פה הרבה אנשים שעשו מסלול כזה, והשאלה היא מה זה אומר ואם זה מפריע לך.

כאמור, או בגלל שזה כן נסיעה ארוכה יותר, שהתמורה עליה פשוט פחות מצדיקה את אורכה לעומת טיול צפונה, או באמת בגלל שישראלים, או בני אדם בכלל, נוטים ללכת אחר העדר, ומעדיפים לעשות מסלולים שכבר נוסו בהצלחה.

אז או שאתה הרפתקן, שאוהב להמציא את הגלגל ולתכנן טיולים בעצמך בלי "להעתיק", גם במחיר שאולי תגיע ותגלה שאכן זה מסלול פחות יפה (או שתהנה בטירוף ותוביל עדר לכיוון חדש...)- אני, למשל, מאלה, ברמה זו או אחרת.

או שאתה מעדיף ללכת על בטוח, לאור סכום הכסף הלא מבוטל שמוציאים על טיסה לארהב, ולטייל במסלול שכבר עשו רבים וטובים לפניך, בבחינת מליוני אנשים לא טועים…

על זה רק אתה יכול לענות.

מסלול מניו יורק לוושינגטון, סמוקי מאונטנז, אשוויל, אטלנטה, סוואנה, צ׳רלסטון, מירטל ביץ׳. משהו כזה. ואז לחזור לניו יורק או בנסיעה או אפילו בטיסה קצרה. 

זה לא נראה לי הרבה יותר נסיעה מהצפון. 

זה מסלול שייתן לי גם טבע, גם ערים ועיירות וגם חופים. 

אלא אם המזג אוויר חם מידי – למה לא?

לגבי קליפורניה, אני חושבת שגם אזור סן פרנסיסקו יכול להתאים, או אזור סן דייגו, רק שזה כרוך בעוד טיסה לא קצרה ולא זולה.

יש מצב שיותר מתאים לנו לעשות couchsurfing באיזו עיירה קטנה בורמונט, ודרך המקומיים להגיע למקומות שונים לגמרי. וזו סתם דוגמה. העיירה הקטנה לצורך העניין יכולה להיות בכל מקום.

אם נלך על צפון מזרח אני מניח שללכת גם מזרחה לאכדיה וגם מערבה לניאגרה זה יותר מידי. והכיוון יכול להיות  לעלות צפונה ישר מניו יורק דרך עיירות כמו וודסטוק והייד פארק, סרטוגה ספרינגס – משם אפשר לסטות לכיוון ורמונט – ההרים הלבנים ועיירות באזור, ואז מערבה חזק לניאגרה, דרך האגמים. ואז לחזור דרך פנסילבניה, או לקחת טיסה נניח לוושינגטון ומשם לחזור לניו יורק. 

גם בארה”ב יש נטיה ללכת “אחרי כולם” אבל למי שמשקיע ולומד על מקומות מגלה אתרים מרהיבים. גם כאן – מאוד תלוי באופי של המטיילים ובנכונות לחפש ולקרוא חומר לא בעברית.

מוני

קודם כל אנחנו נוטים לא לספור את זה מספיק, אבל חלק לא זניח מהעלות זה עלות ימי החופש שלנו. כל אחד ומצבו האישי (כולל לא עובד), מספר ימי החופש שלו, שווי המשכורת שלו וכו’. אבל זו עלות לא זניחה בכלל. סתם לדוגמא שכר המינימום במדינת ישראל לעובד יומי הוא כ-200 ש”ח ליום. כלומר יום חל”ת של שני בני הזוג “שווה” 400 ש”ח כלומר למעלה מ-100 דולר ליום נטו. ואם מרוויחים שכר ממוצע זה כבר קרוב יותר ל-200 דולר ליום.

שוב – חישוב מאד פרטני לכל אחד. יש מי ש”תקוע” עם עודף ימי חופש ולכן העלות שלהם 0. מצד שני יש מי שלוקח חל”ת (למשל כדי להאריך את חופשת הלידה) ואז זו העלות המלאה.

באופן פרטני העלות היומית בטיול יכולה לנוע בטווח מאד גדול.

מלון טוב במנהטן לזוג +תינוק בעונה יכול גם לעלות קרוב ל-300 דולר ליום.

אבל למשל דירה קטנה דרך airbnb באגמי האצבעות יכולה לרדת ל 100 דולר ליום עם שוכרים ל 4-5 ימים. ההוצאות היומיות בבישול עצמי (שמתאפשר בדירה כזו) נמוכות יחסית. אם את הרכב שוכרים בניו ג’רסי ולא בניו יורק הוא יהיה יותר זול וכו’. כך שאפשר לרדת לעלויות מחייה של 200 דולר ליום. זה מחייה ולא כולל אטרקציות ובילויים.

אטרקציות ובילויים – ככל שהטיול יותר מהיר העלות היומית של הדברים האלה גבוה יותר. למשל שיטוט חינמי מול אטרקציות בתשלום, למשל כרטיס רב יומי ועוד ועוד

אז לפעמים טיול ארוך יותר ורגוע יותר לא יותר יקר (לא כולל ימי החופש) מטיול קצר יותר ומהיר יותר.

מתוך זה דיברת על 10-14 ימים בניו יורק

יומיים לפחות זה הטיסות

כלומר נשארנו עם טיול של  14-18 ימים לא כולל ניו יורק.

והזכרת שאתה לא רוצה מרדף

זה כבר דיון אחר לגמרי

יש לנו 3 חששות עיקריים מהטיול:

1. כמו שכתבתי טיול עם תינוק וההשלכות.
2. עלויות כמובן. אחרת היינו טסים לחצי שנה ומטיילים לאורכה ולרוחבה..
3. לא רוצים שהטיול יהפך למרדף – פעם אחרונה שעשינו טיול מתגלגל באירופה הרגשתי שאני עסוק כל הזמן ביום הבא ובנסיעה הבאה וזה די פגע. כך שהמסקנה ההגיונית היא להישאר באזור מצומצם. אלא שבארה”ב זה קשה כי עד שטסים כל כך רחוק, וטיסה מאד יקרה, רוצים להספיק. וזה קונפליקט שעדיין לא פתרתי….

מה מעניין אותנו:

אנחנו זוג שיכול להיות גם חודש בניו יורק עצמה ולא יימאס לנו לרגע. אוהבים להרגיש את העיר, להגיע לשכונות קטנות ומגניבות, חנויות מיוחדות – ולכן נרצה להיות בניו יורק בין שבוע וחצי לשבועיים.

מלבד זה, אנחנו כמובן אוהבים טבע, במיוחד אם יש סביבו עיירות ציוריות… אנחנו אוהבים להגיע למקומות מחוץ למסלול הרגיל, לפגוש את המקומיים ואפילו לישון אצלם בcouchsurfing, עשינו את זה באירופה והיה מדהים. לא פוסלים לעשות את זה גם עם תינוק.

ואחרי כל זה, ברור שהייחוד של ארהב זה הגודל והעוצמה והעובדה שיש באמת הכל מהכל, אבל אם טסים עד לשם רוצים להגיע לפחות לחלק מההיילייטס המפורסמים. אני מניח שלכן באמת רוב האנשים נוסעים לניאגרה, ולגרנד קניון, וכו’. או לחילופין ערים שהן באמת אחרות ושונות כמו סן פרנסיסקו, או ניו אורלינס. 

לסיכום – נראה שבאמת טיול לצפון מזרח יכול לענות על הרצון לטבע עם עיירות ציוריות, להיילייטס כמו הניאגרה ואולי פארק אכדיה למשל. ועם נסיעות סבירות יחסית.

או לחילופין כן לטוס מערבה, אבל לא למדבר אלא להתמקד רק בקליפורניה עצמה.

מה דעתכם?

מבקש להדגיש כמה נקודות שהעלו קודמי:

1. צריך להתאים טיול למזג האוויר – אנחנו היינו בראשית האביב בפלורידה במזג אוויר מושלם, לא בטוח שהייתי מגיע לשם ביולי אוגוסט, מצד שני אזור הסמוקי, שננדואה והחופים הצפוניים יותר נראה לי בהחלט מתאים

1. ערים מול טבע – עשינו שני טיולים בארה”ב בהרכב משפחתי עם ילדים מתחת לגיל שנתיים, ואישית לא חשבתי לרגע לעצור בניו יורק או בשאר הערים הגדולות (כנ”ל אגב באירופה) – אזורי טבע, עיירות קטנות, חופי ים ושאר מקורות מים עשו את העבודה בצורה הרבה יותר טובה ונתנו לילד מקום להיות חופשי (מדרכות ניו יורק בקיץ לא בטוח שאידיאלי לילד). מבחינה זו אני תוהה בכלל על ניו יורק – ברור לי שאצל משפחות אחרות זה אחרת, ורק אתם יודעים מה יתאים לכם
2. נסיעות – חשוב בכל תיכנון לצמצם ימי נסיעות (שלא יהיו רצופים) ולהקפיד למקם את הנסיעות באמצע היום, על זמן שנת הצהריים של הילד. עכשיו ממליץ ללכת למפות ולתכנן מסלול ריאלי לפי ימים ולראות אם מה שהגיוני בראש ניתן בפועל לביצוע

אם חושבים על טיול לארה”ב עם תינוק בן שנה, שאכן כבר לא יכול להיות תקוע שעוות ע”ג שעות בעגלה או במנשא וגם לא בנסיעות ארוכות בסלקל, אז עוד יותר לא ברור מאיפה “הבאת” את הרעיון של דרומה לניו יורק, שפשוט בהסתכלות על המפה ברור שמדובר בהרבהההה יותר נסיעות ארוכות.

אם אכן זה היעד, ארה”ב, למרות אורך הטיסה, הייתי נשארת כמה ימים טובים בניו יורק סיטי, ויוצאת לכמה ימים, כמו שאנשים טובים הציע, לניאגרה עם עצירה ללילה-שניים-שלושה בפינגר לייקס, או לבוסטון עם עצירות במיסטיק, ניופורט...או לוושינגטון עם עצירות ב...פנסילבניה...גני לונגווד למשל, מקום אידאלי לטיול זוגי עם תינוק.

זה סדר גודל של נהיגות לא ארוכות מדי, עם הרבה אפשרויות עגינה בדרך שבהן אפשר גם לתת לבן השנה לחלץ עצמות, זה אכן לא אריזונה ואין חולות מדבר וקקטוסים דוקרים