כנס לפייסבוק לקבוצת – “תשאל עו”ד”  – ושם לדעתי תקבל תשובה מוסמכת יותר

זה אומר שאומנם הטייס הפעיל שיקול דעת אבל על פני הדברים נראה שהיה זה שיקול דעת בלתי סביר. 

נכון שזו בחינה בדיעבד ונכון גם שזה לא נשמע כמו תיק בטוח אבל יש לך טיעון שמצטרף גם לשאלה למה לחזור עד וינה – וביחד זה זועק לסוג של פשרה ושל פיצוי חלקי. 

לא מעט מחברות התעופה – ולא רק הן - מפעילות  מדיניות שאומרת שעד שלא מוגשת תביעה ממש – הן לא מפצות ולא מתפשרות היכן שיש להן איזה טיעון להמנע מכך. 

לדעתי – יש סיכוי לא רע שאם תגיש תביעה לפיצוי – ובעידוד השופט – תושג פשרה. 

כמובן שכדאי להעזר במי שמכיר את הדין בנושאים האלה ולהתייעץ איתו. 

ואז תעשה את שיקול הדעת הכלכלי של עלות-תועלת.

השאלות:

1. האם היתה הצדקה לא לנחות בנתבג?
2. אם ידעו בחברה  על מזג האויר בנתבג מדוע יצאו?
3. מדוע לא נחתו ביוון? בחרו לחזור לוינה? 

נשמע כאילו אין לך טיעון .

החברה עשתה מאמץ להגיע לארץ

הטיסה המריאה כמתוכנן

שיקול דעת מקצועי, מדיניות החברה לגבי נטילת סיכוני מזג אוויר- גרם לה לקבל החלטה שלא לנחות אלא לחזור על עקבותיה.

פנית אליהם

והתשובה שקיבלת נשמעת (לי) מאד סבירה.

לגמרי נראה כאילו אין הצדקה לתביעה שמסתמכת על שיקול דעת מקצועי הקשור לתנאי נחיתה ומזג האוויר.

יתכן שתוכל לקבל החזר הוצאות בשל העיכוב, אם אלו לא סופקו לך על ידי חברת התעופה בזמן הטיסה

מתוך הגיון של אדם פשוט – נדמה לי שהצדק עם החברה. הרי המטוס המריא בזמן וגם טס כמעט את כל הדרך – ולכן סביר להניח שהטייס הפעיל שיקול דעת (וזו אכן סמכותו) ואין כאן עילה לפיצוי.