משלמים לפי החלק היחסי על הימים שהיו.

השאר על הזוג הנותר - בשביל מה להתקטנן על עלויות דלק מעט יותר גבוהות?

אני עם אלו שטענו שאת השכרת הרכב (כולל ביטוח וכו’) מחלקים, במיוחד אם כפי שנטען ממילא הזוג הפורש מקבל את זה מהביטוח – למה שישמור את הכסף לעצמו ויטיל את העלות על הזוג השני? עלויות נלוות (דלק, אגרות...) בחלק המשותף עושים חצי-חצי ובחלק של אחרי הפרידה זה נופל על הזוג השני, מה לעשות, הרי הוא זה שהמשיך למלא דלק, לבחור לנסוע בכבישי אגרה וכו’. 

אגב, לבני משפחתי קרה מקרה כזה לא מזמן. הם היו אלו שנאלצו לפרוש (ולא קיבלו כסף מהביטוח), והם חילקו באותה צורה את ההוצאות בלי שום מריבה, בהבנה מוחלטת. 

זוג חברים ביקש להצטרף לשמחתנו,על כן הזמנו רכב יותר גדול,יותר מרווח,יותר יקר.

כפי שאני מכירה את זוג החברים שלנו,במקרה שכזה הם לא היו מוותרים ומתעקשים לשאת בהוצאות השכרת הרכב.

לגבי דלק,אגרות ועוד... עד ליום קרות המקרה וכך צריך לעשות.

ארחיב ואומר שאנו עושים בתחילת טיול קופה משותפת לכל ההוצאות.

חשוב לדעת עם מי לנסוע ועם מי עדיף שלא.

במקרה אחר שלא ארחיב עליו בנושא הרכב ניתקנו קשר עם זוג חברים שלצערי עד היום לא מבין למה.

הזוג שנשאר צריך להתעקש לשלם הכל לבד ושהחברים רק ירגישו בטוב, והזוג שחזר צריך להתעקש לשלם את החלק שלו בטח ובטח אם מקבל החזר מהביטוח.

לא תמיד כולם מצטרפים לכל המסלול. בכל יום טיול מחלקים את ההוצאות בין אלה שהצטרפו לאותו יום טיול (כולל החלק היחסי של ההוצאות הקבועות כמו השכרת הרכב). 

המפתח הוא שמדובר בחברים שרוצים להישאר חברים גם אחרי הנסיעה ולכן מגלים גמישות כדי שהנסיעה תצליח.

לשמחתנו לא היתעררו בעיות .תמיד יהיו חילוקי דעות ,בדיוק כמו גם בין זוג מטייל.

צריך להבדיל,אם מדובר בזוג חברים או זוג שחבר יחדיו למטרת טיול,חלוקת עול ההוצאות.

טיול עם זוג חברים שחלה ונאלץ לחזור לארץ,אמורים להיות עצובים עבורם ולא נראה לי הגיוני לחשוב אפילו על דרישת החזר עלויות. 

טיול עם זוג למטרת חלוקת עלויות כדאי לדבר על הכול לפני הטיול,לפני התכנון אפילו.

אפשר לשלם מראש ולחלק הוצאות מראש.

בגדול,אני תמיד ממליצה ל2 משפחות מטיילים גם אם הם משפחה..לא לחסוך עלויות רכב ולנסוע כל משפחה ברכב משלה.אפשר להתחלק בין נהגים,אבל תמיד כדאי 2 רכבים. מישהו רוצה לנוח בערב ואחר רוצה לצאת לטייל במדרחוב בעיר למשל..להתחיל מנקודות שונות ולהיפגש בהמשך..

והערה אחרת: אל תכבלו את עצמכם בצורה כזאת עם חברים, וגם לא עם משפחה לא גרעינית. כדאי שכל אחד ינהג ברכב שלו, ילון בדירה משלו וכו'. זה מונע חיכוכים, מאפשר התפצלות ומוודא שהטיול לא ייהרס וגם לא החברות.

כל אחד בקצב שלו

אחד פזרן ואחד קמצן

אחד ממהר והשני לוקח את הזמן

אם אין תיאום ציפיות מלא - כדאי להימנע

במישור העקרוני אתם צודקים - אבל, תפסידו חברים. הזוג שחזר לארץ צריך לשלם לזוג שהמשיך באופן יחסי, את הימים שכן נסע/השתמש ברכב.

תומר 

הוצאות משתנות (דלק וחניות) – בהתאם לתקופה בהם השתמשו בפועל

לאחר קרות האשפוז:

אם חברת הביטוח מחזירה לזוג שחזר לארץ את הוצאות השכרת הרכב, מן הראוי שיתחלקו בזה עם הזוג שנשאר בחו”ל. בשאר ההוצאות (דלק, אגרות) צריך לשאת הזוג שנשאר בחו”ל במלואן. הרי הוצאות אלו לא יכוסו ע”י הביטוח, הזוג שחזר לארץ לא “נהנה” מהם שלא באשמתו ולכן לדעתי לא צריך לשאת בהם. 

הזוג שחלה, אושפז, ונאלץ לבטל את הטיול, כבר סבל מספיק… הזוג השני נהנה מהטיול, השתמש ברכב, נסע בכבישי האגרה. לדרוש מהזוג השני במצב כזה, כשלא מדובר בביטול בגלל גחמה אלא בגלל מצוקה לממן חצי מהסכומים הללו, בין אם זה מוצדק מבחינת הסיכום הראשוני ובין אם לא,  זו פשוט מידת סדום. 

מה גם ששכירת רכב, דלק, וכבישי אגרה, הם בכל זאת לא סכומי עתק במסגרת טיול לחו”ל ואפשר לעמוד בהם בלי להתמוטט, גם בלי התרומה של הזוג השני.