נילי יקרה!

 

הבאת לי שפע מהמראות האהובים עלי,אמנם רטובים מעט אך יפים להפליא.

 

שנזכה לחזור לשם.עוד השנה.

 

 

חגי

באנקדוטה זו הסתיים טיולנו, שלפי התלהבות בן זוגי, שהוא בן ל"אם שווייצרית בנשמתה," כנראה לא יהיה האחרון למדינה זו.

למחרת בבוקר נפרדנו לשלום מברינץ הגשומה בתקווה שבפעם הבאה נזכה לראותה לאור קרני החמה.

 

נילי

זוכרים את "השורשים השווייצרים" של חמותי ז"ל, שבכלל נולדה בירושלים? ובכן ערב קודם קיבלנו תזכורת לשורשים אלו. גיסי הזכיר בשיחת טלפון, שטרם הגענו לבית הקפה המהולל של השוקוליטר שו באינטרלקן, מה שגורם לחמותי ז"ל להתהפך בקבר, שכן כול טיול בשוויץ אמור ,בין היתר, לכלול שתיית קפה ואכילת עוגת היער השחור במקום זה. 

 

אז מי אנחנו שנפר מסורת משפחתית מקודשת? נסענו מטון לאינטרלקן, העיר ששוכנת בין האגמים (טון וברינץ).

 

כבר למן הדקות הראשונות להליכתנו במרכז העיר, שמחתי ,שחמותי ז"ל לא זכתה לראות את השינוי שחל בנוף האנושי של אינטרלקן. המוני נשים מכוסות מכף רגל ועד ראש צעדו בחוצות העיר, כאשר רובן גם הרכיבו משקפי שמש, כך שלא ניתן היה לראות חלילה דבר מפניהן. בטוחה שהיא לא הייתה אוהבת את התוספת הזו לאינטרלקן, ולא יודעת מה זה היה עושה לתדמית שורשיה.

 

הגענו לבית הקפה רחב הידיים עם "מוזיאון השוקולד" המרהיב מורעבים. הייתה במקום הדגמה של השוקוליטר ב-17:00, אבל פספסנו אותה.

עוד הסתבר שהמסעדה שבמקום פועלת רק בשעות הערב. לפיכך יכולנו להזמין רק מרק אננס, שטעמו מעולה!

קנינו את עוגת היער השחור ארזנו ולקחנו עמנו לצימר. בשעת ערב מאוחרת לאחר שצולמה ותמונתה נשלחה לגיסי, התחיל טקס אכילתה, שלווה במשפטים שחמותי נהגה לומר לגביה, אך הסתיים באכזבה רבתי. אכלנו עוגות מוצלחות יותר....ממש חבל שלא קנינו את השוקולדים המפתים, שמתמונותיהם תוכלו להתרשם.

 

נילי

המשכנו לעיירה טון, עיירה יפיפייה! אל תחמיצו!

 

לא תכננתי להגיע אליה , ובשל הביקור בגני הטירה החלטנו לדגום אותה. הייתה זו שעת צהריים בשבת ,וכול בתי הקפה והמסעדות היו מלאים באנשים.

 

הסתבר שהיה במרכזה גם שוק פשפשים רחב ידיים עם דוכנים רבים והופעות רחוב. כיאה לשוויץ, הוא היה נקי ומסודר לתפארת .

 

נילי

זהו היום האחרון לטיולנו.

בבוקר אני מבינה שצפוי להיות יום מעונן, והחל מהצהריים גם גשום, יום שאינו מאפשר עלייה עם רכבת הקיטור האדומה העוברת ליד הצימר למרומי ההר.

אני מעלה את אופציית הביקור בלוצרן, שבה כבר היינו לפני 22 שנה, ובן זוגי מעקם את האף. בעת שתכננתי את הטיול כבר ידעתי שבן זוגי, חובב הטבע, לא ירצה לשוב אליה או לאגמה, אבל הבטחתי לו שבדרך חזרה נעצור למספר שעות  בספא המדהים של Villa Honegg   .

אפילו חשבתי ללון במלון זה בשל הבריכה המדהימה שלו הצופה לאגם, אבל המחיר היה  גבוה מידיי עבורנו. מה שלא לקחתי בחשבון הוא שכרטיסי הכניסה לספא אזלו עד סוף דצמבר...

כמידי בוקר, אני מתייעצת עם ג'קי ששולחת אותי למערות   St Beatus Caves  וגם ל-     Oberhoften Castel , שני אתרים שההגעה אליהם היא באמצעות נסיעה בכביש שעל הגדה הצפונית של אגם טון.(כבר נסענו עליו בחזרה מסיגרסוויל) . זה כבר מתקבל על דעתו של בן זוגי.

קראתי בעבר על המערות והטירה, אך היה לי חומר כתוב רק על הטירה, שאפשר להגיע אליה גם באמצעות ספינה המפליגה באגם.

 

 יצאנו לדרך נאבקים במכשירי הניווט שלנו כדי שניסע גם על הגדה הצפונית של אגם ברינץ ולא על האוטוסטרדה המהירה שמדרום לאגם.

הנוף מהכביש היה נפלא כתמיד, וראשית הגענו לחניה הקטנה שעל כביש גדת אגם טון למערות. חנינו, ואז בן זוגי גילה שאין לו כסף קטן שוויצרי למדחן. שלחתי אותו לקנות כרטיסי כניסה למערות, וכך גם יפרוט כסף למדחן, ואז הוא גילה, שהדבר כרוך בהליכה בעלייה, לא קצרה. מיד ויתר, והודיע לי שאפשר לבקר במערות גם בדרכנו חזרה, כאשר יהיה לנו כסף למדחן, אלא שלא לקחנו בחשבון ששעות הביקור מוגבלות, וכבר לא היה לנו זמן לכך. לא יודעת האם הפסדנו. קראתי ביקורות מעורבות, והבנתי שהמקום מתאים בעיקר לביקור עם ילדים.

 

המשכנו לטירה, שיש לה מיקום מדהים על שפת האגם!

הגענו הישר לחתונה שנערכה בטירה, וכיון שלא היינו בין מקבלי ההזמנות, וגם לא הבאנו מתנה, טיילנו רק בגן האנגלי המרשים, המקיף אותה.

הטיול בגן נהדר, וכיוון שאף אינו עולה כסף, הוא טיול חובה!

 

נילי

 

לא שכחתי אותך!!!

כחברת פורום ותיקה את יודעת מה מצופה ממך לעשות!!!

מאחר וזה היה טיולך השני לאזור, את חייבת לשתף אותנו בחוויותיך ובתמונותיך!

שמחה שהיה לכם טיול מדהים, שבוודאי יחזק את רצונו של בן זוגך להגיע לאלפים הברניים בפעם השלישית במסגרת “חיזוק השורשים”

 

נילי

סמדר היקרה,

לבושתי ,טרם קראתי את חוויותיך. אני מלאת הערצה לכושר התכנון שלך ולביצוע עם משפחתך, המשביע את רצונם של כול המשתתפים.מבטיחה להגיע לסיפורך בקרוב!

 

צביקה,

כנראה שאתה סוכן חשאי מוצלח ביותר!

ידעתי שטיילת בשוויץ, אבל לא ידעתי שטיילת גם באלפים הברניים.

 

אלעד,

 מקווה שנצליח לתקן את המצלמה עד לטיול הבא. בדיוק היום העברתי אותה לבן משפחה שמבין יותר מאיתנו, בתקווה שלא אצטרך להגיע עימה לבני ברק לחנות שבו נקנתה.

קשה לתאר במילים כמה אנרגיות וזמן בזבז בן זוגי בניסיונות נואשים להבין מה השתבש במצלמה.

אין ספק שתוכל לרוץ כאוות נפשך בהרים. אם אתה גם חובב רכיבה באופניים, אז נראה שזה הספורט המועדף באזור. ראיתי רוכבי אופניים נכים, שרכבו על אופניים מיוחדות, כמעט בשכיבה, וזה היה מראה מדהים, בשל יכולתם לעשות את מה שאנחנו בני אנוש בריאים, לא מסוגלים לעשות.

ועדיין לא חשפת לעינינו את טיולך האחרון….

 

רחל חברתי,

כול הכבוד למעקב המתמיד!

ליד מלון בלווארד נמצאת מערת הרון. שם ביקרנו, ושם אף ראינו את המשוגע שצעד עם ספינת הקנו שלו כדי להשיטה במי הקרחון .

לא היו שם “דובים” אנושיים. כנראה שהאטרקציה הזו כבר לא קיימת יותר.

 

עומר,

ברוך הבא!

כדאי מאוד שתוסיף לקוראי הפורום מידע מפורט על טיולך עם ילדיך והלינה בקמפינג.

איכשהו נוצר הדימוי לשוויץ כמדינה לתיירים עשירים בלבד.

לצערי מדינת ישראל יקרה יותר.

טיילנו גם במורן, אך לזמן קצר בלבד. אתה מוזמן להוסיף מידע ותמונות!

 

טובה’לה ,

את הרי יודעת כמה נעזרתי בך בתכנון הטיול. ההגעה ללינה בגרינדלוולד וחלק מהמסלול היו בהשפעת טיולך וטיולה של רחל.

התכנון היה להגיע ללוצרן ביום הטיול האחרון, אך זכרתי יום זה ,כיום הפחות מוצלח של טיולך, ולכן לא התווכחתי עם בן זוגי, שלא היה מעוניין בכך…

אהבתי את תמונת המטריות. אנחנו הולכים עם מעילי גשם. למדתי בדרך הקשה ,שקשה לצלם עם מטריה….

 

נילי