קודם כול תודה לכולכם שליוויתם את השרשור וגם השתתפתם בו.

 

נוסע מתמיד – מי כמוך יודע כמה השקעה זה לעשות כזה שרשור אבל

 אני עושה את זה בכיף כי הרי גם אני נעזר בשרשורים של אחרים 

כולל שלך של נילי ועוד אז אני רק תורם את חלקי לאוסף המידע בפורום.

 

מירה – תודה על הפרגון. עכשיו אני עוקב אחרי התקדמות השרשור שלך.

 

Fran40 – סה"כ אתם עושים מסלול הפוך לשלנו. אין מה לדאוג 

בקשר לגאות יש שעות ידועות מראש לכול יום. אם את באה ביום שהגאות מגיעה עד

האי הם מפרסמים את השעות. חבר מהעבודה היה לפני שבועיים ובדיוק בזמן התחילה הגאות. שמח שהשרשור שלי יעזור לך בקרוב.

 

נילי – את מקבלת את התשובה הכי ארוכה אבל זה עשוי לעניין גם אחרים.

כן יש לי תמונה של המנה הראשונה אז קבלי. היא פשוט הייתה פחות

פוטוגנית אז לא שמתי מלכתחילה.

 לגבי המנה העיקרית האמת לא זכרתי אבל למרבה הפתעתי נירה זוכרת

 ועוד בפרוטרוט שהפתיע גם אותי אז כך זה הולך :

 

מנה ראשונה – סלט ירוק מקושט בפרחים כחולים (למאכל) ודג ומעליו

                     רוטב.

 

מנה עיקרית – חזה עוף ומעליו רוטב שקושט בעלי עירית מסודרים 

                    שתי וערב

                    ומעל עלי כותרת של ורדים שנקטפו בגינה של המלון. 

                    בנוסף תפוחי אדמה וקישואים חתוכים בצורה

                    מיוחדת מאוד וטעימה  מאוד

                    כמובן יחד עם הארוחה כוסות יין אדום שכול הזמן מולאו

                    מחדש.

 

לקינוח – צלחת שבה צלוחית עם סלט פירות ,צלוחית עם גלידת וניל

               וגביע עם ליקר ואיזשהו פרי בטעם מיוחד מאוד של הכרנו.

 

לסיום קפה שחור.

 

נירה מבקשת לציין שאת כול הארוחה האישה בישלה לבד והיא ובעלה

הגישו וגם פינו מהשולחן.

 

ושוב תודה לכולכם. אין כמוכם.

 

 

 

נילי

גם רבע מהפרפרים זה נירה צילמה. די רדפנו אחריהם עד שהייתה הזדמנות טובה.

כן אני שולט במסלול שעשית על בוריו כי קראתי הכול לפני הנסיעה. מה שקראתי

תוך כדי הטיול זה מהקובץ ששלחת לי ממש לפני הנסיעה. כול ערב חיפשתי אם

יש שם משהו רלבנטי ליום הבא.

כול אירועי הפלישה נפלו עלינו בהפתעה מוחלטת. הוסיף המון. זה אפילו לא

הרגשה שאתה בסרט אלא שאתה בתוך הדבר עצמו. מדהים עד כמה הם מקפידים על כול דבר מכף רגל ועד ראש כולל כמו שכתבת התסרוקות ואפילו צורת הדיבור צבאית

בסגנון של פעם.

אני שמח ששלחת מייל לדניאל והוא נהנה כי זו גם הזדמנות בשבילי לבקש ממך

להעביר לו תודה גדולה ממני. שני הבלוגים שלו מצוינים ותרמו לי משמעותית.

ניכר שזה טייל מנוסה. עכשיו יש לי את הקישורים לכלל הבלוגים שלו ובהחלט

אסתכל בעתיד אם יש לו בלוג על האזור אליו אני נוסע.

 

ושמח שנהנית

 

עודד

תודה רבה על ההשקעה הגדולה והמוצלחת!

עולים על ההר וצופים בשפל. ידענו שביום שנהיה לא תהיה גאות שתהפוך את מון סן מישל לאי וגם שעות הגאות שכן תהיה ל התאימו לנו. החלטנו שגאות

נראה בביקור הבא בבריטן.

פנים מון סן מישל כולל המנזר לא עושה לי את זה אלא רק מראהו מבחוץ והתצפיות שהוא מאפשר על השפל העצום.

אין לי מה להוסיף על מון סן מישל. זה תר מוכר לכולם.

 

ממלאים דלק ופותחים בנסיעה ארוכה של 4 שעות עד פריז. הדרך המהירה שהנווט בחר עוברת דרך קאן ורואן. כאילו כמו חזרה בקצרה הפוך לאורך המסלול אותו עברנו בעשרת הימים האחרונים. ב- 8 בערב אנחנו בשדה. הטיסה מתאחרת קצת אבל יוצאים ונוחתים בארץ לפנות בוקר.

 

תם ונשלם. עוד טיול מוצלח בצרפת הנהדרת.

 

תודה לכול מי שטרח הגיב והשתתף בשרשור. מקווה שהשרשור

יתרום משהו למישהו ובמיוחד לשתי הבנות מהתחלת השרשור שנוסעות

לשם השנה. אני נהניתי ומקווה שגם אתם.

עכשיו אני יכול להתרווח בשקט ולצפות בנחת בשרשור של מירה

 

היום ה- 11 והאחרון – 4 ביוני

לאחר הפרידה מהזוג אנחנו בדרכנו למון סן מישל. מחנים את הרכב בחניון ומחליטים להגיע להר על כרכרה עם סוסים.

 

 

היינו נשארים עוד לחגוג ב- St.Mere Englise אבל בערב הקודם נכנסתי

לאתר המלון הבא שלנו שהוזמן מראש לבדוק אם יש אפשרות לארוחת ערב

ואז נודע לי ששעות קבלת האורחים מצומצמות ל- 5-7 בערב. Hotels.com

לא עדכנו אותי על המגבלה העליונה. השעה רבע ל- 6 וה- gps אומר

שאם רוצים להגיע בזמן חייבים לצאת לדרך. שעה ורבע של נסיעה דרומה

ואנחנו במלון שנועד ללינה לפני הביקור של מחר ב- Mon san michelle.

אבל המלון הזה שווה סיפור ותמונות בפני עצמו. ובכן הגיע לנו לילה חינם מ- hotels.com שעמד לפוג וחיפשנו איך לנצל אותו בטיול הזה. ההקצבה שניתנה לנו הייתה 187 דולר. מצאתי את המלון הזה כ- 30 ק"מ ממון סן מישל והחדר הכי לוקסורי שלו עלה 176 דולר אז אמרתי לאשתי זהו זה. חדר של לא פחות מ- 55 מטר מרובע. הלינה כפרית. כשהיינו בדרך התלוצצנו ביננו מה הם יחשבו עלינו כשייראו אותנו מגיעים עם מרצדס בנץ כשהזמנו חדר ענק כזה הכי יקר שלהם

הגענו כמה דקות אחרי 7 בערב ומיד בא לעבר מכוניתנו הבעל מבין זוג הבעלים

של המקום להגיד לנו שלום בפנים מחייכות. מיד גם הבנו למה הקבלה עד 7 כשהגבר הזמין אותנו להצטרף לאורחים אחרים בפינת ישיבה בגן שם מ- 7 שותים סיידרים חופשי על חשבון הבית ומדברים ומכירים אחד את השני. אשתו שגם חייכניתלקחה אותנו לראות את החדר הענק שהזמנו. מיד אח"כ ירדנו לחצר להצטרף לשותים.

איזה רעיון מעולה. דרך מצוינת להכיר את האורחים האחרים. ישבו איתנו זוג מבוגר בלגיה שלקחו את הרכב ונסעו לסופ"ש. בנוסף שתי נשים צעירות מ- boisee Idaho ועוד זוג פורטוגלי עם סינגפורית. הסיידר נשפך כיין ואז שאלנו על ארוחת ערב. האשא אמרה שהיא מכינה ארוחה ביתית ב- 35 יורו לאדם ואם אנחנו לא רוצים היא תמליץ על מסעדה טובה וקרובה. בחרנו להמר ולקחת את הארוחה שלה. שכול ההימורים שלי יהיו ככה. בשעה שמונה

אנחנו והזוג הבלגי וזוג הנשים מ- Idaho מתכנסים סביב שולחן כפרי אחד

בחדר האוכל והחגיגה מתחילה. השולחן מסודר באסטטיקה נפלאה. כול מנה שמגיעה אנחנו מקבלים הסבר ממה היא עשויה ואיך עשו אותה וכול מנה פגז

ואסטטית חבל על הזזזזזזזזמן!!! מרוב שזה יפה היה חבל לי לאכול ולקלקל את היופי הזה. מי צריך מסעדת מישלן יקרה עם שני כוכבים??? זה הרבה יותר ויותר זול. תוך כדי הארוחה אנחנו מתיידדים עם האורחים האחרים ומרוב

שהתיידדנו נשארנו לשבת הרבה אחרי גמר הארוחה והמשכנו לפטפט.

טוב מגיע הזמן לישון. קמים בבוקר לארוחת בוקר ורק נכנסים לחדר האוכל

ומסתכלים על השולחן שמאורגן כבר לחמשת זוגות האורחים במלון אחחח....

שככה יהיה לי טוב לא ראיתי בחיי שולחן מסודר בכזה טוב טעם.

מרוב שזה היה יפה לא הבחנו בהתחלה שבעצם הארוחה היא די רגילה.

שוב ישבנו עם האורחים האחרים ופטפטנו. זה היה כיף. מגיעה שעת היציאה

ואנחנו אורזים ונפרדים מהאורחים האחרים. משלמים לאשה על הארוחה

ומפטפטים אתה ומסתבר שבעלה צרפתי אבל היא שוויצרית מז'נבה שעבדה

אצל ניסים גאון ומכירה יהודים וגם מסתבר שאנחנו לא האורחים הישראלים הראשונים שלהם. כשנחנו מתניעים את האוטו הזוג עומד לידנו והם מנופפים לנו לשלום עד שנעלמנו להם באופק.

בקיצור המלצה חד משמעית על מקום הלינה הזה.

Le Manoir de la Branche

Manoir de la Branche,
Saint-Brice-en-Cogles,
35460,
FR

 

 

 

 

 

זה בערך 30 ק"מ ממון סן מישל מעט לתוך שטח בריטן

יש שלוש סוגי חדרים וגם הקטן שבהם מספיק אז זה יצא מחיר סביר.

בדף זה תמונות מהמלון ובדף הבא תמונות מהארוחות

 

מירה – אני שמעתי בטיול על שתי אסכולות. אחת שזה נגמר מיד אחרי ה- 6 ביוני והשנייה שזה נמשך עד סוף החודש. לפי התיאור שלך האופציה השנייה נופלת.

 

הנוסע המתמיד – לא הייתי מודע שכתבת שרשורים על האזור בעבר. כנראה שכול

          פעם שאני נוסע לאנשהו אני אשאל אותך בפרטי אם יש לך שרשורים על

          האזור.  השרשורים שלך תמיד מפורטים ומלאי מידע.

          אנחנו בהחלט חושבים על בריטן לטיול אחר. כמובן שאי אפשר לעשות

          הכול בפעם אחת.

          וטוב ששמת את הקישורים. ככה אני וגם קוראים נוספים נוכל להגיע אליהם

           בקלות. לאחר שאגמור את השרשור מחר אקרא מה שכתבת על נורמנדי.

 

עכשיו אנחנו נכנסים למוזיאון הצנחנים או  airborne museumשדי צמוד לכנסיה. במרכז המוזיאון בנין שגגו בנוי בצורת כיפת מצנח.

כשאנחנו מסיימים אנחנו מבחינים בשטח המוזיאון בזמרת לבושה בגדי חיילת אמריקנית כמו פעם ששרה את השירים של פעם באנגלית ומולה קבוצה של צוות צבאי שגם לבוש כמו פעם. זה כול כך אותנטי שממש הרגשתי כמו איזה חייל במלחמת העולם השנייה שהגיעה זמרת לעודד אותו ואת חבריו. קבלו שני קטעים שלה.

מצטער שהסרטים רועדים. כנראה שהצלם (אני) לא יכול היה שלא להתנועע לצלילי השיר

 

זהו להיום. מחר הפינלה.

 

 

 

 

חוזרים לכביש הראשי וממשיכים לנסוע דרומה ליעד התיירותי האחרון

ליום זה העיירה St.Mere Englise. באזור זה צנחו שתי חטיבות אמריקניות

ובין החיילים היה טוראי ג'ון סטיל מהדיביזיה האמריקנית המוטסת ה- 82 היישר על מגדל הכנסייה בעיירה. הוא נותר מטלטל כשעתיים כשמתחתיו מתנהלים קרבות בין חבריו שצנחו כמוהו לכיכר לגרמנים. מפה שמעתי שתי גרסות. אחת שלבסוף הוא נלקח בשבי ע"י הגרמנים והשנייה ששוחרר מהתליה ע"י חבריו. מקווה בשבילו שהאופציה השנייה היא הנכונה.

אלא שכשאנחנו מגיעים מסתבר ששון ושמחה. המוני אנשים בשטחים שקרובים לכנסיה וגם מספר מאהלים צבאיים ושוב האנשים שלבושים במדי הצבא של אז. חגיגה שלמה. ממש קרנבל עם מוסיקה וכיוצא בזה. מגרשי החניה המאולתרים מלאים עד אפס מקום.

נחלק את התמונות מהעיירה לדפים כשהראשון דמויות צבאיות והשני

אזרחי לחלוטין וגם באזרחי רואים דמויות מיוחדות.

 

 

מתחילים לחזור דרומה.

כמה ק"מ דרומה מברפלור על כביש 902 נמצאת העיירה La Parnelle ובה

נקודת התצפית הכי טובה לעבר האוקיינוס. מהכביש הראשי יש שילוט לנקודת

התצפית. נוסעים 1.5 ק"מ ומגיעים. כנראה שגם הגרמנים זיהו את שליטתה של הנקודה על השטח כי התצפית נמצאת מעל בונקר גרמני. בכול אופן מהתצפית

אפשר לראות את כול אזור כפרי הדייגים בהם ביקרנו קודם.

 

 

השלישית Barfleur היא הפנינה שבכתר. עליה נכתב עיירת דייגים חמודה ממנה יצא ויליאם הכובש באמצע המאה ה-11 לכבוש את אנגליה. זאת באמת עיירה מקסימה ויפפיה.

אנחנו ממשיכים עוד קצת צפונה ממש לקצה הצפון מזרחי של חצי האי

לתצפית שנקראת Pointe de barfleur ושם יש מגדלור בסביבה סלעית יפה.

 

 

עברנו את צפונו של חוף יוטה ועכשיו אפשר לקחת אוויר ולעשות הפסקה מהחיילים וענייני הצבא.

אנחנו פותחים בסיור במספר עיירות לאורך הים.

הראשונה שבהם היא Saint Vaast La Hugue שעליה נכתב עיירת דייגים חמודה ואכן כך היא.

השניה Reville גם עליה נכתב עיירת דייגים חמודה אלא שהיא הייתה אכזבה