הפעם לאנגליה (סיפור)
-
עשינו סיור בסמטאות "הלא עיר" . מקסים ברמות. שני נחלים חוצים את הכפר. הבתים בנויים כולם מאבן שחורה (מזכיר את הכפרים בפירנאים). בית אחד קטן בעל שתי קומות בנוי על גשר אבן מעל הנחל.


-
חזרנו לחניון ולמכונית שלנו, ביציאה מהעיר היינו חייבים לעצור ליד אגם. כבר יומיים אנחנו מטיילים בלייק דיסטריקט ולא בילינו על שפת אגם!
חשבנו שבדיסטריקט הזה כראוי לשמו יהיו מלא פעילויות מים כמו סאפים וקיאקים. יש בכל אגם פעילות כזאת אך זה לא מתאים לנו שאנחנו רגילים למזג אוויר חם. האנגלים פשוט לא סופרים את הגשם והם עושים שייט גם כשגשם וקררר.

-
מה שהפסדנו בגלל הפנצ'ר:
Honister Slate Mine
אגם Buttermere
Grizdale Forest ופארק החבלים Go Ape
אגם Blea tarn
פארק Fell Foot
בפעם הבאה נבוא לפה עם מכונית עם צמיגי שטח שלא יקרו תקלות כאלו שוב. -
בשעה וחצי נסיעה מאמבלסייד יצאנו מהלייק דיסטריקט והגענו למקום שונה לחלוטין. לבלקפול.
עיירת שעשועים על החוף האנגלי (כשהשכן שלנו מהסנטר פארק שמע שאנחנו נוסעים היום לבלקפול. הוא אמר לי שזה מקום רק לשיכורים ומהמרים). כשנכנסנו אחר הצהריים לעיירה, כל העסקים שלה היו סגורים. הגענו למלון שלנו על החוף. מלון Best Western. שידרגנו את החדרים לצד של הים. וזה הנוף מהחלון שלנו כל בוקר. מדי פעם עובר מול החלון שחף בתעופה. העיירה ידעה ימים טובים יותר. בינתיים הדבר היחיד שמשמח אותי פה זה השחפים.
-
הלכנו לאורך הטיילת לכיוון מרכז העיר למצוא משהו לאכול. הכל סגור! כל החנויות נסגרו כבר בשעה שש. אפילו הקניון המקומי סגור. נכנסנו למסעדה Bella Italia (אחרי זה ראינו שזו רשת בכל אנגליה) קצת אוכל איטלקי וטירמסו שווה לסיום תמיד מתאים לנו.
ציפינו מעיירת שעשועים להיות יותר פעילה בשעות הערב.
נקווה שמחר יהיה פה יותר שמח.

-
-
וואו אלעד – עוקבת בסקרנות וממש מלחיץ עניין עם הגלגל,
כל כך בא לי לטייל באנגליה ויש כבר המון המון חומרים
אבל הנהיגה הפוכה ובגשם וערפל – כל זה קצת (הרבה) מלחיץ אותי,
שמחה שהסתדר הכל בסוף, חבל שפספסתם את התתוכנן,
ולמרות הכל אנגליה שלכם מדהימה ועושה חשק לטייל

ליליה
-
לקחתי לי כמה ימים כי ידעתי שקר רוח זה לא יהיה...ומרפי יגיע…
ועכשיו כשחזרתי ושמעתי על הפנצ'ר, בחיי שנרגעתי : זה בטוח טיול שלך.
מצטרפת לשרון - עדי ממש יפה
( גם השם שלה יפה
)ובודפשט היתה כיפית כתמיד.
מזג האוויר חייך לרצים והיה יום שמשי נפלא.
מחכה להמשך של אנגליה הקרה והגשומה . לפחות אהנה מהסיפורים כי לא עושה לי חשק הצד שמאל הזה.
(אני אולי אתחיל מלחזור ללונדון אחרי שנים).
-
אלעד, אני חלמתי להגיע לworms head
“ראש הדרקון”, זה אי קטן ומדהים שניתן להגיע אליו רגלית רק בשעת השפל.
עקבנו היטב אחר זמני הגיאות והשפל והתכוונו להגיע לשם עם הילדים
לא קרה
-
ליליה – רק חזרת מאנגליה ואת כבר מתגעגעת?
האמת שגם אנחנו נזכרים כמה היה כיף שם וכמה בא לנו לחזור.
עדי – כיף לשמוע שנהניתם בבודפשט.
אני אקדים את המאוחר ואספר שהיום הבא של הטיול היה היום קר גשום האחרון שלנו. כמעט בכל שאר הטיול שלנו חייכה אלינו השמש.
אוליב – worms head נראה יפה. לא שמעתי על המקום הזה מעולם.
-
יום שלישי:
יצאנו לאכול ארוחת בוקר בקפה קוסטה במרכז העיר. (אם הייתי יודע, אולי היינו אוכלים Breakfast at Tiffany's)
-
ביום העיר נראית הרבה יותר שמחה. הרחובות מלאים, החנויות פתוחות. יש הופעות ברחוב לשמח את התיירים. הקניון עם כל רשתות המותגים האנגליים לרשותנו.
-
אחרי ארוחת בוקר ושעה של שופינג (הבנים בעיקר בחנות ManKind ו HMV) עמדנו בתור לעלות על מגדל בלקפול. למגדל יש כל מיני קומבינציות של כרטיסים לעוד אטרקציות בתחתית המגדל. אנחנו באנו נטו למגדל ולרצפת הזכוכית שלו.
המגדל קיבל השראה מהאייפל ולכן הוא גם נראה כמוהו. היזם שלו ראה את האייפל בפאריז ואמר לעצמו ולפרנסי העיר שאפשר להקים כזה מגדל גם בבלקפול.
עברנו מסלול של מעליות לקומה חמש, בדיקת כרטיסים. סרט ארבע מימד על ההקמה של המגדל ועל בלקפול. ואחרי זה עמדנו בעוד תור ועלינו במעלית צפופה לקומת הזכוכית של המגדל. כשהגענו לרצפת הזכוכית התחיל בחוץ גשם שוטף והראות היתה עכורה. אפשר לעלות עוד שתי קומות במגדל בשביל להרגיש יותר גבוהים. אחרי הסיבוב המלא ירדנו מהמגדל.

-
-
מתחתית המגדל לקחנו מונית לPleasure Beach.
הגשם נע עכשיו לסירוגין בין "שוטף" ל"מטפטף". רכשנו פונצ'ואים של הפארק והלכנו לחפש את מתקני האקסטרים.
קודם עשינו את מפולת השלגים
אחרי זה הגשם גבר ושבר אותנו והלכנו לאכול צהריים בברגר קינג.

-
בסיום ארוחת הצהריים הלכתי עם הילדים ל Big One. אלונה חיכתה לנו בחוץ. התקדמנו לאט לאט בתור (רק רכבת אחת עבדה מתוך שתיים) ולפתע המפעילים מודיעים שיש תקלה.
מה קורה לנו? יש לנו Deja Vu מ13!
הילדים לא התייאשו והחלטנו להמשיך לחכות בתור. ראינו איך מעלים את המסילה ומכניסים את הרכבת המקולקלת מתחת למסילה. מחזירים את המסילה למקום והמתקן חזר לפעול.
ההמתנה היתה שווה. הBIG ONE הוא באמת מצדיק את השם שלו. אחת הרכבות הארוכות המהירות והמרגשות שהיינו בהן (ורק לפני שבוע היינו באולטון טאוורס כך שהיה לנו למה להשוות).ירדנו מה Big One ושלחנו את הילדים לעוד מתקני אקסטרים. שכנעתי את אלונה לבוא איתי שוב לBig One. נכנסנו לתור. חיכינו. התיישבנו במקומות ברכבת והיא יצאה לדרך. הבעיה שעכשיו התחיל גשם. אולי טיפטוף. אבל גם טיפטוף בBig One הופך למה שכתוב במשנה: "ולא היה מתכוון להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף". בקיצור: סיוט.


-
אבל זה היה הגשם האחרון להיום. מפה והלאה רק עננים. עברנו את כל הרכבות השוות של הפארק.
אלונה ורועי רצו לValhalla וכמה שהיה קר ורטוב באותו יום, במתקן הזה הם נרטבו והתקררו עוד יותר. אפשר להירטב יותר מפעם אחת!
ביציאה אמרו לנו שיש מבצע. אם נשמור את הצמידים של הכניסה שלמים על הידיים שלנו, נוכל לחזור לפארק מחר בחינם.
התאים לי להתחיל את הבוקר מחר עם הילדים על ה Big One. אבל לעומר לא התחשק והוא תלש את הצמיד שלו ואנחנו אחריו. -
כשיצאנו מהפארק, הגיעה השעה לסגור את העיר וחזרנו למלון. שאלנו במלון למה העיר נסגרת כל כך מוקדם? ואפילו המסעדות? הסבירו לנו שזה בגלל האיגודים המקצועיים של בלקפול. אם אנחנו רעבים אנחנו יכולים לקבל במלון סופר סנדוויץ'. סופר סנדוויץ? Soup or Sandwich.


-
יום רביעי:
בתוכנית שלנו היום: מנצ'סטר. זאת אומרת שני מוזיאונים: MOSI ומוזיאון הכדורגל.
הילדים לא מיצו אתמול בכלל את השופינג בבלקפול וביקשו לעשות השלמות לכן התחלנו את היום בביקור חוזר בקניון HoundsHill.

-
לפני הצהריים יצאנו מהעיר ונסענו למנצ'סטר. אחרי שני סיבובים מצאנו חניה במרכז העיר ודבר ראשון שמנו את פעמינו למוזיאון הכדורגל.