קמנו עצובים ליום האחרון לטיול.

ארוחת בוקר בדיינר שליד המלון ויצאנו למרכז העיר.

בלילה הגיעו ארבע אניות לנמל והמרכז היה הומה מתיירים. בכל מקום היו דוכנים שהציעו אטרקציות.

 

התכנית המקורית הייתה לעלות ברכבל להר, אבל היה יום – נכון – גשום וערפילי, ולא הייתה ראות בכלל. אז החלטנו לנסוע לקרחון מנדנהול, אבל בסוף מצאנו את עצמנו שוב בשייט לוויתנים (נו טוב, כבר 24 שעות שלא ראינו אף לוויתן )

 

השייט היה נחמד – ספינה קטנה של 30 אנשים, הנוף יפיפה, 3 לוויתנים שהופיעו בצורה די סדירה ואפילו מזג האוויר על הים היה בהיר. אם היינו עושים אותו ארבעה ימים קודם הוא היה יכול להיחשב לשייט טוב מאוד. אבל אחרי השייט בגוסטבוס פתאום הכל נראה קצת פחות...

הבנו שיש לנו בעיה – הרמנו את הרף גבוה מידי (ובכלל כל הטיול הזה קבע רף גבוה מידי...).

אחרי השייט עוד הספקנו לאכול ארוחת צהריים אחרונה באלסקה (להפעם כמובן )

 

הטיסה לסיאטל הייתה יפיפייה. נחתנו בסיאטל בשעה 21:30 והגענו עם השאטל למלון שלנו – Doubletree Seattle Airport. מלון שדה תעופה ענקי עם סוויטות מרווחות.

 

18.7 סיום

הטיסה ללונדון הייתה בשעה 19:30. בתכנית המקורית היינו אמורים להשאיר את המזוודות בשדה ולטייל בסיאטל בשוק פייק פלייס ובדאון טאון. אבל היינו בדיכאון שנגמר מצד אחד, ואלסקה כל כך מילאה אותנו (בצורה נהדרת) מצד שני, שממש לא הרגשנו צורך לטייל. אז ביקשנו late checkout ובילינו את היום בבריכה של המלון.

בערב טסנו ללונדון, ובה העברנו עוד 3 ימים כיפיים בניסיון לאפס את הג'ט לג (לא עזר).

 

וזהו. הסתיים טיול מושלם, ואנחנו מחכים בקוצר רוח לפעם הבאה

 

 

אחרי השכמה מוקדמת מאוד בבוקר (השייט יוצא ב 7:30) השארנו את המזוודות בקבלה ועלינו על הספינה. כאן אין מקומות שמורים כמו בקינאי פיורדס, ולכן מומלץ להגיע מוקדם אם רוצים לשבת ליד חלון.

הספינה הייתה מלאה לגמרי.

 

בשעה הראשונה של השייט האזור היה מכוסה בערפל, שיצר אוירה מאוד מיוחדת, מיסטית משהו. בהמשך הערפל התפזר וההרים המדהימים התגלו.

הנופים היפיפיים שונים מקינאי פיורדס ומאזור ואלדיז.

ראינו לוטרות, אריות ים, כלבי ים, לוויתן אחד, זאב ודוב.

עצרנו לשעה ארוכה ליד קרחון מרג'ורי המרשים וראינו calving (התמוטטות של הקרחון למים) משמעותי. היה מיוחד ומדהים.

את השייט מלווה ריינג'ר (כמו בקינאי פיורדס) ויש תכנית של ג'וניור ריינג'ר. הילדים הושבעו וקיבלו סיכה של גליישר ביי – כבוד

 

דבר אחד שהפריע – שוב, כמו בקינאי פיורדס, הסירה הייתה מלאה. ברוב השייט זה פחות הורגש אבל מול הקרחון כולם יצאו לסיפון והיה מאוד עמוס. לידינו עמדו תיירים אירופאים שנדחפו והסתירו וזה פגע בהחלט בחוויה. ועדיין – מדובר בשייט מרהיב ומומלץ!

 

בסיום השייט האוטובוס של הלודג' חיכה ליד הרציף עם המזוודות ולקח אותנו לשדה התעופה הקטנטן של גוסטבוס. טיסה קצרצרה והגענו לג'ונו.

 

ג'ונו היא עיר מאוד תיירותית אבל חביבה וציורית. בערב טיילנו במרכז העיר וחגגנו במסעדה הכיפית  "Hangar on the warf" את הערב האחרון באלסקה לטיול הזה

 

המלון שלנו – The driftwood hotel – בסגנון של מוטל, נחמד ונוח, ממוקם במרחק הליכה מהנמל, יש שאטל לשדה התעופה.

 

גליישר ביי לודג' ממוקם על חוף מפרץ בברטלט קוב שליד גוסטבוס, מוקף ביער גשם מהאגדות.

 

הלודג' עצמו מאוד נעים, השירות מצוין, במסעדה יש ארוחות טובות במחירים הגיוניים, יש מרכז מבקרים קטן ופעילויות של ריינג'רים (סיור מודרך בכל יום בצהריים והרצאה בערב).

ביער בסביבת הלודג' חיים שלושה דובים שחורים.

המחיר בלודג' סביר, אבל אין חדרים לחמישה. כך שנאלצנו לקחת  שני חדרים.

 

במשך יומיים טיילנו ביער הגשם המרהיב ("יער הפיות" כמו שהקטנה הגדירה אותו), טילנו לאורך החוף, חיפשנו דובים ביער (לא מצאנו, אבל ראינו סימנים שלהם), וגולת הכותרת של הטיול (ושל כל הטיולים אי פעם) – עשינו פעמיים שייט לוויתנים על ה TAZ מגוסטבוס.

 

הקונספט של השייט:

מגיעים עם האוטובוס של הלודג' למזח בגוסטבוס, עולים על ספינה קטנה (25 אנשים), מפליגים 30 דקות עד שמגיעים לצ'יצ'אגוף איילנד הערפילי.

לאן שלא מסתכלים רואים לוויתנים. כך במשך שעתיים וחצי בערך.

בחזרה לגוסטבוס בכניסה למעגן שוחים סביב הסירה אריות ים ענקיים.

 

ביום הראשון ראינו עשרות לוויתנים!

ביום השני היו פחות לוויתנים, אבל ארבעה לוויתנים שחו בקבוצה במשך כל הזמן. הם היו מסונכרנים בתנועות שלהם, שמרו על מרווח שווה ביניהם ותקשרו ביניהם בצפירות – מדהים מדהים מדהים!!!

 

קשה לי לתאר את החוויה הזו במילים, וגם המילה "מושלם" לא מספיקה. אם אתם חובבי לוויתנים – אסור להחמיץ!!!

 

קמנו מוקדם ויצאנו לכיוון שדה התעופה באנקורג'. מסתבר שב 8:00 הכניסה לאנקורג' פקוקה מאוד.

החזרנו את הרכב, עשינו צ'ק-אין זריז וחיכינו 40 דקות בתור ע נ ק לבדיקה הביטחונית. הגענו לגייט בדקה ה 90 בלחץ ונכנסנו למטוס.

 

כעבור זמן קצר המטוס החל להתקדם לקראת ההמראה אך לפתע עצר, הסתובב וחזר לגייט. מסתבר שנורת אזהרה נדלקה. ישבנו במטוס שעה ורבע, עד שהתקלה תוקנה והמראנו.

 

הטיסה הייתה מדהימה. טסנו מעל הרים מושלגים וקרחונים ענקיים. נחתנו נחיתה יפיפיה בג'ונו וחיכינו שם עוד שעתיים לטיסת ההמשך לגוסטבוס.

 

המטוס לגוסטבוס הגיע בזמן. נכנסנו אליו ואז הודיעו בכריזה את ההודעה הבאה: "נוסעים נכבדים, מזג האויר בגוסטבוס היה גרוע במשך כל היום. עכשיו קצת מתבהר. אנחנו נטוס וננסה לנחות שם. יתכן שנעשה מספר סיבובים מסביב לשדה בניסיון לנחות. אם לא נצליח נחזור לג'ונו. אל תדאגו – יש לנו מספיק דלק". אז לא דאגנו

 

ההמראה מג'ונו מרהיבה ועוברת דרך ההרים.  הטיסה לגוסטבוס קצרצרה (25 דקות) ויפיפיה. נחתנו (על הניסיון הראשון!) והגענו לגן עדן

 

קמנו בבוקר קצת עצובים ליום האחרון ב South Central Alaska. היום מצפה לנו שוב יום בדגש על תעופה.

 

שדה התעופה של אנקורג' מוגדר כ Plane spotters heaven:

אחוז גבוה מאוד של הנחיתות בשדה הוא של מטוסים רחבי גוף (747, 777, MD-11 וכו'),

אפשר להקיף חלק מאזור המסלולים ברכב ולראות המראות ממש מקרוב.

ב Point Woronzof שנמצאת ממש בקצה המסלול יש תצפית מעולה על ההמראות. בילינו שם 4 שעות…

 

אחרי ארוחת צהריים וקצת השלמות של קניות המשכנו למוזיאון התעופה של אנקורג' – מוזיאון חביב מאוד ומעניין שמספר על היסטוריית התעופה באלסקה.

במוזיאון נמצא מגדל(ון) הפיקוח הישן של אגם הוד (שהוא נמל התעופה הגדול ביותר בעולם למטוסים ימיים). אפשר לשבת על כיסא נוח במרפסת המגדל, לשמוע את הפקחים מדברים עם המטוסים בזמן אמת ולראות עשרות המראות של מטוסים ימיים. לחובבי תעופה – מומלץ.

 

את הערב סיימנו כרגיל במסעדת המלון וברחצה לילית בבריכה.