בחזרה

טיול שלכת בניו אינגלנד אוקטובר 2017



  • ניו המפשייר - ערוץ פלום

    עכשיו אנחנו בערוץ פלום עצמו.  למי שלא מכיר הפלום הוא ערוץ טבעי עם מפלונים קטנים נחלים  וגשרים מקורים ויער אמירים עם בולדרים ענקיים שנסחפו לכאן לפני אלפי שנים ע"י הקרחונים שכיסו פעם את האזור. רואים גם עצים ששורשיהם תלויים באוויר אחרי שהאדמה תחתם נסחפה מזמן. עומק הערוץ 30 מטר ורוחבו 5 מטר ולאורכו יש מסלול הליכה מעגלי שאורכו 3 ק"מ.

     

     



  • ניו המפשייר - ערוץ פלום


  • ניו המפשייר - שוב כביש 112 Kangamagus

    נשאר עוד זמן אור יום ומכיוון שאנחנו רוצים להגיע בערב ל- outlet ב- north Conway החלטנו לנסוע שוב דרך כביש 112 מבלי לעצור בדרך אלא לצורכי צילומי השלכת בכביש הראשי.

    היום היה יום של שמש לעומת מזג האוויר המעונן והגשום בסיור הקודם לאורך הכביש יומיים קודם ולכן מראות השלכת קצת אחרים כי העלים בוהקים באור השמש כך שהסיבוב השני גם היה כדאי. לפניכם לקט תמונות שלכת מכביש 112.

     

    הגענו ל- north Conway עדיין באור יום ועושים ניסיון חוזר לאתר את התצפית

     Interval scenic vista. לא מצליחים והחושך יורד  אז מוותרים והולכים לקניות ב- Outlet המפורסם Setlerr's Green Outlet Village. מבלים שם שעתיים שלוש ולבסוף לא מוצאים דבר ממה שחיפשנו.

     

    הגיע זמן ארוחת ערב ומחליטים הפעם לא להמר אלא ללכת למסעדה ההודית   

    Shalimar of India שהומלצה באחד הבלוגים שהועברו אלי ממוני (לא זוכר של מי). ואכן מסעדה מצוינת ביתית ומומלצת. אנחנו מגיעים ויושבים לאחד השולחנות. המלצרית ההודית מאוד ידידותית ונהנית לדבר עם האורחים כולל אתנו. קצת אחרי שהתיישבנו הגיעו לשולחן שלידנו אשא ושני בחורים צעירים וכשהם פותחים את הפה אנחנו שומעים עברית. הם ישראלים. לפני שהם גומרים לאכול והמלצרית

    ניגשת אליהם לתת את החשבון היא שואלת אותם מה זה השפה המוזרה הזאת שאתם מדברים? הם אומרים לה זה עברית. אנחנו מישראל. שתי דקות אח"כ היא ניגשת אלינו גם לענייני החשבון ושואלת אותנו מאין אנחנו. גם אנחנו מישראל וגם אנחנו דוברי עברית אני אומר לה. עיניה אורות כי הרי ההודים אוהבים את הישראלים בגלל הקשרים החזקים בין שתי המדינות ואז היא אומרת

    לנו רק רגע ורצה לשולחן אחר בצד השני של המסעדה הקטנה ואומרת להם בהתרגשות שפרט להם יש פה עוד שני שולחנות של ישראלים!!! אתם מבינים את הנוכחות המוגברת הישראלית בתקופת השלכת בניו אינגלנד?

    שוב נוסעים בחושך לבקתה שלנו במלון. תם עוד יום מוצלח.

     

     



  • עודד

    איזה צבעים מדהימים לשלכת היפהפייה הזו, לפני שנתיים עשינו טיול דומה מאוד לטיול שלכם , רק שאת בוסטון השארנו לסוף כי לא היתה לי כבר סבלנות לראות את הנופים והצבעים המדהימים הללו.

     

    איזה זכרונות נעימים הטיול שלך מעלה לי , אני חוזרת ומסתכלת המון בתמונות שצילמתי באזור הזה , הצבעים  פשוט מהפנטים.

     

    כיף לראות תמונות יפות כאלה מסיפורים של חברים בפורום ולהגיד לעצמך - וואלה זה אמיתי , ראיתי זאת במו עיניי  

     

    תודה על הסיפור



  • לכול המגיבים האחרונים

    ריקי ופוריה – אני שמח שלמרות שראיתם וצילמתם את הדבר האמיתי לא מזמן

                       ובעצם בערך באותו זמן כמוני אתן נהינות מהתמונות.

    רינת – מקווה שאכן השרשור הזה יתרום לך עוד אתרים בניו אינגלנד כמו שהשרשור

              היפה שלך תרם לי.

    ערבה ו- Sara3125 – שמח שהצטרפתן לשרשור. שרה – גם אנחנו התלבטנו אם

               בוסטון תחילה או בסוף ולבסוף החלטנו שקודם בוסטון כי הערכנו שיהיה

               יותר טוב מבחינת השלכת לצאת אליה קצת יותר מאוחר.

     

     



  • עודד שלום

    אתה תעלה את הכל לבלוג שאפשר יהיה ללמוד ממנו ,אנחנו מתכננים את 2018?

    במידה ולא כיצד ניתן לשמור את כל השרשור הזה ?

     

    תודה

    מיקי

     



  • מיקי

    זה לא יקרה בקרוב אם בכלל.

    מה שאת/ה צריך לעשות זה לעבור למוד שטוח ואז להיכנס לדף הראשון בשרשור.

    במצב זה תשמור את הדף במועדפים.



  • ניו המפשייר - עוד שלכת מפרנקוניה נוטש

    היום השמיני – 11 באוקטובר

     

    בבוקר עשינו צ'ק אאוט מהמלון והיום אנחנו עוזבים את ניו המפשייר לכיוון ורמונט אבל לפני העזיבה אנחנו שוב עוברים בפרנקוניה נוטש ונכנעים למראות היפים ושוב

    מצלמים והפעם עם סירטון שסוף סוף יצא לנו טוב. זה ביי ביי להרים הלבנים.

     

    שלכת בפרנקוניה נוטש

     

     

     



  • ניו המפשייר - הגשר המקורה ב- Bath

    בכביש 112 אנחנו פונים הפעם מערבה כדי לבקר ב- Lost river אבל כשמגיעים מסתבר שהוא סגור עקב שריפה שהייתה. זה כבר פעם שניה שאני מפספס אותו כי גם כשהייתי בשנת 2000 הייתה שריפה. כנראה שהפירומן מסונכרן עם הביקורים שלי.

    ממשיכים מערבה לכיוון העיירה Bath שממש קרובה לורמונט כי Segev17 המליץ על הגשר המקורה שבה. לפני הכניסה לעיירה נתקלנו בגשר מקורה לא משהו מיוחד ואמרנו מה זה הכול אבל המשכנו לתוך העיירה ואז ראינו את הגשר האמתי ואכן כמו ש- Segev17 כתב זה באמת הגשר המקורה הכי יפה שראינו בטיול וגם הכי ארוך. הלכנו את כול אורכו וצילמנו מכול הצדדים. גם הנהר עליו הוא מגשר מקסים. בקיצור אתר חובה לדעתי.

     

     



  • ורמונט - שלכת בכביש 232

    נכנסים לורמונט ואיזה הבדל לשלילה לעומת ניו המפשייר. אנחנו היינו בטוחים שנראה שלכת לקראת השיא או בשיא כי באתר התקדמות השלכת כול ורמונט נצבעה כבר בצבע High שזה דרגה אחת לפני השיא. גם הנחתי שבורמונט השלכת מגיעה קצת מוקדם מאשר ניו המפשייר. מפה ואילך לא היה שום קשר בין דיווחי התקדמות השלכת לבין המציאות העגומה בשטח. אפשר להגיד שורמונט מבחינת השלכת הייתה אכזבה גדולה. אומנם תראו בדיווחים פה ושם תמונות שלכת יפות אבל זה היה רק במקומות מסויימים. פשוט כשנכנסנו לורמונט המון עצים היו ללא עלים ואלה שהיו עם עלים היו עם צבעים דהויים אם בכלל כאילו הם רק בתחילת השלכת.

    בכול אופן היינו בדרכנו לכביש 232 שרבים וטובים בפורום כבר עברו בו להבנתי לפי המלצת מוני. בהתחלה כשנכנסנו אליו המראות שראינו קודם לא השתנו והיינו מאוכזבים אבל כשהתקדמנו  במעלה הכביש ככול שעלה הגובה כך הופיעו צבעי השלכת. לא ברמה של ההרים הלבנים אבל בכול זאת משהו. בכניסה לכביש אגב היה שלט שהשלכת היא ב- Moderate (בינוני). קצת אחרי שהתחילה הירידה בכביש התחילו גם צבעי השלכת להיעלם וחזרנו לנוף המשמים שלפני הכניסה לכביש. כלומר בסך הכול הייתי אומר שאם על רקע הסביבה השלכת בכביש בכול

    זאת בלטה אז כנראה שכדאי להיכנס לכביש הזה גם אם זה לא היה בשיא.

     

     



  • ורמונט - מפעל המייפל Morse Farm Sugar Works

    עכשיו אנחנו בדרכנו ל- Montpelier לביקור במפעל המייפל Morse farm sugar works שגם רינת כתבה עליו בבלוג שלה. הסיור במפעל/חווה עצמאי וחופשי. יש סרטון שרץ כול הזמן ושמסביר מעולה את כול מה שצריך לדעת על יצור המייפל. ממליץ לשבת ולראות מתחילתו עד סופו. למדנו בין היתר שמוציאים רק חלק קטן מהמייפל שיש בעץ כי אם יוציאו יותר מדי הוא יפסיק להניב. אפשר להסתובב קצת בחווה והליכה קצרה מביאה אותנו בין העצים לראות את רשת הצינורות הפרוסה ביניהם ומזרימה את המייפל. רק שפיית הצינורות  לא נעוצה בעצים כי העונה

    בה מפיקים אותו היא בסביבות פברואר. יש גם חנות גדולה למוצרי המייפל שעליה כנראה בונים שהמבקרים חינם יוציאו את כספם. מומלץ.

     

     



  • ורמונט - מפעל הגרניט Rock of Ages

    מהמייפל אנחנו נוסעים קצת דרומה לביקור במפעל הגרניט Rock of Ages ליד העיירה  Granitevilleשההמלצות עליו מסתובבות פה בפורום. לא חשבנו שיהיה לנו זמן לזה אבל ביטול הביקור ב- Lost River  פינה לנו זמן לטובת מפעל הגרניט. בכול אופן אני קראתי עליו בבלוג של רינת ובסיכום הטיול האחרון של הנוסע המתמיד לקנדה.

    מגיעים למפעל ואפשר להכנס למפעל ולעלות חופשי למרפסת ממנה אפשר לראות כול מה שמתנהל בשטח הגדול שלמטה. עושים שם גם מצבות וראינו גם בעברית. אח"כ נכנסנו למוזיאון כדי לקנות כרטיסים לסיור במחצבה והפקידה אומרת לנו לרוץ

    מהר החוצה ולתפוס את המדריך/נהג כי זה הסיור האחרון והוא יוצא מיד. תשלמו לי אח"כ היא אומרת. יוצאים החוצה, תופסים את המדריך ומתוודאים שטרם שילמנו ונשלם אחר כך. אין בעיות הוא אומר, תעלו לואן. נוסעים כשני קילומטר למחצבת הגרניט. כבר ראיתי תמונות שלה בפורום אבל זה בהחלט יפה ומרשים יותר במציאות. אנחנו מקבלים הסברים על תהליכי הכרייה והיצור ומי הצרכנים מהמדריך שהוא בעצם פנסיונר של המפעל ועבד שם 40 שנה. מעניין מאוד ומומלץ. חוזרים למפעל ונכנסים למוזיאון לשלם ולערוך בו סיור קצר.

     

     

     

    במפעלמחצבת הגרניטבמפעל


  • ורמונט - ה- State house ב- Montpelier

    עכשיו חוזרים ל- Montpelier לביקור קצר ב- State house  של ורמונט בעל כיפת הזהב.

     

     



  • ורמונט - מפעל הגלידה Ben & Jerry's

    עכשיו נוסעים ל- Ben & Jerry's. יום של מפעלים. האמת לאור זה ששמענו פה בפורום שבתקופת השלכת התורים לסיורים עמוסים ואין סיכוי לקבל מקום בטווח קרוב אז חשבנו רק לעלות לגבעה של בית הקברות לטעמים, לקנות גלידה ולזוז הלאה. ובאמת עלינו לגבעת בית הקברות ואחר כך חזרנו מתוך כוונה לקנות גלידה ואז כדי לצאת ידי חובה הלכתי לשאול בקופה אם יש מקום ואומרים לי שכן וזה בעוד רבע שעה!!! כשאני משלם הפקיד שואל מאיפה אנחנו לצרכי סטטיסטיקה

    וכשאני אומר ישראל הוא אומר לי We have a factory in Kiryat Malaakhy. אני לא קולט ואומר לו What??? והוא שוב חוזר על המשפט ואני שוב What??? כי המוח לא מתאר לעצמו שמישהו בצפון ורמונט בכלל יגיד או יכיר את השם קריית מלאכי. טוב פעם שלישית קלטתי. יש להם מפעל גם בלבנון לפי מפת התפוצה.

    אחרי רבע שעה כול הנרשמים מתאספים בפתח עם המדריך והוא אומר שלפני שנכנסים הם שואלים כול אחד מאיפה הוא ומי שגר הכי רחוק מוכרז כזוכה. אז מתחילים לשאול וכול אחד אומר מאיזה מדינה הוא בארה"ב וכשהגיעו אלי קצת לפני הסוף הכי רחוק היה ממינסוטה והמדריך שואל אותי מאיפה אתה אדוני??? אז אני אומר ישראל. אחחחח איזה נוק אאוט… מפה שאלו רק אם מהנותרים יש מישהו מאוסטרליה והכריזו עלינו כזוכים. הזכיה אגב היא גלידה לכול אחד מהמשתתפים מה שממילא נותנים😊 טוב סיור ככה ככה. נחמד אבל לא יותר

    ולמרות המנה שקיבלנו אנחנו קונים גלידה יותר רצינית מהחנות. לא נותנים לצלם בפנים אז תמונות רק מבחוץ. זה מה יש.

     

    כבר חושך ואנחנו נוסעים למקום הלינה הבא כ- 6 מייל מערבה מ- Stowe לכיוון הר מנספילד.

    המלון northern light lodge טוב ומומלץ. עלה בערך 130$. אגב בורמונט הטיול שלנו היה מתגלגל וכול לילה החלפנו מלון.

    יוצאים למסעדה איטלקית עם זמר והולכים לישון.

     



  • ורמונט - הר Mansfield

    היוםהתשיעי – 12 באוקטובר

     

    בארוחת הבוקר אנחנו פוגשים משפחה ישראלית שמצטרפת איתנו לשולחן. הם נשארים עוד לילה ורוצים לטייל באזור שטיילנו ביום הקודם אז העברנו להם את כול מה שאנחנו יודעים על מפעל הגרניט, מפעל המייפל וכביש 232  ונפרדים לשלום. נו המידע מהפורום מחלחל לעוד אנשים.

     אנחנו בדרכנו להר מנספילד. ומבחינים שבאזור Stowe מצב השלכת קצת יותר טוב. לעלות להר  עולה כסף.

    הדרך אומנם סלולה אבל די חתחתים כי היא לא ישרה ויש הרבה מהמורות. עוצרים לסיור קל בתחנת הרכבל העליונה וממשיכים לפסגה. שימו לב שתחנת הרכבל אינה בפסגה ומי שמגיע עם רכבל צריך עוד ללכת כברת דרך עד הפסגה והמסלול שיוצא ממנו. תחנת המידע לתייר למעלה סגורה אבל יש שילוט לשביל של יותר ממייל כול כיוון שעובר לאורך הרכס וצופה עד אגם ברלינגטון. אנחנו הולכים את רובו וחוזרים. אגם ברלינגטון נראה מרחוק.

    כשאנחנו חוזרים לאוטו אני לא מאמין למראה עיני כי גם האוטו הזה מודיע על ירידת אוויר באחד הגלגלים. חשבנו שזה נגרם מהמהמורות והחלטנו לרדת קודם כול למטה ואז לראות מה קורה. ירדנו ויצאנו מהשער. בדקנו את האוטו ושום גלגל לא נראה לנו מחוסר אוויר ולא ידענו את מי להחליף. לאחר תהיות ארוכות על ההודעה שלא ממש פירטה על מי היא מתריעה החלטתי לפנות לבוטקה שליד השער ולשאול אותם איפה אפשר לתקן פנצ'ר. אחת הבחורות אומרת לי שלא

    בטוח שיש בעיה כי באזור הזה בגלל הפרשי טמפרטורות לפעמים יש התרעות שווא על חוסר אוויר ואחרי שנוסעים כמה דקות זה נעלם. אבל אנחנו נסענו כמה מייל מלמעלה וזה לא נעלם. לבסוף הגבר ממנו קנינו את כרטיסי העלייה אומר לנו לנסוע 5 מייל לכיוון Stowe ושם יש תחנת דלק שלידה יש מוסך. בדיוק אחרי 5 מייל אכן יש מוסך ואנחנו מסבירם את הבעיה. בודקים לנו ואומרים שאין בעיה בשום גלגל אלא שבאחד הגלגלים יש מעט פחות לחץ וחוזרים על ההסבר של הבחורה שבגלל הפרשי טמפרטורות הוא גורם להתרעת שווא. השלימו לו אוויר ולא ביקשו כסף בכלל.

    נסענו לדרכנו ומפה ואלך לא הייתה עוד התרעה כך שמי שניתקל בבעיה דומה באזור לא בטוח שהבעיה אמתית ויש לבדוק במוסך.

     

     

     

    שלכת בדרך להר מנספילדתצפית על ד אגם ברלינגטון מהר מנספילדתצפית מהר מנספילדתצפית מהר מנספילד


  • ורמונט - נקיק המבריחים Smugller's notch

    חוזרים מערבה כדי לסייר לאורך נקיק המבריחים או Smugglers notch. בראשית המאה ה- 19 הוטל חרם על יבוא ורכישת מוצרים אנגליים ולכן המוצרים הובלו בדרך הים לקנדה ומשם יבשתית לארה"ב. אחד מנתיבי ההברחה היה ממש בתוך הקניון הצר שנקרה היום Smugller’s notch בגלל התוואי התלול, סבך העצים וריבוי המערות. מאה שנה אחרי בתחילת המאה ה- 20 והפעם עקב תקופת היובש בה נאסר על פי חוק ליצר אלכוהול ומשקאות חריפים שוב הפך הנקיק לנתיב הברחה ודרכו הועברו הסחורות האסורות רק שהפעם היה לו עוד יתרון  כי המערות הצוננות

    והאפלה ששררה בהן הקטינו את הסיכוי שהאלכוהול יתקלקל. היום נוח לעבור כי כביש סלול עובר בתוך הנקיק הצר שצרותו והסלעים הגדולים שלאורכו זה מה שיש לו להציע.

     

     

    שלכת בדרך ל- Smugler's notch


  • ורמונט - הלודג' של משפחת פון טראפ

    חוזרים לכיוון Stowe וסוטים אל הלודג' של משפחת פון טראפ. זהו הבית ואתר הנופש של משפחת פון טראפ שאת סיפורם הנציח הסרט צלילי המוסיקה.  אחרי שברחו מאוסטריה והגיעו לארה"ב ב- 1939 התפרנסו תקופה מסוימת מהופעות ברחבי היבשת כזמרי משפחת פון טראפ. ב- 1950 פתחו הזוג טראפ ועשרת ילדיהם את ביתם שבהרים לתיירים והיום זהו אתר נופש בסגנון אוסטרי ואכן

    מרגישים שם אוסטריה. רק אחד מילדי המשפחה מחזיק את המקום היום.

     

    שלכת בדרך ללודג' של פון טראפ


  • ורמונט - העיירה Stowe ושקיעה בברלינגטון

    משם נוסעים לסייר קצת ב- Stowe עצמה. עיירה מקסימה. לא היה לנו שם יעד מיוחד פשוט הסתובבנו סביב הרחוב הראשי.

     

    מתחילים לנסוע לכיוון ברלינגטון  אבל בדרך עוצרים קצת במפעל הסיידר

    Cold Hollow Cider שנמצא באותו כביש בו נמצא Ben & Jerry's והוזכר גם בסיכום של רינת. אפשר לראות סרט קצר על יצור הסיידר ולטעום כוס סיידר חינמי ממיכל וכן יש במקום חנות גדולה עם כול מיני מוצרים.

     

    עוצרים גם בחנות של מפעל הגבינות Cabot Annex שנמצא בקרבת מקום לטעימות חינם של עשרות סוגי גבינות הצ'אדר המפורסמות של ורמונט.

     

    עכשיו אנחנו ממהרים להגיע לברלינגטון לפני שקיעת השמש לנקודת התצפית Overlook park שהיא הנקודה הגבוהה בברלינגטון. כול יום לפני שקיעת השמש  מגיעים לשם מקומיים או מבקרים ששמעו על המקום לצפות על שקיעת השמש באגם שמפליין אל תוך הרי האדירונדק שבמדינת ניו יורק.

    כדי להגיע לנקודה כוונו את הוויז ל- Spear street, south Burlington. זה לא יביא אותכם בדיוק לנקודה אבל מאיפה שזה יביא סעו עד חצי מייל ותראו את הנקודה שהיא Overlook כמו שאתם מכירים בנקודות תצפית אחרות ויש גם מקומות חניה. רחוב Spear  הוא הכביש שעובר על הרכס בו נמצאת הנקודה.

    הגענו כשהשמש התחילה לרדת והתחלנו לצלם ממתינים לשיא ואכן לאט לאט התחילו להגיע עוד אנשים כולל אחד שנעמד לידי ואשתו קצת בריחוק. אני אומר לאשתי שאם מגיעים עוד אנשים אז סימן שאנחנו עוד לא בשיא השקיעה. פתאום הגבר שנעמד לידי אומר לי בעברית "נכון זה עוד לא השיא". מסתבר שהם זוג ישראלי שחיי כבר 14 שנה בטורונטו ובאו לטייל קצת בסופ"ש ארוך.

    מסתבר גם שבמקור הם מפתח תיקווה עיר מגורינו הנוכחית. אנחנו מפתחים שיחה על הא ודא ולא שוכ

    חים להמשיך לעקוב אחרי השקיעה והיא אכן מרהיבה. אני לא בטוח שכדאי להגיע לתצפית הזו בשעות היום כי היא קצת מרוחקת מהאגם אבל לשקיעה זה מעולה ואני ממליץ לכולם.לאחר צילומים הדדיים אנחנו נפרדים לשלום מהזוג ונוסעים למלון הבא שלנו בעיר ברלינגטון שזה מלון La Quinta Inn & Suites South Burlington. מלון בסדר בערך 3 מייל ממרכז העיר והאגם ויתרונו בכך שהוא עלה 90$. אנחנו עוד הולכים לאכול פיצה ליד והולכים לישון.

     

     

     

    ביית ב- Stoweשקיעה באגם ברלינגטוןשקיעה באגם ברלינגטוןביית ב- Stowe


  • ורמונט - העיר ברלינגטון - רחוב Church

    היום העשירי – 13 באוקטובר

    ברלינגטון היא החיבור הראשון לפעם היחידה בה ביקרתי בורמונט בעבר בפברואר 1999. אז הטיול בן היומיים מבוסטון הסתיים בברלינגטון לפני הנסיעה חזרה 4 שעות לבוסטון. עוד אספר בהמשך אנקדוטה על נסיבות הטיול ההוא ואיך בכלל הגעתי לטייל שם בפברואר.

    בינתיים בבוקר אנחנו נוסעים ומחנים את האוטו ליד רחוב Church שקרוב לימה. ממש אין בעיה של מקומות חניה עם מדחנים. רחוב Church הוא בעצם מדרחוב נחמד עם חנויות, מסעדות ומרכז קניות. הלכנו לאורכו הלוך ושוב וגם מעבר לו כדי לראות בתים יפים. ברחוב צדדי ראינו את הציור הארוך ארוך שמכיל כמה ציורים ממלחמת האזרחים והוזכר בסיכום של רינת. מפאת גודלו הסרטתי אותו והנה הסרטון לפניכם. ממש לפני הסיום נכנס לי בפריים איזה משוגע שצעק משהו על ישו ועל השריפות שהיו באותו זמן בקליפורניה. הוא עוד עצר והרצה לי בצעקות

    שתי דקות לאחר שסיימתי להסריט וקרה לי כול הזמן Brother עד כדי שעוברים ושבים עצרו לשאול אותי מה יש לחבר שלי??? אז אמרתי להם שלא מדובר בחבר שלי ואני בכלל לא מכיר אותו ורק משמש כותל מערבי זמני.

     

     

    בתים ליד רחוב Churchברחוב Churchברחוב Churchברחוב Churchציור הקירבתים ליד רחוב Church


  • ורמונט - העיר ברלינגטון - הימה

    מרחוב Church אנחנו יורדים ברגל לכיוון הימה. הטיילת שם די על הפנים ולא ברור לי למה מקלקלים ככה ולא שומרים על קו מיים פתוח אבל בכול זאת יוצאות כמה תמונות.

     

     


נעול
 

בחזרה