אחוה ומשפחתה (דתיים), נסעו עם 3 ילדים לטיול בדרום אפריקה.

יותר זול ממערב ארה"ב. 

התלהבו מהחוויות המיוחדות ומשפע המזון הכשר בסופרמרקטים.

מוזמנת לקרוא ולהתרשם.

אחוה בדרום אפריקה

אם כי עליי להודות שמבחינת טיול משפחות – לא אתייחס לדרום אפריקה כי לא הייתי בה והיא שונה מיתר אפריקה, אבל לגבי מזרח אפריקה – זה לא יעד שאני בעד להביא אליו פעוטות/תינוקות. בכל זאת, הסיכונים הרפואיים רבים יותר מחופשה סטנדרטית בעולם המערבי, ונתקלתי יותר מפעם אחת בתיירים שחלו במלריה .

בגיל יותר בוגר – אפריקה נהדרת, וזה יעד מושלם לחובבי בעלי חיים. כולי תקווה לסיבוב ב’, הפעם במדגסקר.

הזכירו פה את דרום אפריקה וגם היא בהחלט מומלצת וגם נוחה יחסית למטייל הדתי כי יש הרבה מוצרים כשרים בסופרים. אבל אם אתם חובבי פארקי שעשועים לא תמצאו לזה מענה בדרא”פ, הטיול שם הוא יותר בדגש על טבע וחיות אבל יש לא מעט אטרקציות לילדים. אנחנו מאד נהנינו שם ועד היום לא ברור למה אם לא נמצאת על המפה של המשפחה הישראלית המטיילת. 

ראו את הטיול של אלעד ומשפחתו בתאילנד, אם אני לא טועה הם אפילו הזמינו מבית חבד אוכל כשר ארוז. 

אצלנו כל האכול הוא ביתי בארץ, לא אוכלים בעבודה/ מוסדות חיונך אלא מביאים מהבית.

גם בחו”ל נדיר ביותר שאוכלים במסעדות. ברוב רובם של המקרים בישול עצמי.

אם קונים מוצרים בסיסיים בסופר, בד”כ העלות יוצאת לנו זהה או פחותה מאשר בארץ.

כך שעלות האוכל ממש תלויה בהרגלים המשפחתיים. 

[אנו גם לא ממש בענייני שופינג, וחלק ניכר מהביגוד וההנעלה אצלנו נקנה בחו”ל אונליין כל השנה...]

בתי חב”ד בתאילנד נמצאים בדיוק בנקודות בהן עובר הטיול הישראלי הקלאסי:

בצפון – יש בית חב”ד בצ’יאנג מאי, יש בקוסמוי ויש בבנגקוק (אולי גם בפוקט ובעוד מקומות, לא בדקתי). כולם נמצאים באיזורים תיירותיים מרכזיים בסמוך למלונות. 

בנוסף, בקוסמוי בחוף הצ’וואנג (החוף הסואן ביותר שיש בו הכי הרבה מלונות) אנחנו שהינו במלון שנמצא במרחק 5 דקות הליכה מבית חב”ד ובמרחק הליכה מעוד 3 מסעדות ישראליות. אנחנו לא שומרים כשרות אז אני לא יודעת אם למסעדות הנ”ל יש הכשר, אבל לאור כמות המטיילים הישראלים שם, לרבות משפחות שחלקן דתיות, אני די משוכנעת שקיימות שם גם אופציות כשרות.

דרום אפריקה

זוהי מדינה מערבית לכל דבר ועניין, אם מתמקדים באיזורי התיירות. 

הטיול כולל: ספארי של מספר ימים בפארק קרוגר

טיולי טבע וחוויות אקטרים בדרך הגנים

שלל נופי ים מרהיבים

העיר קייפטאון עם הר השולחן היפה שלה

שלל אדיר של בעלי חיים נוספים (פינגווינים, דולפינים, כלבי ים וכו’..)

ולמי שרוצה להאריך – אפשר לטוס למפלי ויקטוריה (טיסה קצרה מיוהנסבורג). 

בארץ חלק מהימים בכלל אנחנו לא אוכלים על חשבוננו: גן/בית ספר/צהרון (איפה שיש הזנה) עבודה (אם יש חדר אוכל או הסדר), ארוחת שישי אצל סבתא וכדומה. בטיול (בייחוד אם אין ארוחת בוקר במלון) 100% מהארוחות על חשבוננו

בארץ אנחנו יודעים איך לקנות אוכל בזול יחסית. גם בסופר אנחנו הולכים לסופר הגדול והזול ועושים קנייה שבועית בהרבה מאות שקלים שזולה בהרבה מקנייה יומית במכולת/סופר מקומי (לצורך הדיוק – רמי לוי מול AMPM). אנחנו מבשלים סיר גדול ומכניסים חלק למקרר/מקפיא וכו’. בטיול זה לא ככה. קונים חלק גדול בסופרים קטנים, מבשלים כמויות קטנות יותר (כי אפילו אם יש מטבחון אין את הציוד לבשל סיר גדול ולהקפיא). זורקים יותר כי יש מעבר לינה ואין איך להעביר הכל, זורקים יותר כי טעינו בטעם (טעמים שונים ממה שרגילים, מילים שלא ברורות לנו על המוצר כי לא תרגמנו נכון. מנסיון שלי כל מיני לחמים עם צימוקים, יוגורט במקום חלב וכדומה).

בטיול אנחנו נוטים לאכול יותר אוכל מוכן ופחות מזון בסיסי. גם מי שאוכל כשר, בקלות יחסית קונה ירקות חתוכים לסלט כדי לחסוך את הזמן של החיתוך, אם מצאתם שניצל תעשייתי כשר (באותו מקום שקונים את החזה עוף) יש סיכוי גבוה יותר מאשר בארץ שנקנה אותו כדי לחסוך זמן הכנה (או כי אין מטבחון ויש רק מיקרו) וכדומה. או שנקנה שניצלים מוכנים לא תעשייתיים במעדניה כשרה.

בטיול גם למי שאוכל כשר יש יותר נטייה למסעדות, אוכל רחוב ואוכל מחוץ לבית. אולי בגלל הכשרות בקושי תשבו במסעדות, אבל דווקא בגלל זה כשתגיעו למסעדה כשרה (ובארה”ב בהחלט יש כאלה) יש סיכוי גבוה שתרצו לשבת שם. ואלו יקרות בהרבה ממסעדות רגילות. אולי לא תקנו גלידה בגלידריה, אבל כפיצוי תקנו גלידה ארוזה אם יש לה כשרות. בטיול אנחנו גם קונים הרבה יותר שתייה (מים, קולה וכדומה) מחוץ לבית (מחירי קיוסקים לבקבוק קר ולא מחירי סופר לשישיה חמה)

גם האוכל שחסכנו בארץ זה פחות ממה שזה נראה. לפני הטיול רוקנו את המקרר וחלק זרקנו (אתם לא חושבים שהירקות ודברי החלב יחזיקו חודש). ומצד שני ביום שחזרנו נרוץ מהר ל ampm לקנות כמה מוצרים בסיסיים שיהיה לאכול ביום הזה, ולמחרת נרוץ לסופר השכונתי להמשך ההצטיידות (זה יקח עוד יומיים עד שנגיע לסופר הגדול).

אגב, יש עוד עלויות שמתקזזות בארץ – דלק לאוטו זו כמובן דוגמא טובה. הוצאות חשמל/מים בבית, אולי מנוי כזה או אחר שהקפאתם, וכמובן זה שלא הוצאנו על בילויים אחרים (כי אם לא היינו יוצאים לטיול היינו עושים משהו אחר). למעט הבילויים האחרים אני נוטה לחשוב שהחסכון האלטרנטיבי פחות דרמטי. כי למשל חסכנו דלק לאוטו, אבל הגדלנו את הסבירות שכשנחזור נצטרך להחליף מצבר.

בטיול של חודש, אני מעריך שהחסכון בארץ נמדד ב1000 עד 5000 ש”ח. לא זניח, אבל זה לא מה שיעשה טיול של 80 אש"ח זול פתאום.

אז לא חייבים לספור שום עלות. הכל זו בחירה אישית. לא חיביים לספור עלות של ויזה לארה”ב (כי אולי זה ישמש אותנו עוד כמה שנים). לא חייבים לספור את עלות המונית לנתב”ג, לא חייבים לספור עלות של דיל לסלולרי או ביטוח (כי אלו הוצאות בארץ ולא בחו”ל).

אני חושב שמה שצריך לספור זה כמה עולה לנו מעבר לישראל. כלומר הוצאה שאלמלא הטיול לא היינו מוציאים. אם ניצלנו את הטיול וקנינו לילדים נעלי ספורט במקום בארץ – זו בעיניי לא עלות של הטיול. אבל אם ניצלנו את זה שהנעליים יותר זולות, ובמקום לקנות זוג אחד ב-200 ש”ח קנינו שלושה זוגות ב-100 כל אחד – זו כן הוצאה שנגרמה מהטיול.

ואגב, חוץ מעלות של הטיול צריך לספור תזרים מזומנים. אולי שופינג הוא במקום ישראל, אבל זה עדיין יוצא כרגע מהארנק. אולי המצלמה שקנינו לכבוד הטיול היא לא עלות ישירה של הטיול (כי זו רכישה שתשמש אותנו לדברים אחרים), אבל זה 1000-5000 ש"ח שהוצאנו כרגע מהכיס. כמו גם הטאבלט שישעשע את הילדים בטיסה, הסלולרי שניצלנו את ההזדמנות לקנות למרות שאחרת היינו משדרגים רק עוד שנה ועוד.

יש גם מי שלא מחשבים הוצאות ביום הטיסה, או ביטוח או ציוד כי זה קונים כאילו ביום יום.

אני  מחשב גם אוכל וגם נסיעות. אצלי התקציב הוא כל המכלול של הנסיעה מחוץ לבית. הרווח של אוכל או דלק גם קונים בבית, ואם לשמלה נסענו בקיץ אז חסכנו קייטנות ופעילויות קיץ... מבחינתי אלו חסכונות לטיול הבא. אבל כמו שאמרתי - אין פה נכון ולא נכון. 

כל אחד בוחר מה לכלול בתקציב הנסיעה שלו.

גם אנחנו משפחה שומרת כשרות ואוכלים מזון מבישול עצמי.

לכן אני לא כוללת את הוצאות המזון בתקציב הטיול , כי גם בארץ אוכלים….

כמו כן, אני לא כוללת את ההוצאות של הקניות שערכנו במהלך הטיול (כגון: מעילים, נעליים, בגדים). אנו קונים בד”כ פריטים נחוצים, שבלאו הכי היינו קונים.

ואפילו בחו”ל המחירים יותר זולים מהארץ.

יש כאלה שכוללים זאת בתקציב, כדי לקחת בחשבון את הסכום הכולל שירד להם מהחשבון בעת חופשת הקיץ. שהרי את בגדי החורף, היו קונים בארץ בעוד חודשים אחדים.

מבחינתי אין לכך השפעה. כיוון שבגלל ההזמנות המוקדמות של כרטיסי הטיסה, מקומות הלינה והשכרת הרכב – כל ההוצאות של הטיול נפרסות על פני כל  השנה.

כך שאני לא מרגישה בקיץ פתאום “בור” תקציבי.

אגב, אני בעד ארה”ב 

בהצלחה!

סמדר

באופן בסיסי מוצרים רבים מאוד בסופר בארה”ב כשרים (יש כמה סימונים, המקובל הוא K).

בהרבה ערים בארה”ב לא תתקשו למצוא מסעדות כשרות – בניו יורק, לוס אנג’לס, בוסטון ועוד.

יש גם אפשרויות של קייטרינג כשר במקומות רבים.

לכן בניגוד לטיולים אחרים, בטיול בארה”ב תהיה לכם גם אפשרות לאכול לא מעט במסעדות – אם תרצו בכך, כמובן.

מצד שני, בניגוד לאירופה, ששם צורת המגורים המקובלת היא צימר עם מטבח מצוייד, בארה”ב זה קצת פחות מקובל ויש פחות אפשרות לבישול עצמי. מסיבה זו משפחות דתיות רבות בוחרות לטייל עם קרוואן.

לגבי התניידות אין לנו בעיה לנדוד , כמובן שלא כל לילה במקום אחר.. אבל בכיף לעבור 3-4 מקומות לינה נראה לי הגיוני 

מבחינת הכשרות, למה תאילנד וויאטנם פחות מתאימות?  מאיזו בחינה?<

לרוב שאני נוסעת לטיול עם המשפחה אני לא מכניסה את עניין האוכל לתקציב של הטיול עצמו 

בגלל העובדה הפשוטה שגם בארץ אנחנו אוכלים… כשלא נוסעים לטיול…

אז בעצם מה ההבדל? מבחינתי אלו לא עלויות נוספות שאני משקללת בעלות הטיול 

אולי זה נכון להכניס למי שלא שומר כשרות ואוכל בחוץ, ואז באמת בשונה מהשגרה אוכלים הרבה יותר בחוץ וההוצאה היא משמעותית

תתקנו אותי אם אני טועה

חשוב לי לציין כי אנחנו שומרי כשרות ונדיר שאוכלים בחוץ… ככה שרוב הבישול שלנו נעשה בדירה

נקנה מצרכים בסיסיים

הגדרנו חודש כי זה נראה לי זמן מספיק ארוך כדי להרגיש את הניתוק מה”יומיום” 

אם היה אפשרי הייתי עושה את זה כל שנה, אבל במסגרת האילוצים החלטנו לעשות את זה כטיול בת מצווה

יש לזכור שנסיעה לזמן ארוך יכולה להיות גם מתישה או ארוכה מדי, ומנגד, חודש יכול להיות גם רק על קצה המזלג – תלוי מה ומי. צריך לקבוע את האורך לפי היעד והתוכנית, לא ההיפך.

ונושא השבת והבישול עצמי זה משהו שחייב להיות בשאלה המקורית, כי אם היינו מציעים למשל את וייטנאם, זה היה לגמרי לא רלוונטי עבורכם מהבחינה הזו.

נראה לי שרוב הסיכויים שעבורכם ארה”ב (אם/בלי קנדה) תתאים, אבל צריך לזכור שזו כמעט יבשת בגודל, וכדאי לצמצם ולהגדיר איזה יעדים רוצים בה ואם זה אכן מתאים לחודש שלם.

ומספיק להוריד הוצאות קטנות כמו “קניות קטנות” ומזכרות (אין לי צורך בזה, גם לא בשופינג, ההעדפה שלי היא לשלם על חוויות ולא חפצים), או חטיפים-קפה (יש מקומות לינה שיש בהם קומקום או קפה בבוקר וזה די בשבילי וחטיפים גם בארץ לא אוכל), כביסה ממילא לרוב בחינם, וממילא בהרבה יעדים נוח יותר להשתמש בתחבורה ציבורית על פני שכירת רכב.

גם מבחינת לינה, עבורי הלינה היא מקום לישון בו בלילה כי כל היום אני בחוץ, אז אין לי טעם במלון רב כוכבים – אעדיף לבזבז את הכסף הזה על אתר מעניין, הופעה וכו’.

כך שאפשר לטייל בתקציב נמוך. אפשר לפעמים אפילו לטייל יפה בתקציב נמוך – בזמנו נסעתי כמה חודשים לאמריקה במחיר מגוחך הודות לקמפינג מעת לעת ובישול עצמי ורכישת רכב על פני השכרה, וזה עוד כשהיינו בכמה וכמה פארקי שעשועים (שוב, ניצול חכם של מבצעים וכו’).