הסתכלו בעיקר בפוסטים מספר 17-20 בסיכום (שניםם שלי ותגובות באמצע).

היחוד בצד האמריקאני הוא בכך שנמצאים באיזור הזרימה אל המפלים ויש תצפיות בסמוך לתחילת המפלים (בגובה) ואפשר גם לרדת להיות למראשותיהם של המפלים האמריקאניים.

היחוד בצד הקנדי הוא תצפית על המפלים האמריקאניים ממול.  גם שם ניתן לרדת להיות לא רחוק מתחתית מפל הפרסה.  משני הצדדים ניתן לקחת את הסירה המשייטת עד למפל הפרסה – Maid of the mist הוא שמה בארה”ב ויש סירה מקבילה בקנדה.  זו מבחינתי האטרקציה המרכזית במפלים.

כל זה לגבי המפלים עצמם.  מבחינת הערים, דוקא הצד האמריקאני הוא הרבה יותר חלש ופחות מפותח (עד כמה שזה נשמע מוזר).  הצד הקנדי הרבה יותר ממוסחר, מואר, בתי מלון גדולים וגבוהים קרובים לקו המים, מגוון אטרקציות, מספר בתי קזינו.  העיר נראית הרבה יותר גדולה ו”נוצצת” מאשר בארה”ב. היא גם יקרה יותר מזו בארה”ב.

רצוי לשלב את הביקור בשני צדדי המפלים. אם כבר הגעתם לשם, אני לא רואה ממש סיבה לותר על הצד הקנדי, אם כי ניתן להסתפק בביקור קצר, ולחזור לארה”ב.

מבחינת צפיפות, הצד הקנדי צפוף הרבה יותר.  אינני רואה סיכוי שלא יהיה צפוף בצד הקנדי בתקופת ביקורכם (אלא אם יקרה דבר בלתי צפוי).  במועד ביקורי, בתחילת אוקטובר (הוא נפל גם על חג ההודיה הקנדי – סוף שבוע ארוך עבורם) היה מפוצץ שם באנשים.

אגב, ניתן להגיע לאיזור 1000 האיים גם בתוך קנדה ולקחת את השיט משם.  ניתן לחצות גשר חזרה לארה”ב גם שם.  לדעתי, הנסיעה ל- 1000 האיים תהיה קצרה יותר בקנדה, ורובה על כביש מהיר, אבל לא ממש בדקתי מרחקים וזמני נהיגה.  תוכלו לקרוא בסיכום הביקור שלי פרטים על הביקור שלי ב- 1000 האיים גם כן כמו גם על הרי האדירונדאק.  הביקור בהם יכול להשתנות באורכו על פי שאלת ההליכה ברגל.  אם אתם מתכננים לעשות שם קטכי הליכה ברגל אז יתכן ותזדקקו ליותר תזמן הביקור שהקצעתם.  אחרת, לדעתי הוא מספק.  אדגיש שני מקומות שם:  Whiteface Mountain, ואני מקוה שיתקינו עד אז מעלית חדשה מאיזור החניה עד לפסגה.  אחרת, יש שם עליה על מדרגות ועל סלעים עד למעלה.  המקום השני הוא Ausable Chasm שנמצא ליד Plattsburgh ממזרח להרים.  אגב, אחת המעבורות היוצאות לצידו המזרחי של אגם שמפליין יוצאת מנמל הקרוב ל- Ausable Chasm.

אני גם בעד קו החוף של מיין.  אהבתי את פארק אכדיה ואת Bar Harbor.  הנוף באיזור שונה מזה שתראו בחלקים אחרים של הטיול.  אם ביקרתם במפלים גדולים אחרים בעולם, ובמיוחד אני מתיחס ל-  Iguazu בגבול ארגנטינה – ברזיל, הייתי מעדיף את מיין על המפלים, אם אין אפשרות לשילוב השניים.  אם לא, אני חושב שהייתי מותר על מיין בגלל שהיא קצת מרוחקת משאר חלקי הטיול.

כאשר אנחנו חוזרים לשולחן השרטוטים, שתי האופציות הבולטות הן להוריד או את מפלי הנייאגרה, או את הפארק הלאומי אכדיה, מה שגם יצמצם את המרחקים וגם ירווח את הימים. לא היינו בשני המקומות, וקשה לנו להחליט. מצד אחד אנו מאד מעוניינים לחוות את קו החוף של מיין, והחלק של אכדיה אמור להיות החלק היפה שבו, ומצד שני אנחנו גם חוששים שהמפלים ממוסחרים וצפופים מידי בעונה הזו של השנה. 

האם ניתן לוותר על חלקים אחרים מהמסלול וממפלי הניאגרה להתקדם במהירות לכיוון החוף ושם להתמקד בשאר הטיול?

אבל נתחיל אם שאלה – עשיתם טיולים דומים בעבר? כי אם יש לכם נסיון עם טיולים מתגלגלים כאלה אז וודאי שאתם יודעים יותר טוב ממני כי כל משפחה היא אחרת.

אבל אם אין לכם נסיון אז יכול להיות שהגזמתם

קודם כל מבחינת זמני נסיעה – מרגיש לי שאתם מאד אופטימיים. למשל מוושינגטון לאיתקה על פי גוגל מדובר על למעלה מ-6 שעות נסיעה. וזה בנסיעה ללא עצירות בכלל, אפילו לא לדלק או שירותים, במהירות המקסימלית האפשרית (ולפעמים גוגל מניח מהירות גבוהה ממה שמותר), ללא פקקים, סטיות, עבודות בכביש, ברבורים וכו’. לא כולל הזמן של חיפוש היעד, כניסה לחניה וכו’. כלומר באופן ריאלי נסיעה מוושינגטון לאיתקה תיקח למעלה מ-7 שעות ללא עצירות מעבר לדלק/שירותים. אם תעשו גם עצירה רצינית יותר לארוחת ערב זה עוד חצי שעה (בהנחה של מסעדת דרכים, לא סטייה מהכביש ומסעדה בהגשה שאז זה שעה בקלות). 

ואני מניח שזה נכון גם לשאר חלקי הנסיעה שלכם

בנוסף לא נראה לי שאתם ריאליים לגבי פרק הזמן בכל מקום, זמנים אפורים, עצירות לשירותים ועוד. נכון שלא מדובר על ילדים קטנים שמעכבים אתכם, אבל עדיין דברים לוקחים זמן.

יום 6 נסיעה בבוקר באוטובוס לוושינגטון, טיול בעיר חצי יום, לינה בוושינגטון.

נסיעה באוטובוס לוקחת קרוב ל-5 שעות. באיזה שעה האוטובוס בבוקר? מן הסתם לא לפני 8, ואולי אפילו 10 בבוקר (בכל זאת בבוקר צריך לארוז, צ’ק אאוט, הגעה לתחנת האוטובוס וכו’). כלומר לוושינגטון תגיעו סדר גודל של 1 בצהריים ואולי אפילו 3. אבל זה רק לרדת מהאוטובוסץ אתם עם המזוודות, כלומר עכשיו צריך להגיע למלון, לעשות צ’ק אין, להשאיר מזוודות, אולי הפסקת רענון במלון, ולצאת לעיר. תלוי איפה המלון, אבל הסיבוב הזה לצ’ק אין יקח במינימום שעה, ואולי אפילו 3 שעות. כלומר לשוטט תגיעו אי שם בין 2 בצהריים ל 5 אחר הצהריים. מוזיאונים, קפיטול ועוד נסגרים בסביבות 5, אולי 6. בקיצור – זה ממש לא חצי יום בוושינגטון. אולי רבע יום או פחות

יום 8 חצי יום וושינגטון, בסביבות 15:00 נסיעה לאית'קה, כ6 ש' עם הפסקות קצרות כ520 ק"מ. לינה באית'קה.
ב-15:00 תחילת נסיעה. מתי שכרתם רכב? אם שכרתם על הבוקר אז בפועל בזבזתם קצת זמן בבוקר. אם שוכרים רכב רק בצהריים זה אומר שצריך גם לעבור דרך המלון לאסוף מזוודות (עם האוטו או בלעדיו) אחרי שבבוקר בזבזתם זמן על אכסון המזוודות. בקיצוק כדי לצאת לדרך ב15:00 הייתם צריכים קודם לבזבז שעה או יותר בכל הפרוצדורה של לשכור רכב. כך שיש לכם אולי 5 שעות לשוטט בבוקר ואולי פחות. אז לצאת לדרך ב 15:00 זה אולי משאיר זמן בוושינגטון. אבל לצאת לדרך ב 13:00 למשל כבר לא משאיר כמעט בכלל זמן ועדיף כבר לצאת לדרך על הבוקר.

זמן נסיעה לאיתקה כבר הזכרנו. זה לא 6 שעות אלא 7 לפחות. כלומר אם יוצאים לדרך ב15:00 אז לאיתקה תגיעו לא לפני 21:00. עייפים ורצוצים. גם אם תתחלפו שניכם בנהיגה (אני מניח שלא תשלמו תוספת נהג צעיר בשביל הילד הגדול). תחשבו שאתם נוסעים מחיפה לאילת או אפילו מטבריה לאילת.

יום 9 טיול באזור אית'קה, שמורת ווטקינס גלן, נסיעה למפלי הניאגרה, ביקור בצד האמריקאי, לינה בצד הקנדי. כ300 ק"מ כ3 ש'.

כמה זמן רוצים לטייל באיתקה? נניח 3 שעות. כלומר עד 12. ואז נסיעה של כחצי שעה לווטקינס גלן. שם תרצו לטייל עוד 3 שעות. כלומר השעה כבר 15:30. בשלב הזה תחפשו מקום לעצור לארוחת צהריים מאוחרת והשעה תהיה כבר אחרי 16:00 כשתצtו לדרך לניאגרה. כלומר לניאגרה (צד אמריקאי) תגיעו כבר אחרי 19:00. עד כמה שאני רואה בקיץ מערת הרוחות (אחת האטרקציות העיקריות בצד האמריקאי) פתוחה עד 19:30. כל שאתם מאד גבוליים.

לצד הקנדי כבר תגיעו לתוך הלילה.

אם כבר בעיניי תחליפו – תתחילו מהצד הקנדי בערב, ותחזרו לארה”ב בבוקר.

יום 10 מפלי הניאגרה הצד הקנדי, אחה"צ נסיעה לאלכסנדריה ביי כ400 ק"מ, 4 ש'.
שוב יום עציר נסיעות. הפעם קרוב ל-5 שעות.

אני מניח שהבנתם את כוונתי. אני חושב שנדרש חישוב מסלול מחדש