הפעם לונדון (סיפור):
-
את החלק הקודם של הסיפור סיימנו עם הנסיעה של הרכבת מליברפול ללונדון.
החלק הזה מתחיל כשירדנו מהרכבת לרציף בתחנת יוסטון דבר ראשון (אחרי הפיפי) עשינו בקופה בתחנה כרטיס טראוול כארד שבועי לכולנו כדי ליהנות מהמבצעים של 1+1 על חלק מהאטרקציות של לונדון.
אחר כך תפסנו שתי מוניות שחורות לדירה של כריס בדרך פינצ'לי.
-
אלעד,
חלק ראשון או חלק שני – אני איתך לכל אורך הדרך

ממתין להמשך.
שמוליק
-
שלום אלעד,
גם אני פה מהחלק הראשון. היה מעניין מאד. מחכה להמשך

-
לא יודעת אם ומתי נטייל באנגליה הכפרית , עם או בלי פנצ'ר , אבל לונדון בהחלט על הכוונת ואני מתייצבת לחלק השני
-
שמוליק – תודה על הליווי הנאמן.
אני לא שואל אותך על ספר כי יש כל כך הרבה ספרים על לונדון.יונה – נשאר לי לספר על שישה ימים בלונדון. יהיה סיפור מהיר.
עדי – עדיף בלי פנצ’ר. באמת הטיול באזור הכפרי של אנגליה הוא טיול קשוח יותר מאשר בלונדון. גשמים וכיכרות ונהיגה בצד שמאל. לעומת לונדון שקוראת לתיירים.
-
הדירה:
וואו. זה היה קשה!
הדיל המשתלם למשפחה בלונדון זה לשכור דירה דרך airbnb או אתר דומה. יש כמה בעיות: העיר ענקית ומבחר הדירות גדול ובאיזו שכונה כדאי לחפש? ליד אילו אטרקציות? הדירות השוות והיפות עולות המון כסף (מעל מאתיים פאונד ללילה) ורוב העסקאות הן moderate או strict. זאת אומרת שהבחירה הראשונה צריכה להיות גם אחרונה כי להתחרט עולה המון כסף.
נוסף לכל הבעיות האלו, אנחנו חיפשנו דירה קרובה לבית חב"ד שיוכל לארח אותנו לארוחות שבת.לצורך העניין נעזרנו בכמה חברות פורום ותיקות. ג'ני, יונה וקשת, אלונה, נועה ואוסי.
תודה לכל מי שעזרה.
בלי להגזים, כמה שבועות חיפשנו דירה (כבר צחקו עלי בעבודה אם אני מחפש דירה לשכירות או לקניה). כשהחיפושים התקדמו, התמקדנו בשכונה המפסטד או סוויס קוטג'.
בסוף מצאנו את הדירה של כריס. אמנם היא ברחוב ראשי אבל היא קרובה לקניון קטן (O2 center) ולתחנת טיוב, אוברגראונד ואיזיבאס.
ובמרחק חמש דקות מבית חב"ד ווסט המפסטד.
אחרי שהזמנו את הדירה, גילינו שהיא מעל סניף של דומינוס פיצה. אם היינו יודעים את זה מראש אז כנראה שלא היינו בוחרים אותה אבל למעשה הפיצריה לא הפריעה לנו. זה היה סניף של משלוחים בלבד ולא של ישיבה במקום והשקט בדירה נשמר. חוץ מזה שרחוב ראשי בלונדון יותר שקט מרחוב צדדי בישראל (המכוניות לא צופרות אחת לשניה).
איך היא הייתה? כמעט מושלמת. מיקום מעולה. קרובה להכל. נקייה ומצוידת. לכל חדר צמודים מקלחת ושירותים משלו.
רק מה? כמו שג'ני ציינה בפני מראש, העיצוב יותר מדי מודרני. הכל עם תאורת לד והכל נדלק וכבה אוטומטית. אפילו כשאתה עושה אפצ’י, נדלק לד איפשהו.
אלונה שאלה את כריס בעלת הדירה איך אפשר לנטרל את כל הלדים האלו? כריס ענתה שאי אפשר ולמה לכבות אותם? זה כל כך יפה.
לכו תסבירו לה ששבת וזה, לא נעים לנו שבשבת כל הזמן אנחנו גורמים למנורות לד להידלק.חוץ מזה: 10.
https://www.airbnb.com/rooms/13249704

-
מי שטרח בערב שבת ....
קריטריון לבחירת הדירה היה שתהיה קרובה לבית חב"ד. יצרנו לפני הטיול קשר עם בית חב"ד ווסט המפסטד והשליחה ענתה לנו שהם היו שמחים לארח אותנו אם הם לא היו בעצמם בחופש באותו סוף שבוע.נסתדר
שלושה חודשים לפני הטיול שלנו נפתחה מסעדה כשרה ליד בית חב”ד. בימים חמישי ושישי הם מוכרים אוכל לשבת.
סידור אפשרי!
שאלתי אותם דרך המסנג'ר והם ענו לי שביום שישי הם פתוחים עד השעה ארבע וחצי.
נפרדנו מכריס והילדים ומיהרנו למסעדה לפני שהיא תיסגר. הגענו אליה בזמן כדי לגלות ש...
נשארו רק סלטים.חוץ מזה כלום.
שאלנו את המוכרות במקום מה אפשר לעשות? והן הציעו לנו לנסוע לגולדרס גרין. שם החנויות עדיין פתוחות.תפסנו מונית בעזרת gett וכיוונו את הנהג לגולדרס גרין.
אחרי כמה דקות נסיעה הנהג שאל אותנו "איפה אתם רוצים לרדת? הגענו לדרך גולדרס גרין"
גמגמנו קצת שאנחנו לא יודעים בדיוק לאן, אנחנו מחפשים חנות כשרה.
הנהג ענה "אהה, לכושר קינגדום".
ב"כושר קינגדום" הצטיידנו בכל מה שצריך כדי להכין אוכל לשבת (חוץ מחלות שהם לא מוכרים כי יש מאפיה נפרדת לחלות) ופיצות קפואות לחמם בתנור עכשיו לילדים לארוחת אחר הצהריים.
חזרנו במונית לדירה שלנו, עשינו עוד השלמת קניות בסיינסבורי ממול (שם התיידדנו עם הקופאי האירני שהתפעל מזה שיש לנו שמות עבריים) והתחלנו להכין אוכל לשבת.
שבת שלום. -
שבת בבוקר:
קמתי והתלבשתי ללכת לבית הכנסת בהמפסטד וויליג' (וויליג' שול). אחרי כמה רחובות פגשתי יהודי בדרכו לבית הכנסת ושאלתי אותו אם אני יכול להצטרף אליו? הוא אמר לי שהתפילה בוויליג' שול תתחיל אולי בעשר, אם יהיה מנין. עדיף שאני אצטרף אליו בדרך לבית כנסת אחר וגדול יותר. הלכנו ביחד לבית הכנסת ובדרך שוחחנו על הא ועל דא. הוא סיפר לי שלפני שנים רבות היו שלושה בתי מלון כשרים בבלקפול. בימים שבהם תיירות הפנים היתה גדולה. מי רוצה היום לנפוש בקיץ באנגליה כשמזג האוויר כזה אפור?
דיברנו על ביבי ועל ההפגנות נגדו בפתח תקווה. על הפנצ'ר שקרה לנו ...
אחרי חצי שעה הגענו לבית הכנסת.
-
התפללנו. אחרי התפילה היה קידוש (בעל הקידוש הזמין אותי לאכול ארוחת צהריים אצלו בבית). חזרנו ביחד מבית הכנסת. אכלנו ארוחת בוקר בדירה שלנו. ויצאנו לטייל בהמפסטד הית'.
בדרך עברנו ליד בית יתומות ישן. תזכורת לסיפורי צ'ארלס דיקנס.
-
אחרי הליכה מאומצת וארוכה הגענו להמפסטד הית'. זה פארק ירוק גדול ורחב בצפון לונדון. רצינו לטפס לגבעת הפרלמנט לראות את הסיטי של לונדון אבל נגמר לנו הכוח מהדרך עד לפארק ווויתרנו. שוטטנו בין השבילים של הפארק. נחנו על ספסל אחד שצופה לנוף וחזרנו לדירה שלנו.
אחר הצהריים הלכתי שוב עם רועי לבית הכנסת הרחוק להתפלל תפילת מנחה וחזרנו לדירה שלנו במוצאי שבת. -
כשיצאה השבת לקחנו טיוב למרכז העיר, לכיכר פיקדילי. התוכנית שלנו היתה לאכול גלידה.
בחיפושנו אחר גלידריה טובה עברנו מכיכר פיקדילי לכיכר טראפלגר משם הציץ עלינו הביג בן והלכנו להגיד לו שלום. עדיין לא מצאנו גלידריה וחשבנו שאולי בצ'יינה טאון נמצא אחת טובה ופתוחה בשעה מאוחרת כזאת? -
בדרך לצ'יינה טאון עברנו בכיכר לסטר ושם בפתח אחת המסעדות המארחת הציעה לנו להיכנס. שאלתי אותה אם יש להם גלידה? בוודאי. התיישבנו ומיד קיבלנו את תפריט הקינוחים.

-
הערת ביניים:
אנגליה וספונטניות – כבר לא.
בניגוד לארצות אחרות באנגליה כדאי ומשתלם להזמין ולשלם על אטרקציות מראש. לחלק מאטרקציות יש מספר מקומות מוגבל ואם לא מזמינים מספיק זמן מראש לא תמצאו יותר כרטיסים לאטרקציה (במיוחד הארי פוטר) חלק מהאטרקציות מציעות הנחה משמעותית על הזמנה מראש (פארקי השעשועים).
ולמה אני מספר את זה?
כי להיום הזמנו תור למגלשה הגבוהה בעולם לשעה עשר וחצי ואימון באופני BMX על המסלול האולימפי לשעה אחת עשרה. נכון שזה קצת צפוף אבל אם נהיה יעילים, נספיק.
ההפתעה הרעה התחילה עוד בארץ כשקראתי את מייל האישור לאופנים: אנחנו צריכים להקדים להגיע לפארק האופניים שלושת רבעי שעה לפני הסשן.
שלחתי מייל למנהל האופניים והסברתי לו את הטעות שעשיתי. הוא ענה לי שהגלישה לוקחת דקה והמגלשה במרחק חמש דקות מהפארק אופניים. העיקר שנגיע ברבע לאחת עשרה לתדריך הבטיחות כי אם נאחר, נפסיד.(התמונה מגוגל)

-
זכרנו לקחת למגלשה בגדים עם שרוולים ארוכים כדי לא להשתפשף ממנה ולקחתי גם מכנסי ספורט קצרים לרכיבה על האופניים. אנחנו מסודרים.
יצאנו מהדירה שלנו בזמן ונסענו באוברגראונד לפארק האולימפי. הגענו למגלשה אופטימיים עוד לפני שהיא נפתחה. הפקיד בקופה ראה את ההזמנה שלנו (לשעה עשר וחצי אפס אפס) והודיע לנו שיש כבר תור והזמן שלנו להתגלש הוא בעשרים לאחת עשרה.
צריך להשאיר את כל החפצים כולל הכל (תיקים, מצלמה, שעונים...) בלוקר מתחת למגלשה ולעלות לקומת הגלישה עם בגדים בלבד במעלית.
מה עם השרוולים הארוכים? לא צריך. מקבלים שם מגיני מרפקים וקסדה והכל.

-
עד שעלינו ועד שהצטיידנו ועד שהמשפחה שלפנינו גלשה ועד שסיימנו ועד שקיבלנו את סרט הוידאו…
עשרה לאחת עשרה
מבואס ומיואש הבנתי שאיחרנו לאופניים

-
היי אלעד,
שמחה שאתה כותב על לונדון, והאמת היא שכלל לא משנה על איזה יעד אתה כותב...אני קוראת שבויה…

אני מחפשת יעד עירוני לטיול לבנות המשפחה...
לונדון היא אחת מהאופציות.
מזמן לא ביקרתי בלונדון…
האם היא עדיין יקרה כפי שהייתה לפני 17 שנה?
האם אתה ממליץ על הדירה בשל קרבתה לבית חב”ד או שהיא ראוייה גם לאלו שלא זקוקים לשירותי דת בלונדון?
נילי
-
נילי
תודה שהצטרפת.
לונדון לא יקרה כל כך. הפאונד ירד מתחת לחמישה שקלים.
בהרבה דברים לונדון יותר זולה מישראל (אקמול, פירות).
כרטיסים למשחק כדורגל עולים הון.
חוץ מזה, יש כמה אטרקציות יקרות כמו מחזמר בווסט אנד. לונדון איי. הצינוק, מדאם טוסו. אבל האטרקציות האלו הן לא חובה. אפשר לבלות בלונדון בכיף ובזול.הדירה של כריס היא עם שלושה חדרי שינה. היא מתאימה למשפחה של חמישה או שישה בוגרים. להרכבים יותר קטנים היא יקרה מדי.
אני חושב שהיא השכירה אותה לטווח רחוק והיא לא זמינה יותר להשכרות קצרות. אם זה רלוונטי אני אשאל אותה ישירות.המיקום שלה מצויין מבחינת תחבורה כי היא צמודה לכל התחנות.
יש רעד קטן ברצפה שלה. לא החלטנו אם זה רעד של הרכבות שעוברות לידה או שזה מהמאווררים של הפיצריה מתחתיה.
-
אלונה פרקטית ואומרת שנזדרז ונלך לפארק האופניים ונראה מה יהיה.
בהליכה מהירה מאוד אנחנו מגיעים לפארק האופניים בשעה אחת עשרה בדיוק
והידד
מקבלים אותנו לסשן. רק שנזדרז.עברנו לחדר הציוד לקבל את הציוד לאימון. ביקשתי להחליף למכנסים הקצרות והמדריכים אמרו לי שלא. אסור מכנסיים קצרות. חייבים שרוולים ארוכים. (התבלבלנו לגמרי היום בין מי שדרש שרוולים קצרים למי שלא)
אין מצב שאני עושה עכשיו אימון BMX עם מכנסי ג'ינס צמודות.
שאלתי אם שרוואל תאילנדי זה חוקי? כן. בתנאי שהוא ארוך.
מזל.(תראו אותי בתמונה פה עם השרוואל)
-
סיימנו להתארגן ויצאנו לפגוש את הקבוצה שלנו. הרבה ילדים צעירים וכמה בגיל של עומר. רועי בן שמונה עשרה ועוד שלושה או ארבעה בוגרים. (אני הזקן מכולם ויותר מפי שניים מהבא בתור).
קודם תרגלנו נסיעה בין קונוסים.
תוך כדי תרגול הסתבך לי השרוואל בשרשרת של האופניים ונקרע. לא נורא. המשכתי באימון עם שרוואל קרוע.בשלב השני תרגלנו ירידה, סיבוב, וארבע גבעות.
בתירגול הזה עומר נפל, התרומם וחזר לרכב.


-
בשלב האחרון תרגלנו את כל המסלול שכולל ירידה לתנופה, ארבעה חלקים של גבעות ושלושה סיבובים ביניהם.
לקראת הסוף, ממש בפעם האחרונה שיצאנו לעשות את הסיבוב, עומר נפל והתרסק, כל הגוף שלו השתפשף מהקרקע.
לקח לו כמה דקות להתאושש ולהתרומם (המדריך לא הרשה לי לגשת לעזור לו) ולדדות החוצה.
הוא ניגש עם אלונה לקבל עזרה ראשונה. למזלנו לא נשבר כלום אבל השפשופים הם גדולים וכואבים.