לא קרה ששאלתי שאלה ולא נענתי וזה המדד לדעתי ליחס למי שלא נמצא בחבורה המצומצמת יותר של הפעילים שכותבים יותר.

אפשר להבין את תחושת אי הנוחות של מי שכתב באופן ארוך ומפורט ולא זכה להתייחסות ואולי צריך לקחת לתשומת לב.

אבל בטוחה שחברי הפורום מלאי כוונות טובות ואני חובה אותו גם כמו שבעיקר קוראת כמקום חיובי מאוד.

אני מבקר בפורום משפחות מדי פעם, קורא מעט, כותב ומגיב עוד פחות. מדי פעם סיכמתי פה טיול או קישרתי לסיכום שפרסמתי בפורום אחר. בד"כ  לא קיבלתי הרבה תגובות וזה לא ממש משנה לי. פירסמתי בין השאר כי סגנון הטיול שלנו כמשפחה קצת שונה ולי לעיתים קשה למצוא מידע בטיפים, בפורומים ולעיתים גם באינטרנט בשלב ההכנות, ותרומתי הצנועה לפורום תהיה לשים את זה למקרה שיש מישהו שמעוניין בכך, או ליצור לאנשים גירוי מסוים... סה"כ  עד לפני כמה שנים משפחות לא חשבו על ויאטנם או קוסטה ריקה כיעדי משפחה, כמו שאני רק עיכלתי עכשיו את הודו כיעד משפחתי.. 

אני חושב שמגוון דיעות  וסגנונות הוא מה שמעשיר את הפורום ובאותה נשימה אין לי בעיה אם גולשים ותיקים מייצרים לעצמם תת תרבות בתוך פורום כל עוד זה לא בנימה שפוגעת באחרים.

אני אקרא בעיקר על יעד שפחות מוכר לי, או משהו שבתוכנית בקרוב,או פשוט משהו שנראה לי מעניין. אני יכול להעיד שאחרי שקראתי את הסיכום של איילת מטיולה המשפחתי האחרון- אין לי ספק שאקרא גם את הבאים, אפילו אם אלו יעדים שאין לי עניין בהם- כי מאוד נהניתי מהכתיבה.

לעומת זאת יש גולשים שאני לא מתחבר לסגנון הטיול שלהם ואני אולי אוציא מידע טכני כמו קישורים אם יש , אבל אם זה מפורט בתוך הכתיבה- כנראה שאוותר.

בפורום "הבית" שלי של מרכז אמריקה אני עונה כל הזמן כי שם יש בעיקר גולשים אירעים ואין כמעט מי שחוזר לתת מענה.

בסופו של דבר לכולנו סגנונות "גלישה" שונים, אופי טיול אחר, התנהלות שונה, זה חלק מיופיו של ה"כפר הגלובלי" ויתרונותיו, ויכול גם להרגיז ולפגוע. אבל זו בחירה שלנו אם להפגע ולהעלב או לקבל שיש התנהלויות שונות משלנו ולא להכל צריך להגיב..

אני לא משתמש במדיות אחרות ולא יכול להעיד מניסיון אם טוב שם יותר. תמיד מרגיש לי ששם הציפיה למידע מהיר יותר וזמין יותר ולא משהו שנבנה עם שאלות , תשובות ותגובות. ואולי אני טועה. לי נוח בפורמט המטייל ולכן אני פה... קצת לא מבין את המגיבים שנכנסים כדי לכתוב שיש תחליפים אחרים וכמה היה שמח פה פעם והיום לא. זכותכם למצוא מקומות שמתאימים לכם יותר, זכותכם להעביר ביקורות ולרצות שינויים לרוחכם, אבל הנה אתם עדיין פה בכל זאת, והידיים הכותבות שלכם יכולות למשוך לכיוונים שאתם רוצים, כל עוד אתם זוכרים שיש עוד אנשים עם דיעות אחרות, ושיש מצב שהיום להם המקום מרגיש יותר כבית מלכם, וצריך לקבל את השינוי, גם אם לא להסכים..

שנה טובה ורגועה לכלם.

לאחרונה פרסמתי בלוג ובו סיפור הטיול שלנו באירלנד ובלונדון. לא קיבלתי תגובות רבות ואני מודה שלא הצלחתי להיעלב. את הבלוג כתבתי קודם כל עבור עצמי (משפחתי, ליתר דיוק). זו דרך נוחה לתעד. נעזרתי רבות בתכנים באתר וזו דרכי להשיב. אם סייעתי למישהו - נהדר, בין אם הגיב ובין אם לא. גם אני לא הגבתי לכל תוכן שקראתי. כמובן שתגובות חיוביות הן דבר נעים, אבל זה לא העיקר. אין לי תחושה של "מועדון חברים". כמובן שיש משתתפי פורום פעילים יותר, ומטבע הדברים מכירים טוב יותר זה את זה (לפחות וירטואלית) ולכן, אולי, מגיבים יותר זה לזה. לא נראה לי כזה ביג דיל. כששאלתי בעבר שאלות בפורום בד"כ קיבלתי תשובות, ואם לא - פשוט הנחתי שאין לשאלתי תשובה או ששאלתי לא נקראה על ידי אלו שיכולים להשיב לה. לא כולנו פוקדים את הפורום באותה תדירות. בקיצור, וסליחה אם אני נאיבי - אין סיבה להיעלב. בסה"כ מקור מידע מצוין שמשרת את כולנו. שנה טובה לכולם!

נראה לי לקראת טיול לפראג..לפני הרבה שנים.

מאז,הרגשתי טוב בפורומים.יותר המשפחתי.היחס,השיח הרשום היו נעימים יותר.עם הזמן השתנו לטובה גם דברים בפורום אירופה..

רוב הגולשים,גלשו בשני הפורומים..גם כאשר טיילו לבד.

היה נוח להתיעץ,לקבל עזרה,לשתף בידע משלך או מאפשרויות שגילינו על הדרך.

השתתפתי אף במגשי הפורום..וגם בסיורי שישי הפרטיים שחברי הפורום יזמו.

עם חלק גדול אני בקשר עד היום,צמוד..כבר מזמן חצה גבולות הטיולים בלבד.

אבל אפילו אני,לא תמיד נכנסת,כותבת..

אם נוח לי ויש זמן אז כן..

אם צריכה משהו על היעד ,אדע לחפש באשכולות,בבלוגים..בפניה ישירה לחברים וגם בפייסבוק..

אני אוהבת לסכם טיול לבלוג.קודם כל עבור עצמי.מצרפת לינקים רבים,תמונות.אולי יוכל לעזור למישהו.

עושה זאת  ללא תמורה. עניין הנקודות של אתר למטייל שולי ביותר..

היום עם מחירים נוחים כל כך בחו”ל כמעט ואיני רוכשת בארץ .

כבר שנים שפניתי לגולשים והצעתי לעלות לבלוג את הסיכום..

אפילו באותה צורה כפי שהופיע באשכול.בפורום,הסיכום ילך לאיבוד עם הזמן.יהיה פחות נוח לחפש..

בלוג קל יותר לאתר.

זכותו של כל אחד לפעול איך שנראה לו.רבים העדיפו לסכם בפלטפורמות אחרות.

חבל מאוד ששיחקת לידיים של מי שמעוניין לסכסך..

חבל שבמקום להאיר זרקור על האשכול היפה,גררת אותו למקומות אפלים.

אני סיכמתי את הביקור שלנו למחוזות השורשים.מולדובה ורומניה ביוני.. לא זוכרת האם בכלל נכנסו לאשכול..העליתי כמובן לבלוג.

גם גיחה קודמת ליאש במרץ,לא גרפה כניסות רבות..למרות שחברים לא חסר. לא כך נמדדת חברות.

יש 2 סוגים של שירשורים

1. שאלות של מטיילים
2. סיפורי טיול/נופש

לגבי שאלות המטיילים (מי שיודע) בדרך כלל עונים ומנסים לעזור 

(מנסיוני מגיעות גם הרבה שאלות שמופנות באופן פרטי)

לפעמים השאלה לא מנוסחת כראוי ואז אין תגובה 

לגבי שירשור טיולים

אני (אישית) קורא על כל טיול שמתכנן בעתיד הקרוב. נכון שלפעמים לא מגיב כי אין לי מה להגיד בנושא 

אני כותב מכמה סיבות

1. בשביל עצמי (אוהב לכתוב את סיפור הטיול שלי)
2. אולי במקרה זה יעזור למישהם אחרים לתכנן טיול לאזור
3. למען הפורום שחי, קיים ונושם

כנ”ל לגבי הבלוגים

באחרונה ללא קשר לסיפורי הטיולים שלי העלתי 3 בלוגים שמרכזים אתרים באוסטריה ובדרום בוואריה 

המון אנשים ניכנסו לקרוא ולהוריד רעיונות לטיולים שלהם, וגם הרבה שאלו שאלות בפרטי (וגם קיבלו תשובות)

אבל מבחינת תגובות – אפשר לספור על יד אחת (אבל כפי שאמרתי אני לא כותב בשביל “לייקים”)

לגבי חברויות – כן נוצרות חברויות גם מחוץ לפורום (זה טבעו של עולם)

משפחה סגורה – אין כזה דבר פה  (ומי שאומר כזה דבר שיבדוק קודם את עצמו)

ולסיום

שנה טובה מאושרת ומטויילת  לכולם!

וכאן זה כבר ממש הופך להיות סוביקטיבי ואישי ביותר. 

ישנם כאלו שמספרים סיפור כי פשוט הם אוהבים לספר סיפור. 

ישנם כאלו שמספרים סיפור כי הם אוהבים לקבל פידבקים

ישנם כאלו שמספרים סיפור לחברים שלהם (ובמקרה זה במסגרת הפורום)

ישנם כאלו שמספרים סיפור כדי לתעד את המחשבות שלהם (עבור עצמם, ילדיהם) – מעין יומן מסע. 

במילים אחרות – הסיפור חשוב לשני הצדדים, המספר והשומע (או במקרה זה – הקורא). בעיני סיפור מעניין יותר כשהוא מגיע בצורת בלוג אחד ומסודר, בלי ההסחות מסביב – כי בעיני הסיפור מעניין ואינפורמטיבי והתגובות אינן חשובות לי בתור קורא. ומצד שני – חלק ממספרי הסיפורים רוצים לפתח שיחה על מה שחוו, וגם זה נהדר, בטח ובטח בקהילה מגובשת כמו שיש בפורום משפחות. 

ולסיכום – אני יכול להבין את אלו שנעלבים שלא מגיבים לסיפורים שלהם. רק שחשוב להבין מה סיבת הסיפור – במידה והיא כדי לתת חזרה לקהילה המטיילת (מישהו אמר קארמה חיובית ?) אז התגובות לא חשובות בכלל. אני משוכנע שעל כל סיפור כזה, גם שלא היו לו תגובות – היה מטייל שניצל את המידע ואת התחושות שהועברו כדי לתכנן טיול טוב עבורו. 

במידה והסיבה היא כדי לשתף ולקבל תגובות – יכול להיות שזו לא המקום המתאים לחלק מהאנשים. 

פורומי למטייל הם, עדיין, גם למרות שיש פלטפורמות אחרות להעברת מידע – האתר הטוב ביותר בישראל כדי לתכנן טיולים איכותיים. וזה המקום להודות לכל מי שעונה  ומשתתף בפורומים. 

שנה טובה

אני יחסית חדש בפורום הזה.

שמתי לב למשפחתיות ולהסתחבקויות  שבפורום בין “הותיקים”.

כבר מזמן אמרו שבישראל כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה.

כנראה שזה בלתי נמנע בין בני אדם ועוד בין ישראלים.

 כאן יש המון מידע חשוב ויש אנשים טובים ומשתפים.

זה נכון שלפעמים יש כאן תחושה של קהילה עם יחסי העדפה בינם לבין עצמם וגם לי זה קצת הפריע בעבר וכתבתי על זה. גם לסיפורים שלי אין הרבה מגיבים. אבל היתרונות עולים על החסרונות בעיני.

שנה טובה לכולם

אני משתתף בפורום מאז 2011 בערך הן כפעיל בשאלות ותשובות אם שאלו אותי והן בקריאה של טיולים באזורים אשר חשבתי שיעניינו את משפחתי. 

אין פעם שלא קיבלתי תשובה לשאלה, בכך פעם שקראתי עוד סיפור טיול למדתי עוד דבר חדש שעזר לי בכל אחד מהטיולים שלנו. כל כך כיף לקרוא את הסיפורים, לראות את התמונות ולחוות את החוויות וכך לפתח דרך זה את הטיול שלך באופן אישי. 

באופן אישי אני חושב שפורום משפחות נחוץ וחשוב והמידע שיש בו לפחות מבחינתי יקר ערך. 

אולי אין הוא משפחתי כבעבר אבל לי לפחות הוא מהווה משפחה מייעצת עוזרת מאירה ומעירה שתרמה ותורמת לי הרבה מאד בטיוליי עם משפחתי. 

לסיום אני מאחל לכולם באשר הם שנה טובה ומתוקה שנת בריאות טובה ואושר שמחה והצלחה והגשמת כל חלומותיכם. 

בברכה 

רואי 

קליקות? לא מכיר

אני בפורום מ2006. את הסיפורים שאני קורא אפשר לחלק למקומות שמעניינים אותי, למספרים שיצא לי להכיר במהלך השנים, ומקומות שכבר טיילתי בהם ואני יכול לסייע בטיפ או שניים למי שמתכנן להגיע לאותם המקומות.

ב2006, וגם כמה שנים אחרי , עוד לא היה פייסבוק, לפחות לא במתכונת של היום, לא וואטסאפ ולא אתרי בלוגים שגם בהם אפשר לכתוב ולקרוא, והיום אני פחות נכנס ללמטטיל, פשוט כי אין לי זמן, וגם מרגיש מיצוי. לא זוכר מתי העליתי סיפור אחרון, למרות שטיפים עוד כותב מדי פעם.

לאשכול של יובל, נכנסתי, קראתי ונהנתי כי יצא לי להכיר את סגנון כתיבתו וידעתי שאהנה מסיפור טוב, על אף שאין לנו כוונה להגיע לאיים האזוריים.

לאשכול של שאול, לא אכנס, מהסיבה שכבר מיציתי את המקום בסיפור של יובל ולא קשור כלל לשאול.

אם היה אשכול של שאול על מקום חדש ומעניין והייתי גם יודע על אשכול זה, אז אין לי ספק שהייתי נכנס לקרוא ולו בשביל להתרשם.

על שאר האמירות, חבל שנכתבו, כי הן פשוט כמו עוד מסמר בארון של למטייל שהולך ומאבד מהרלוונטיות שלו.

יש לי עוד הרבה תובנות, אבל נשאיר את זה ככה.

שנה טובה לכולם!

א. פורום זה סוג של קהילה. כמו בכל קהילה, מקשיבים יותר ומגיבים יותר למי שמוכר. זה אנושי. 

ב. יש גם עניין של אינטראקציה. מי שמגיב, מגיבים לו יותר. מי שעוזר, עוזרים לו. גם זה אנושי וגם מאד הגיוני. 

ג. העונה: עכשיו המון אנשים מעלים סיכומי טיול של הקיץ+מטיילים בעצמם סביב החגים. יש יותר עומס בפורום ופחות זמן לאנשים. 

ד. בהנתן שאי אפשר לקרוא הכל ולהגיב להכל, אנשים [כולל אותי] בוחרים לקרוא על מה שמעניין אותם – כלומר, מה שהם היו בו או רוצים להגיע אליו – ואל מי שמעניין אותם, כלומר למי שהם כבר מכירים. אני למשל לא הגעתי להגיב גם לגולשים מוכרים יותר, כמעט בכלל, מסיבות של חוסר זמן. והיעד של שאול ממש לא קשור אלי, למרות שהוא מקסים, אז פשוט לא הגעתי לזה. 

בקיצור בעיני בפורום כמו במציאות, מי שרוצה יחס צריך גם לתת אותו, מי שנותן מקבל ומי שמקבל נותן. זה אנושי וזה הגיוני. לטענת הסנוביות השבתי למעלה [כלומר, אני קיבלתי יחס יפה על אף היותי לא מוכרת]

שנה טובה.

לטיולים האחרונים נעזרתי רבות בפורום, גם בשאלות ששאלתי וגם בשאלות ששאלו אחרים ועזרו לי ללא ידיעתם. במקביל גם שיתפתי כאן בבלוג סיפורי טיול “למען הדורות הבאים” וגם עונה לשאלות כמיטב ידיעתי. בלוג זו דרך מאוד שונה לספר סיפור, בעיקר בגלל שהסיפור נערך ומבושל במחשכים ויוצא לאור רק כאשר הוא אפוי.

סיפור טיול בהמשכים בתור שירשור בפורום זה משהו חדש בשבילי. ניסיתי פעם אחת בקטנה בפורום צפון אמריקה. בשירשור שם קיבלתי פידבק ממש טוב וראיתי כי טוב. הקיץ הזה התנסיתי לראשונה עם סיפור טיול ארוך (שבועיים) בצורה מתגלגלת. לא קיבלתי הרבה תגובות – כלומר כמובן שהיו מספר תגובות, ואפילו מאוד מפרגנות. אבל זה חלק די קטן מתוך הקוראים – ראיתי שלשירשור נכנסו כ 11000 גולשים. אני מניח שחלק מהם גם קראו (גם אם לא הגיבו) ולכן כנראה השירשור הועיל במשהו לקהילת המטיילים. מקווה למצוא את הזמן (ואת החשק) בהמשך ולערוך את השירשור בצורת בלוג עם קישורים, מפות, מידע משלים וכו.

נכנסתי לראות את השירשור של שאול. התמונות באמת יפות. אבל בשבילי היעד נראה מאוד רחוק, עם מחירי טיסה מטורפים של כ 700$ לכרטיס – מחיר דומה לכרטיס טיסה לניו יורק, בייג’ין או תאילנד. לכן יעד כזה יאלץ לחכות בתחתית הרשימה 

לגבי ה”מדיות האחרות”: מהתרשמות כללית, ואולי קצת שיטחית – רמת הדיון במדיות האלה קצת יותר ירודה, התשובות פחות מעמיקות, הניסוחים פחות מוקפדים, וגם רמת ה”רעש” (תגובות מיותרות ומפריעות) גבוהה מאוד. משום מה הפורמט כאן מצליח לייצר רמה גבוהה יותר.

יודעת שרבים נמצאים שם ומידע רב מועיל וגם פחות זורם שם כמים.

אני האמת מסתפקת בקשרי ווטסאפ, אבל בהחלט יש מקום לפורום. במיוחד כשרוצים לתכנן טיול על בוריו. בווטסאפ זה יותר ברמת שאלה- תשובה נקודתית ועדכונים קצרצרים ותמונות מאירות עיניים מהשטח. כרגע יותר שקועה שם מאשר פה. בעבר שעות ישבתי על הפורום. 

כפי שאיילת רשמה, זו התנהלות טבעית בעיניי שאגיע לבקר קרובים, גם אם המקום לא בראש המגירה. 

הצעתי שבשרשור שלא מניב תגובות- יש מקום למי מאיתנו שרואה ו/או למנהלת הפורום לעורר עניין. מילה קטנה מקפיצה האשכול ואולי ייכנסו להגיב. 

אני מאלה שקוראים די הרבה, ומגיבים די מעט. ככה אני… ברור שכשאני כבר מעלה תיאור טיול, ומזמן לא עשיתי את זה, גם אני אשמח למגיבים מתפעלים, אבל אני בודאי גם מבינה מאוד את אלה שלא מגיבים ולכן לא אצפה ליותר מידי.

ואני מבקשת, אל תפסיקו לכתוב! לא כולם בפייסבוק ועבורי המדיה הזו כאן מאוד נוחה וגם אהובה. 

שנה טובה.

העדות הכי טובה לכך שאין שום מועדון סגור, היא השרשור של kand על יוסמיטי שצומח כאן במקביל. kand העיד על עצמו שזו הפעם הראשונה שלו כאן, התחיל להעלות סיכום טיול משובח, וקיבל תגובות מהמתלהבות ביותר שראיתי כאן בפורום. אז איפה כאן הקליקה?

גם בשרשור היפהפה של שאול על האיים האזוריים התגובות החיוביות הגיעו. אולי קצת מאוחר, אבל הגיעו. כולנו בני אדם, לא קהל של רובוטים בתוכנית טלביזיה שמוחא כפיים כשמרימים לו שלט.

חבל, סתם חבל. יש כל כך הרבה מהגועל-נפש הזה בעולם האמיתי, חבל להכניס את זה כאן לפורום.

גילוי נאות 1: כבר בשרשור של שאול כתבתי לך תגובה קצרה אך סרקסטית. יונית צינזרה אותה באותה הזדמנות שצינזרה אותך. חבל.

גילוי נאות 2: אני כנראה האדם האחרון שאין לו פייסבוק, אז אין לי מושג מהן ה”מדיות האחרות” העלומות שכולם מדברים עליהן. כנראה ששם הכל מושלם…

רק בריאות, ושנה טובה,

יובל