הפעם לאנגליה (סיפור)
-
ילד אחד לא קרא את הספרים ולא ראה את הסרטים ולא הבין בכלל מה העניין פה באולפנים. סתם ביזבוז זמן מבחינתו.
אנחנו הקשבנו להסברים על הצילומים ועל האפקטים והתרשמנו מהמקום. מגניב ברמות.
הצטלמנו כפושעים נמלטים
ניסינו לעבור את הקיר של רציף 9 ו ¾
עלינו לנסיעה על הוגוורטס אקספרס
חצינו בחשש את היער האפל.
הגענו לפאב של הבירצפת
שם רועי הזמין בירצפת ואנחנו הזמנו גלידת חמאה. שילמתי במזומן וקיבלתי עודף כלשהו.
-
אחרי ההפסקה המתוקה המשכנו בסיור:
בבית בקצה Private Drive.
אני בתפקיד הארי ואלונה בתפקיד האגריד.
צפינו על הוגווארטס מלמעלה.
עברנו בDiagon Alley.
רציתי לקנות בחנות המזכרות צעיף של גריפינדור כמו שיש לאלסה אבל מחיר של שלושים פאונדים הרתיע אותי. עכשיו אני מבין למה אלסה הקטנה שמרה על הצעיף שלה כל כך בדבקות ולא קנתה חדש בכל פעם שהילדים בבית הספר טינפו אותו.
-
ביציאה עצרנו בסטארבקס וקנינו קפה וכד', רציתי לשלם בעודף שקיבלתי בפאב (באנגלית אנגלית אומרים פוב) והמוכר של סטארבקס לא הסכים לקבל אותו. למה? כי ניסיתי לשלם לו עם פאונדים סקוטים ואנחנו באנגליה.
לא עזרו לי הטענות שקיבלתי את הפאונד הסקוטי פה מהקולגה שלו.
שאלנו אותו מה לעשות עם המטבע הזה? תלכו לבנק שיחליפו לכם.
מחיפוש בגוגל הבנו שאפשר לשלם בכסף סקוטי ברשתות של הסופרים. להן לא אכפת לקבל אותו.
-
גוד אפטרנון אלעד!
גם אני כאן, כי אין סיכוי שאחמיץ סיפור שלכם.
התחלה כהרגלכם - יש סיפורים, ניסים והפתעות
אהבתי את התמונה של אלונה איתך על טוסטוס.
קדימה, תמשיך…
שירלי
-
Buona sera Shirley
לאלונה יש רישיון נהיגה על טוסטוס. לי אין
אני זוכר את התמונה היפה שלכם מפלטפורם תשע ושלושת רבעי.
צילמתם אותה באולפנים או בתחנת קינגס קרוס?
-
יצאנו לדרך לנסיעה של שעה למילטון קיינס.
מילטון קיינס היא הגהינום של הכיכרות. לפי גוגל יש בעיירה הזאת מעל לשלוש מאות כיכרות ואי אפשר לספור אותן במדויק כי תוך כדי ספירה נוספת עוד כיכר אחת או שתיים. אני לא מספיק להתאושש מכיכר אחת וישר צריך להשתלב בכיכר הבאה. נוסף לזה שהן הפוכות בכיוון.
תקראו את סעיף מספר חמש:
The Magic of the Roundabout
-
הגענו למוזיאון מפצחי הצפנים
בזמן מלחמת העולם השניה ישבה פה בפארק בלצ'לי יחידת מודיעין גדולה שתפקידה היה ליירת הודעות מוצפנות של הצבא הגרמני ולפענח אותן. מכונת ההצפנה של הגרמנים נקראה אניגמה. הבריטים בראשות המתמטיקאי אלן טיורינג הצליחו לשבור את הקוד של האנימה והתשדורות הסודיות של הצבא ואחר כך גם של הצי הגרמניים היו חשופות למודיעין הבריטי. זה היה סוד שמור ביותר ולפעמים אנשים שלמו בחייהם כדי להגן על הסוד הזה.
אחרי עשרות שנים, כשכבר היה אפשר לגלות את הסוד, הקימו באותו המקום, בפארק בלצ'לי את מוזיאון מפצחי הצפנים Code Breakers באנגלית.
בכניסה הקופאית בוחנת אותנו ושואלת:
-כרטיסים לשני מבוגרים ושלושה ילדים?
-אנחנו ארבעה מבוגרים וילד אחד.
-הם לא ילדים?
-הם תמיד יהיו הילדים שלנוואחרי שהבהרנו את העניינים, היא עדיין מכרה לנו שני כרטיסים למבוגר ושלושה כרטיסים לילד.
בכניסה למוזיאון שומעים אזעקות כדי להכניס את המבקרים לאווירת מלחמת העולם השנייה והתחושה של הבליץ על לונדון. (לנו זה הזכיר את התקפות הטילים של צוק איתן).
במוזיאון מציגים אוסף מכונות אניגמה ומכונות הצפנה דומות לה. פיצוח האניגמה היא פרשה מיתית בקרב המתמטיקאים. זו הייתה השעה שבה מתמטיקאים עזרו להציל את העולם החופשי.
האמת שממש התרגשתי לראות אניגמה אמיתיתבביתן השני מציגים את המכונת הבומפס שפיתח אלן טיורינג. אלו מכונות שעושות את העבודה ההפוכה לאניגמה. אם מכונת הצפנה מקבלת שדר + מפתח ומוציאה שדר מוצפן. או שהיא מקבלת שדר מוצפן + מפתח הצפנה ומוציאה שדר מפוענח. מכונות הבומפס של אלן טיורינג היו מקבלות שדר מוצפן ואחרי כמה זמן של עבודה היו מגלות את מפתח ההצפנה (השדר הגרמני תמיד התחיל במילת סינכרון של שש אותיות, מכונת הבומפס היתה עובדת עד שהיא היתה חושפת מילת סינכרון אפשרית).
אחרי שגילו את מפתח ההצפנה של אותו יום (הגרמנים החליפו מפתח הצפנה מדי יום) האנגלים יכלו לפענח אתו את כל התשדורות שהתקבלו באותו יום.
הפארק עוד גדול ויש לו כמה ביתנים נוספים שמציגים את עבודות הפענוח והתרגום אבל בשלב זה גם הילדים וגם אנחנו התעייפנו.
-
חזרנו למכונית שלנו ויצאנו לדרך הארוכה והמפוקקת מדי פעם עד לאשבורן.
בכניסה לאשבורן עשינו קניות.
קודם בפאונדלנד, חנות חובה בקרב התיירים הישראלים ללונדון. זה כמו סופר קופיקס הישראלי אבל הרבה יותר שווה.
אחרי זה בחנות טיולים קניתי לעצמי מעיל גשם שלא אצטרך להשתמש שוב בפונצ'ו מהסיקס פלאגס.
ובסוף במרקס אנד ספנסר לקנות מצרכים לארוחת ערב.
משם למלון שלנו ליומיים הבאים.STATION HOTEL
גילינו שמאחורי הצימר שלנו יש סיינסבורי עם הכל מכל טוב. שם קנינו סים לטלפון.זה היה יום ארוך מדי לנהיגה בפעם הראשונה בצד שמאל.
-
יום חמישי: אולטון טאוורס
עשינו הכנות ומחקרים על התורים באולטון טאוורס. שאלנו שאלות. הורדנו את האפליקציה. עקבנו אחרי התורים במשך כמה ימים לפני הביקור שלנו. גיבשנו אסטרטגיות. ושום דבר לא הכין אותנו לתור של המונורייל שמסיעה את המבקרים מהחניה אל תוך הפארק עצמו.
הפארק הוא פארק השעשועים הכי יפה שביקרנו בו. במרכזו אגם. מעליו צופה טירה ישנה שהיתה שייכת פעם לרוזן של אולטון. כשעוברים מארץ ... לארץ... צריך לעשות טרייל קטן ביער עם חמש מאות מדרגות ולעבור דרך גנים ישנים עם מזרקה שנמצאים בשלבי שחזור.
-
-
התחלנו במתקן הראשון... כשירדנו ממנו התחיל גם הגשם. חזק. מהר חילקנו מעילים לילדים. עדי קיבלה את המעיל החדש שלי מאתמול. ואני? שוב אני משתמש בפונצ'ו מהסיקס פלאגס. חבורות חבורות הסתובבו עטויות בפונצ'ואים אדומים של אולטון טאוורס ואני עם הכחול מאמריקה.
הגשם פסק אחרי כמה דקות והמשכנו לעבור על המתקנים האקסטרימיים. (אני מצטרף רק לכל מתקן שני כי לוקח לי כמה דקות להתאושש ממתקן למתקן)
המתקן הכי מפחיד הוא הסמיילר. כולל 13 לופים למינם.
-
יש אתגר בפארק: לעלות על ששת המתקנים הכי מפלצתיים, לתעד את עצמך בסלפי, לעלות לאפליקציה ולזכות בכרטיס כניסה נוסף לפארק.
אחד המתקנים ברשימה הוא "13". הגענו למתקן 13, עמדנו בתור. ועמדנו. ועמדנו. והרמקולים הודיעו שהמתקן מקולקל וייקח כמה דקות לתקן אותו. התייאשנו ויצאנו מהמתקן והמשכנו הלאה.
בערך שעה לפני הסגירה חזרנו לארץ של "13", המתקן חזר לעבוד. עמדנו שוב בתור. ושוב הרמקולים מודיעים שהמתקן נתקע.
אנחנו מביאים איתנו מזל רע!
יצאנו שוב מהתור למתקן.
אילו היינו מנסים לבצע את אתגר ששת הגדולים, לא היינו מצליחים היום בגלל מתקן המזל, "13".
עברנו ל"ריטה". עוד כשהיינו בקצה התור, המפעילים חיפשו חבורה של רביעיה. בכל התור הארוך לפנינו לא הייתה רביעיה ואנחנו זכינו לקפיצת הדרך לראש התור."13" עדיין תקוע. אם אחד ה"אסירים" על המתקן חייב עכשיו דחוף פיפי?
-
בחצי השעה האחרונה עומר לקח על עצמו אתגר. דרך תור הבודדים הוא עשה את הסמיילר חמש פעמים ברצף.
(ושוב לקח לנו שעה לצאת מהפארק כולל תור ארוך, ארוך, למונורייל)
-
אלעד, הצטרפתי גם אני.
יופי של סיפור!
מדהים שהצלחתם ביום הארי פוטר לשלב עוד דברים. אנחנו היינו שם איזה 7 שעות.
-
ממש כייף לקרוא.
אני עדיין מרחמת על בעלי ונהיגה בצד שמאל… אני בטוח מאותגרת נהיגה שכזו.
-
תודה רבה על הסיפור. בולע כל מילה. הכרטיסים כבר מוכנים למנצ’סטר בקיץ הקרוב. לא לחסוך בפרטים…
-
גם אני הצטרפתי למלווים
אוהבת את הסיפורים שלך והיות וסבוב נוסף בלונדון על הפרק, היעד אקטואלי מתמיד
תודה
איריס
-
נהנת מכול רגע,
אתה כותב מקסים!!
יעל
-
ורד- לא נשבענו שאנחנו מחפשים צרות לכן יצאנו אחרי שלוש שעות. אחד מאיתנו ממש השתעמם שם ורק חיכה שנסיים. האמת שגם בפארק בלצ’לי הוא לא התעניין וגם שם הוא השתעמם וחיכה שנסיים.
חן- תודה. ברוכה הבאה לסיפור ולפורום.
עמיחי- אני כבר מחכה לסיפור שלך שתספר כשתחזור מאנגליה.
איריס- ברוכה הבאה. יש לכם אישור כניסה לארצות במרחק פחות משש שעות?
ללונדון נגיע בחלק השני של הסיפור.
יעל – תודה וברוכה הבאה. כיף לפגוש פה קוראים חדשים.
-
יום שישי: היום קצר והמלאכה מרובה
נסענו ל Dovedale. כשהגענו לחניה, הגשם היה שוטף. אני חשבתי לצאת מיד למסלול, בשביל מה לחכות? אלונה העדיפה להמתין קצת שהגשם יירגע. עומר העדיף לא לטייל בכלל ונשאר במכונית.
אחרי כמה דקות הגשם נחלש ויצאנו לדרך.
אחרי כמה מטרים של הליכה הגענו לחנות של רשות שמורות הטבע והצטיידנו בה במטרייה תואמת למסלול.
