תודה רבה עידית.

מקווה שיהיה לכם טיול מוצלח ואולי אף תחזרי ותכתבי עליו בפורום.

תודה רבה על הסיפור. נהניתי לטייל ביחד איתך ובעקבות המפה.

מחכה כבר לטיול שלנו בלטביה.

מקווה שנהנית בקרקוב.

עידית.

ליליה, רחל ועדי,

תודה רבה על תגובותיכן.   

אני כבר אחרי קרקוב...גם היא עיר מאד יפה, יופי מסוג אחר, שצובט בלב, אבל גם מעורר תקווה. 

הפעם לא אכתוב כאן סיפור (למרות שגם הפעם היה מאד מעניין, כי הייתי אורחת של לשכת התיירות והגעתי למקומות מיוחדים ומפגשים מעניינים), אלא אפרט את הרב בבלוג.

מצרפת לסיום כמה תמונות מקרקוב, בה נפתח אמש שוק חג המולד .

וגם לי מתחשק לחזור לקראקוב

כל דברי הצמר נראים נהדר הייתי קונה כמה מוצרים.

ציורי הקיר מדהימים.

היה כיף לטייל במחיצתך ביעד שלא חשבתי עליו.

כעת תהני לך בקרקוב ובטוח מחכה לנו סיפור חדש.

רחל  לבון

פשוט תענוג, תודה רבה על שיתוף

ליליה

תודה רבה ירדן,

את משמחת אותי בתגובתך.

אנחנו מתחלפות...את תסעי לריגה ואני לקרקוב...

לתיאורים הנהדרים

לעצות המחכימות

ולצילומים היפהפיים

ואשרייך שאת נוסעת לקרקוב

הייתי פעמיים ומתכננת לקחת בקיץ את נכדתי לשם, לאחת מהערים שאהבתי ביותר

תודה

תם ונשלם סיפורי בריגה. הפעם לא שכחנו שום טרולי בשדה והכל הלך חלק.

את סיפור שוודיה סיימתי ערב נסיעתי לריגה והנה, במקרה או שלא במקרה, מחר אני טסה לקרקוב…

לסיכום: סעו לריגה. עיר נעימה, יפה ועדיין לא ממוסחרת.

תודה לכל מי שהצטרפה לטיול והגיבה כאן. 

תודה רבה איריס,

זו לא פעם ראשונה שאני נעזרת בהמלצות שלך לטיולים שלי וכמו בדירה הנהדרת בוינה, גם מההמלצה הזו יצאתי מרוצה מאד, אז כנראה שזו לא תהיה הפעם האחרונה שאסע בעקבותייך…

ואפרופו המלצות – לכל חובבי הסריגה ומלאכת היד – ריגה היא מקום נהדר לרכוש בו מוצרים סרוגים, בפרט צעיפים וגרביים. כל חנויות המזכרות ודוכני השווקים מלאים בהם.

טיפ: בקרו בחנות היפה HobbyWool שנמצאת בעיר העתיקה, אבל את הצעיפים והגרביים תרכשו בשוק המרכזי, הרבה יותר זול שם מאשר בעיר העתיקה.

מיקוש !!!

חשבתי ששמת קישור לבלוג והלכת 

בינתיים אני רואה שנוסף כאן המון מידע בעל ערך , צילומים נהדרים ואווירה קסומה

לעיתים אני חוששת להמליץ על יעד שאינו במרכז הקונסנזוס , פן ההולך בעקבותי יתאכזב

שמחה שיצא לכם מוצלח ותודה על הקרדיט

נשיקות

איריס

תודה רבה ריקי,

דווקא נסעתי עם בן זוגי (מצרפת אפילו תמונה..מאחור...), אבל בבוקר הראשון הסתובבתי כמה שעות לבד כדי לצלם לבלוג והוא הצטרף אח”כ.

יש משהו משחרר ושקט בלטייל לבד, אבל כפי שכתבת זה גם לא קל. 

טרם נסעתי לחו”ל לגמרי לבד (למעט בנסיעות עבודה לפני הרבה שנים), בינתיים נהנית לנסוע בהרכבים שונים (עם כולם, עם בן זוג, עם חברה, עם המתבגרת) כדי לגוון.

מבינה שטיילת לבד… אני עשיתי זאת רק פעם אחת וזה היה גם כיף וגם לא ממש קל. מה שבטוח שהעיר נראית אחרת כשבאים בהרכבים שונים...

ורגע לפני סיום שני דברים שמצאו חן בעיני במיוחד בריגה –

הראשון הוא החתולים. חתול שחור הוא אחד הסמלים של ריגה וזה בגלל בית מפורסם שעל הצריחים שלו ניצבים חתולים שחורים.  סביב הבית הזה נקשרו אגדות רבות שהפכו את ריגה לעיר מלאה במזכרות של חתולים (כן, גם אנחנו קנינו חתול...)

לידיעת מומחית החתולים, ג’ני, גם בריגה היה בית קפה של חתולים (שנראה בתמונות מקסים), אבל לצערי הוא נסגר.

 הכי הכי התלהבתי מהוסטל לחתולים שנמצא בדיוק מול המלון שלנו….

תודה רבה ירדן, ותודה גם על ההמלצה שלך, בשבוע הבא אני בקרקוב ובזכותך אבקר במוזיאון הרוקחות.

עדי, שוב תודה רבה על הברכות ועל הפרגון. ריגה אכן אחלה יעד לסופ”ש קליל.

עכשיו, אחרי ריגה של איריס וינינה ( כנראה את זה פספסתי ... אפשר קישור ? ) ושלך ,  כבר בטח כולם יודעים איפה זה ריגה.

מבחינתי אהבתי את מה שראיתי והיא בהחלט נכנסת כאופציה לסופש קליל בהזדמנות קרובה .

תודה על השיתוף

ושוב מזל טוב 

עדי 

תבורכי על התוספות הנהדרות

זה מושלם

כמה שאני אוהבת מוזיאונים של בתי מרקחת של פעם (יש בקרקוב בן 4 קומות – קסום)

אני מחכה בכליון לביקןר בריגה בעקבותייך (יש כבר כרטיסי בוויז – חוזרים מוילנא)

תודה

כדי שלא ייווצר הרושם שרק אכלנו וסבאנו בריגה, מצרפת גם כמה המלצות למוזיאונים מיוחדים בעיר (שהעתקתי מסיכום הסיפור של על שוודיה):

1. מוזיאון השוקולד של ליימה – מקום מקסים ומה שמיוחד בו לטעמי זה אריזות השוקולד הנוסטלגיות המיוחדות והמעוצבות
2. מוזיאון הרוקחות – נמצא במבנה עתיק שמוסיף לקסם של מוזיאון הקטן והנחמד
3. מוזיאון האופנה – נראה ממש נחמד, אנחנו הגענו ממש בסגירה וביום של החלפת תערוכה אז פספסנו. כעת מוצגת במקום תערוכה רטרוספקטיבית של בית האופנה דיור.
4. מוזיאון המלחמה שנמצא במגדל אבק השריפה המרשים.
5. מוזיאון הפורצלן  – לחובבי הז’אנר
6. מוזיאון האר נובו הנהדר שנמצא בדירה אמיתית משוחזרת ברובע האר נובו וכולל ריהוט וחפצים מהתקופה ושחקניות לבושות בבגדים תקופתיים אשר מדריכות את האורחים.

כפי שאפשר להבין מהתמונות לעיל, פרט לסיור בעקבות המפה גם ניצלנו את הביקור בריגה לחוויה קולינרית – מסעדות, בתי קפה וכמובן שוק האוכל הנהדר.

מצרפת רשימה של מסעדות ובתי קפה מומלצים:

petergailis  – מסעדה לטבית אלגנטית בעיר העתיקה, בסמוך לכנסיית סט. פיטר. הייחוד של המסעדה הוא באוסף ענק של פריטים בצורת תרנגולים, המוצג לראווה במסעדה.

כתובת: Skārņu iela 25

indianraja  – מסעדה הודית. האוכל האסייתי הגיע גם לריגה, וindianraja היא אחת המסעדות ההודיות הראשונות בעיר. 

כתובת: Skārņu iela 7

bhajan cafe  – מסעדה טבעונית. הטבעונות רק עושה את צעדיה הראשונים בעיר וbhajan cafe היא אחת הסנוניות הראשונות. המסעדה-בית קפה שממוקם, ברובע האר-נובו, מציע אוכל טעים, בריא ואווירה נעימה.

 כתובת: Antonijas iela 10

bakeberry  – נחשבת, ובצדק, הקונדיטוריה הכי טובה בריגה. שלל עוגות ומאפים מפתים. עוגת הגבינה שאכלתי הייתה נהדרת. גם האווירה והעיצוב במקום תורמים להנאה המרובה שבישיבה בו. אל תפספסו.
כתובת: Audēju iela 11

pienene – בית קפה, חנות וסטודיו אקולוגי המציג עבודות יד של אמנים, מעצבים ויוצרים לטבים. במקום קפה משובח והיצע מגוון של מאפים ועוגות.
כתובת: Kungu iela 7/9

STRADA tea and coffee  – את הקפה האחרון בביקורנו בריגה שתינו בSTRADA tea and coffee. קפה טעים במיוחד. מבחר לא גדול של מאפים. עיצוב סופר מודרני וטרנדי, ועל פניו נראה כמו מקום מפגש שכונתי למעצבים.

כתובת: 5, Jāņa iela

תודה רבה רחל, אבל את התודות פרנסי ריגה צריכים לומר לאיריס ולינינה, שבזכותן נסעתי בסתיו לריגה.

****

בשלב הזה תם המסע שלי בעקבות המפה. מצאנו את כל הנקודות שסומנו או נרשמו על המפה, אך לא פענחנו את הסיפור. לא נורא, המסע היה מעניין דיו.

***

ומה עשינו ביום וקצת שנותרו לנו?

תציצו בתמונות ותגלו….

אני חושבת שפרנסי ריגה יכולים להודות לך על הבאתה לתודעה

בצורה כה יפה ומעניינת.

שאפו לך על הסיפורים והתיאורים וכמובן התמונות היפות.

רחל  לבון

אלברטה 4 שהיה מבנה מגורים בשעתו מאכלס כיום ספרייה ציבורית. למרבה הצער, הספרייה הייתה סגורה וכך לא יכולנו לברר מי היא ומה הסיפור מאחורי השם 

Litiņa Abrutina שהופיע אף הוא על גבי המפה בסמוך לכתובת.

האם זהו שמה של האישה שהתגוררה בכתובת?

מה הקשר שלה לבית המרקחת ולחנות התכשיטים?

האם המפה הייתה שלה? או אולי של שליח כלשהו שהיה אמור להביא לה חפצים מבית המרקחת ומחנות התכשיטים?

הדימיון שלי התחיל להפליג...אולי היה רומן בין הרוקח לבין Litiņa והשליח נשלח להביא לה כמתנה תכשיט?

ייתכן שבכלל הייתה ענייה וחולה ונאלצה למשכן את התכשיטים שלה עבור תרופות?

ואולי Litiņa Abrutina זה בכלל לא שם של אישה?

בקיצור אין סוף של אפשרויות וסיפורים….