כדי ללמד את הילד לבד צריך טכניקה טובה, יכולת לימוד, סבלנות וילד שזה מתאים לו (מתוך השלושה שלי, יש רק אחד שתיאורטית הייתי יכולה ללמד לבד. הגדולה היתה צריכה את הביטחון שנותן המדריך והקטנה צריכה את הסמכותיות של המדריך והקבוצה). חוץ מזה יש גם מחיר כספי לכך שמבלים שבוע עם הילד על מדרונות המתחילים ובעצם גולשים מעט מאוד (זה נחמד אולי כשזו חופשה נוספת, אבל אם זו החופשה היחידה של ההורה...).

לא חייבים לדעת את השפה בשביל ללמוד (בטח לא ילדים קטנים בשבוע הראשון, שלומדים הרבה תוך כדי חיקוי), אבל זה כמובן עוזר מאוד.

לקבוצה יש גם יתרונות חברתיים.

הדרכה פרטית יכולה להיות מסיבית מדי בשביל ילד קטן.

התקשורת חשובה לא רק בהיבט ההדרכה, אלא גם כשהילד צמא/רעב/עייף או כואבת לו הרגל.

כמה זמן גישה ההורה מוכן להקדיש מהחופשה שלו בשביל להיות באזור בשביל הילד?

האם זה ילד שמשחרר בקלות (למשל הולך בשמחה לבד לחוג חדש)?

כל הורה מכיר את עצמו ואת הילד שלו ובהתאם צריך לראות מה מתאים לו.

אם אתה גולש מנוסה ואב סבלני, חווית הלימוד של בתך תהיה הרבה יותר נוחה עבורה.

אני הדרכתי בעצמי את שני בני הגדולים, שהתחילו את דרכם על השלג בגיל 6 ו-9.