בחזרה

חופשה קצרה ולא שגרתית – סנטיאגו דה קומפוסטלה, ספרד



  • שלום לכל האנשים היקרים בפורום. ממש כייף לצוץ שוב מהאלמוניות לטובת תיעוד של עוד חופשה.
    חלקכם אולי זוכרים אותי (אוסטריה, בסתיו האחרון, עם כל המשפחה...). הפעם – משהו אחר לגמרי. האמת, הפעם לא טיול משפחתי. רק אני והאיש. אבל זה "פורום הבית" ומתחשק לי לכתוב כאן.
    אז ככה, יום שני, אני באמצע יום עיון, האיש שולף אותי מההרצאה: " דחוף, עכשיו, תתאמי שמרטפים וסידורים, חייבים לסגור...". הטיסה מחר בלילה. אני בהיסטריה. אני לא יכולה ככה!!! אני צריכה לקרוא בפורום, לתכנן מסלול, להתייעץ עם כל העולם ואשתו, לשלוח מייל ליונית... לא יכולה מהיום למחר!!!
    אז מה הסיפור? לאיש יש פגישת עבודה דחופה בסנטיאגו דה קומפוסטלה, גאליסיה, ספרד, ואני מצטרפת! איזה כייף! איזה מלחיץ! תוך שעה מתארגנים הסידורים לילדים, לכלב, לבית... יברך האל את כל היקרים לנו. שימשיכו להיות בריאים וחזקים ויהיה להם כוח לאפשר לנו חופשת התאווררות מדי פעם. חמישה ימים שלמים. עונג צרוף.
    חיפוש זריז באינטרנט, באתרים הישראליים, מגלה לי - כלום! נאדה! כמעט ואין שום אינפורמציה, שלא לדבר על המלצות... מסתבר שזה לא היעד הכי מקובל וזאת בדיוק הסיבה שאני כותבת כאן – גיליתי מקום ממש שווה רק אנחנו (וכל העולם הנוצרי ) מכירים אותו. כדאי לכם גם! (וסליחה גדולה עם כל מי שכבר היה, קרא, יודע, שמע... אני מרגישה ממש קולומבוס. תנו לי לנוח רגע על זרי הדפנה).

    ספרד - 2009 003.jpg ספרד - 2009 093.jpg
    ספרד - 2009 003.jpg(גודל:19.48KB)ספרד - 2009 093.jpg(גודל:21.36KB)

    ספרד - 2009 003.jpgספרד - 2009 093.jpg


  • אז איפה זה סנטיאגו דה קומפוסטלה?
    עירו של השליח ג'יימס הקדוש. אחת הערים היפות בספרד, לפי המדריך. נמצאת בערך באמצע מחוז גאליסיה. החלק המערבי של ספרד.
    ה-קטע של סנטיאגו הוא היותה העיר השלישית בקדושתה לנצרות, אחרי ירושלים ורומא. בקתדרלה המדהימה של סנטיאגו נמצאים שרידי הקדוש, אחד מ- 12 השליחים של ישו.
    במאה ה – 12 התבסס הרעיון שמי שיעלה לקברו של סנטיאגו יקבל מחילת עוונות ומאז התחילה תנועה של עלייה לרגל, שלא פסקה עד היום.
    (עוד על סנטיאגו דה קומפוסטלה במאמר המוצלח מתוך הכתבות באתר מסע אחר: סנטיאגו דה קומפוסטלה: המדריך לצליין http://www.masa.co.il/article.php?cid=426 .)
    אז מה יש לנו שם? עיר עתיקה מקסימה, עם סמטאות פתלתלות, שוק מקומי ססגוני, ככרות מרשימות, קתדרלה מדהימה, אוכל משובח (פירות ים מכל הסוגים והמינים... יין לבן מקומי מצוין) וחיי לילה תוססים (למי שיש כוח...). ובסביבה? נופים כפריים נפלאים, המון ירוק, עיירות דייגים חמודות והרבה שקט. גאליסיה דומה לאירלנד יותר מאשר לספרד
    איך מגיעים? טיסת איבריה למדריד (5 שעות וקצת) ועוד טיסה לסנטיאגו (שעה). בסה"כ 585 דולר לאדם. לא נורא, נכון?
    אנחנו ממריאים בשש בבוקר. בצהריים אנחנו כבר בסנטיאגו. מזג האוויר מושלם.
    אנחנו אוספים את האוטו (סיטרואן סי-5, התפנקנו...) בשדה התעופה הקטנטן והחינני. פחות מ-15 דקות נהיגה רגועה ואנחנו בעיר.



    נמל בגאליסיה
    נמל בגאליסיה(גודל:18.54KB)

    נמל בגאליסיה


  • המלון שלנו בסנטיאגו
    לא היה לי המון זמן לבדיקות , בירורים והשוואות ועם זאת, אני ממש מרוצה מהתוצאה. המלון שמצאתי מקסים. קטן (42 חדרים), עם קסם של עולם ישן ומיקום מושלם.
    אין חניה במלון עצמו וחונים בחניון ציבורי שנמצא ממש צמוד לו, מאחור (9.40 אירו ליממה). תמיד היה מקום.
    המחיר לחדר זוגי (לא גדול, אבל מקסים, עם ריהוט עתיק, פינת ישיבה במרפסת ונוף נפלא), בחלק העתיק של המלון, בערך 115 אירו ללילה. ארוחת בוקר (ענקית ומגוונת) בנפרד. 10 אירו לאדם.
    הזמנתי דרך Booking.com נוח ויעיל.
    עוד פרטים על המלון – http://www.pousadasdecompostela.com
    אז איפה טיילנו?
    החלטנו ללכת על חלוקה הוגנת: יום לסנטיאגו עצמה, יום דרומה, יום צפונה, יום מערבה ועוד יום לשוק (אנחנו ממש אוהבים שווקים...).
    יש גם מוזיאונים, אקוואריום נחשב ועוד ערים גדולות וחשובות (כמו א-קורוניה למשל) להם בחרנו לא להקדיש זמן הפעם. הרבה יותר התאים לנו הירוק והים.

    Hotel Virxe da Cerca.
    הנוף מחלון החדר חצר המלון
    הנוף מחלון החדר(גודל:16.94KB)חצר המלון(גודל:23.63KB)

    חצר המלוןהנוף מחלון החדר


  • היום הראשון
    האיש עובד. אני משוטטת לבדי בסמטאות סנטיאגו. העיר הזאת פשוט קסומה. בכל מקום תרמילאים-צליינים בדרכם לסיום המסע שלהם בקתדרלה. מזהים אותם לפי התרמיל, נעלי ההליכה, המבט העייף וכן, הצליעה... (800 ק"מ, מצרפת עד לסנטיאגו). לרבים מהם יש גם את סמלי העולים לרגל של ימי קדם – מקל הליכה ארוך וצדפה גדולה לבנה. בימי קדם השתמשו בצדפה כדי לשתות מי נהר. היום זהו סמלם של העולים לרגל. הצדפות תלויות בגאווה על התרמילים.
    אני יושבת על הרצפה בככר הענקית של הקתדרלה ומתבוננת. גם אני מתרגשת עם אלה שהגיעו לסוף המסע. יש בינהם הרבה צעירים (חבר'ה של מזרח ודרום אמריקה כאלה) אבל גם המון מבוגרים ואפילו סבתות.
    כשנגמר לי הכוח אני פורשת לשנת צהריים במלון, בכ"ז לילה ללא שינה...
    בערב, המארח של האיש שלי, ביחד עם אשתו מזמינים אותנו למסעדה נפלאה בעיר. ההמלצות על המסעדה המסוימת הזו חוזרות בכל מקום, ובצדק. אכלנו נהדר, שתינו המון יין ולא הרגשנו איך הגיעה השעה אחת בלילה.
    המסעדה: Barrola, Rua Franco 29, http://www.restaurantesgrupobarrola.com

    הצליינים הגיעו! ככר הקתדראלה
    הצליינים הגיעו!(גודל:23.49KB)ככר הקתדראלה(גודל:14.28KB)

    ככר הקתדראלההצליינים הגיעו!


  • היום השני - דרומה
    נוסעים לעיירות הדייגים באיזור ריאס באחאס – שפכי הנהרות התחתיים.
    אנחנו מתחילים במצפה קורוטה (Mirador de la Curota) – תצפית נוף בגובה 498 מ' ממנה רואים את ארבעת שפכי הנהרות. הנוף מדהים, הים כחול וצלול וקו החוף מלא מפרצונים.
    סיבוב בעיר החמודה נויה, שבה כנסיה מרשימה (בבית הקפה הקטן שבכיכר אנחנו שותים קפה עם הזקנים המקומיים. הקפה הכי טוב בטיול) ופארק יפה ולקינוח נוסעים לעיירת הדייגים מורוס (Muros).
    במורוס, בשעה שש אחה"צ הדייגים חוזרים על השלל היומי ומתקיימת מכירה פומבית של דגים ושאר חיות ים. היה מרתק.

    הכנסיה בנויה מכירה פומבית של דגים
    הכנסיה בנויה(גודל:23.12KB)מכירה פומבית של דגים(גודל:25.09KB)

    הכנסיה בנויהמכירה פומבית של דגים


  • חידה – מה זה?
    באזור הכפרי בגאליסיה רואים בצד הבתים את המבנה שבתמונה... עתיק, חדש, גדול , קטן ואין לנו מושג מה זה! צילמנו ושאלנו את פקידת הקבלה במלון.
    עכשיו אנחנו יודעים ותיכף תדעו גם אתם...

    מה זה???
    מה זה???(גודל:20.60KB)

    מה זה???


  • הפתרון –
    אלה הוראוס ( horreos), אסמים לתבואה. ואנחנו המצאנו כאלה רעיונות יצירתיים...
    והנה אחד מודרני.
    והנה אחד מודרני.(גודל:17.99KB)

    והנה אחד מודרני.


  • היום השלישי – צפונה
    נוסעים לקו החוף הצפוני של גאליסיה.
    מבקרים והעירות לאורך הדרך:פוס, ביווירו Viveiro)), מפעל הקרמיקה סארגדלוס שם מוכרים את הקרמיקה המקומית המצויירת בכחול-לבן ואפשר גם לראות את האומנים בפעולה.
    מעיירת הדייגים פורטו דו בארקיירו אנחנו מצפינים אל הצ'ופצ'יק הצפוני של ספרד – אסטקה דה בארס (Estaca de Bares) . הנוף מדהים!!! אנחנו כמעט לבד. המקום נראה כאילו בקיץ הוא תיירותי והומה אבל עכשיו אנחנו לבדנו. יושבים על מרפסת נוף נטושה ושותים קפה. איזה יופי!

    לבד על החוף... צפון-צפון ספרד
    לבד על החוף...(גודל:12.22KB)צפון-צפון ספרד(גודל:16.00KB)

    צפון-צפון ספרדלבד על החוף...


  • היום הרביעי – סנטיאגו
    בבוקר, קפה וטוסט בבית קפה בסמטא ליד השוק. מולנו כל קשישות העיירה מתארגנות עם מצרכים לארוחת השבת. השוק, מקסים! שוק אוכל שווה אמיתי. פירות, ירקות, לחמים, גבינות, דגים ובשר. הכי חמודות הזקנות שיושבות על ארגז פלסטיק הפוך ומוכרות את מה שצמח להן בחצר: דלעת אחת, צרור עלים, קצת חסות, כמה ביצים והמון פרחי שדה...
    אנחנו מסיירים בסמטאות, מציצים בכל הכיכרות, בודקים את המזרקות. לאט לאט העיר מתעוררת ומתמלאת אנשים. המון מקומיים ולא פחות צליינים.
    בקתדראלה טקס יפהפה. נזירה שרה בקול צלול. אם הצלחנו להבין נכון הטקס היה קשור לעולים לרגל. פורטו כל המדינות מהן הגיעו צליינים לקתדראלה באותו יום. מדהים. ממש מכל העולם. והצליינים עומדים ומקשיבים למיסה עם התרמיל על הגב, הצדפה ההכרחית תלויה על התרמיל ויחפים, כי כבר לא מסוגלים לנעול יותר את נעלי ההליכה, כנראה.
    מהכיכר שלפני הקתדראלה, כיכר אובראדוירו, אנחנו יוצאים לסיבוב ברכבת תיירותית ברחובות סנטיאגו. נחמד.
    בחזית המזרחית של הקתדראלה קבועה "דלת המחילה" – Puerta del Perdon . העובר בדלת הזו בשנה קדושה, נמחלים עוונותיו. הדלת נפתחת רק בשנים שבהן יומו של הקדוש סנטיאגו (25 ביולי) נופל על יום ראשון בשבוע. זה יקרה בשנה הבאה ואח"כ רק בעוד עשור, אז אם יש לכם כוונות, הזדרזו.
    הסמטאות של סנטיאגו מלאות בחנויות מזכרות, בנגנים בהמון מסעדות... שפע אווירה.
    חזרנו למלון למנוחת צהריים. לחלק השני יש לנו תכנית שאפתנית. אנחנו נוסעים ל"סוף העולם" – 75 ק"מ מסנטיאגו ל- Finisterra.
    עד שקולומבוס גילה את אמריקה בשנת 1492, רוב האנשים באירופה היו משוכנעים שהקצה המערבי של ספרד הוא סוף העולם. פשוטו כמשמעו. בקצה המערבי של ספרד יש צוק סלע עליו מתנפצים גלי האוקיינוס. העולים לרגל מגיעים לשם אחרי סוף מסעם לסנטיאגו. יש שם פסל של נעל טיולים מברונזה ומסורת להשאיר חפץ (נעל, מקל טיפוס, כובע...) לאות סיום המסע.
    חוצמיזה, יש שם שקיעה הכי יפה בעולם. יושבים על הסלע, רק ים נשקף למלוא האופק... קל להבין למה חשבו שזה הקצה.
    בעיירה הכי קרובה לקצה (Fisterra) אכלנו במסעדה נהדרת על קו המים:
    Tira Do Cordel – Praia de San Roque, Fisterra (A Coruna)
    בדרך חזרה, באישון לילה, זכינו לחוויה סוריאליסטית באדיבות ה-GPS (איזה מכשיר ארור!!!). הוא לקח אותנו לשביל בין השדות, בלי בית אחד בסביבה, חושך ורק ירח מלא, עגול וצהוב מאיר. משום מקום מצאנו את עצמנו לרגלי טורבינות רוח ענקיות, מסתובבות לאיטן על רקע הירח.
    כל קווי הרכס באיזור מלאים בטורבינות הרוח העצומות האלה (כמו הטורבינות שבגולן), אבל לפגוש אותן במלוא תפארתן... באמצע הלילה... מחזה מיוחד. הצטערתי שלא יכולתי לצלם.


    השוק בסנטיאגו פירות ים בשוק
    השוק בסנטיאגו(גודל:27.47KB)פירות ים בשוק(גודל:22.92KB)

    פירות ים בשוקהשוק בסנטיאגו


  • עוד תמונות היום הרביעי

    בכנסיה - הצדפה על התיק כיכר הקתדראלה
    בכנסיה - הצדפה על התיק(גודל:18.89KB)כיכר הקתדראלה(גודל:21.05KB)

    כיכר הקתדראלהבכנסיה - הצדפה על התיק


  • אחרונות מהיום הרביעי

    דלת המחילה ספרד - 2009 102.jpg
    דלת המחילה(גודל:18.13KB)ספרד - 2009 102.jpg(גודל:18.13KB)

    דלת המחילהספרד - 2009 102.jpg


  • תמונות מ"סוף העולם"

    פסל הנעל שקיעה בסוף העולם
    פסל הנעל(גודל:13.27KB)שקיעה בסוף העולם(גודל:11.06KB)

    פסל הנעלשקיעה בסוף העולם


  • תמונות מ"הדרך לסנטיאגו"

    "סימון שבילים" - הצדפה סימן הדרך לסנטיאגו
    "סימון שבילים" - הצדפה(גודל:14.83KB)סימן הדרך לסנטיאגו(גודל:18.45KB)

    סימן הדרך לסנטיאגו


  • היום החמישי והאחרון – שוק בפדרון
    קמנו מאוחר, ארוחת בוקר טובה בבית המלון, אורזים, מעמיסים את האוטו – צ'ק אאוט ושלום לסנטיאגו דה קומפוסטלה. אנחנו שמים פעמינו לכוון דרום. נסיעה קצרה ואנחנו בעיירה פדרון (Padron). היום יום ראשון ובפדרון מתקיים השוק הגדול ביותר בגאליסיה. כמו שוק רמלה-לוד אבל ענק! שווקים הם בהחלט הקטע שלנו! אוכל, בגדים, תיקים, נעליים – ערבובייה גדולה ורוכלים צועקים בספרדית. מעולה. אנחנו מבלים כשלוש שעות בפדרון.
    משם עוד דרומה. ארוחת צהריים במסעדה ליד הנמל בכפר פורטונובו - O’buraco – Rafael Pico 64 Portonovo וזהו. מצפינים חזרה אל שדה התעופה בסנטיאגו.

    סוף הדרך!
    סוף הדרך!(גודל:16.81KB)

    סוף הדרך!


  • היום החמישי והאחרון – שוק בפדרון
    היי קטי,
    נהניתי לקרוא ולהיזכר.
    שמחה שנהינית ואהבת.
    וכמובן, תודה על השיתוף במידע, הבטיפים ובתמונות! Smile


  • היום החמישי והאחרון – שוק בפדרון

    קטי שלום,

    קראתי עד כה רק את ההתחלה, אני "שומעת" את ההתלהבות, ואני חייבת לקרוא הכול לפרטים (בהמשך). כבר פעמיים רצוף אני נתקלת באזכורים לסנטיאגו דה קומפוסטלה. במסגרת הכנות ליעדים שונים מאוד זה מזה, בשנה שעברה לפריז והשנה לשוויץ, אני "פוגשת" ללא הרף אזכורים לנקודות ציון שהן תחנות בדרכם של העולים לרגל לסנטיאגו דה קומפוסטלה. אז היית באושיה היסטורית Laughing. וברצינות, זה מרתק בעיני להגיע ללבן של תופעות.

    אז ברוכה השבה מתרדמת החורף ותודה רבה על השיתוף.

    בטח עוד אחזור עם חוויות מקריאת הדיווח שלך Smile


  • היום החמישי והאחרון – שוק בפדרון
    היי זיוה,
    בהרבה מאד מקומות באירופה יש "תחנות" בדרך לצליינים לסנטיאגו.
    גם באוסטריה יש כמה, וכמובן בצרפת. בטיול הקודם לפירנאים ראינו את הצליינים , כמה התארחו איתנו באותו קמפינג באחד העמקים. השנה נשהה כמה ימים באחת הערים המשמות ציון דרך במסעם.
    זהו אחד החלומות שלי, אגב, לעשות את "הקמינו" הזה...


  • היום החמישי והאחרון – שוק בפדרון
    קטי,

    רק עכשיו התפניתי לקרוא בעיון את רשמיך המקסימים Smile

    תודה רבה על השיתוף והגילוי של המקום היפיפה הזה,
    הסיפור מעביר את הנאתך מהטיול והתמונות נהדרות Smile

    וטוב שחזרת אלינו לספר.


    נורית Cool




  • היום החמישי והאחרון – שוק בפדרון
    הי קטי
    קודם כל תודה שחזרת וסיפרת במיוחד על מקום שלא רבים היו בו.
    היה מעניין מאוד לקרוא על הטיול המעניין שלכם.
    נהנתי מאוד מהתמונות היפות.




  • היום החמישי והאחרון – שוק בפדרון
    היי קטי,

    איזה יופי לקרוא על עוד מקום מעניין.
    נשמע כייף חופשה כזאת ספונטנית - ממש "הכריחו" אתכם לנסוע Laughing Razz Laughing

    תודה על השיתוף והתמונות היפות!

    אור

נעול
 

בחזרה