שלום חברים יקרים,
 

שלשום, לאחר שנתיים ללא,  חזרנו לארה"ב לטיול משפחתי נוסף.
כמנהגנו, בטיולים האחרונים, אנחנו מתכוונים לשלב ישן עם חדש, מוכר עם הלא נודע...

הטיול שלנו קוצר בשישה ימים מהתכנון המקורי שלנו, מסיבות שונות, כשבועיים לפני היציאה לדרך...
על "איך משנים תוכניות כאשר המסלול נפגע כמה שפחות ", נספר בהמשך (או כשנחזור).

השינוי בטיסה הלוך הביא אותנו לדנבר, דרך סן פרנסיסקו עם טיסת יונייטד הישירה.
קצת חששנו מהטיסה הארוכה, אבל, בפועל היא עברה הרבה יותר טוב ממה שחשבנו. המטוס נעים (דרימליינר של בואינג), כסאות צרים אך מרווח טוב לרגליים. מערכת בידור עשירה. מערכת תצוגת המפות קצת פרימיטיבית.

האוכל היה ממש גרוע בארוחה החמה, פרט לקינוח – מוס שוקולד שהוגש כחצי שעה אחרי סיום האוחה...  בהמשך חילקו ארוחה קלה (כריך ושתיה) וארוחת בוקר ממש לפני הנחיתה.

דווקא הטיסה הקצרה מסן פרנסיסקו לדנבר שהיתה אמורה לצאת בזמן והתעכבה כחצי שעה (כשהיינו מספר 3 להמראה...), התארכה כמו נצח בגלל העיכובים ותנאי מזג האויר ועברה קצת פחות טוב...

תכננו לשכור מיני ואן, שזה בעצם דודג' קרוואן. בהשכרת הרכב (אלאמו) הציעו לנו שדרוג ל-GMC  גדולה וחדשה (במהדורה מצומצמת), לאחר התלבטות וקצת מיקוח בחרנו בשדרוג (הוספנו 7.5$ ליום) וקיבלנו רכב חדש, מרווח, מאובזר  מאוד. בקיצור, שווה את השידרוג. העמסנו ציוד ויצאנו לדרך.

כאמור, התחלנו בדנבר, בה נחתנו בשעות הצהרים המאוחרות, המשכנו דרך עצירה בוולמרט של LOVELAND להצטיידות ראשונית, לעיירה קטנה בשם GERING , בנברסקה (לשם הגענו בשמונה וחצי בערב ממוטטים מעייפות).
המיקום – מרחק נגיעה מ-   SCOTTS BLUFF NATIONAL MONUMENT בו נתחיל את הטיול למחרת בבוקר.
 

הדרך מדנבר צפונה היתה עמוסה מאוד, והזדחלנו לאיטנו, בהמשך ככל שהתרחקנו מאיזורים מאוכלסים, הכבישים נעשו עלובים יותר, ושוממים יותר, כמעט לא ראינו מכוניות, ובעיקר חשוכים מאוד ללא תאורת רחוב בכלל. רק אנחנו והירח.

הגענו למלון נעים ונחמד וכבר בארבע בבוקר היינו כולנו ערים.
למרבה הפליאה, רוב האורחים התייצבו בשעה ארבע וחצי לערך לארוחת הבוקר שמתחילה בשש.
אחר כך נודע לנו שיש באיזור פסטיבל בלונים פורחים...

יצאנו לקראת שבע ורבע מהמלון ולאחר תדלוק של הרכב (חכם ביותר, לא היו תחנות תדלוק כל היום).
הגענו לפארק  SCOTTS BLUFF קצת לפני רבע לשמונה. מרכז המבקרים נפתח רק בשמונה, אבל בגלל פסטיבל הכדורים שבאיזור ניתן היה להיכנס לפארק. עלינו במעלה ההר, כשמסביבנו הרים יפים.
עשינו 2 מסלולים קצרים בפסגה עם נוף יפה. הראות הייתה גרועה בגלל ערפילי הבוקר אבל זה הספיק כדי להתרשם.
במסלול הראשון, נעצרנו לרגע להתרשם מסלע שנראה לנו מיוחד ותוך כדי, אבא דורבן מבחין בארנב.
בשל תנאי האדמה, ,הארנב היה מוסווה בצורה נהדרת, אך הצלחנו לצלם אותו.
אפילו הבנים ציינו את השקט ששרר למעלה, למרות שהיו איתנו למעלה עוד מספר אנשים.
 

משם המשכנו למקום שמצא דורבן א', כשתוכנן המסלול, CARHENGE, NE.
אמריקאי שגר תקופה מסויימת באנגליה והתרשם מאתר ה-STONEHEDGE  בנה אתר נחמד ודומה מ... מכוניות!!! המקום עצמו די קטן, אבל יש בו פסלים נוספים מחלקי מכוניות – מיוחד ומרשים! בהחלט היה שווה תוספת 45 מייל ושעה נסיעה למסלול.
 

התחנה הבאה – פארק גיאולוגי TOADSTOOL  (עדיין בנברסקה). לאחר הירידה מהכביש, הגישה לפארק דרך שביל שאינו סלול כ-12 מייל (3 אחרונים יותר טובים...), בהם הותרנו אבק למי שאחרינו (אל דאגה, לכולם זה קורה, חוץ מקראוונים...)
הדרך התפתלה מידי פעם כולל עליות וירידות. רוב הזמן היינו לבד!
כשהגענו לפארק עצמו, היו שם מכוניות ספורות. שילמנו 3 דולר, אותם שמים במעטפה והתחלנו במסלול ההדרכה העצמי (1.2 מייל, מעגלי).

החלק הראשון של המסלול קל למדי, כשברקע תצורות סלעים גאולוגיות מיוחדות. הלכנו לפי עמודים עם מספרים שפזורים לאורך המסלול – זה בהחלט חשוב, כי זה הסימון היחיד שיש ובחלקים מסוימים של המסלול, פשוט תהינו לאן להמשיך, כי המסלול לא "טבעי". מידי פעם עברנו על דרך שנראתה קצת חלקלקה ובשלב מסויים אמא דורבן גם רצתה לחזור. למרות זאת, סיימנו את המסלול בהצלחה – לסיכום, בילינו שם כשעה וחצי, מסלול לא קל, אך לא קשה מאוד. לא מתאים לכל אחד. כשיצאנו חזרה לכביש הראשי, פתאום הדרך נראתה קצרה יותר ופחות נוראית...

התחנה הבאה שלנו הר ראשמור בדקוטה הדרומית. אי שם בדרך ראינו הפניה ל-CASCADE FALLS.
ירדנו מהרכב, הלכנו כדקותיים והגענו למקום בו יש מפלים נמוכים שסיומם בבריכה, בה השתכשכו מספר משפחות. לנו זה לא התאים ולכן המשכנו בדרכנו.

כשהגענו לעיירה ,CUSTER, SD, בה נמצא המלון הבא שלנו לשלושת הלילות הקרובים, עצרנו כדי לקבל חדר (הזמנו חדר עם 2 מיטות, קיבלנו סוויטת 2 חדרים עם 2 מיטות ענקיות), לאכול פיצה ואז המשכנו.
תוך כדי ההמתנה לפיצה, נכנסנו למספר חנויות של חולצות ומזכרות ברחוב הראשי. העיירה חביבה ומזכירה לנו את ווסט ילוסטון ומואב...

כעבור מספר דקות, כשאנו בנסיעה, שמענו רעשים מוזרים מהרכב. עצרנו בצד לבדוק – הכל תקין!
לאחר מספר דקות כשפנינו לכביש אחר – הבנו שהבעיה הייתה במבנה הכביש ולכן נשמע הרעש המוזר.

קצת לפני הכניסה להר ראשמור, ראינו עז לבנה בדרך, אך לא היה לנו מקום לעצור ונצרנו אותה בזיכרון.
לידיעה: הכניסה למתחם כרוכה בתשלום של 10 דולר לחניית הרכב (אמרו שתקף לשנה. בפועל, ראינו על הכרטיס שהתוקף עד 31.12.2017), הכניסה לאתר חינם אבל אין מקום אחר לחנות.....

עלינו במספר גרמי מדרגות ואז הלכנו בשביל כשמשני צדדיו דגלי המדינות של ארה"ב כאשר על כל קיר עליו הדגל כתוב שם המדינה והשנה בה הצטרפה לאיחוד והמספר שלה. (הידעתם מי המדינה הראשונה שהצטרפה?  Delaware). עוד מהדרך רואים את 4 הנשיאים החצובים בסלע. הגענו לרחבה הראשית ברבע לשש לערך. היו שם בהחלט אנשים, אבל לא היה צפוף. אנחנו חושבים שזה בגלל השעה. היות וההר עליו חצובים הנשיאים גבוה, די קל לצלם תמונה מבלי שיסתירו לך…

ירדנו למוזיאון שבמפלס התחתון – בו יש הסברים על הבניה ומידע נוסף – נחמד.
היות וכבר היינו עייפים ויתרנו על מסלול הליכה שיש במקום.
כשיצאנו מהחניון, רגע לפני העליה לכביש, אמא דורבן מבחינה בעז לבנה שבאה לבקר את הרכבים בחניון, ממש במרחק נגיעה. הפעם הספקנו לצלם!
 

סה"כ יום הטיול הראשון (האמיתי) היה עמוס ומהנה ואנחנו מחכים בקוצר רוח לחוויות של היום (עדיין מתעוררים מוקדם בגין הג'ט לג – מזל שארוחת הבוקר מתחילה בשש...)

נשמח לחזור ולעדכן בהמשך, כולל תמונות.

• בעניין ניווט ותקשורת – ברכב יש GPS , אך לא אהבנו את אלגוריתם תכנון הדרך שלו – אז נטשנו אותו. השתמשנו בווייז (נהדר!!) אבל ככל שהתרחקנו מדנבר הקליטה השתבשה עד נעלמה, ואז עברנו ל 8 IGO בטלפון – תפקד נהדר.
• לקחנו איתנו סים של  AT & T  וגם T-Mobile (חברת סימזול).  השני איבד מהר הרשת והראשון בהמשך. המסקנה – באיזורים נידחים, כלום לא יעזור. אין תקשורת. אבל כשהיתה – שניהם תפקדו נהדר.