(לא שזה משנה את התכנון הכללי שרשמת. סתם לידיעה)

נשמע הגיוני.

אם לדוגמה יוצאים מצ’נגדו בבוקר יום ראשון –

צ’נגדו–לשאן – באוטובוס, שעתיים ומשהו.

הביקור של שעה עד מספר שעות (יש גם כפר צמוד שנהוג לבקר בו).

רוב המטיילים ממשיכים משם לאכסניה או בית מלון ברחוב שנמצא צמוד לכניסה להר (כשעה נסיעה) שם נשארים לישון עד למחרת בבוקר.

בבוקר יום שני עולים לפסגה ומטיילים למעלה – 
אוטובוס + רכבל – כשעתיים (אולי יותר, תלוי בעומס).

ברגל – 6-8 שעות (תלוי במסלול ובכושר).

לינה על ההר.

בבוקר יום שלישי יורדים וחוזרים לצ’נגדו. הגעה לצ’נגדו לקראת הערב.

אוטובוס אחרון מאמיישאן לצ’נגדו – 6 בערב אם אני זוכר נכון.

אפשר לחסוך יום, אם ישנים על הפסגה ביום הראשון ויורדים למחרת בבוקר.

מישהו יודע למה במלא אתרים ופורומים בינלאומיים ממליצים להקדיש להר לפחות שלושה ימים?

היי,

שאלה טובה… כדאי לישון באיזור הפסגה אבל יש לקחת בחשבון שמז”א יכול להרוס את כל הקטע, וזה קורה לא מעט בהר הזה.

הייתי באמצע אוגוסט וכשהגעתי לפסגה לא ראיתי את ראש הפסל שנמצא לפניי, מרחק של 20 מטר… ערפל מוחלט.

למרות זאת, כן הייתי לוקח “סיכון” וישן על הפסגה.

הירידה ברגל לא לוקחת יום שלם, אלא מספר שעות.

הערה לגבי קופים – הם יכולים לחטוף אוכל, תיק, כובע, משקפיים, מצלמה…

ממליץ לשים לב.