למה מסר כפול?

אנחנו נוסעים לחו"ל כמה פעמים בשנה ולכן התקציב מוגבל. זה דווקא הגיוני מאד.

בדקתי טיסות לתאילנד ( לבקשת הילדים). מדובר בנסיעה יקרה מאד. (60,000 שח?). זאת מעמסה תקציבית ולא בטוח שכדאית לנו.

לגבי הרעיון שלך על דרום אפריקה: באמת עוקבת אחרי הבלוג של איאר.נראה מקום מקסים

בקצרה: הילדים שלי מצטרפים לכל טיול בכיף אבל ממש לא בא להם להיות שותפים לתכנון. אולי בבחירת יעד אבל בוודאי לא יורדים לפרטים של מסלול, אתרים, מסעדות. גם בן הזוג לא… כך ששיתוף הילדים הוא לא פתרון וודאי. כל ילד והדרך להגיע אליו.

משהו ששמתי לב בפוסטים שלך בשרשור: מצד אחד, את מדגישה את הצד התקציבי של הטיול ומצד שני, אתם משפחה שטסה לחו"ל פעמיים בשנה, ובקיץ הנסיעה היא לשבועיים! יש כאן מסר כפול שמשודר לילדים שלכם, והם מראים לכם שהם עלו על זה…

מבחינת יעד: דרום אפריקה מאד מתאימה. תקראי את הסיפור שאיריס כותבת. אם מורידים את הפרק של מפלי ויקטוריה, הוא לא יקר בכלל.

כאן למטה בעמוד

בואי לקרוא על דרום אפריקה שלנו

גם המתבגרים ימצאו עניין. אי אפשר להשאר אדישים. בטח לא לספארי

לגבי ההצעה על יעד בעולם השלישי: יכול לעניין את המשפחה, יש יעד מעניין במחיר סביר?

בודקת עכשיו את סרי לנקה.

אצלנו היום מבחינת התנהלות הם לא רוצים לדעת מה בתוכנית- שישאר הפתעה. אני בכל זאת מעדכן מראש אם מתוכננות נסיעות ארוכות או הליכות ארוכות ומה אופי הטיול ( קמפינג/ תרמילאי וכו') שמי שלא מעוניין ישאיר לי מספיק זמן לארגן לו השגחה…

הם תמיד באים ונהנים מהתוכנית של המסלול. שנה שעברה חווינו לראשונה גיל התבגרות שבעיקר נכנס למריבות על כל שטות.. מה שקצת קילקל. יטופל לטיול הבא…

את האטרקציות ולדאוג שהילדים יהיו מרוצים הפסקנו מזמן. זה לא אומר שהם לא מקבלים פה ושם דברים שמעניינים אותם. אבל מטרת הטיול היא גם להחשף לדברים אחרים ולמצוא בהם עניין ואתגר. בסופו של טיול עם קמפינג והסיעות רגליות- הם דווקא זוכרים את הקשות ביותר כחוויה.

דרך אגב האם חשבתם על משהו בעולם השלישי? יש מצב שהם יהיו מעוניינים לבוא בגלל הסקרנות מהשונה.. תקציבית זה יכול לעבוד, ויכול להיות שתבנו משהו אחר דרך היציאה למסע שכזה... אולי יש מקום להציע ולראות מה התגובה?.

העניין הוא שהדילים ‘הזולים’ לזנזיבר הם מעין ‘אחיזת עיניים’ למי שלא מתעמק בהצעה.

המלונות הם מרמה נמוכה ואם באמת רוצים לעשות משהו באי, חוץ מאשר לרבוץ כל היום ליד הבריכה (כמובן, יש כאלו שזו מטרתם היחידה) ולשלם על ארוחה נוספת הרבה כסף, הרי יצטרכו לשלם תמורת האטרקציות, לפחות כמחיר החבילה עצמה (ואולי אפילו יותר)

בהתארגנות עצמאית לזנזיבר, משלמים פחות ומקבלים הרבה יותר.

אם הטיול הוא שבועיים אז שיהיה גם

עיר

טבע

קניות 

ספורט

מוזיאון 

וכו

חשוב לפזר את זה כדי שהחוויה כל פעם תשתנה. 

לא לעשות שבוע שלם רק טיולים ברצף

ואחר כך עיר. תכננו כל יום פעילות מסוג אחר. לשבור שיגרה. 

אנחנו שומרים שבת וגילינו שיום הסתלבט תמיד מוסיף. 

אם אפשר את הפיקים של הטיול לא לעשות על ההתחלה. 

הפיקים נותנים בוסט להמשך. 

ובכל מקרה תמיד יהיה אחד שלא אוהב קניות או לא אוהב טיולים ארוכים, ככה כל פעם מישהו אחר מתפשר

בהמשך להודעות שהיו כאן חשבתי שנכון להדגיש שאכן המתבגרים, לא רק שרואים את הטיול כ”מובן מאיליו”- הם לא ממש להוטים לצאת אליו. 

דווקא בגיל ההתבגרות במיוחד כשהוא קשה, לא מתאים לנו להשאיר מתבגרים לבד או בהשגחת סבים… בנוסף, חשוב לנו לנסות לייצר חוויה משפחתית מגבשת גם כשהזמנים בבית לא הכי…

לגבי ההצעה לנסוע עם עוד משפחה עם ילדים: עשינו זאת בפסח הקודם והייתה הצלחה. נחזור על כך בפסח הקרוב. אבל לטיול קיץ של שבועיים זה טיפה מסובך לנו.

א. כי המתבגרים שטיילנו איתם לא ביולוגים [יש הבדל, גם אם מגדלים אותם בבית כילדים לכל דבר, אם הם הגיעו אלינו בגיל אפס או בגיל גדול יותר] הביולוגים שלנו רק מתחילים להיות מתבגרים

ב. כי באופן גורף אנחנו לא מעוניינים באטרקציות כגון פארקי שעשועים וכד’

ובכל זאת, מוסיפה את התובנות שלי. 

א. אם הם שותפים בתכנון ויודעים שיש משקל להעדפות שלהם, סיכוי גבוה להצלחת הטיול [כי אז אין “אשמים”].

ב. הלינה היא קריטית. מתבגרים צריכים את הפינה שלהם, אי אפשר לישון כולם באותו חדר. זה עושה אותם עצבניים. 

ג. אנחנו משתפים בעלויות הכלכליות ובמידת האפשר נותנים בחירה [למשל עכשיו, בבחירת הלינה בסקוטלנד, שיתפנו אותם ושאלנו לדעתם לגבי יתרונות וחסרונות כל מקום, והתחשבנו בה]

ד. מתפשרים כדי שכולם יהנו. אצלי ההתפשרות, ובגדול, היתה להפסיק עם הטרקים הארוכים, ולהסתפק בטיולי טבע קצרים. המתבגרים לא רצו ללכת יום שלם, הם רצו ללכת בסבבה שעה למפל ולחזור. הם לא רצו את כל היום על הגב שלהם, הם רצו הלוך חזור לאוטו. באמת מאז הטרקים במגירה ומקוה שבעתיד נחזור אליהם, עם או בלי הילדים. 

ה. הכי חשוב זה הכיף והביחד. את זה נותנים מצב הרוח והאוירה, שמי שמוביל אותה זה אנחנו המבוגרים. 

בתקופת “גיל ההתבגרות” שלי הייתי ב-3 טיולים בחו”ל.

אדגיש יותר את האחרון ביניהם כי היו בו עוד מתבגרים חוץ ממני. כשהייתי בת 19 נסענו לטיול הקלאסי של צרפת-בלגיה-הולנד כל המשפחה, כלומר חוץ ממני, אבא ואמא, 3 אחים בגילאי 16,11,10.

מאד זכורה לי ההכנה שההורים שלי עשו לקראת הטיול: הם שיתפו אותנו בבחירת היעד, נתנו לנו 3 אופציות סופיות אחרי עבודה רבה שלהם, וההחלטה התקבלה בצורה דמוקרטית בערך 

אני זוכרת שהיה לי לגמרי לא מובן מאליו שיוצאים לטיול בחו”ל, ממש התייחסתי לזה בתור זכות, שיוצא לי ליסוע עם המשפחה שלי. אבא ואמא קורעים את עצמם בעבודה ואיזה כיף שהם רוצים שניסע כולם ביחד. אגב, זו פעם ראשונה שנסענו בהרכב מלא (הורים+4). הסיבה שזה קרה דווקא באותו קיץ היא שהם חשדו שעד הקיץ הבא אני אתחתן ולא אבוא איתם לטיול. צדקו, אחרי 10 חודשים התחתנתי 
 

הם מאד הדגישו שהעניין פה הוא לבלות ביחד ופחות כמה מתקנים נספיק ביורודיסני.  עוד דברים שזכורים לי – לכל אחד היה תקציב משלו, ואם רצינו – יכולנו להוסיף מכספנו האישי. היתה התחשבות בכל אחד מבני המשפחה (זמן שופינג, זמן טבע, זמן לנוח, זמן סתם לשוטט.. לא היה לנו דרישות גבוהות אבל זה הרעיון..). כל הזמן היה אוכל זמין, ניראלי ממש חשוב בטיול מתבגרים חחח

בתור מתבגרת גם מאד הרגשתי את הצורך במקום שלי – פרטיות בחדר, למשל.

בגדול פשוט ניראלי שזה עניין של הכנה, שירגישו שותפים ושירגישו שמתחשבים בהעדפות שלהם. לגבי יעד, לא הייתי אבל אם הם מיצו את אירופה הקלאסית אז נשמע  שקרואטיה, מונטנגרו יכול לתת משהו אחר.. או אזורים יותר פראיים, או שאפשר לעשות בהם ספורט ימי, או טיול עירוני יותר שלגמרי משנה אווירה.. תלוי מה הם אוהבים..

לגוון אולי באמצעי התחבורה (קרוואן ,שייט נהרות)

או לצרף עוד משפחה של חברים עם ילדים באותם גילאיים.

רונן

לאחרונה חזרנו מבולגריה, שבועיים. היה ממש מוצלח.

לכאורה, לא יעד קלאסי למתבגרים (לי יש שלושה מהם) ולכן השקעתי מחשבה רבה בנושא, גם בשלבי התכנון והביצוע. במקרה הצליח לי.

בשיחת סיכום של הטיול (אנחנו עושים תמיד, מאז שהיו קטנטנים) אפילו קבלתי מהם מחמאות – עניין נדיר ביותר.

אז הנה התובנות שלי. 

לפני הטיול

שיווקתי להם את היעד, באופן שהרגישו (כמעט) שהם בחרו אותו.

נתתי לשניים הגדולים (18,15) אפשרות להחליט אם מצטרפים.

עברתי אתם על המסלולים כבר ברמה השלדית. הם עזרו לבחור בין חלופות. חשוב שהבינו שבתהליך התכנון מתחשבים בצרכים של כל אחד מהם.

חשוב לתאם ציפיות.

שיחת מוטיבציה ב“תדריך” לפני היציאה, שלי ושל ההנהלה.

לינות

ככל שהם גדלים, כך נהיה חשוב יותר להצלחת הטיול. מבחינת המתבגרים חשוב שיהיה מרחב, לא בהכרח בגודל אלא יותר בסידור. הם צריכים את הפינה שלהם, את היכולת להשתמש בסקייפ בלילות וכיוצ”ב.  בדר”כ אי אפשר לספק לכל אחד חדר משלו, אבל לכל הפחות לקחנו דירות עם 2 חדרי שינה+ סלון שלא משמש ללינה. החלפנו 7 מקומות לינה ב- 15 ימי טיול….

במהלך הטיול 

”מנות קרב” באוטו, כולל משהו לעיס, ממתקים מים ואפילו סיגריות לבכור. אסור שיהיו רעבים. תקפידו על זה.

כרטיס סים לגלישה באינטרנט לכל ילד (בולגריה, זה עולה גרושים..). 

לתת להם זמן בבוקר להתאושש, גם אם צריך להעיר אותם חצי שעה מוקדם יותר בשל כך.

לתת להם להיות מעורבים בקבלת ההחלטות, זה ממש כיף. לפעמים אפילו היינו מצביעים .

לתת להם להינות מהמתרחש בדרכם שלהם, גם היא כוללת הרדמות בסגנון טירון חי”ר, תוך 15 שניות מהרגע שהאוטו מניע.

להרפות, זה טיול, באנו להנות. אבל גם לפתור סכסוכים באיבם ולהפעיל (את יתרת) הסמכות ההורית היכן שצריך.

אבל אני חושב שבגדול – היעד לא חשוב אלא מה עושים בו.

שופינג ומותגים זה ככל הנראה אומר מדינה מערבית. אם באירופה זה כנראה טיול עירוני. אם בארה”ב זה יכול להיות גם לא עירוני (אאוטלטים גדולים מחוץ לעיר).

אבל זה פחות משנה איזה עיר. אני בטוח שרוב המוצגים ימצאו  גם בברלין, גם בלונדון ובפריז, גם בברצלונה. אבל גם בערים קטנות בהרבה ומפורסמות בהרבה.

אם מה שבא לכם זה באנג’י, כדור פורח, או כל דבר יקר אחר – יש את זה באירופה באותה מידה שיש את זה בצפון באמריקה או בתאילנד. גם באופן מאד גס המחירים יהיו דומים.

אז השאלה בעיני היא לא לאן לנסוע אלא מה לעשות ביעד. ומכאן שלא מיציתם את החוויה האירופית, אלא את החוויה של אופי הטיולים שלכם עד היום.

כמובן לדעתי בלבד, בלי שאני מכיר את מה שעשיתם בעבר.

אגב, שינוי חוויה יכול גם להתבטא בשינוי אורך הטיול. אם עד עכשיו הטיולים היו של שבוע אז אולי לעבור לשבועיים. אם היה שבועיים אולי לקצר לשבוע. זה גם חלק מהחוויה.

ולגבי זה שיעדים לא באירופה הם יקרים – זה מונח מאד יחסי. באופן כללי יום טיול בארה”ב למשל (אותה אני מכיר) דומה מאד במחיר שלו ליום טיול במערב אירופה. הפרשי המחיר קשורים יותר למה שאתם עושים ולא ליעד. אל תשווה מלון בניו יורק לצימר ביער השחור, אלא מלון בניו יורק למלון בפריז, יום אטרקציות ליום אטרקציות, ויום בטבע ליום בטבע.

הפרש המחיר היחיד בין ארה”ב לאירופה הוא עלות הטיסה שבאופן גס היא כ-10,000 ש”ח יותר למשפחה (לטיסות לחוף המזרחי. המערבי זה יותר).

שאר הבדלי העלות נוסעים בהבדלים באופי הטיול והבדלים במשך הטיול. ברור שטיול של 3 שבועות עולה יותר מטיול של 10 ימים.

אני דוווקא חושבת בניגוד לאחרים פה, שהמטרה של חופשה משפחתית היא שכולם יהנו, אחרת זו לא חופשה ובטח לא משפחתית. בדרך כלל, זה העיקרון שמנחה אותי. זה דורש מאיתנו מאמץ ומכולם להתפשר.

מבחנתי היעד פחות קירטי והוא נבחר לפי שיקולים שונים כמו תקציב, אקלים, גישה וכו’. 

לפעמים אני מערבת את הילדים בבחירת היעד. נניח שצימצמתי שתי אפשרויות שמבחינתי פחות או יותר זהות, אתן להם לבחור. כך למשל נבחרה בלגיהעל הולנד, לונדון לטיול בת מצווה, צ’כיה בקיץ האחרון, והשנה אם יסתדר כבר נבחר יעד ואפילו אופי הטיול- שייט תעלות באנגליה. כשהם מעורבים בקבלת החלטות, המחויבות שלהם לעניין משתנה. לפעמים אני אפילו מתייעצת איתם לגבי מיקום הלינה. שוב אחרי שמצמצמת מתוך אלו שנראים לי ושעומדים בקריטריונים שלי.

השלב הבא, לבקש מהם לעשות רשימה של הדברים שהם רוצים לעשות ביעד שמצאנו. ברשימה שלנו יש מקום לשופינג, זה חלק מהתקציב, זה גם חלק מהשיקולים למשל שצ’כיה נבחרה השנה. היא זולה ומאפשרת יותר שופינג. 

אנחנו משתדלים להתחשב במקומות שהם מוצאים ותאמינו לי שהם מוצאים מקומות ודברים מגניבים אפילו אם זו מסעדה אזוטרית. את העיר הגדולה והשופינג אני אוהבת להשאיר לסוף, כך יש בשביל מה לחכות ושווה לשתף פעולה גם אם אנחנו גוררים אותם לקיאק וקורקינט או טרק בטבע (מיותר לציין שהמתבגרת הייתה מעדיפפה לכלות את ימיה בקניון פלדיום? היא אגב, מצאה את האאוטלט ליד פראג. אני לא הייתי טורחת לחפש). לגבי השופינג, הם פחות או יותר יודעים מה התקציב שלהם ומסתדרים איתו. הם כבר עכשיו אומרים שהם מתחילים לחסוך לקיץ כי באולפנים של הארי פוטר הכל מאוד יקר וברור שאנחחנו לא נאפשר שם מסע קניות.

אנחנו מאפשרים מסכים. חשוב להם להיות חלק ממה שקורה בשדה החברתי שלהם. יומיים בלי וויפי טוב בהארכוב היו אתגר ובכל זאת צלחנו אותו. אנחנו מרשים לראות סרטונים, לשחק, מה שבא להם בשעות שאנחנו בזמן חופשי בדירה או בחדר. 

אנחנו משתדלים לטייל בקצב שלהם, שה לא קשה כי גם אנחנו צבים. מתבגרים אוהבים ללכת לישון מאוחר ולקום מאוחר. כשאנחנו בטיול בדרך כלל כלום לא בוער. נראה עוש מקום או פחות מקום. מה שחשוב לנו זה הבונדינג והחוויה המשותפת והנעימה. 

עם מתבגרים מבוגרים יותר אני ממליצה להתחשב בתחביבים אם יש. גלישה, סקטבורד, מחול, קומיקס… לחפש סדנאות, הופעות, מוזיאונים (מצאנו עצמנו במוזיאון האלכימאים בפראג, חתיכת מלכודת. הילדים בחרו ומאוד נהנו). הגדולה רוקדת ואנחנו מחפשים מופעי מחול, אפשר להתפצל. בברלין היא ואני עשינו שופינג בזמן שהבנים המשיכו להתעמק ברכבות. 

חברים שלנו מוצאים קורסים לגלישה לבנים שלהם. כן, זה “בזבוז” של יום או יומיים אבל בעיני הערך המוסף מדהים. זו גם הזדמנות להכיר את החיים שלהם ואת תחומי העניין שלהם. 

בגדול, כשמשתפים, מאפשרים בחירה ומכבדים העדפות קל יותר למצוא משהו.

מקווה שעזרתי

אנחנו טיילנו השנה בפראג ואח”כ יצאנו לצפון צ’כיה. בפראג המוזיאונים לא ממש עניינו אותם, אלא בעיקר השופינג. חרשנו על מרכזי הקניות וגם ראינו קצת את העיר העתיקה. יום אחד הוקדש לפארק מים (אקווה פאלס). 

בצפון צ’כיה עשינו בעיקר מסלולים רגליים בנוף, אבל יש שם גם אטרקציות אתגריות לילדים: בנג’י, אומגה, קירות טיפוס, שיט וכד’.

אפשר מפראג גם לנסוע לאזור בוהמיה הסקסונית או להדרים לאזור הטירות של דרום צ’כיה.

אפשר לעשות משהו דומה גם עם פולין: נחיתה ובילוי בעיקר מרכזית, ומשם לצאת לטיול בטבע.

אני בדיעה של מיקהמיקה פחות או יותר- ההחלטה על היעד שלכם משיקולים שמתאימים להורים. ואם לא רוצים לא חייבים לבוא. חופשה בחו"ל  כל שנה בקיץ זה אחלה צ'ופר  עוד לפני שעולים למטוס...

גם אנחנו הורים ל 3 בנים בהם 2 מתבגרים. הקטן בן 12.

גם אנחנו חווינו את המשפטים האלו בשנה שעברה .הגדולים כבר לא רצו מגלשות הרים ועוד פארק חבלים. הסתכלו עלי המומים שהרי הם כבר לא ילדים קטנים. האמצעי בן ה 16 עוד עשה לי טובה ועשה דברים עם בן הקטן. הבנתי שצריך משהו אחר. שמיצינו את הטיולים הרגילים. היינו בארה”ב בחלק המזרחי, היינו בויאטנם ותאילנד. 

בחרנו באנגליה. הגדולים כבר היו בלונדון ולכן בחרנו להיות מחוץ לעיר. אנחנו בחרנו באיזור הפיק דיסטריקט וקורנוול. הצלחה גדולה !!!

הבנים נהנו מהנופים המדהימים, נהנו משיט בסירות מירוץ בכפרי הדיגיים, נהנו משיטוט בכפרים הציוריים (כן כן הבנים שלי שלא סבלו מעולם שיטוט בחנויות), קניות ומסלולי טבע קלילים.  היה לנו טיול פשוט נפלא. 

השיא היה שהבן הקטן ישב באוטו ואמר: אמא הכי כייף לראות את הירוק הזה מלא פרות וכבשים. מדובר בילד מלא אנרגיות . הם אפילו ויתרו על פארק השעשועים אלטון טאוור לטובת מסלולי טבע. לא אופייני לילדים שלי בכלל.

אני חושבת ששילוב של עיר גדולה כמו לונדון וטיול של שבוע מחוץ לעיר יכול מאוד להתאים. גם סקטולנד ווילס מהסיפורים שקראתי פה נראים לי מתאימים מאוד.

טל