בחזרה

טיול שלכת בניו אינגלנד אוקטובר 2017



  • ורמונט - מוזיאון שלבורן

    עוזבים את ברלינגטון ונוסעים מעט דרומה למוזיאון שלבורן הנודע. המוזיאון משתרע על פני עשרות דונמים ויש בו עשרות ביתנים. נעזרנו בסיכומים של צביקה ורינת כדי לתעדף ביתנים אבל לבסוף עברנו בכולם או לפחות אלו שניקרו בדרכנו. חלק קטן ממה שתואר בסיכומים לא ראינו וייתכן שיש תצוגות שמשתנות. כמובן שסיירנו בספינת הנהר Tironderoga, ברכבת, מוזיאון הקרקסים ועוד. לנו הסיור במוזיאון ארך שלוש וחצי שעות. אני שם מבחר תמונות משם כדי שמי שלא היה יקבל מושג על מה מדובר.

     

     

    במוזיאון האומנותהספינה טירונדרוגהבית המרקחת העתיק


  • ורמונט - מוזיאון שלבורן
    הכרכרותבובות מיניאטוריות


  • ורמונט - מוזיאון שלבורן
    משרדי הרכבתפילים בקרקסחתן וכלה בגשר המקורהבקרקסהקטר והרכבתברווזים


  • ורמונט - הקולג' במידלבורו

    עוזבים את המוזיאון ונוסעים דרומה דרך כביש 116 שמישהו המליץ בפורום ככביש טוב לשלכת אבל לא היה ממש כלום לראות. רק עצים ערומים או חסרי צבעים שאינם ירוק.

    כך נסענו עד שהגענו ל- Middlebury הסמוכה להרים הירוקים. בעיירה זו פועל אחד הקולג'ים היוקרתיים ביותר בארה"ב. שמו של הקולג' הוא

    Middlebury College  וכדי להגיע אליו יש לכוון Waze לכתובת

     14 Old Chapel Rd. מבנים יפפיים ובחלק קטן גם יכולנו להיכנס ולראות את הפאר בפנים כולל בסיפריה. ליד דלת אחד המשרדים היה לוח עם הודעה באנגלית ולמטה המילה "תודה" בעברית. בלוח שליד אנחנו רואים שהמשרד הוא של פרופסור Faisal Alasiri שמלמד לא פחות ולא יותר .....עברית מודרנית (ראה תמונה)!!!

     

    החושך עומד לרדת ואנחנו מוותרים גם לאור האין צבעי שלכת עד כה על חצית ההרים הלבנים דרך כביש 125 ואח"כ דרומה על ה- 100 כפי שהוצע לי ע"י מוני בלילה הקודם. במקום זה אנחנו נוסעים על כביש 7 ואח"כ 4 למקום הלינה הבא Killington motel בעיירת הסקי קילינגטון. המלון על כביש 4 ממש לפני הצומת עם 100 ועלה כ- 130$. בטריפ אדוויזור שמנו לב לפני הטיול שהמלון מהולל חזור והלול בזכות ארוחת בוקר פלאית ואכן אם נפלוש רגע לבוקר המחרת ארוחת בוקר

    חבל על הזמן. משהו משהו. בתמונה רואים רק חלק מההיצע.

     

     

     

     

     



  • ורמונט - הקולג' במידלבורו
    הספריהחלק מארוחת הבוקר במלון קילינגטון מוטלהלוחות ליד משרדו של פייסל אלאסירי


  • ורמונט - כביש 100 צפונה

    היום האחד עשר – 14 באוקטובר

     

    בבוקר לאחר ארוחת הבוקר האלוהית במלון במהלכה פגשנו עוד זוג ישראלים שמטיילים באזור והחלפנו איתם חוויות וטיפים נסענו צפונה על כביש 100 לתת צ'אנס לשלכת. החלטנו לאחר התייעצות בווטסאפ עם מוני לנסוע עד הפניה לכביש 125 ולהיכנס אליו רק אם יהיו סימני שלכת על כביש 100. נאדה, לא היה שום כלום מבחינת צבעי השלכת. הרבה עצים ערומים ועצים ללא צבעי שלכת.

    מוני נתן לנו טיפ בלילה לגבי מפל מוס גלן פולס הנמצא 7 מייל צפונה מהצומת עם ה- 125 אליה הגענו ואכן נסענו צפונה לראות אותו. הוא ממש ליד הכביש והייתה זרימה טובה אז זו נקודה בהחלט טובה לעצירה קצרה.

    חזרנו את כול הדרך חזרה דרומה וממש לפני הצומת עם 4 ראינו שלט ל-

    Gifford state forest ונזכרנו שהזוג מארוחת הבוקר במלון אמר משהו על המקום הזה אז נכנסנו ולהפתעתנו דווקא שם היו קצת צבעי שלכת מלבבים. זה לא היה כמו בהרים הלבנים אבל על רקע הסביבה זה היה משובב נפש. ליער הזה באים עם קרוונים או אוהלים ועושים פיקניקים.

    אנחנו נוסעים מזרחה לכיוון העיירה Woodstock ובדרך מבצבצים פה ושם צבעי שלכת.

     

     

    מפל מוס גלן פולסביער Giffordביער Giffordהמצב העגום של השלכת בכביש 100קצת צבעי שלכת בדרך לוודסטוקביער Gifford


  • ורמונט - העיירה Woodstock

    ל- Woodstock הגעתי גם בטיול של 1999 אבל אז הכול היה מושלג. עכשיו לפני הכניסה לעיירה אנחנו נתקלים בשלט הגדול של הקהילה היהודית ב- Woodstock אותו ראיתי וצילמתי גם אז אבל מכוסה בערמות של שלג.

    ממש לפני הכניסה לעיירה יש שוק איכרים מקורה נחמד שפתוח 7 ימים בשבוע מבוקר עד ערב. הוא ממש על אם הדרך אבל למי שבכול זאת צריך הכוון הכתובת ל- Waze היא  979 W Woodstock Rd, Woodstock,.

    בוודסטוק עצמה אנחנו משוטטים לאורך הרחוב הראשי והרחובות שיוצאים ממנו. עיירה מקסימה ותיירותית ויש חנויות נאות, מסעדות וגלריות לאומנות וגם בתים יפים. נכנסנו לגלריה שהתמחותה ציורים של אור. הזכיר לי את הצייר הספרדי סורולה. הם היו מאוד אדיבים והראו לנו במין חדר חושך שיש בו דימר לשליטה על עוצמת התאורה איך הציורים שלהם ממש משתנים עם התאורה אבל אי אפשר להעביר את החוויה דרך צילומים. תמונות האומנות הן מהחנות הזו.

     

     

    בגלרית האומנות - חדר החושךבגלרית האומנותבשוק האיכריםדלעות בשוק האיכריםבגלרית האומנות


  • ורמונט - העיירה Woodstock

    עוד כמה תמונות מהעיירה Woodstock.

     

     

    ברחוב הראשיאנדרטה לזכר חללי האזור במלחמת העולם  השניההספריה


  • ורמונט - העיירה Woodstock - מלון Woodstock inn

    לפני שעזבנן את Woodstock נתקלנו במלון Woodstock inn שסיקרן אותנו ואכן לא התאכזבנו. מלון מעוצב יפפה ולחובבי העיצוב שווה להיכנס אליו לביקור קצר.

     

     

     



  • ורמונט - ערוץ Quechee

    יוצאים מהעיירה וממשיכים מזרחה כ- 8 מייל על כביש 4 ומגיעים לגיא הצר והעמוק של פארק Quechee. שמעליו נמתח גשר. הגשר הוא פשוט בהמשכו של כביש 4 כך שאין מה להתבלבל.

    חונים ליד הגשר ועולים עליו לתצפית על הערוץ בדיוק כמו שהנוסע המתמיד תיאר בטיולו האחרון לכיוון קנדה. יש על הגשר מדרכות להולכי רגל.

    הנוסע המתמיד גם הזכיר בשרשורו גשר מקורה ב- Quechee שלידו מפל. בדרכנו הלוך ראינו גשר שהיה מרוחק קצת צפונה מהכביש ולא היינו בטוחים אם זה אותו אחד. בדרכנו חזרה עצרנו לידו ואכן היה מפל אז זה כנראה אותו גשר

    שהנוסע המתמיד פגש.

     

     

    הגשר המקורההגשר המקורההמפל ליד הגשר המקורההגשר מעל הערוץערוץ Quechee


  • ורמונט - אזור האגמים של ההרים הירוקים

    אנחנו חוזרים לכביש 100 ופונים דרומה. די קרוב מחפשים את

    Plymouth State park בו אמור להיות מסלול הליכה קצר להרים. מחפשים ולא מוצאים. ה- Waze מבלבל אותנו לגמרי. לבסוף בניווט עצמי ולא בלי קשיים אנחנו מוצאים דרך ומקווים שהיא הנכונה ואכן מגיעים לבסוף לאגם עם דשא לפיקניקים לידו. מסתבר שאת האגם הזה אפשר לראות גם מצד הכביש כך שלא היה

    ערך מוסף להגיע לצדו השני. גם סימון למסלול הליכה לא ראינו ולמען האמת גם לא כול כך התחשק לנו ללכת.

     

    חזרנו לכביש 100 ונסענו דרומה צופים על האגם שהוא חלק מכמה אגמים שביחד נקראים  אזור האגמים של ההרים הירוקים. צילום האגם מפה יותר טוב מאשר מהצד השני.

    המשכנו דרומה ועברנו את Ludlow ומעט לפני Weston פנינו ימינה ל- Priory Hill rd שמוביל לאחר נסיעה קצרה למנזר הבנדיקטיני של ווסטון. מיקום מוזר באמצע ורמונט. יש לידו מדשאות ואגם קטן וכנסיה קטנה. שמענו קולות מהכנסיה, פתחנו  בזהירות את הדלת ואנחנו רואים הרבה אנשים יושבים בפנים וכמה כמרים כשאחד מדבר. מהר מאוד הבנו שהיום יום שבת וזה טכס קבלת שבת. לא היה נעים לנו לצלם כי היה שקט מופתי (חוץ מהדובר שגם הוא דיבר בשקט) ואפילו רחש קל של תקתוק מצלמה מפריע את השקט. אחרי כמה דקות יצאנו וצילמנו קצת בחוץ לפני שעזבנו. הייתי אומר נקודה נחמדה לעצירה קלה בדרך.

     

     

     

    האגם במנזראזור האגמים של ההרים הירוקיםהכנסיה במנזראזור האגמים של ההרים הירוקיםהאגם במנזר


  • ורמונט - Weston ומלון Colonial house Inn & motel

    ממשיכים ל- Weston כדי לבקר ב- Vermont country store שזה בית כלבו מפורסם באווירה של פעם. כול מי שפספס בדרכו משהו ממוצרי ורמונט שהוא רצה יכול למצוא אותם בחנות הזו וגם מוצרים שקשה להשיג בכול מקום אחר. שוטטנו שם שעה קלה וגם קנינו.

     

    ממשיכים עוד קצת דרומה על כביש 100. בערך באמצע בין Weston ל- Londonderry ממש על אם הדרך בין העצים נמצא ה-

    Colonial house Inn & motel. זה לא מקום הלינה שלנו ובכול זאת אני ממליץ עליו. בשבילי נוסטלגיה.

    ופה המקום לסיפור הקצר שהבטחתי על נסיבות הטיול בן היומיים הקודם והיחיד שלי לורמונט והקשור גם ל- Inn הזה.

    מי שלא מעונין בסיפור אלא רק בתיאור הטיול קפוץ כמה שורות קדימה מעבר

    לקטע הסגול.

     

    אז אנחנו בחודש ינואר 1999 ואני ועוד 2 קולגות מחברת הסטרט אפ בה עבדתי נמצאים בנסיעת עבודה אצל חברת הבת שלנו בבוסטון זו שבעטיה שהיתי באזור בוסטון כול כך הרבה פעמים. זה עתה חברה אמריקאית גדולה שעבדנו אתה כבר למעלה משנה על פרויקט תקשורת מחשבים אלחוטית גדול קנתה את חברת הסטרט אפ שעבדתי בה ולכן יש מסיבת קניה בארץ בהשתתפות בכירי החברה ההיא. אנחנו בכלל לא רוצים לחזור כי יש לנו עוד עבודה אבל נשיא החברה מתעקש ואומר שהוא לא יכול שהמהנדסים הבכירים שלו לא יהיו במסיבה. אז שלושתנו מוצאים את עצמנו עולים על טיסה לארץ ביום שלישי בערב, נוחתים בארץ ביום רביעי בצהריים, מעבירים את הג'ט לג וביום חמישי בערב מתייצבים למסיבה במלון אכדיה בהרצליה. יום שישי חופש ובשבת בערב רק אני ונשיא החברה על מטוס כול הדרך חזרה לבוסטון. זאת הייתה הנסיעה הכי ארוכה בחיי למסיבה וגם פרק הזמן הכי קצר שבו שהיתי בארץ. טוב מגיעים לבוסטון ומסתבר שהחברה האמריקאית הגדולה עושה מסיבת קניה גם לחברת הבת ושוב אני מוזמן למסיבה והפעם חדר ענק פרטי במסעדת יוקרה בבוסטון. יתרה מזו לאותה חברה יש כנס של כול עובדי ה- Wireless שלהם בארה"ב באטלנטיק סיטי במשך שני ימי חול והפעם אני לא מוזמן כי אני לא עובד החברה בחו"ל וכך אני מוצא את עצמי בלי עם מי לעבוד במשך שני ימי חול. פברואר וקר מינוס 10 מעלות צלסיוס, שלג וערמות שלג בכול מקום, Icy roads ורוחות עזות וכול מה שהחורף מציע אז אני חושב לעצמי מה אני כבר יכול לעשות בקור הזה??? והנה כבמטה קסם יומיים לפני החופשה המאולצת אני שוכב לי במיטה במלון וצופה בתחזית והם מודיעים שבבוקר תחילת החופשה שלי יקרה הלא יאומן והטמפרטורה תקפוץ בבת אחת ב- 20 מעלות צלסיוס לפלוס 10 מעלות, השלג יפסק ומשבי הרוחות יקטנו בהרבה וכול זה ימשך יומיים כאשר בצהרי היום השני יתחילו שוב ממטרים ולמחרת תצנח

    הטמפרטורה שוב ב- 20 מעלות והכול יחזור לקדמותו החורפית. אני לא מאמין כי זה Too good to be true אבל בכול זאת אוסף קצת מידע על ורמונט כי באותה תקופה לא ידעתי עליה דבר.

    קם בבוקר ביום החופשה ולא מאמין שאני רואה שמש, אין גשם ולא שלג ורק ערימות שלג שנדחקו לצדי הדרכים ע"י המפלסות. צ'ק אאוט מהמלון ואני בדרך לורמונט. כול העצים בלי עלים. שום דבר ירוק כמו עכשיו. לפנות ערב אני עובר בכביש בין Londonderry ל- Weston ורואה מלון בין העצים. זהו בדיוק המלון שאני ואשתי עצרנו בו בטיולנו הנוכחי. אני אומר לעצמי מה פתאום לישון באמצע היער איפה שאין שום דבר אחר וממשיך לווסטון לאותו הכולבו שזה עתה ביקרנו בו אני ואשתי ומחפש לינה אבל אין. אני עייף וחוזר למלון הנ"ל. אז הוא היה מכוסה בערמות שלג של מטר וחצי. וזאת הייתה חוויה מהסרטים. זהו Inn במלוא מובן המילה. 12 חדרים כולם בקומה ראשונה כשהקיר הקדמי שלהם כולו כמעט זכוכית ואתה שוכב במיטה וצופה בעצים ובשלג הערום. למרות שיש טלוויזיה בכול חדר הרבה מהאורחים מבלים את הערב מול הטלוויזיה שבאזור הלובי שמרוהט בריהוט עתיק כבד וככה מכירים אחד את השני. גם בארוחת הבוקר ממלאים שולחנות מעץ כפרי כבד כך שגם שם מתפתחת שיחה עם האורחים וגם עם הבעלים של המקום. בקיצור שם למדתי מה זה Inn בניו אינגלנד וזה השאיר עלי רושם חזק במיוחד. ביום השני טיילתי עד ברלינגטון וישבתי אחה"צ על ספסל מול הימה כשבדיוק כמו שאמרו בתחזית התחיל לרדת גשם ואז עשיתי את הדרך 4 שעות לבוסטון. למחרת

    הכול חזר לקדמותו גשם,שלג רוחות והטמפרטורה צנחה ב- 20 מעלות למינוס 10. איך אומרים צריך פייס בחיים.

     

     

    בכול אופן עכשיו אני ואשתי שם בלי ערימות השלג ואני מראה לה את המקום שסיפרתי לה עליו כול כך הרבה. נכנסים פנימה ומצלמים כי ה- Inn מאוד יפה מבפנים. הבת של ג'ון  הבעלים מספרת לי שהוא יצא לפנסיה והיא מנהלת עכשיו את המקום. אני מספר לה בקצרה שאנחנו מישראל ומטיילים באזור ושהייתי אורח אצלם לפני 19 שנה ועכשיו נכנסתי עם אשתי כדי להראות לה את המקום.  נפרדים בלבביות. אני מאוד ממליץ על המקום מהזיכרונות של אז. האמת שרצינו להזמין

    חדר במלון הזה אבל לא היו כבר חדרים שיש להם מקלחת פרטית בתוך החדר אלא רק בחוץ. המחיר גם לא בשמיים. 100$ בלי מקלחת בחדר ו- 125$ עם וזה בעונת השלכת.

     

    כבר חושך ואנחנו ממשיכים למקום הלינה שלנו  שזה מלון Wiley Inn בעיירה Peru שעל כביש 11. אין במלון ארוחת בוקר וצריך להגיע עד 19.00 כי הבעלים החביבה לנה צמוד ולא רוצה שיפריעו לה אחרי שעה זו אלא אם כן יש בעיה או בתיאום מראש. מצד שני חדרים בסדר גמור וגם חדר אורחים בסגנון של Inn לשימוש חופשי של האורחים כולל ישיבה לשולחן כבד לצורך ארוחת בוקר/ערב עצמית שהיה לשימושנו הבלעדי עקב מיעוט האורחים במלון. עלה כ- 130$.

     

     

    בחנות Vermont country storeמלון Colonial house inn & motel מבחוץבמלון Colonial house inn & motelבמלון Colonial house inn & motelהחנות Vermont country store מבחוץ


  • ורמונט - העיירה Manchester

    היום שנים עשר – 15 באוקטובר

     

    טוב בבוקר לאחר ארוחת בוקר עצמית אנחנו נוסעים דרום מערבה על כביש 11 עד לעיירה מנצ'סטר שבכתובים תוארה כמוקפת הרים מרעישים ביופיים. בעיננו היא הייתה עוד עיירה נעימה בורמונט. קבלו קצת תמונות משם כולל הלווין.

     

     

    מעט צבעי שלכת בדרך


  • ורמונט - הר Equinox

    ממנצ'סטר אנחנו עוברים לכביש 7A שלדעתי עדיף על ה- 7. קצת דרומה נמצא Equinox Mt שהומלץ בבלוג של Segev17. אם לצטט מהבלוג של Segev17 אז מדובר למעשה בפסגה הגבוהה ביותר בשרשרת ההרים הטקטונים (הנמצאים מערבה להרים הירוקים).

    העליה היא בכביש פרטי בתשלום. צריך לשלם בחנות או בקתה (לא זוכר במדויק) שליד המחסום ואז מקבלים כרטיס אותו צריך להעביר כדי שהמחסום יפתח. הגברת בפנים אומרת לנו שבאנו בזמן כי מראות השלכת מלמעלה ממש מרהיבים והשלכת קרוב לשיא. נשמעה כמו הדוברת של אתר התקדמות השלכת שהכזיב. אנחנו מסתכלים אחד על השני ושואלים את עצמנו אם באמת יש סיכוי שיש למעלה שלכת שיא כשאנחנו למטה ולא רואים כמעט שלכת לאורך הרבה קילומטרים. בניגוד להר מנספילד פה כביש העלייה מצוין ובלי כול מיני בליטות. מגיעים למטה ואיפה צבעי השלכת??? כנראה בדמיונה הפורה של הגברת. אנחנו לא רואים מאומה. אבל בלי קשר לשלכת ההר הוא מקום תצפית טוב על הסביבה. אנחנו בכול אופן איבדנו כול אמון באמינות הדיווחים באתר התקדמות השלכת. אצלם ורמונט כבר כולה ב- High ובחלק מהמקומות אפילו Peak בעיניים שלנו כמעט שום דבר. אולי אנחנו עוורי צבעים.

     

     

    קצת שלכת בדרך להר


  • ורמונט - קצת נורמן רוקוול ב- Arlington

    ממשיכים עוד קצת דרומה ל- Arlington שהיא עיירת הביית של נורמן רוקוול אומן האילוסטרציות והאיורים שהמוזיאון על שמו נמצא במסצ'וסטס. ב- Arlington  ממש על אם הדרך בכביש 7A נמצאת תצוגה חינמית קטנה של העבודות של רוקוול עליו נכתוב כשנגיע למוזיאון. אצלנו היה רשום שהתצוגה בתוך כנסיה מהמאה ה- 19 אבל בפועל זה היה בתוך חנות למוצרי המייפל בשם Sugar Shack באותו מקום. זה פתרון מצוין ומומלץ למי שאין לא זמן למוזיאון רוקוול עצמו אבל לעניות דעתי גם מי שכן הולך או היה במוזיאון כדאי לעצור. בכול מקרה יש בחנות טעימות חינם של מייפל וגם מכונת מייפל. הכתובת ל- Waze היא –

     118 Sugar Shack Lane, Arlington.

     

     

    חנות Sugar shackמכונת המייפל


  • ורמונט - קצת נורמן רוקוול ב- Arlington


  • ורמונט - Bennington - בית האבן של רוברט פרוסט

    ממשיכים עוד דרומה לעיירה הגדולה Bennington. קצת לפני העיירה עדיין על כביש 7A נמצא בית האבן של המשורר רוברט פרוסט שרבים מבקתותיו וצריפיו פזורים ברחבי ניו אינגלנד.

    אנחנו עוצרים. לפחות ניכנס לאחד מהם. לא ברור לי אם להמליץ או לא. רואים 3 חדרים של ביית קצת מרוהטים ועם כול מיני חומר הקשור לפרוסט על הקירות. נראה לי התשלום 6$ לאדם קצת מוגזם לזה מה עוד שהאישה שבקופה אומרת לי שהיא לא נותנת קבלות למרות ששילמתי לה בכרטיס אשראי. לשיקולכם. הכתובת היא 121 Historic Rte 7a, Shaftsbury.

     

     



  • ורמונט - Bennington - ה- Monument circle

    ממשיכים ל- old Bennington עצמה לביקור ב- Monument circle שליד הקבר של פרוסט בעיירה שהוזכר בבלוג של Segev17. בניגוד לבנקר היל לפסגת המונומנט הזה עולים במעלית ומשם אפשר לצפות על כול הסביבה. בתחתית המגדל יש מוזיאון קטן. התברר לנו שהקבר של פרוסט אומנם קרוב אבל לא במרחק הליכה אז החלטנו שהוא נח כבר תקופה ארוכה בלעדינו אז שימשיך. נעזוב אותו לנפשו.

     

     

    במוזיאון למטהמראה מה- Monument circleתחתית ה- Monument circleמראה מה- Monument circleמראה מה- Monument circleה- Monument circle


  • ורמונט - מוזיאון Bennington ל- Folk art

    עדיין ב- Bennington ועכשיו אנחנו למוזיאון של Bennington ל- Folk art של האזור.

     



  • מסצ'וסטס חבל ברקשייר-north Adams-מוזיאון Mass Moca

    אנחנו חוצים לחבל ברקשייר במערב מסצ'וסטס בו כבר ביקרתי פעמיים בעבר. תם פרק ורמונט בטיול הזה.

    אנחנו בדרכנו לעיירה north Adams שבברקשייר שם נמצא מוזיאון מסצ'וסטס לאומנות עכשווית Mass Moca. המוזיאון נמצא במבנה בית חרושת ישן שהוסב למוזיאון. מוזיאון ענק בצורה שלא תיאמן. ידענו שהוא דורש כמה שעות והחלטנו מראש שאנחנו מבלים בו ביום ההגעה למסצ'וסטס מתי שנגיע עד שעת הסגירה. הגענו ב- 20 לארבע והוא נסגר ב- 5 אז הפקיד בכניסה אמר לנו שעקב

    כך שזמננו מצומצם הוא מוריד לנו מיוזמתו את המחיר ל- 10$ לאדם במקום 20$. יכול להיות שזה פטנט טוב למי שלא מתכוון לבקר שם הרבה זמן. במוזיאון כמו בכול מוזיאון מהסוג הזה יש תצוגות יפות ויש גם תצוגות שאתה לא מבין למה זה נקרא אומנות אז פשוט כול אחד צריך להתרכז במה שמדבר אליו ולעבור על מה שלא. בהחלט צריך שעות שם. יש גם אפשרות להתנסות בוירטואל ריאליטי, יש חדר מוסיקה בו אפשר להתנסות על כול מיני כלים ועוד כול מיני הפתעות.

     

     

    הצצה לבתים אמריקאים

נעול
 

בחזרה