נהניתי מכל מילה ותמונה! תדה רבה על השיתוף!

אביה

הלינה בלילה האחרון תוכננה לKOA  בעיירה שנקראת שטרסבורג (נו מה זה השמות הגרמניים האלה ?)

קרוב יחסית לדנבר ולתחנת ההחזרה .

אגב ראינו קצת באיחור שעל מחזיק המפתחות של הקרוואן  היה כתוב שב KOA

יש הנחה של 10 אחוז למי שמציג את מחזיק המפתחות .(ותודה לאפולו שלא הסבו את תשומת לבנו לכך …..)

אני אומר באיחור כי כבר שהינו אז שני לילות  בקרבונדייל לפני מארון בלז .

איך שראינו עשינו סיבו פרסה ונסענו חזרה 240 מייל כדי לקבל את ההנחה !

נו טוב לא אבל כמעט כן .

הערב האחרון עבר כמו תמיד במצבים אלה באריזה (וכן שוב אין מספיק מקום במזוודות ...)

ולפני שהלכנו לישון הכול כבר היה ארוז  . לא אוכל לא קפה לא מים כלום , אסור ! כי הכול מסודר וארוז ….

נו קצת הגזמתי אולי .(למה אולי ?)

למחרת יצאנו מוקדם (מדי אבל מה חדש ?)

כדי להגיע בזמן לתחנת ההשכרה ולא לקבל קנס .

תוך כדי הנסיעה חשבנו : נו מה יהיה שם עם הצוהר בגג והבוכנית וכו’ .

האמת די חששנו והכנו כל מיני משפטי מפתח שמא נזקק לכך .

הגענו לתחנה  וכיוונו אותנו לאחור בין עוד כמה אחים קרוואנים שעמדו שם .

עצרנו דוממנו מנוע וחיכינו לבאות :

נכנס אחד העובדים עם הקלסר מהיום הראשון  והתחיל לבדוק .

תוך כדי (לחסוך זמן ...) שאל היו לכם בעיות ?

תראה אמרנו הייתה בעיה עם הצוהר . הסתכל שניה אחת ואמר וחוץ מזה .

בלב דופק ( נו הלב תמיד דופק לא ? אחרת זה מצב מת...)

הוצאתי את הבוכנית ואמרתי לו שניסינו לחפש  כזאת בנברסקה .

הוא פלט משהו שנשמע כמו המקבילה האמריקאית ל פחחחחחחחחחחחחחחחח

הסתכל על הבוכנית רבע שנייה וזרק אותה בין השיחים מאחרי הקרוואן .!!

זה קורה כל הזמן ,אמר .

אני כבר אומר להם (בכעס כן?) חצי שנה שצריך להחליף את הפלסטיק המחורבן הזה במתכת (והפעם התרגום  הוא הכי מדויק שיש ).

האמת מצחיק אבל הרגשנו קצת מפגרים .

אחרי כל הזמן שהשקענו במחשבה על מה יהיה ואיך יוצאים מזה ? זה כל מה שיש לך להגיד ?

הוא סיים את הבדיקה  ואמר הכול בסדר עכשיו תלכו למשרד בשביל לסיים את התהליך .

ראינו מיד שאין לו מה לעשות ואכן הוא אמר אתם יודעים מה ? תיגשו לכניסה ותחכו לרכב שייקח אתכם לשדה התעופה ואני אביא לכם את הניירת .

5 דקות והוא חזר עם הניירת . נפרדנו בדמעות ואמרנו : אולי אפולו לא כל כך נוראיים ?

האמת , אולי לא . אבל בעתיד אם נוכל נשתדל להימנע מהם .

פשוט התרגלנו כבר לחברות השכרת קרוואנים שממש מקבלות אותך יפה ודואגות שתרגיש מטופל  כמו שצריך .

הנסיעה לשדה עברה בשקט הזה שאתה מבין שזהו, נגמר .

הטיסה חזרה : מדנבר לסן פרנסיסקו  (למה איפה ההיגיון ?) ומסן פרנסיסקו לארץ  טיסה ישירה .

המטוס : דרימליינר  שלקח אותנו לסן פרנסיסקו פרק אותנו  רק כדי לחזור אחרי שעתיים ולקחת אותנו לארץ .( אותו מטוס הבנתם ? היה ברור לפי הנזק שעשינו קודם למושבים מקדימה …..)

האמת לא התרגשנו יותר מדי מהדרימליינר .

הדבר היחידי הוא שהטיסה מסן פרנסיסקו לארץ לקחה קצת יותר מ12 שעות 

שזה כמעט כמו הזמן שלוקח לטוס מניורק לארץ .

האמת היה טיול מעולה  כמו תמיד .

נכון שהיו קצת בעיות  בהתחלה ולאורך הטיול .

החוכמה היא להפוך אותן לחוויות  (גם אם זה בדיעבד) ואז זה לא מפריע  (ואולי להיפך?)

ולסיום כמה תמונות שאין להן הקשר מיוחד

אני סיימתי

אילן

יצאנו מקספר וחזרנו לקסטר (זה נשמע קצת כמו מחזמר...)

בדרך אמרנו הגיע הזמן לבדוק את הסייט שהיה שלנו ל24 שעות  ולא שימש אותנו.

הגענו לחניון  וראינו שהוא כולו עצי מחט (אורנים בלע”ז)

עשינו סיבוב דרמטי בתוכו רק כדי לראות שלא הפסדנו כלום , הנחנו אבן קטנה על השולחן וזזנו חזרה ל GAME LODG  .

הערב עבר בנעימים והגריל שוב נקרא למלא את חובתו בפעם המי יודע כמה  .(אני יודע אבל את מי זה מעניין בכלל?)

למחרת לא קמנו בבוקר (כן כן ) ויצאנו דרומה לכיוון עיירה שנקראת  בשם המחייב

“הוט ספרינגז” נו ומה תצפו למצוא במקום כזה ?

נכון !!! וולמארט .

נו ברור הרי וולמארט יש בכל מקום .

אבל אנחנו המתוחכמים ציפינו גם לאיזה הוט ספרינגז .

ואכן יש !

בדרך הסתכלנו ימינה רחוק וראינו את מערת האבנים הטובות (תרגום מוצלח במיוחד...)

הסתכלנו קדימה וראינו את מערת הרוח  שזה בכלל פארק לאומי שנושק לקספר .

בגלל אהבתנו העזה למערות  לא נכנסנו לאף אחת מהן  אבל ווידאנו שהן שם .

ההוט ספרינגז  נקראים EVENS PLUNGE  ׁ,תשאלו למה ? אם אדע אי פעם אעדכן .

המיוחד הוא שזאת בריכה כמעט בגודל אולימפי שניזונה ישירות ממעיין חם  והרצפה היא חלוקי נחל  כהים שפשוט מונחים .

לא יציקה אלא פשוט פזרו שכבה ועל זה  המשתמשים הולכים .

שאומרים לי הוט ספרינגז  אני מצפה (בעיקר שקר בחוץ) למים כאלה שלא מבשלים אותי אבל שיהיו חמים .

כאן המים היו ממש גבוליים על גבול הקרים .

נו איזה מין תענוג הוא זה ?

אבל  כמו שכתבתי בהתחלה אל יאוש .

בחצי קומה מעל 2 ג’קוזי  גדולים עמדו ריקים וחיכו רק לנו .

לא נתנו להם לחכות יותר מדי  ושהינו בהם עד בישול חלקי  (יעני מידיום).

(שהינו מספיק זמן כדי לחטוף שמה צינון קשה שהגיע עם החזרה לארץ...)

בכניסה איימו עלינו שבצהריים מגיע בית ספר מהעיר ויהיה צפוף אז לא נשארנו ושמנו פעמינו לכיוון נברסקה לא לפני שעשינו איזה ניסיון בוולמארט למצוא בוכנית לדלת הקרוואן ,ללא הצלחה .

נברסקה , שהיא כידוע ארץ האפשרויות המוגבלות   (ולא נראה לי שחסרה מילה במשפט) קבלה אותנו עם אזור שנקרא גראס לנד  (מהמילה דשא גולם ולא משהו אחר !)

אזור רחב ידיים די מישורי מכוסה עשב נמוך (כמה מפתיע) .

הכביש העיקרי עליו נסענו מספר 71 שלא נגיד שהוא מיתולוגי אבל !! עם קצת רצון  בהחלט היה יכול להיות .

האמת  הכביש דו מסלולי לכל כיוון  ובערך כל חצי שעה עבר אותנו רכב .

שאלנו את עצמנו ,למה השקיעו בכביש כזה בכלל במקום כזה נידח ?

החניון הלילה  ממש מתחת מקום שנקרא SCOTTS BLUFF  שזה נשיונל מוניומנט.

סמוך לעיירה שנקראת  גרינג .

חניון פרטי מרווח מאד יפה  והמוניומנט ממש ממולו .

ממשיכה לקרוא בהנאה

תשאלו מה זה הצבעים המוזרים האלו ?

זה כנראה מה שקורה ששני הרמזים מזדווגים …..

עדר חמורים שהובא לכאן לפני כ 15 שנה  והולך וגדל בקצב איטי .

 ואני אומר בשביל זה לנסוע עד אמריקה ? חסרים לנו חמורים בארץ ? (מכל מיני סוגים...)

נו טוב .

האטרקציה למבקרים : מביאים גזר ונותנים לחמורים לאכול .

החמורים מתקרבים למכוניות ותכלס עד שלא מקבלים גזרים לא נותנים לתנועה להתקדם (ולך תריב עם חמור עקשן כזה)

ועכשיו סטרט אפ אחרון לטיול זה : דוכן גזר שיגיע ישר מהגלבוע ויימכר במחיר מופקע (לפי גזר לא משקל )

ואפשר גם למכור  LEMONAID  (לימונדה ) הרי הרבה אמריקאים מצליחים התחילו כך לא? (ראינו בסרטים).

כשהתפנתה הדרך נסענו אל מחוץ לפארק לעיירה קסטר  לקצת קניות והעברת זמן

בעיירה  מפוזרים מספר פסלי ביזונים והקפדנו לצלם את כולם .

למחר תכננו נסיעת בעלי חיים כמו שקוראים לזה כאן .

זה סיבוב פחות או יותר מסביב לכל הפארק ואם עושים את זה מספיק מוקדם אז יש סיכוי ליותר בעלי חיים .

אמרו לנו שיש גם עדר של בעלי חי שעדיין לא ראינו וג’ים הסביר לנו איפה למצוא אותם .

אגב גם ג’ים קיבל את הטיפ שלו כי מגיע וככה צריך .

לכן קמנו בבוקר מוקדם לשם שינוי ויצאנו לסיבוב .

ראינו ביזונים (שנראו מוכרים בצורה חשודה )  ואז הגענו לעדר המדובר

ועכשיו נראה אתכם : איזה חיה זאת ?

נסענו על כביש בתוך הפארק  ודי מהר  ראינו קבוצת ביזונים קטנה .

מכיוון שהנהגים מכירים טוב את העסק ( נו עושים זאת פעמיים ביום ...)

התקרבו ממש עד אל העדר .

האמת בשלב זה הרגשנו טיפה מרומים .

ממש ממול עמדו כמה מכוניות ואפילו קרוואן אחד  וחשבנו איזה יתרון בכלל יש לנו עליהם ?

ואז הג’יפ המוביל נכנס לשטח על דרך עפר ונשמנו לרווחה : כאן הם לא יכולים להיכנס .

הסיור היה נחמד  לא יותר . ראינו כמה וכמה עדרים של ביזונים  תוך כדי הסיור וקבלנו הסברים על הרגלי החיים שלהם  ואיך מנהלים אותם בתקופות השנה השונות .

אחרי כשעתים הגענו  לאתר בו תתקיים הארוחה וההופעה .

הם מאורגנים היטב  ומיד שהגענו התישבנו והאוכל תכלס  כבר מוכן .

מה כל אחד אוכל הוזמן כבר ביום ההזמנה של הקומבו  עוד שהיינו בארץ .

הבחירה : או סטייק  או המבורגר ,אבל האמת שזה לא ממש משנה ,הכול טעים  והעיקר האווירה .

בסוף הם קראו למי שרוצה לקחת עוד .

אנחנו מה זה רצינו , אבל אף אחד אחר לא קם אז אמרנו אין מה לעשות צריך לשמור על הכבוד היהודי …

שנגמרה הארוחה הם חיסלו ממש מהר את הכול ואז עלה הזמר והנעים לנו את הערב .

האמת שר ממש יפה וסיפר גם קצת סיפורים על ההיסטוריה של המקום

והיה מעניין וגם מצחיק .

בסוף גם זה הסתיים ואמרנו צריך לתת איזה טיפ .

הוא מוכר דיסקים מהשירים שלו אז קנינו אחד .

המחיר 15 דולר , נתתי לו 20 ללא כוונה לעודף אבל הוא התעקש  והחזיר 5 .

הייתה שם בחורה שחורת עור (איך אומרים את זה “בסדר” בעברית ?) שדאגה לבשר על האש וגם עשתה עבודה טובה בזה .

הלכתי אליה ונתתי לה את ה5 דולר .

היא הייתה ממש מופתעת ונראה לי שלא קבלה  כאן טיפ אף פעם .

אז הרגיש לנו טוב (וזה מה שחשוב !!!)

בשלב זה נהיה ממש קר וחשבנו מה עושים כדי לא להפוך לשלגונים בדרך חזרה .

ג’ים דאג לסגור את כל החלונות (המצ’וקמקים למדי)  וכך שרדנו .

יצאנו חזרה בחוץ כבר מחשיך , ואז קרה משהו פשוט מדהים :  האיילות \צבאים  כאילו קבלו הוראה וכולם יצאו ממחבוא היער  לשטחים הפתוחים כדי לאכול אני חושב .

כמויות כאלה לא ראינו אף פעם  ממש עשרות אולי יותר .

בשלב מסוים נעשה ממש מסוכן  וג’ים האט מאד  כדי שנוכל לראות  וגם כדי שלא יהיה איזה “מפגש” .

גם בדרך חזרה מהלודג’  ראינו על הכביש מכוניות שנוסעות לאט ונעצרות מדי פעם  ,סימן שגם שם אותה תופעה .

כאמור סיור ה”קומבו” יוצא מהלודג’ שנמצא במרחק הליכה קטן מחניון הלילה 

ומכיוון שהיה ברור שיסתיים לקראת חשיכה  אמרנו ככה נוכל לגלוש חזרה ללא צורך בנסיעה לילית מיותרת .(גאונות ראויה לציון )

כזכור הוזמן  עוד חניון בצדו השני של הפארק שאנחנו אמורים לישון בו היום אבל זה לא יקרה .

מצד שני הבטחנו לריינג’ר שנבוא לבדוק שאף אחד לא תפס את המקום .

נו החלטנו לוותר להם ולהתרכז במה שהולך לקרות .

הגענו לחניון והתפעלנו איזה מקום יפה .

מאד מרווח עם הרבה עצים והעיקר חלקם כבר בשלכת מה שייצר יופי מיוחד .

בחניון זה יש חיבורים לחשמל ומים , אין ביוב . למה ?  עצלנות נראה לי .

נכנסנו לסייט  התחברנו לחשמל מים וביוב (אין ביוב -למה סתם ?)

ובשלב זה לא ישבנו בחוץ כהרגלנו כי היה קר ורוחות נשבו בחוץ .

לפתע הייתה מכת רוח חזקה במיוחד ואז  הנוף בחוץ נהיה קסום .

העלים הצהובים של השלכת התעופפו באוויר ומלאו את כל החניון , מחזה ממש מרהיב .רגע כזה מיוחד שמגיע משום מקום ...

בהרשמה לקומבו אמרו לנו להגיע חצי שעה קודם  אז הגענו שעה קודם ,למה ? לא מסוגלים אחרת …

אבל למרות זאת לא היינו ראשונים .

נרשמנו וישבנו בלובי של הלודג’ ליד האח (שלא הייתה ) וחיכינו שתגיע השעה .

הגיעה השעה ושום דבר לא קורה .

התברר שמחכים לעוד זוג שאמור להגיע .

בסוף הגיעו  קבלו מאתנו מבטים עוינים  ויצאנו אל הג’יפים הנחמדים שחיכו בחוץ .

אכן השלג נגמר (היה רמז לזה שכתבתי שאחרי שיא הגובה השלג התמעט ...)

לא הצלחתם לפצח את התמונה מטיטון אז הנה : (הפרס נשאר אצלי!)

זה פסל עץ עתיק יומין עד מאד  ובו מופיע לא אחר מאשר הסנאי שפותח את כל סרטי עידן הקרח .!

עוד פרט שנשכח :

בחניון למרגלות  מגדל השטן , כאשר יצאנו בסערה לקבל את פני החייזרים  נשבה רוח חזקה בחוץ ( אולי בגלל הספינה\צלחת שלהם ? )

בכל אופן דלת הקרוואן שמוחזקת למטה ע”י בוכנית קטנה שתפקידה למנוע את פתיחת הדלת יותר מ90 מעלות  עפה טסה הצידה והבוכנית נשברה !

רק אחרי שווידאנו שלא מחמיצים איזה “מפגש”  התפניתי לבדוק .

החלק בקצה שעשוי מפלסטיק נשבר ואין לו תקנה .

מה עושים ?

עכשיו התחלנו להיזכר ביום הראשון באפולו  ובכל האזהרות שלהם .

אמרתי מה זה בטח לא עולה יותר מ30 דולר  (וגם זה נדיב) והם הרי אומרים שכל תיקון מתחת ל100 דולר לעשות בדרך והם יחזירו את הכסף .

אבל אם לא נתקן מה אז?

נו אמרנו ננסה לחפש בוולמארט או משהו דומה בימים הקרובים .

כזכור  היעד הקרוב הבא הוא קסטר  ובדרך הר רשמור .

בדרך לשם עצרנו בעיירה שנקראת  KEYSTONE  לשיטוט וקניות .

עיירה נחמדה עם הרבה חנויות ברחוב הראשי  ואווירה מנומנמת כזאת .

ועכשיו רשמור .

היינו כבר לפני הרבה שנים  והתפעלנו מהפטריוטיות האמריקאית שנשפכת בכל מקום . נו זה לא השתנה .

משלמים בכניסה 10 דולר לחנייה וזה טוב לשנה (סטרטאפ שיעבוד כך: מקימים בותקה דו צדדית ,מצד אחר אוספים את הפתקים מהיוצאים  ומצד שני נותנים אותם לנכנסים  תמורת נגיד 4 דולר ,לא לכל המכוניות שעוברות אחרת יעלו על זה מהר מדי ...)

נכנסנו צעדנו עם כולם  בשדרה עם כל דגלי המדינות  (עדיין אין של ישראל אבל BB עובד על זה) ,ונעמדנו בעמדת צילום .

שימו לב שבצד השמאלי יש כבר מקום מוכן  לנשיא הנוכחי  ואם תסתכלו טוב רואים שכבר התחילו לפסל את השיער שלו .

האמת שהמקום מאד התפתח מאז שהיינו  ומגרשי החנייה  גדלו במאות אחוזים .

מיצינו מהר .

לא רחוק משם יש אתר בסגנון דומה שנקרא  CRAZY HORSE NATIONAL MONUMENT  .

האמת התלבטנו אם כדאי  ולבסוף אמרנו :אנחנו כבר כאן אז קדימה (במילים אלו בדיוק!)

איך אומרים היה מפתיע .והמקום ממש גדול ומסודר .

החלק המפוסל  המתוכנן יהיה גדול מראשמור בערך פי 3 .

זה אתר מורשת אינדיאני  לזכרו של ? ניחשתם נכון  הסוס המשוגע ..

הפרויקט התחיל לפני שנים רבות  ועדיין בבניה  ולפי הפסל שמתאר את המוגמר

הרי שיעברו עוד שנים רבות עד שיושלם .כנראה בעיה תקציבית או משהו .

יש במקום מוזיאון  ומסעדה (איך לא ...)  ואנחנו ישבנו ונהנינו מקונצרט של בחור מקומי  אינדיאני  שהדגים כל מיני סוגי חלילים  וניגן ממש יפה .

הסתובבנו  במוזיאון  גדול יפה ומושקע  . יש תמונות  של כל מיני  אינדיאנים מפורסמים  שהזכירו קצת את  המשחק הזה (גלה את הפרצוף או משהו )

כללית המקום שייך לרשות הפארקים הלאומיים ,אבל הדגש הוא על ולמען האינדיאנים .

קסטר פארק :

למי שלא יודע  פארק זה היה אמור להיות פארק לאומי אבל מדינת דרום דקוטה

עשתה מחטף  הקדימה והגדירה אותו פארק מדינה  .

כנראה ליהנות באופן בלעדי מהמיסים ועוד כהנה וכהנה .

בכל אופן זהו פארק ממש גדול ולכן תכננו לבלות שם יומיים .

בכניסה לפארק  לא זוכר למה קיבלנו הנחה , אבל קיבלנו ולא התעקשנו .

נכנסנו לפארק ואמרנו  הגיע הזמן לבוהוריים .

חיפשנו מקום יפה ואווירתי  והגענו  לנקודה עם אגם  קטן מימין מכוסה נופרים ואגם גדול משמאל  ממש יפה ואך במקרה  היה גם שולחן עץ בפינה .

ממש לפני הפניה  יש תמרור שלא הבנו כל כך מה הוא מראה .

הלכתי אחורה  אל התמרור אחרי שחנינו  כדי לוודא מקרוב  .פשוט לא יאמן !!

אמרתי זה רק באמריקה .

נסו לנחש איזה תמרור יכול להיות במקום כזה .

פתחנו שולחן  צמוד לאגם  שמש נעימה  אוכל מעולה  נוף יפה שליו ומרגיע

מה צריך יותר ?

החניון עצמו KOA  טיפוסי לא שיא היופי אבל עם הבליטה הזאת תלויה מעל ?

נכנסנו להירשם  ודיברנו קצת עם הבעלים על מה שקרה מאז שיצא הסרט .

הם אמרו שזה נתן בוסט עצום שנמשך עד היום  וחוץ מתקופה קצרה שהם סגורים לא סובלים מהעדר לקוחות מטיילים .

כתוצאה מכך ואולי מתוך הכרת תודה ,הסרט מוקרן שם ערב ערב באותה שעה מאז ועד היום .

אמרנו נבוא הערב לראות !

הבעיה שההקרנה תחת כיפת השמיים ובסוף החלטנו לוותר . התחייבנו להם בכתב שנראה בארץ איך שנחזור .(וגם קיימנו  כי המתגייסת עדיין לא ראתה ..)

נכנסנו לסייט  הכנו קפה  וישבנו להסתכל על התופעה .

שהחשיך הכנו ארוחת ערב נדמה לי נקניקיות איטלקיות (יאמי!) עם  צ’יפס.

תוך כדי הטיגון :פתאום !!!  צפצוף מחריש אוזניים !

מה הם הגיעו ???

יצאנו במהירות  החוצה כשאני תופס את שקית המתנות שהבאנו מהארץ (מחזיקי מפתחות , חמסות קטנות ועוד )

עמדנו בחוץ בחושך  הסתכלנו למעלה (קודם ברור ) הסתכלנו ימינה הסתכלנו שמאלה  והפעם ויתרנו על להסתכל למטה (למה מה נמצא שם ?)

כלום .

ואז הבנו שזה בסך הכול הגלאי העשן של הקרוואן שהתעורר לו בפעם הראשונה בטיול .

מאוכזבים ועדיין רעבים חזרנו לקרוואן לאכול  וחשבנו לעצמנו : הזדמנות כזאת לא תחזור שוב (איזה הזדמנות בדיוק הייתה כאן ?)

שימו לב לתמונה 3  מי גורר את מי כאן ?

זה מזכיר לי את הבדיחה המיתולוגית  (מי אמר ?) 

פיל ועכבר רצים במדבר , העכבר מסתכל אחורה ואומר לפיל  “ יואו  תראה כמה אבק אנחנו עושים ...”

הגענו לחניון הציבורי וראינו שלא מלא בכלל וגם די יפה . נפרדנו ממנו בצער ואמרנו עוד נתראה  (לא סביר)

ממש ביציאה יש מושבה גדולה של מה שהם קוראים PRAIRY DOGS .

השם נובע מכך שבמקור יש כל הזמן כמה פריטים שעומדים ומתצפתים לראות אם יש סכנה .כל כמה דקות הם מתחלפים ולא ברור מי סדרן העבודה אבל  כולם באים בזמן .

במידה ומשהו מצדיק הלחצה של כל הכפר הם מוציאים מעין נביחה וכנראה מכאן השם .

היינו כאן כאמור לפני הרבה שנים והיה מרתק לראות איך ההתנהגות שלהם השתנתה לחלוטין .

הם למעשה איבדו כל פחד ,אין אף אחד בתצפית (אין נביחות שזה מצער ...)

והם מתקרבים ממש עד לאנשים ומנסים לשנורר משהו .

בהמשך בקסטר פארק ראינו מושבות נוספות  יותר צעירות ושם התנהגות הפריטים הייתה דומה יותר למה שזכרנו .

חוויה מאד מומלצת , בכלל הם חמודים להפליא ופעילות הזנב ממש היסטרית

ולמחרת יצאנו בדיוק בזמן  לכיוון מגדל השטן .

התכנית המקורית  הייתה לישון בחניון הציבורי לא רחוק משם  ללא הזמנה מוקדמת וללא חיבורים .אמרנו אין מצב שיהיה מלא .

לאור הקור שצפוי החלטנו לשנות ולהזמין מקום ב KOA  שממוקם ממש למרגלות התופעה .

יש איזה נקודה בכביש ,שם ההר ( איך לקרוא לזה ?) מתגלה בפעם הראשונה וברור ששם יש חנייה עמוסה .

עצרנו עם כולם צילמנו והמשכנו .

הגענו למרכז המבקרים שרוב הדרך רואים את ההר מכל מיני כיוונים וזוויות .

ירדנו מהקרוואן בחנייה וההר ממש מולנו ומעלינו .

היינו פה פעם ראשונה ב 1984  (אולי כן היינו בפלמח?)  וזה היה בעקבות ההגעה של הסרט לארץ .

התאוריה האינדיאנית  מדברת על זה שדב ענק טיפס על ההר ובירידה נאחז בציפורניים וזה יצר את הפסים .

לי יש תאוריה אחרת : הכול הרי בנוי ממשושים  . ובריכת משושים הרי יש לנו בארץ

(תשאלו את אסאד….)

בזמן שהיוצר הגדול (וכל אחד יקרא לו כרצונו) יצר את בריכת המשושים שלנו

הוא לחץ אגודל ענק  ונוצרה הבריכה .

מהלחץ  שנוצר בתוך כדור הארץ משהו היה חייב לצאת איכשהו וזה יצא ממש כאן .

נכנסנו למרכז המבקרים ויצאנו למסלול סובב הר  לא ארוך משהו כמו שעה ורבע הליכה .

בדרך ראינו גם כמה משוגעים שהחליטו לטפס על הדבר הזה .

למה ? אני שואל אתכם (ולא זה לא בגלל שזה שם ...)

היה איזה זוג באמצע הדרך  שהאישה הייתה כנראה במצוקה ,או שלפחות ככה נשמעה . עצרנו לזמן ממושך כי חשבנו :אולי יהיה מה לראות…

לא הייתה תוצאה אז המשכנו ואמרנו נחפש מחר בעיתון .(USA TODAY)

אין ספק שכל התופעה הזו די מדהימה ואני ממש ממליץ למי שיכול לעשות את הגיחה לכאן .

העברנו ערב נחמד בחניון  שכלל  בשר על הגריל ,צ’יפס מתובלן  ולאחר מכן קפה הפוך עם בלוברי מאפין ועוגיות ג’ינג’ר  רכות .

היה קר למדי אבל בר שרידה .

התכנית למחר לקום מוקדם כדי להספיק משהו בכל זאת מילוסטון  ולקראת צהריים

עת הטמפרטורות המקפיאות אמורות לגלוש אל הפארק מכיוון מערב  לזוז לקודי

שם הוזמן על הדרך מקום ב KOA .

היה קשה ! אבל עמדנו בתכנית זאת במדויק .

ביציאה מילוסטון עמד ביזון ענק ואדיש שיצר פקק תנועה לא קטן , אנחנו היינו רגועים : הרי עוד כמה ימים יש לנו סיור ביזונים ונראה כמה שנרצה .

לקראת היציאה נעשה ממש קר ואמרנו לעצמנו (וגם טפחנו לעצמנו על השכם ) הייתה החלטה ממש נכונה לעוף מפה מוקדם .

האמת ידענו על כמה שוכני אוהלים בחניון שנשארו שם לאותו לילה  וקצת חשבנו עליהם וככה התחממנו ….

אם לסכם את ילוסטון : זאת הייתה הפעם הרביעית שלנו כך שלא הרגשנו כל החמצה .

הרושם לצערי שלילוסטון יש היום פחות משמעותית מה להציע למבקרים .

פחות חיות  וגם האתרים השונים בתוך הפארק עשו רושם שקצת דועכים .

בממות’ לא היינו אבל בפעם הקודמת כבר הייתה התייבשות משמעותית של שטח מאד גדול .

אולי מקרי ?

אחרי קודי המשכנו לכיוון בופאלו כאשר היעד הנראה לעין  הוא DEVILS TOWER

הזכור למי שלא מכיר מהסרט המיתולוגי “מפגשים מהסוג השלישי “ או בקיצור מפגשים .

הדרך לבופאלו יפה מאד ועולה לגבהים די רציניים .

באמצע הדרך ככה די קרוב לשיא הגובה  פתאום משהו בשמיים !  האם זו ציפור ?  לא לא

האם מטוס ? לא לא

האם סתם עב”ם ?  חבל אבל גם לא

נו  (באמת נו ) שלג !  והאמת די כבד .

בשלב זה נהיה באמת מלחיץ  נסענו בשיירה ,העצים מסביב כבר מכוסים שלג

ועושה רושם שלא יפסיק בקרוב .

נעשה קר  ואנחנו מהרהרים בשרשראות השלג שאין לנו .

הגענו לפסגה ולאחריה השלג התמעט  .

גלשנו לתוך בופאלו פולטים אנחת רווחה  משמעותית .