כוונתי שנתב”ג  חריג בכך שהחרמת הנוזלים   נעשית בגייט   עצמו, בטיסות ישירות לארה”ב. 

על כן, לא ניתן למלא בקבוקי מים  בברזיות באזור הדיוטי פרי. 

 

להבדיל מהטרמינלים  בארה”ב ואירופה

שבהם החרמת הנוזלים נעשית מיד אחרי הצק אין,  באזור שיקוף התיקי יד. 

כלומר ניתן להיכנס עם בקבוק ריק. ולמלא מים   באזור הדיוטי פרי. 

וגם אם יש שיקוף נוסף לפני הטיסה בגייט, ,  הם כבר לא מחרימים נוזלים, 

שוב הכוונה לשיקוף נוסף בגייט,    לדוגמט בטיסות לישראל. 

 

בשיקוף  לנוסעים המגיעים בטיסות קונקשן/ טרנזיט,  לפני המעבר לגייטים,  כן מחרימים נוזלים. 

 

נתב”ג דווקא לא חריג בעניין נוזלים בטיסות ישירות לארה”ב. יש איסור פדרלי על הכנסת נוזלים לכל טיסה ישירה לארה”ב (נדמה לי שגם לקנדה). זה תקף לכל טיסה מכל שדה תעופה, לא רק בנתב”ג.

לגבי ההערה כאן שלא למלא מים בדיוטי, 

בכל המקומות בודקים נוזלים   רק לפני הכניסה למתחם הדיוטי,  בזמן שיקוף תיקי יד. 

כך שאין שום בעיה להכניס בקבוק ריק בתיק דרך השיקוף הבטחוני של תיקי יד , ולמלא   אח”כ בבברזיות במתחם הדיוטי,  גייטים . 

גם במקומות בהם  עושים בידוק נוסף בטיסות לישראל   בגייט ( ברלין) , לא זורקים שם נוזלים. 

 

החריג היחיד הוא נתב”ג בטיסות לארה”:ב ( הישירות)  דווקא אצלנו ממש לפני הכניסה למטוס  בגייט, מחרימים נוזלים. ( בטיסות ישירות לארה”ב) 

 

לגבי איזי גט- 

מחלקים במטבחון מים   ממיכל  המים של המטוס ( ברז בקיר המטבחון) 

מומלץ ורצוי שלא שלתות מים אלו מחשש מטפילים ווירוסים,  מיכל מי השתייה של המטוס קשה  ויקר לניקוי,  וזה כמעט לא קורה, זכרו שמטוס סט למגוון יעדים בעולם וזוכה לקבל בכל נמל מילוי של מים. 

 

אם מגישים  מים מקנקן ולא בקבוק מים ( כמו באל על  ועוד חברות) שאלו בלי בושה מה מקור המים, 

באל על בד”כ זה מבקבוקים.