איך זה קרה שכבר הגענו ליום האחרון של הטיול?

 

אבל הנה אנחנו פה,

וזו ההזדמנות האחרונה לחוות את העיקר של קוסטה בראבה.. ולתפוס איזה פיסת חוף יחד עם כל התיירים.

 

עוד בבית התעמקתי במפת החופים האינסופית ששלחה לי לשכת התיירות של קוסטה בראבה, ובחרתי חוף שיש בו בנוסף לשלל שירותים כמו מלתחות, מסעדה וכו’ וכו’ גם סירות להשכרה.

החוף שבחרתי נקרא פשוט Tamariu  , כשמו של הכפר החביב בו הוא שוכן, במרכז קוסטה בראבה.

 

כשהתקרבנו למקום והוויז הכריז בעליצות "הגעת ליעד", הבנו שליעד אולי הגענו אבל האוטו שלנו חושב אחרת.

אין בדל חניה בכל האיזור, וזרם האנשים בכיוון החוף רמז לנו שכדאי לחשוב על משהו אחר.

מיד פתחתי את מפת החופים, ובחרתי חוף אחר... באותו כפר.

חוף שלא רק שאין בו סירות להשכרה, למעשה –אין בו שום שירותים תיירותיים משום סוג שהוא, הוא מסומן בתור "חוף בטבע" ושמו Platja d'Aigua Xelida.

 

פה כבר היתה חניה, אם כי לא היינו בודדים, אל דאגה.

 

כמה עשרות מדרגות ולעיננו נשקף החוף:

 

 

למעשה מדובר במקבץ של מפרצי רחצה, הכל מאוד פראי כמו שניתן לראות, והיופי עוצר נשימה.

אנחנו המשכנו דווקא למפרץ הבא:

 

 

איזה כיף!

 

מדד הכוכבים:

אמא 5 אבא  5 בכור 2 אמצעי 4.5 קטנצ'יק 3

 

קצת טיפים פרקטיים :

• המים אומנם מי הים התיכון, אבל קצת קרים יותר מאשר בארץ
• יש במים סלעים... מה שלא היה אהוב על כל הצאצאים.. כדאי להצטייד בנעלי ים מתאימות.
• חול אין לשחק בו (ובכלל), אבל הרבה ילדים באים עם דלי ורשת.. בהחלט מומלץ ויש מה למצוא!

כמעט שכחנו את עצמנו פה בנירוונה הכללית...

אבל בכל זאת בשלב מסויים נאלצנו להכיר בעובדה שהגיע הזמן להתקדם דרומה לקראת שדה התעופה.

 

בדרך תוכנן עוד צ'ופר קטן – אאוטלט נייק ליד לה – רוקה,  בהחלט נחמד ודילל עוד קצת את חשבון הבנק.

 

בזמן שהיינו באאוטלט, הגיעו אלינו ווטסאפים מהארץ על הפיגוע בברצלונה...

 

המשכנו לשדה התעופה שם הייתה כוננות מוגברת, בדקו כל רכב שנכנס.

וזהו... כל השאר תיקתק בצורה יוצאת דופן, חוזרים הביתה!

 

היה לנו טיול נהדר, מגבש, כייפי....

תודה לכל מי שעזר לי בתיכנון, ולכל מי שליווה אותי פה בסיפור עליו

נתראה בטיול הבא

 

כמובן היה לי מעט מאוד זמן לאיזור די גדול... כך שמראש ידעתי שיהיו פה רק טעימות.

ועל כן כל מה שאזכיר פה רחוק מאוד מאוד מלהיות סקירה רחבה של האיזור...

 

נתחיל עם Figures

הכוכב של העיר הוא כידוע מוזיאון דאלי , בו רציתי לבקר, אבל לא רציתי לעמוד בתור ארוך...

כך הגעתי לרעיון ההזוי של כרטיסים ל 10 בלילה.

המוזיאון פתוח גם בלילה באוגוסט ויש הרבה כרטיסים זמינים להזמנה מראש באינטרנט לשעות האלה. 

לשעות היום לא כל שעה אפשרית להזמנה באינטרנט, רק בבוקר ובסוף היום, וגם זה רק מספר מאוד מועט של כרטיסים.

https://www.salvador-dali.org/en/museums/dali-theatre-museum -in-figueres/

 

עוד לגבי פיגארס עצמה (שווקים וכדומה) באתר הרשמי

http://en.visitfigueres.cat/

 

ויש גם מוזיאון צעצועים

http://www.mjc.cat/

 

וגם בריכה... (מחוממת ופתוחה עד 22 בשני עד שישי!)

http://en.visitfigueres.cat/what-to-do/sports/swimming-pool/

 

Besalu – גם לכפר המקסים הזה תכננתי להגיע, ואפילו הזמנתי סיור באנגלית (יוצא ב 11 מלשכת התיירות, להזמין מראש)   - הוא יחכה לפעם הבאה

במוזיאון המיניאטורות המומלץ בבסאלו מציעים סיור מודרך אחר בכפר, אולי מאפשר גמישות בנושא השעה (גם הוא בהזמנה מראש)

http://www.museuminiaturesbesalu.com/

 

באיזור קאפ דה קראוס:

לינק רשמי לשמורה:

http://parcsnaturals.gencat.cat/ca/cap-creus/visiteu-nos/

ויש גם אפשרות להשכרת אופניים באיזור

http://www.bicicletasyrutas.com/es/contacto/?status=sent#for m-generic

 

חוץ מהחופים שהם בכל זאת האטרקציה העיקרית באיזור, בל נשכח  , וחוץ מפארקי מים, האיזור משופע באטרקציות לילדים כגון קרטינג וכדומה.

ממליצה לחפש באתר הרשמי של קוסטה בראבה.

http://en.costabrava.org/

אפשר גם לכתוב אליהם והם שולחים בדואר מפה מאוד נוחה של כל החופים, עם פירוט מלא של השירותים הניתנים בכל חוף, וגם מפת אטרקציות תיירותית.

 

 

 

 

זה המסלול הכי הכי לדעתי…

בכל פירסום של קוסטה בראווה נשקף סלע מיוחד, הוא יחיד במינו ונמצא במסלול הזה.  אני מתכוונת לנקודה 8 במפה.

הנה כמה צילומים של הברושור

 

 

 

 

 

לשם שינוי.. איזה יום באיזי!

 

אחרי כל הרפתקאות אתמול החלטתי שאני היום לוקחת את הזמן, זורקת לפח את התוכניות לסיור מודרך באנגלית בבסאלו, ונהנית מהרעיון שאומנם הרכב בחניה שם רחוק אבל.. מי צריך אותו

 

אז קמנו לנו מאוחר, והתחלנו בשוטטות חופשית בסמטאות..  בכיוון המוזיאון היהודי.

נכנסנו, אבל מהר מאוד הבנו שבלי מיזוג פה קשה קשה.

קצת קראנו על הויכוחים הפומביים בין הרמב"ן לנוצרים, ראינו את המקווה שהתגלה, אבל בהחלט שלא מיצינו את המקום מפאת החום.

 

דווקא כשיוצאים לסמטה בה שוכן המוזיאון, Carrer de la Forca, ממש לא חם ואפילו נעים...

הסמטה צרה והבתים יוצרים צל, כך שדי נעים להסתובב שם.

הרבה חנויות מיוחדות, ביניהן אפשר לציין את החנות הקרובה למוזיאון – בבית מס 16 – שם אפשר למצוא חליפות אבירים (חלקן מעור), שריון ,חרבות עץ וקסדות מיוחדים במינם (לילדים כמובן).

 

המשכנו הלאה, בבית מס 29 מצאנו את השלט הבא "מרכז יהודי"

וואלה?

נכנסנו.

מסתבר שזה סוג של בית חב"ד, ומאחר והלחם שלנו כבר נגמר, החלטתי לשאול את החב"דניק שם אם יש לחם כשר למכירה בג'ירונה.

תשובה חיובית לא היתה לו, אבל הוא רץ והביא לי שקית שהשאיר לו תייר, עם האוצר הבלום הבא : שתי קופסאות טונה סטארקיסט ושתי חבילות קרקרים פשוטים כאלה.. כמו שמגישים בקידוש בבית הכנסת.

לא יודעת כבר להחליט מה יותר מביך – זה שלקחתי את זה, או זה שהילדים התנפלו על זה כאילו לא ראו אוכל מימיהם...

בעצם אפשר להוסיף לבושה גם את הישראלית שהתעקשה לנדב לי שם סנדביץ'...

 

המשכנו הלאה לשוטט..

המון המון חנויות מעוצבות ובתי קפה…

בסוף הגענו לקתדרלה

 

 

משם עברנו לבזיליקת סן פליו

 

 

 

והנה הגענו לקצה השני של העיר העתיקה, חוזרים לדירה.

כמובן – בסמטאות אחרות.

 

סה"כ שיטוט מאוד כייפי ונינוח.

 

בדרך ביקרנו בגשר אייפל, ממנו ומשאר הגשרים נשקף המראה המוכר של בתי ג'ירונה הצבעוניים על גדות הנהר (כולל ברווזים!)

 

 

וככה נראה גשר אייפל עצמו מאחד הגשרים הסמוכים:

 

 

 

הגענו סוף סוף לדירה, ולארוחת צהריים שלא הלכה לאיבוד לשם שינוי, ומה מתאים יותר מסיאסטה טובה אחרי זה

 

אז כך היה.

 

מדד הכוכבים לג'ירונה :

אמא 5 אבא  5 בכור 5 אמצעי 5 קטנצ'יק 5 ("כי קיבלתי חרב מעץ!")

כן... לפעמים יש הפתעות בחיים... חמש חמישיות גם פה! 

 

אחרי שצברנו כוח, וקיווינו שקצת התקרר בחוץ, הגיע הזמן לנסוע לשמורת Cap de Creus.

 

כאלה סיפורים יפים קראתי עליה , ואיזה שיווק עשתה טל למסלול טודלה שם, והתמונות של הסלעים... הייתי חייבת לראות את זה

בארץ התכתבתי איתם והזהירו אותי שחם פה (הפתעה) ולא לנסות להתחיל את המסלול לפני חמש אחה"צ (או מוקדם בבוקר).

 

אז נסענו...

בדרך ראינו את הכפר קדאקס, כמו שמתארים אותו עם בתיו הלבנים...

כשראיתי הבנתי למה כולם מציינים את זה.

זה כל כך בולט ושונה מבתי האבן הרגילים בקטלוניה, ממש כאילו הגענו ליוון.

 

והגענו בשש.

עדיין די חם.

אבל כשהגענו לבוטקה של טודלה המדריכה שם אמרה לי שחבל כי כבר לא נספיק...  היא חוסמת את הכניסה ברכב בשעה שבע.

למה – ככה. 

אין לי מושג. יש אור ואין שום סיבה הגיונית.

מפה לשם ראיתי שיש רכבים שחונים אחרי המחסום לצד הכביש, אבל החלטתי לנסוע הלאה למגדלור… לראות מה יש שם.

 

קצת שוטטנו בין הסלעים..

 

 

שאני אקטר על מראות שכאלה?

 

אבל... האמת שמאוד מאוד התאכזבתי, כי במגדלור הסבירו לי שסלעים מיוחדים – לא פה, רק במסלול של טודלה.

ואם אני רוצה אפשר לחנות פה וללכת ברגל (בטח, אל תחשבו על זה אפילו). דרך אגב, חניה בצד הכביש יכולה לגרור קנס של 300 יורו. 

לא השתכנעתי שמישהו יתן לי קנס אבל עד שעבר הזמן הבנתי שלהתחיל מסלול בשעה כזו זה לא הכי אחראי בעולם ואת הסלעים... אני כבר לא אראה. 

והכי התעצבנתי שבאתי מאוחר כי ככה אמרו לי..

איך אפשר להגיד לבוא אחרי חמש למסלול של יותר משעה וכשבמקום אומרים לך שתתייצב ביציאה בעשרה לשבע?

 

טוב – שאלה יהיו הצרות שלנו?

 

מדד הכוכבים:

אמא 3 אבא  4 בכור 4 אמצעי 4.5 קטנצ'יק 4

 

(צילום מפת המסלול המפורטת  - בהודעה נפרדת)

 

מה שכן הספקנו לעשות, הוא... שופינג קצר בדהקתלון ובחנות הצעצועים הסמוכה POLY (חייבים לגו) -  בפיגרס. 

 

כולם יצאו מרוצים!

 

זהו, לילה אחרון לטיול....

 

הדירה בה לנו בגי'רונה נקראת Girorooms Pont de Pedra , ושכנה כאמור בעיר העתיקה של ג'ירונה, ליד בית העיריה שבכיכר Placa del Vi .

 

דירה חדשה ומודרנית, בבית דירות עם מעלית.. שני חדרי שינה (מזרונים מעולים), מקלחת+שירותים ,סלון ענק ומטבח, וויפי מצויין,  126 יורו ללילה.

ומה עוד חשוב באיזור הזה? מזגן כמובן.

אז היה מזגן על הנייר, אבל במציאות הוא היה מקולקל.

למזלנו השאירו לנו בדירה שני מאווררים וכך נותרנו בחיים בלילה.

 

על החניה כבר סיפרתי, אבל אם אין רכב גדול אז יש חניון במרחק של כמה בתים מהדירה ולא אמורה להיות בעיה.

 

אז היינו חוזרים לפה?

אני יכולה לומר בשם עצמי שעם רכב גדול כמו שלנו – בשום מקרה לא הייתי נכנסת לתסבוכת הזו בדעה צלולה, אבל אם אין בעיית חניה, אפשר לחשוב על זה...  תלוי באלטרנטיבות. 

גם שאר בני המשפחה לא היו בדעה אחת, בעיקר בגלל נושא המזגן והמאווררים שגרמו לבכור ולאמצעי להתנחל בסלון ולחלוק את המאוורר שם.…

אבל גם כל ההתנהלות מול הסוכנות, איסוף המפתח והחיפושים אחר הנציג שיראה לנו את החניון לא הוסיפו לכיף וביזבזו לא מעט זמן.

 

 

 

 

היום היה אחד מהימים המשוגעים האלה...

 

יום של נסיעה די ארוכה בפני עצמה, שהחלטנו לחתוך באמצע עם ביקור במגלשה "הכי ארוכה בעולם" בפארק נטורלנדיה באנדורה,

ולסיים עם קבלת דירה בג'ירונה וביקור לילי במוזיאון דאלי בפיגרס שפותח שעריו בלילות אוגוסט.

 

בהחלט וואחד תיכנון

 

קודם כל.. מה יש לנו הישראלים עם התואר הזה "הכי ארוכה בעולם"?

כנראה שיש משהו...

כמעט כל מי שפגשתי בפירינאים אמר שיש איזו מגלשה ונוסעים אליה.

 

התיאור של טל ל 3 שעות המתנה בתור "קצת" הוציאו את הרוח מהמפרשים, אבל אתם הרי מכירים איך זה...

"לי זה לא יקרה"

ובכלל לטל היו הרבה טיפים איך לצמצם את התור אז שאלתי לדעתם של הילדים, והחלטנו שיהיה בסדר.

הולכים על זה.

 

השתדלנו להשכים קום (יחסית), לתקתק את מעבר הדירה והנסיעה לאנדורה- חלקה.

אפילו פקקים במעבר הגבול לא היו.

לעומת זאת חבילת התקשורת (ואיתה הוויז) חדלה מלתפקד (מה לעשות שלא זכרתי למנות את אנדורה בתור מדינה שאני נוסעת אליה), אבל אנדורה מוצפת באינספור שלטי ענק לנטורלנדיה לכל אורך הדרך כך שקשה לא למצוא את הפארק.

 

חניה מצאנו בקלות, מה שהפיח בנו אופטימיות לגבי מצב התור.

 

מיד יישמנו טיפ מס 1 – אני עמדתי בתור לכרטיסים (לא ניתן לקנות באינטרנט כרטיס למגלשה בלבד, רק לפארק כולו), וחיל החלוץ נשלח לעמוד בו זמנית בתור למגלשה.

 

בקופה אמרו שהתור עכשיו שעתיים וחצי, אבל... זה הרי לא יכול להיות .

 

סיימתי את המשימה וחברתי לתור השני.. שהתנהל לאיטו...מאוד לאיטו .

 

היו כמה דברים יפים בתור.

קודם כל – כולם היו נורא רגועים. כאילו זה הכי טבעי בעולם לעמוד בתור שעתיים וחצי.

ושנית – כבר אמרתי קודם שברומא התנהג כרומאי, נכון?

יש פה שיטה...  ומי שלא מצטרף אליה – מפסיד.

לכל אורך הזמן עברו אנשים את התור וחברו למי ששמר להם על התור, השומר התורן.

בשעתיים וחצי אפשר להספיק לא מעט במתקנים אחרים בפארק... 

ואף אחד לא התמרמר ולא אמר שזה לא בסדר, כולם זרמו עם הרעיון ואנשים יצאו וחזרו לתור כמו בתחנת רכבת.

 

אז זה הטיפ שלי – אם כבר החלטתם לבוא – לפחות לקנות כרטיס לכל הפארק לילדים.

אין שום סיבה שכולם יתייבשו בתור...

אנחנו חשבנו שאין זמן לזה אבל... זה ניצול זמן סימולטני, זה לא עוד זמן.

 

התור אכן ארך שעתיים וחצי אם לא יותר..

היה לנו הרבה זמן לבהות בשלל האיסורים והאזהרות לגבי המגלשה

 

 

 

(ואחרי שגמרנו לצחוק קצת, פרקטית יש משהו אחד חשוב – עם תיק גב כלשהוא לא יעלו אתכם)

 

בסופו של דבר הגענו אל הארץ המובטחת ועלינו על המגלשה ו.…

 

וואו זה באמת באמת ארוך!

היה כיף!

והיה משהו אחר בחוויה הארוכה הזו....

 

אז היה שווה ככה להשתגע? 

האמצעי וקטנצ'יק ענו בלי היסוס – כן.

 

ובכל זאת כולנו הורדנו מהניקוד  - רק בגלל התור (וזה המקום להמליץ – לבוא מאוחר יותר).

מדד הכוכבים :

אמא 4 אבא  4 בכור 4 אמצעי 4 קטנצ'יק 4

 

מה עכשיו:

לכאורה היינו צריכים להמשיך לג'ירונה.. יום ארוך עוד לפנינו.

 

אלא שבזמן התור כשנשלחו החלוצים להביא ארוחת צהריים מהאוטו התברר ש... אופס!

חלק משלל החבילות וביניהן התיק של ארוחת הצהריים שבישלתי בבוקר – נותרו שם מאחור באסטרי ד'אנאו…  

 

אז החלטנו שנשלים קצת קניות אוכל בסופר, לא שאנחנו יכולים למצוא שם ארוחת צהריים אבל.. האגן דאז גם מכיל חלבון?

 

באנדורה הסופר הוא לא סתם "סופר".

כל סופר הוא סופר שלידו גם סופר אמריקאי ענק מחוויר, כזה שהמילה סופר ממש מעליבה בשבילו.

הראשון שדגמנו היה הסופר במרכז הקניות River.

http://www.river.ad

חוץ מאוכל מכל הסוגים והמינים, היתה שם קומת ענק של מכשירי אלקטרוניקה במגוון אינסופי, וכמובן שיש גם חנות מזכרות אנדורה...

River נמצא בדיוק בדרך חזרה לספרד, קרוב לגבול.

קרוב אליו נמצא גם הסופר של Leclerc – ענק עוד יותר, הוא גם היה עמוס הרבה יותר מה שכנראה מעיד על רמת המחירים שלו (לא התעמקתי), ובו היו גם כמה פסלי דינוזאורים מתנועעים.... וגם מחלקת בגדי ונעלי ספורט גדולה, ומחלקת צעצועים.

 http://www.puntdetrobada.com

 

בקיצור – מנת קפיטליזם מרוכזת בתור איזה איזון לכל מה שהיה עד עכשיו בפירינאים .

הספיק לי.

 

למי שיש לו יותר זמן לאנדורה, ממליצה על האתר שלהם... מאוד נוח :

http://visitandorra.com/en/

 

 

ממשיכים לנסוע לכיוון ג'ירונה... אבל הוויז לוקח אותנו בדרכים עוקפות וגם כך הדרך אורכת לפחות שעה יותר מהתיכנון אם לא יותר.

וגשום...

לסוכנות הדירות בה מקבלים מפתחות (ברחוב ללא כניסה לרכבים, כמה נוח) – הגענו רגע לפני שמונה בערב, וכך חסכנו 25 יורו קנס.

בנקודה זו התבררה עובדה מדהימה – אני הזמנתי דירה אבל כ"כ לא התעמקתי איפה היא בדיוק בג’ירונה שלא ידעתי שהיא בלב העיר העתיקה של ג'ירונה...

ועוד ליד בית העיריה!

 

המבחר באיזור היה כ"כ דל (במחיר סביר), ששמחתי שמצאתי משהו בכלל....

 

אחרי שלקחנו מפתח הסתבר שצריך להיפגש עם עוד נציג של הסוכנות שיראה לנו איפה החניון.

לא היה פשוט למצוא, כי גם הדירה... ברחוב ללא כניסת רכבים...

והגשם...

 

בסוף בא סטודנט כזה נחמד שלא יכולנו לכעוס עליו, ואפילו עזר לסחוב מזוודות וחיכה עד שנפרוק הכל, ואז הגיע השוס הגדול:

 

הואן שלנו לא יכול להיכנס לחניון.

מה נעשה? נאלצנו לחנות בחניה הציבורית החינמית של ג'ירונה. בקצה השני של העיר העתיקה, [חפשו בוויז Parking la Copa]

 

ואם אנחנו כבר מדברים על לימונים ... ולימונדות...  או לימונצלו...

זו היתה הנקודה...

 

החלטתי לא להישאר עם הלימון של החניה

ולזרום עם זה – איזה כיף שאנחנו ישנים באמצע העיר העתיקה!

 

אז הלכנו אותה אי-אילו פעמים מקצה לקצה... לא ממש סבלנו, ואני רוצה לומר לכם שהעיר העתיקה של ג'ירונה לא כזו גדולה..  כל חניון שתמצאו יהיה בסדר.

 

למוזיאון דאלי אפשר להבין שכבר לא הגענו אחרי כאלה הרפתקאות

ואם בתיכנון המקורי למחרת תיכננתי לנסוע ל Besalu... עכשיו החלטתי ללכת על טיול ברגל קל"ב ולהקדיש יותר לג'ירונה עצמה.

 

ועל כך בעלילות היום הבא.

 

בהזדמנות זו מנסה לעשות קצת סדר לגבי המסלולים העיקריים בפארק אגיאסטורטס בהתבסס על החוברת בעברית שחולקה בצריף באגם מאוריצי.

 

לתשומת לב  - הפארק ענק ולכן המסלולים שאציין כלל לא קרובים זה לזה! הכוונה רק לכוון לרעיונות למסלולים נוספים... הם מחייבים לינות שונות בד"כ.

 

המסלול הידוע ביותר הוא זה שאנחנו עשינו ותיארתי קודם, שביל שלושת האגמים – מאוריצי, ראטרה ואמיג'ס, והכניסה אליו היא מ Espot – זו הכניסה המזרחית.

בעמק אראן בכניסה צפונית נמצא שביל אגמי קולומרס שהזכרתי קודם, circ de Colomers.

שביל נוסף שהוזכר פה בפורום הוא השביל מהכניסה המערבית – דרך Boi. הוא נקרא בחוברת "שביל על גדת "Sant Nicolau. 

נותרו שני שבילים נוספים שעליהם אפילו לא שמעתי בארץ...

שביל המרמיטה – נמצא גם הוא בצד המערבי של הפארק (צפונית יותר מהקודם)

ושביל אגמי עמק Fosca – הוא הדרומי ביותר, עכשיו אני נזכרת שקראתי על הכניסה מ Cabdella, יש פה גם רכבל בעסק...

מרכזי מבקרים נמצאים ב  : Boi, Espot, Llessui,  Senet ובאגם Gento.

 

מה עוד בתוכניות המגירה:

בריכה, סוסים, ורפטינג+סוסים -  באסטרי ד'אנאו

http://elportaldelspirineus.com/activitats/8/piscines-dester ri-dneu

http://www.cavallsxic.com/preus.php?lang=es

http://altaruta.com/categorias-actividades/tierra/

 

מוזיאון החירות ב Sort

באתר רשום שהוא פתוח בתיאום מראש.. אבל כשהתכתבתי איתם הסתבר שהיו באוגוסט גם שעות קבועות ללא תיאום. כדאי לברר מראש.

השנה היה פתוח כל יום חוץ משני מ 18 עד 20,  ובנוסף בשבת וראשון בין 12 ל 14.

http://www.camidelallibertat.cat

 

יום אקטיבי במיוחד תוכנן היום!

 

התחלנו בטיול אופניים משפחתי (14 ק"מ).

את האופניים שכרנו בחנות מקומית באסטרי ד'אנאו, הם היו מאוד רציניים ואמינים, ויש להם גם אופני טנדם שמתאימים למבוגר מקדימה וילד מאחורה:

http://esierribikes.com/

 

ומה בתוכנית?

מתחילים ברכיבה לכיוון הכפר Escalarre, בשבילים די שקטים כמעט ללא רכבים.

 

 

בהמשך אנחנו מגיעים לשמורת הטבע הסמוכה, Mollera d'Escalarre, שהיא בעצם מעין ביצה, אבל לא להיבהל, תראו כמה יפה:

 

 

https://ca.wikipedia.org/wiki/Mollera_d%27Escalarre

 

עוד קצת ואנחנו מגיעים בדיוק לעברו השני של אגם Torrassa, כן  - זה של הקייאקים מאתמול...

 

קצת נחים וחוזרים מצידה השני של הביצה, שם מחכים לנו לא מעט צמחי מים...

 

 

 

אז איך היה?

 

לא יודעת איך להסביר את זה אבל בשנים הקודמות טיולי האופניים האלה היו מאוד כייפים... הפעם פחות.

 

לי בוודאות היה קשה יותר הפעם, ואולי קצת היה חם מדי פה (וגם נפלנו על יום חם מהממוצע), אולי זה המסלול פחות מוצלח...

לא יודעת לשים את האצבע בדיוק, אבל לפחות קטנצ'יק אהב כמו תמיד!

 

מדד הכוכבים :

אמא 3 אבא 3.5 בכור 4 אמצעי 3 קטנצ'יק 5

 

ומה עכשיו?

לא נוכל לעזוב את הפירינאים בלי רפטינג נכון?

 

אז נסענו כמו כל עם ישראל ליבורסי Llavorsí לרפטינג של Rocroi.

ואם עד עכשיו בקושי פגשנו ישראלים... פה הם הגיעו, ובגדול.

 

מאחר וקטנצ'יק הטיל וטו על הענין, יצאו לרפטינג רק שלושת גברברי המשפחה – המהנדס, הבכור והאמצעי.

בחרתי עבורם את המסלול המשפחתי של 14 ק"מ.

 

הם נסעו – ואנחנו נותרנו לחכות להם אי אלו שעות.

טוב, זו לא היתה הפתעה , ומצאנו איך להעסיק את עצמנו..

שעה ראשונה הוקדשה לשיחה עם משפחה ישראלית מכפר ורבורג – אם אתם מכירים מסרו ד"ש! 

ומה שאני אמסור בשמם – הם הגיעו למקום ללא הזמנה מראש ולמרות זאת שולבו ברפטינג, אבל במקרה כזה יש להביא מזומן.

 

ומה היה הדיווח מהרפטינג?

בהחלט נהנו, אבל רצו יותר אתגרי....לא היה אף מפל....

 

טוב – פעם הבאה!

 

וככה זה נראה בנהר…

 

 

 

מדד הכוכבים :

אבא 3.5 בכור 4 אמצעי 4

 

זהו... מחר מתחילים לנסוע מזרחה ולהיפרד מהפירינאים..

 

 

כן, כן... הגיע היום הגדול! 

 

אם יש מסלול אחד שיש עליו קונסנזוס בפורום בתור מאסט הוא המסלול הזה...

 

נסיעה קצרצרה וכבר הגענו ל Espot, הלוא הוא הכפר הסמוך ממנו יוצאים הג'יפים לאגמים השונים שבפארק, והפעם- אלה ג'יפים אמיתיים, ולא סתם ואנים (רמז לבאות!!)

 

https://www.taxisespot.com/copia-de-excursions-fra

 

בתור ישראלים אסליים, רק התקרבנו לבוטקה של הג'יפים (בכניסה לכפר, אין מצב לפספס, הכינו מזומן) ומיד קיפצתי מהאוטו לעמוד בתור בעוד המהנדס מחפש חניה.

 

זה לא ממש היה דרוש..

התור ארך בערך שתי דקות, ומאחר ואנחנו בעצמנו חמישה איש – וכבר היה זוג אחד שרצה כמונו לעלות לאגם השלישי Estany De Amitges – מיד נוצר המינימום הדרוש ליציאה לדרך, כלומר שישה אנשים.

 

הג'יפ היה מהדגם של 8 אנשים, כזה שיש לו מאחור..

איך לקרוא לזה ? קרון בקר?

 

בכל אופן – נכנסתי בנונשלנטיות עם הילדים. 

חצי דקה הספיקה לי כדי להבין שפה אני לא נשארת , ומיד הענקתי את המקום היוקרתי למהנדס ואני באתי לשבת ליד הנהג.

 

טיפ חשוב (לכל מי שיכול ועל אחת כמה וכמה למי שיש לו שבב קלסטרופוביות בדמו) -שבו קדימה או מקסימום בספסל מאחור.  בקרון הבקר יש סנטימטרים ספורים ביניכם לתקרה.

 

יצאנו לדרך!

 

הנהג קישקש בספרדית עם הזוג הנוסף בג'יפ, המהנדס ושלושת יורשי העצר לא דאגו כי לא התעמקו מה אורכה ואופיה של הנסיעה, וכך חלפנו על פני האגם הראשון - Estany De Sant Maurici.

עד כה – דרך סלולה ולא קשה.

ממשיכים מהאגם הראשון לאגם השני Ratera  Estany De , הדרך כבר הופכת להיות שביל כבוש, אבל עדיין הכל בסדר.

בזווית העין אני מחפשת את הברווזים שהבטחתי לקטנצ'יק והוא טרח להביא עבורם בגטים ישנים.. מוצאת ברווז אחד, דיינו.

מהאגם השני לאגם השלישי Amitges הדרך הפכה להיות ממש לא כבושה, עם הרבה מאוד אבנים...

יושבי קרון הבקר התחילו לקטר...

ולייחל לסיומה של הנסיעה.

"כבר עדיף ללכת את זה מאשר לנסוע ככה"  (וזו חתיכת עליה תאמינו לי). 

 

"משום מה"  המצב אצלי שם מקדימה היה הרבה יותר טוב.

 

בסופו של דבר לאחר כ 45 דקות הגענו לאגם שלנו..

 

למרות כל הקיטורים כמעט כולנו שרדנו את הדרך, אבל האמצעי הרגיש לא טוב ושכב לנוח.

אם לנוח ולעשות הפסקה – בהחלט למה לא פה.

אז לא ממש סבלנו מלחכות לו.

המים ריצדו, כמעט ואין אנשים... מה רע?

מקסים ושקט פה!

 

 

 

 

אחרי כחצי שעה התאושש האמצעי, התחלנו ללכת אבל מה נעשה שמיד נתקלנו בבקתה?

אז היה צריך לעשות עוד הפסקה, הפסקת קפה...

 

בסופו  של דבר קרה הנס וסוף סוף התחלנו את המסלול

 

בנקודה זו זה המקום להודות ליעל שרשמה בפורום הוראות הליכה מדוייקות שעזרו לנו לא להתברבר. אני חוזרת על מה שכתבו אחרים – המפה שנותנים בפארק לא מובנת ולא שווה כלום, ומוסיפה שאפילו אם השגתם את החוברת על אגיאסטורטס בעברית (יש בבנין ליד הבוטקה של הג'יפים ויש גם בנקודת המידע ליד אגם מאוריצי) – מפת מסלול ברורה לא תמצאו שם.

הוראות ההליכה נמצאות פה:

.  http://forum.lametayel.co.il/forum_msg/goto-3247830/srch-cos mo+caixa#msg_3247830

 

חזרה לסיפור שלנו:

אז ירדנו לנו בכביש מהבקתה, ומהר מאוד סטינו ימינה לשביל הצהוב.

(השביל לא נשאר צהוב לאורך כל הדרך!)

 

נעים ללכת, בטח כשזה בירידה..

יש אוויר טוב, פרחים, ולמרבה הפלא.. הפארק הכי מפורסם בפיריניאים ואין כמעט אנשים במסלול!  (נראה לי שרובם נעצרים באגם מאוריצי ולא עושים מסלול ירידה מאמיג'ס).

 

 

 

ממשיכים הלאה עד להצטלבות שנראית לי מועדת להתברברות, אבל בזכות ההוראות ידענו לפנות שמאלה במורד למרות השילוט הלא ברור, ובתמורה נהנינו מעוד אגם שאף אחד לא סיפר עליו...

אבל חסר לו משהו? 

נקרא לו האגם המקופח.

 

 

המשכנו בירידה, הדרך המשיכה להיות נעימה וממש לא עמוסה, עד שהגענו להצטלבות נוספת – ימינה לתצפית (mirador) ושמאלה לאגם ראטרה.

 

כמובן לא ויתרנו ופנינו לתצפית שמשקיפה על אגם מאוריצי..

לא רחוק ולא קשה, ויפה.

 

 

חזרנו על עקבותינו לכיוון ההצטלבות, והמשכנו לאגם ראטרה.

זה היה הזמן להפסקת נישנושים...

אבל רגע איפה הברווזים  לא נמצא אף אחד

 

 

מפה עוד קצת בירידה בכביש ופונים ימינה לפי השילוט  - לשביל המוליך למפל.

 

 

עוד קצת ממשיכים והגענו לאגם מאוריצי.

 

 

 

מקסים גם הוא!

 

אבל – פה היו הכי הרבה אנשים... עסוקים בפיקניקים וכדומה

ובזמן שאנחנו הגענו היו גם לא מעט ברחשים למיניהם כך שממש לא התחשק להתעכב!

 

מצאנו ג'יפ במהירות (מפה הדרך כבר קלה ומהירה), וסיימנו בכיף את המסלול

 

מדד הכוכבים :

אמא 5 אבא 5 בכור 5 אמצעי 5 קטנצ'יק 4 (כי לא היו ברווזים באגם ראטרה!)

אפשר לומר שגם פה יש חמש חמישיות (כמעט..)? אני אומרת שאפשר!

 

ומה עכשיו?

 

כידוע הצבא צועד על קיבתו, בזווית העין הבחנתי שב Espot יום ראשון או לא יום ראשון – הסופר הקטן פתוח. 

מיד השלמנו קניות, ונסענו עוד מספר דקות לאגם מקסים שנמצא בדיוק בין Esterri d'Àneu לבין Espot – אגם Torrassa, במפה ובשילוט הוא נקרא Panta de la Torrassa.

 

חוץ מאגם מקסים, שכל אחד יכול לחנות ליד ולשבת על הדשא לפיקניק, יש פה גם השכרת קייאקים, והיו גם מתנפחים במים.

אישית – המים לא נראו מפתים בתור משהו להתרחץ בו, הייתה לא מעט ירוקת וכדומה.

אבל לקייאקים אני דווקא ממליצה!

 

האמצעי הוא המומחה שלנו לתחום, מיניתי אותו כמנהיג הקייאק (4 אנשים, התחלפנו באמצע) ועשינו כמיטב יכולתנו – פשוט לא להפריע...

 

 

מדד הכוכבים :

אמא 4 אבא 4 בכור 4 אמצעי 5 קטנצ'יק 0 (מממ..  עוד בטראומה מהתהפכות הקאנו שלנו בארה"ב? גם אני!)

 

מפה כמה דקות וחוזרים לדירה באסטרי ד'אנאו, גם פה לא ממש התרשמו מיום ראשון   - הסופר היה פתוח וגם חנות מוצרי חשמל/מטבח וכו', בה קנינו קומקומון חשמלי סוף-סוף, שהרי הספרדים מאמינים רק במקינטה!

 

עד כאן הרפתקאות יום ראשון, היה נהדר!

 

אומנם היה לי זמן מועט מאוד לאיזור..

אבל מצד שני הרבה אפשרויות זרמו בשפע… אז רשמתי

 

ראשית כפי שהבטחתי לרחל – אגמי Colomers, אחד המסלולים של אגיאסטורטס, הנמצא בצפונו של הפארק.

תיאור מפורט של המסלול (אני מתכוונת לגירסה ה "קצרה" שלו) ניתן למצוא פה:

 

http://www.lonifasiko.com/2012/10/10/ruta-senderismo-lagos-d e-colomers-valle-de-aran-lleida

 

http://www.valdaran.com/listing-item/ruta-dels-llacs-circ-co lomers/

 

אבל מה שבאמת הלהיב אותי – והפך את התמונות בלינקים לראליות – הוא התיאור המפורט והאמין של זברה פה בפורום:

 

http://forum.lametayel.co.il/forum_msg/th-1306788/start-0/

 

זו אופציית מסלול ליום כמעט שלם ומן הסתם תדרוש שהות מתאימה באיזור.

 

בנוסף ידוע המסלול שדווח פה בפורום לא מעט - מפל saut deth pish

אפשר לקרוא עליו בסיפורים השונים וגם באתר של עמק אראן

 

http://www.visitvaldaran.com/en/item/saut-deth-pish-2-en/

 

בכלל – מומלץ האתר הנ"ל.. יש עוד מסלולים קלים אחרים, ולא קלים, ואטרקציות.. הוא נעים מאוד לשימוש ויש בו עוד המון אפשרויות.

 

עוד רשמתי לי בתיכנון אגם (קטן) בשם Bassa d'Oles – לא ממש חייב להיות מסלול אם לא מקיפים אותו אבל נראה כאופציית פיקניק נעימה בוודאי.

http://www.visitvaldaran.com/en/item/bassa-doles-2-en/

 

וחוץ ממסלולים…

 

ספא ליד BOSSOT

http://www.termasbaroniadeles.com/

 

פארק החיות של אראן

http://www.aran-park.es/

 

מערה פרהיסטורית (להזמין סיור מראש, לא בעמק אראן אבל בדרך מצרפת)

http://www.grottesdegargas.fr/tarifs/

 

ועוד בדרך מצרפת  - הכפר Saint Bertrand de-Comminges

http://www.tourisme-stgaudens.com/web/en/246-discover.php?fi che=2146#

 

חוות סוסים

http://www.aranequitacion.com/

 

מרכז לרפטינג

http://www.altisportaventura.com/en/

 

זה מהמגירה שלי.. יש עוד המון!