אני עוד אגיע לניו אורלינס, בתקווה שעוד בזמן השהות כאן, רק לא עם ילדים. תכלס, מדובר בטיסה ישירה קצרה וזולה, או אפילו נסיעה ארוכה. אולי אצליח לשכנע איזה חבר לבוא לבקר לקראת השיבה לארץ.

 

יעד לחופשה הנוכחית טרם נקבע, אבל אעדכן.

[...] המשכנו בדרך הים היפיפייה עד ניו-אורלינס. וכבר עברנו ממיסיסיפי, שאליה עוד נחזור, אל לואיזיאנה. הגענו לקמפ עירוני אבל יפה ומסודר – קרוב מאוד (מרחק הליכה) לרובע הצרפתי. סגור בשער וגדרות – קצת מפחיד... את שעות הערב ניצלנו להתרעננות בבריכה, סילוק שאריות הנמלים, וכביסות. חם כאן גם בלילה, והמזגן בקרוואן עובד כל הזמן. [...] התארגנו, ויצאנו ברגל לבוקר חם ולח. למרות האינסטינקט שלנו לכבות מזגן לפני שיוצאים, את המזגן בקרוואן השארנו דלוק (כפי שנהגו הקרוואנים השכנים לנו, כי "ברומא התנהג כרומאי") – וזאת הייתה החלטה נבונה מאין כמוה! תחנה ראשונה – מצלמת הרחוב האינטרנטית, בצומת הרחובות ברבן ואורלינס. המצלמה הזו ריתקה אותנו בימים האחרונים, והיינו חייבים למצוא אותה, ולזהות בשטח את הפרטים, שראינו באמצעותה. בשעת בוקר לא מוקדמת זו, העיר עדיין שקטה מאוד. שוטטנו ברחובות עד לכיכר ג'קסון. נכנסנו לקתדרלה, אח"כ למוזיאון. בקומה הראשונה היו מצגות מרגשות, המתייחסות להוריקן קטרינה. ובקומה השנייה הנושא היה חגיגות המרדי גרא - נחמד. המשכנו לקפה דה מונדו המפורסם, כדי לאכול מהסופגניות הטעימות שלהם. אכן, מאוד-מאוד טעים, ולהפתעתי אפילו אין הרגשה שמנונית כמו שאוכלים דונאט'ס (למשל). ובכלל... הביקור בבית-הקפה הזה בהחלט יכול להיחשב לחוויה אנתרופולוגית מעניינת. המשכנו לשוק הצרפתי הנחמד. הקטנה קנתה כובע אופנתי, שלא הפסיק להדהים את העוברים והשבים במהלך כל ימי הטיול. שתינו שייקים טעימים. נכנסנו ויצאנו מחנויות ממוזגות, והמשכנו למפעל הסיגרים - היה נחמד ומעניין. אח"כ חיפשנו מקום לאכול, ונכנסנו למסעדה מזדמנת יקרה ומאכזבת, עם אוכל ירוד. חזרנו לקרוואן הצונן לנוח את מנוחת הצהריים. ב- 6 בערב לקחנו מונית לגלידרייה עם מליון הטעמים (Creole Creamery - 4924 Prytania St New Orleans La), שהייתה מאכזבת מאוד, משום שהציפיות למיליון טעמים מיוחדים, היו גבוהות והתבדו... במהלך כל הערב, היו ברקים ורעמים אבל איכשהו הצלחנו להתחמק מהגשם. חזרנו במונית לרובע הצרפתי. עשינו סיבוב נוסף של סופגניות בקפה דל מונדו – בהחלט שווה לחזור לשם פעמיים ביום. טיילנו ברחוב ברבן שהתעורר לחיים והמה אנשים. מוזיקה בוקעת מכל פאב. "נאלצנו" להנות מהאווירה המיוחדת מבלי להיכנס לאחד הפאבים, משום שהכניסה אסורה לילדים. הקטנה דרשה הסבר, על איך הנשים שעומדות בפתחים לא מתביישות ללבוש רק תחתונים וחזייה. חזרנו למצלמת הרחוב, ועשינו פוזות למשפחה, שבתאום מושלם, ישבה ממש באותם רגעים מול אתר האינטרנט של המצלמה. חזרנו לקמפ די מאוחר. למרות שהמרחק הוא מרחק הליכה, החלטנו לחזור לקמפ עם מונית, גם משום שהיינו עייפים, וגם משום שהדרך בשעה מאוחרת זו לא נראתה סימפטית. [...] עזבנו את הקמפ החביב, ונסענו לעולם המרדי גרא. שילמנו מחיר שערורייתי של 20 דולר על חניה כמעט ריקה, שנמצאת באזור מסחרי ומרווח, וממש לא מצדיקה סכום כזה. גם על הכניסה להאנגר הענק, בו מכינים את עגלות המרהיבות לחגיגות המרדי גרא, שילמנו סכום לא קטן. היה נחמד מאוד לראות את העגלות, ואת הבובות, ולדמיין אותן בתהלוכה האמיתית. כ"כ ראינו את האומנים עובדים על בובות חדשות – תענוג לא זול, אך מעניין, במיוחד למי שרוצה לטעום מחגיגות המרדי גרא, בלי להיות שם באמת. נסענו מערבה לכיוון שייט הביצות (Cajun Pride Swamp Tour). יצאנו לשייט בדיוק בשעה 12. היה מאוד-מאוד חם ומאוד-מאוד לח. הסיור נמשך כשעה וחצי. המדריך לא הפסיק לדבר, במבטא דרומי כבד, והיה מאוד קשה להבין אותו. ראינו תנינים, רקונים, צבים, דגים ענקיים ומיני עופות. החזקנו תנין קטן, ובסה"כ היה מאוד נחמד. שמחנו לחזור למזגן של הקרוואן, ולמקלחת הצוננת להתרעננות. משם המשכנו מערבה.[...]

תודה רבה. אני מקווה מאוד להגיע לשם במהלך השהות בארצות הברית, עם ילדים או בלי.

המון תודה ראובן.

 

טיסות מהארץ כמובן שאין, אבל טיסות מאוסטין יש גם יש.

 

דווקא נשמע שיש די הרבה אטרקציות שהבנות יאהבו. ובשביל השעות המאוחרות – אני מקווה שסבא וסבתא יסכימו לעשות בייביסיטר במלון. בסך הכול מדובר בשניים, גג שלושה לילות בעיר.

 

מישהו כן טייל שם עם ילדים ורוצה לחוות דעה?

 

תודה!