רונה – תודה על שיתוך הלייב. אכן מזג אוויר הפכפך. אבל ככה זה בקיץ. גם ביער השחור שבוע שעבר היה חורף אמיתי ולפני שבועיים גל חום. מטורף!!!

ציקי יקרה – אז ממש בשבילך אני מסיים היום את סיפור הטיול. נסיעה טובה ונמתין בסבלנות לסיפור הטיול שלכם לנורבגיה.

 

יום 10:
כפי שהטחתי היום החלטנו לזנוח את כרטיס ההנחות ולעשות גיחה למזרח טירול, שלהזכירכם היה היעד המרכזי כשהתחלתי לתכנן את הטיול והרבה בזכות גיל ואדיס שטיילו שם בשנה שעברה ונירית האחת והיחידה שנתנה טיפים מעולים על האיזור הזה.
למעשה איזור מזרח טירול הוא סוג של מובלעת המתוחמת בהרים הכי גבוהים של אוסטריה בינהם גם הגרוסגלוקנר. כביש מס’ 108 מחבר את האיזור עם העמק המרכזי של הטירול (כביש 165 ו 168). החיבור הוא באמצעות מנהרה לא ארוכה במונחים אוסטרים – 5 ק”מ שהינה כביש אגרה.
הערה: עניין כבישי האגרה האוסטרים לא מובנים לי עד היום. עברנו במנהרות ארוכות יותר ללא אגרה ודווקא המנהרה הזו משמשת כביש אגרה (עלות של 11 יורו לכיוון או 16 יורו יומי המאפשר מעבר במשך כל היום הלוך ושוב כמה פעמים שרוצים).
כמובן שרכשנו את הכרטיס היומי ואף קיבלנו הנחה קטנה בעזרת כרטיס ההנחות.
לפני שהגענו למנהרה הייתי חייב להגיע לאגם הינטרסי שגיל ואדיס ביקרו בו ביום גשום. לנו היה מזל ומזג אוויר נפלא ושמשי היום.
אגם HINTERSEE ממקום בצידי כביש 108 מס’ ק”מ ממיטרסיל. יש מסלול הליכה המתחיל ממש עם הירידה מכביש 108. יש חנייה קטנה ליד מפל נחמד ומשם חלק לאורך הכביש וחלק לאורך הנחל מסלול של 4 ק”מ בדרך יפיפייה עד לאגם.
אנחנו המשכנו עם הכביש הצר את כל 4 הק”מ בנסיעה איטית כי היופי נגלה בכל עיקול בכביש.
בסוף הכביש מגיעים לחנייה קטנה וכעבור 20 מטר בסוף עלייה קטנה מתגלה הפלא הזה – אגם ממש קטן אבל כך כך יפה וציורי שפשוט אי אפשר להישאר אדיש אליו. 
נשארנו שם כשעה כאשר המצלמה עובדת שעות נוספות. יש מסלול טיול בגדה המזרחית של האגם (הגדה המערבית תחומה בהרים הנישאים מעל כאשר מפלונים זוגלים מכל עבר….והשקט או השקט שהמקום הזה משרה פשוט סוף הדרך!!! – רק פכפוך המים, זמזום הדבורים ושאון הרוח הקלילה….).
בצער רב עזבנו את המקום והמשכנו על כביש 108 עד המנהרה. לאחר שחצינו את המנהרה כאילו הגענו לעולם אחר. לא יודע אבל משהו בהרים, בירוק היה שונה.
מאחר ותכננתי יום אחד באיזור החלטתי להתמקד בעמק DEFEREGGEN. אותו עמק שגיל ואדיס טיילו בו.
פשוט עמק מקסים עם מס’ כפרים קטנים. הכפר המרכזי בעמק ובו יש גם רכבל הוא ST. JAKOB. עצרנו בו בתחנת המידע לתיירים. הפקידה דיווחה כי עוד מעט יש הפסקת צהריים ברכבל. אז החלטנו לנסוע עד סוף העמק ולטפס לכיוון הגבול האיטלקי שם יש עוד אגם בשם OBERSEE.
נסענו די לבדנו על הכביש המטפס וכאילו הגענו לסוף העולם שמאלה ולהפתעתנו… מכוניות רבות מחנות לצד האגם ובמקום מטיילים רבים. האגם פשוט מדהים!!!!! (אני יודע שאני משתמש הרבה במילה מדהים אבל מה לעשות זה מה יש!!!).
מסלול מקסים ונוח המקיף את האגם הנמצא בגובה 2030 מטר. מזג אוויר מושלם!!! ובכלל שהחוויה תהיה ממש מושלמת התפנקנו בבית קפה מסעדה בניחוח איטלקי ובמראה אוסטרי (קפוצ’ינו איטלקי אמיתי אחרי 10 ימים לא הולך ברגל… שלא לדבר על הפסטה המדהימה). פשוט מושלם!!
ירדנו בחזרה לעמק ועשינו עצירה בכפרון עם השם המיוחד מריה הילף שמפורסם בזכות מפל מרשים הנמצא ממש בטבורו.
יש מסלול הליכה רגלי לתצפית על המפלים ועוד מסלול המגיע מתחת למפל.
בהחלט שווה את המאמץ!!!
סיימנו עוד יום מקסים ואחרון באוסטריה וחזרנו להשלמת קניות במיטרסיל.

על הימים האחרונים לא ארחיב את הדיבור מאחר ויום 11 היה יום מעבר למאוסטריה לארדינג שם לנו באותו מלון לינר.
ולמחרת טיסת צהריים של חברת לופטנזה.
ותם לו עוד טיול שנזכור.

ותודה למי שקרא, ליווה, פירגן ותמך.

ולסיום, ולאור השקט והשלווה שאיפיינו את הטיולים באגמים המיוחדים, חייב לצרף קטע מיוחד של להקה מיוחדת וממש לא מוכרת (מצטער אם מישהו בכל זאת מכיר) להקת אורגון של רלף טאונר שפעלה בעיקר בשנות השבעים אבל למעשה פועלת עד היום ומנגנת מוסיקה שהייתי מגדיר אותה גאז’ פרוגרסיבי אלטרנטיבי (סתם הגדרה שלי ולא מחייבת...). אז מתוך אלבום נפלא של הלהקה משנת 72’ הקטע “השקט של נר”
הערה: קטע מעט ארוך עם מוטיבים הודיים מיסטיים. ממליץ פשוט להאזין ולבהות בתמונות...