גיל שנה זה גיל הכי קשה לטיול...וכשמדובר על תכנון של שנה מראש, זה אומר שהתינוק המדובר זה אך נולד, כך שקשה גם לצפות אם יהיה נוח וקל בנסיעות או לא...

עולם אחר מטיול עם קטנטנים…

קשה קצת להתייחס. מזדהה עם דברים שכתבה קודמתי.

אם תרצי יותר פרטים כתבי לי כהודעה פרטית ואשמח מאד לעזור!

הגר

הממ...זה באמת מאוד אינדבידואלי. בגילאים הצעירים שלך יש לדעתי פחות עימותים בין הילדים, וגם בין הילדים להורים.

אצלנו הילדים בגדול מסתדרים טוב אחד עם השני, ועדיין, השהות האינטנסיבית הזו בהחלט עוררה הרבה מריבות קטנות, בעיקר בין אגף הגדולים לאגף הקטנים. על איזה סרט רואים, על מי יושב איפה (על הספה אפשר היה ממש לשכב בזמן הנסיעה, עם החגורות. מצד שני, אי אפשר היה להצליח לשמוע משם את הדיוידי, שהווליום שלו לא הצליח להתגבר על רעש המנוע והגנרטור והמזגן), על מי ירים את מה שנפל ושאר שטויות…

כמובן שנוצרות גם הרבה הזדמנויות ללמוד להסתדר, ולצבור חוויות מסוג אחר, והמון רגעים של יחד כייפי.

כשרציתי לבד, היה לי את חדר השינה שלנו מאחור, שהיה חדר לכל דבר, כולל דלת. אבל בקרוואנים קטנים יותר אין את זה.

או שיצאתי החוצה לטייל או לשבת עם הקפה בשקט (הרגעים הכי כייפים מבחינתי היו בבקרים לפני שכולם התעוררו...).

זמני הנסיעות הם בהחלט זמן זוגי, כשהילדים מאחור שקועים בענייניהם. גם בערבים בחניונים יכולנו בכיף להשאיר אותם ולצאת, לכביסה או אפילו לבריכה, אבל כמובן שעם קטנטנים כאלה זה לא רלוונטי.

אני חושבת שכשיוצאים לחמישה חודשים כל ההתיייסות צריכה להיות כמו, נגיד, סוג של מעבר דירה בכלל, ולא טיול.

אני באופן אישי לא הייתי מסוגלת לעבור כזו הרפתקה עם ילדים בגילאים האלה.

נסי לדמיין את עצמך בשהות של 24 שעות ביממה עם התינוק בן השנה שלך, למשל. אם זה ממילא המצב שלך כרגע (לא עובדת והוא לא בשום מסגרת) וטוב לך עם זה, אז סבבה. אני זוכרת את עצמי עם ילדים בגיל הזה חייבת את הזמנים שהם לא איתי, אחרת הייתי משתגעת...ורק על זה הייתי מפילה את הרעיון. אבל זו אני, ואני מלכתחילה לא הייתי מעלה בדעתי לצאת לחמישה חודשים בקרוואן כשהילדים היו כאלה קטנים. אם את כן בכלל מעלה בדעתך, אז אולי לך זה כן יתאים.