רבקה,
היה כייף לטייל איתך בברלין.
התמונות מקסימות, מקסימות!
כייף גדול!

תודה תודה זיוה.

אני אענה מהר כל עוד זה טרי

תראי, יש הבדל עצום בלעמוד מול יצירה שאת מכירה כמעט מכל צד בספרים ובאתרי האינטרנט לבין לעמוד לפני יצירה שהיא חדשה לך לגמרי. ההתייחסות היא שונה.
בייחוד, כשעומדים לפני יציריות שנחשבות "חשובות" שכתבו עליהן שירי הלל שונים. למשל, באוסף ברגרואין היו כמה הדפסים של פול קליי ולידם ה"מאסטר" או היצירה המקורית שממנה הוא עשה הדפסים. ואת רואה שהוא הדביק חתיכות נייר אחת ליד השניה, בדיוק כמו שביתך הקטנה ודאי עושה (אולי היא אף מוכשרת יותר) ואת לא מבינה.... אבל כשהמבט חוזר אל ההדפס הכל כבר בהיר יותר.
במקרה של כוס האבסינט, תמיד ידעתי שזה פסלון קטן, אבל לא עד כמה קטן... זה כאילו מוריד מההילה שלו. אולי גם הזמן עושה לו לא טוב - הוא הרי עשוי מחומרים מתכלים כלשהם... בקיצור - ברור שפיקאסו שיחק ואנחנו עומדים ועושים וואו, כי כתוב בספרים. הראש של גרטרוד שטיין יפה בעיניי פי כמה. (הוא עמד באותו חדר).
אבל כן, יש בי התרגשות של ילדה כשאני עומדת מול יצירה מסוג זה.

רבקה

מה שיפה אצל רבקה, וגם אצלך, נעה (ואני בהחלט לומדת מכן), שאפשר לספר על שבוע טיול באשכול באורך סביר, בלי מגילות ארוכות מדי, ושעדיין יהיה מרתק. ומה שכיף, שאחר כך, כשהקהל מבקש הדרן, אפשר לשלוף עוד ועוד תמונות, אנקדוטות, זכרונות וסיפורים ללא כל סדר, היגיון או רציונל כלשהו. גם אני אשמח לעוד. את יכולה לשפוך, רבקה, בלי בושה

(ונעה - גם את. כתבתי לך באשכול שלך).

מעניין אותי אם כוס האבסינט של פיקסו עושה משהו בבטן, כשמתייצבים מולה במציאות, פנים מול פנים, או שקשה לראות אותה במנותק מהמותג, כמו שהמונליזה חדלה להיות דיוקן אמנותי מרשים והפכה לפלקט, בגלל מה שההיסטוריה עשתה לה (כך אצלי לפחות).

לא יכול להיות שנגמר... בטח יש לך עוד כמה סוכריות.
אפשר עוד?

נעה

וביציע יושבת לה פולניה אחת, צועקת בשקט בראוו וממלמלת "את רואה, רבקה, כשאת רוצה את יכולה". איזה הדרן! איזה כיף!

אלונה

רבקה,
איזה מזל שחזרת להדרן
תודה בשם הדיג'ייס של הפורום
יעל

• lyrics
• working class hero

בתמונה הראשונה - איש הנקניקיות וכל הגריל עליו...

התמונה השניה, דוכן האבסינט. זוכרים שדיברנו כאן על כך שהשקה אסור למכירה ורק בגרמניה מותר?

וגם שכחתי לספר שראינו את כוס האבסינט של פיקאסו באוסף ברגרואין:
http://www.gplanet.co.il/pictures/uploaded/40632.jpg


רבקה

IMG_0920.JPG(גודל:15.19KB)	IMG_0982.JPG(גודל:14.19KB)

תודה רבה על התגובות שלכם!

זיוה - אכן ירוקת על הפסלים, טחב. הנה עוד שני פסלים שכנראה שייכים לאותו אמן. האחד בסמיכות לזעקת הנשים והשני בחצר בית ספר בפרצנלאואר ברג. הגריפיטי שעל הפסל, למשל הרגיז אותי. ברור.

ואת כנראה צודקת גם לגבי יצירות הת'כלס. ובכל זאת, זה מקום מאוד מיוחד. תודה לך.

אנחנו כבר בודקים מחירים לסופי שבוע כדי לראות את מה שלא הספקנו....

ענת, אוסי, מירה, נורית אלונה - תודה.

רבקה

IMG_0869.JPG(גודל:15.85KB)	IMG_1177.JPG(גודל:18.69KB)

רבקהל'ה

גם אני כמו זיוה מתקשה בזמן האחרון למצוא מספיק זמן כדי לקרוא כל מה שיש לפורום להציע, אבל לא רציתי סתם לרפרף על האשכול שלך, אלא לקרוא בעיון וליהנות מכל רגע.
כך עשיתי כעת והאמת- אין לי הרבה מילים...
אני רק יכולה להתפעל מיכולות התיאור שלך , מהתובנות המיוחדות וכמובן מהתמונות הנהדרות

אהבתי במיוחד את אנדרטת הנשים המרשימה, ואת בתי הקפה הקטנים והמיוחדים. ברלין אכן נראית אחרת מנקודת המבט שלך.

תודה על השיתוף !!!



נורית

רבקה'לה,

כל כך מתנצלת שנעלמתי מכאן לכמה ימים. היה לי ברור שצריך לגייס זמן כדי לקרוא כל מילה, לפתוח את התמונות, כלומר - להיות במצב של ריכוז ושל קשב. כל ערב אמרתי לעצמי - עכשיו הוא הרגע, ובכל פעם הגעתי לזה מאוחר מדי, בעייפות גדולה. אז עכשיו נפנפתי את כולם והתיישבתי מול המסך. היה כל כך מרתק לראות ולקרוא את תובנותייך הנבונות, כמו שאמרה יעל. אני נהנית מאוד מאוד מההגשה שלך.

נהניתי מאוד מההסתכלות שלך על המזרח והמערב. עושה רושם שזה זה כמו לראות עיר בהתהוות. לפני שנסעת ניסית להסביר לי על משיכתך לנושא הסקווטים. מודה שלא כל כך הבנתי ואני חושבת שאמרתי לך את זה. עכשיו אני מבינה יותר. בטח עד שאגיע לברלין - תכל'ס כבר לא יהיה כפי שהוא, אבל אשתדל לקחת איתי את הטיפ של אסי, להתבונן על מה שרלוונטי לברלין של אותו הזמן, על מה שיש, ותמיד יש משהו מעניין אם יודעים לפקוח את העיניים.

התרגשתי לקרוא על הקטעים הקשורים ליהדות. מעניין שבית הכנסת נראה מרשים מבחוץ, בניגוד לרוב בתי הכנסת. הזדעזעתי אתכם בפרשת המעיל. חשבתי על עצמי, איך הייתי עומדת שם ומתכווצת. קשה להתחמק מהאסוציאציות שמופנמות אצלנו כל כך חזק. שמחתי לראות שאנדרטת הנשים יותר מרשימה ממה שהיה נדמה. יפה לראות את הטחב (אכן טחב?), המתפתח על האבן. זה עושה את הפסלים יותר חיים.

נהניתי לקרוא את חוויותייך ממוזיאוני האמנות. העבודה של קיפר עדיין לא פתורה אצלי עד הסוף. השמות אצלו מאוד משמעותיים. אז ברור שיש חשיבות לדמותה של לילית. אבל מה הוא רצה לומר באמצעותה, זה מעניין. אנסה לקרוא בהמשך את הקישורים שנירית העלתה.

בלי שהייתי בברלין, אני חושבת שאת צודקת בהערכה שלך לגבי הגרפיטי בעיר. מאז "שהתגלה" סיפור הגרפיטי שבחומה, העיר הזאת נקשרה בין היתר בדימויים של גרפיטי, אבל הוא מפסיק להיות אותנטי בשלב כלשהו, ובמיוחד כשהתיירות נכנסת לתמונה. דיברנו על זה ודעתי הייתה כזאת מלכתחילה. ובכל זאת מעניין לראות את הפינות ואת הגילויים שמעבר לפינת הרחוב. אני מנחשת שהביטויים האלה על קירות בתים בעיר יותר מעניינים וחזקים מאשר בחומה עצמה, למרות ששם יש ריכוז.
אגב, גם דוגמאות הארט ברוט שהעלית נראות לי קצת מאולצות ומלאכותיות. קשה להסביר, אבל אין להן חיות טבעית ואותנטית. הן משדרות לי קצת זיוף. אבל אני חושבת שהייתי מאוד נהנית לבקר שם (בתכל'ס), כי ההתהוות של המקום, הגלגול שלו, ההוויה של האמנים, מרקם החיים שם - כל זה מעניין לא פחות מהתוצאה.

היה מעניין כל כך לקרוא .

יאללה, ביי,
זיוה

רבקה,

תודה תודה תודה.

אני נמסה למראה התמונות המוארות האלה.

כל כך יפה

ענת

גם אני מצטרפת ל- Standing ovation...


רבקהל'ה, תודה!

הי רבקה,

כיף לטייל איתך בברלין, היפה עוד יותר עם תאורת החג, ולראות את העיר דרך המבט הייחודי שלך. תמיד מעניין לראות את נקודות המבט והדגשים השונים העולים מן הסיפורים והתמונות

אפשר הדרן נוסף?

תודה על השיתוף,
מירה

וסוכריה לכל הדי ג'אים של הפורום.

רבקה

IMG_1153.JPG(גודל:19.43KB)

הקהל מריע, יוצא מגדרו, מתלהב נורא ומבקש עוד.

הבוקר התחיל נפלא, רק שימשיך כך

אלונה

בניגוד לעץ הנורבגי המסורתי בככר טראפלגר בלונדון, כאן חוץ מהעץ בככר פריז יש עוד הרבה עצים גבוהים וגדולים מאוד, חלקם מקושטים בדרכים מאוד יצירתיות, חלקם בכלל לא עצים, אלא אוסף של כל מיני אריזות מתנה, תאמינו או לא, בשלב מסויים כבר הפסקתי להתפעל ולצלם...

נעה - תודה על התוספת, את למעשה אוששת את שאני ידעתי על הסקווטרים מפי הסקווטרים עצמם. אלא שאני הבנתי שזה עניין לגמרי אידיאולוגי אצלם. כמו שאמרתי קודם, היום, קשה לי להביע עמדה לכאן או לכאן.

ואחרי דוכני חג המולד הלונדונים של נעה ונועה, התחלתי לחשוב, אולי בכל זאת יש פלישה סינית לאירופה????

רבקה

ככר פריז(גודל:14.79KB)	קא דה ווה(גודל:20.72KB)

מאוד אהבתי את הכותרת "סיום", כי זה אומר שאני יכולה לנוע הלאה...
אבל לא באמת. יש לי עוד כל כך הרבה סיפורים לקרוא כאן, והראש עוד בברלין...

אז שמתי לב, שתמונות ברלין המוארת לכריסטמס הן המעטות ביותר, אז אותן אתגבר.

משהו שאני חייבת לשתף בו: הלילה אצלנו הרבה הרבה יותר מואר מאשר בברלין. אינני יודעת מה הסיבה, אך הרחובות הרגילים, אלה שלא מוארים לכריסטמס, די חשוכים, כך שיוצא שהמקומות שכן מוארים, הם כפל כפליים יפים.

רבקה

 

אורות הכרך(גודל:22.82KB)	אורות הכרך(גודל:18.34KB)

אוסי, תודה. לי לא היה נעים להציק לרבקה, אבל אני חוזרת לאשכול כל פעם לבדוק אולי היא החליטה לפנק אותנו עוד קצת. רבקה'לה, לא חייבת לדבר, רק תראי לנו עוד קצת.

אלונה

ככה, רבקה?

סיום?

רק התחלנו לשוטט במוזיאונים ובחצרות, להתמצא במעברים בין אופני התחבורה ולטעום על קצה מזלג המישלין איזה נזיד חם, והכל נגמר?

אני בטוחה שאם תתאמצי רק עוד קצת, עוד מעט, כי זה בא לך בקלות ובטבעיות כזאת, תוכלי לספר לנו עוד - על הברלינאים, על החווייה של העיר הענקית, הרובעים השונים, האופנה, או כל מה שיעלה על דעתך הנרחבת.

ואם לא בא לך לדבר - נסתפק גם בתמונות יפות נוספות שמסתתרות להן שם באוסף הגדול.

בבקשה תאריכי לנו עוד קצת את הטיול איתך...

אוסי המעיקה.

גם אנו היינו בחופשה ב...חיפה ואז היה צריך לתעד, להעלות סיכומים ותמונות, את יודעת... כך שרק כעת אני מתחיל לקרוא גם את החוויות שלכם.

רבקה, אין מלים!
לא שהופתעתי! עוד לפני שנסעת כבר ידעתי איזה תענוג מצפה לי (לנו).
טיילתי טיול-כורסא מופלא, למדתי, החכמתי, נהניתי... מה עוד אבקש?
תודה תודה!!!

לגבי הסקווטים:
אני לא זוכרת מאיפה הידע שלי, אולי מתכנית בטלוויזיה (הבריטית) - "סקווטרים" (בעברית מאונגלזת) יש גם בלונדון. הם יושבים בקומונות משום שברגע שפלשו לבניין, אי אפשר לסלק אותם בכוח, כל זמן שהם נמצאים פיזית בתוך הבניין.
לאחר עשר שנים שלא פונו הם מקבלים חזקה חוקית על הבניין. לכן, והיות ובדרך כלל מדובר בבניינים שלמים - יש מקום להרבה פולשים - הם מתארגנים בקבוצות, ובכל פעם משאירים אנשים בודדים לשמור על הבניין בזמן שהאחרים יוצאים לעיסוקיהם. אחרת האלטרנטיבה היא להישאר "בפנים" במשך 10 שנים!
בסופה של תקופה הם זוכים בבעלות על פיסות נדל"ן שחלקן בעלות ערך כספי גבוה ביותר.
בעצם אז הם יכולים למכור את הבניין ולעבור הלאה, לפלוש לבניין אחר לעוד 10 שנים .
או שבכספי המכירה הם יכולים לקנות לעצמם דירות מפוארות.... אם הגיל (עשר שנים מאוחר יותר) עושה את שלו והם בשלים לשינוי סטאטוס.

לגבי המנורות:
אלה פשוט מנורות יפות לקישוט ולהארה לקראת חג המולד. נוהגים לשים אותם בחלונות כדי שהבית יראה מואר גם מבפנים וגם מבחוץ. אם היה איזה שהוא קשר למנורת שבעת הקנים היהודית, אף אחד כבר לא זוכר אותו או מודע לו.

נעה

רבקה יקרה
יש לי רק שאלה אחת:
מתי את לוקחת אותי איתך?
תודה ענקית!
יעל

ועוד לא דיברתי על אוכל - על מסעדות שף בעלות מזלג/ות מישלין - יונית זכינו סוף כל סוף לאכול באחת כזו ואין לי מילים לתאר, והמחיר יש לציין יותר זול מכל מסעדה פלצנית בתל אביב, יש מסעדות מכל העולם, אם רק מרחיקים טיפה לשכונות אחרות - נויקלן, קרויצבורג, פרצנלאואר ברג, מיטה וודאי כאלה שלא הספקנו בטיול הזה להגיע אליהן - אכלנו במסעדה איטלקית שהבעלים לא דיבר מילה חוץ מאשר באיטלקית, אכלנו במסעדת פיוז'ן מעולה, ובמסעדה מונגולית שאני מוכנה לחתום שאין קשר בינה לבין מונגוליה אבל היה טעים מאוד, ואכלנו בויאטנמית,
ובשווקי חג המולד בעיקר אוכל גרמני טעים טעים - נקניקיות שונות, קציצת בשר אל תשאלו איזה, לביבות תפו"א כמו אלה של חנוכה שלנו, סופגניות מכל הסוגים, פנקייקים, סוכר תפוח, ערמונים, יין מתובל - האמת לא משהו, קפה אירי - אהבתי, ועוגות - זאכר טורט, ואפפל שטרודל, ופלאומן קוכן - עוגת שזיפים שהותפחה בבירה במקום בשמרים וקרואסונים עם נוגט בפנים יותר טעימים מאלו בפריז שאת טעמם כבר שכחתי ומה אגיד - מזל שהלכנו המון כדי להוריד את כל הקלוריות....

וארוחות הבוקר - אל תזמינו מלון עם ארוחת בוקר, כי מאוד מאוד שווה לדגום כל יום בית קפה אחר ולכל אחד ארוחת בוקר אחרת אבל העיקרון הוא שמקבלים דוגמית מכל מה שמונח בד"כ בבופה על הצלחת ואין מישהו שיכול לגמור הכל עם כל סוגי הלחם שעושה רושם שהם אופים לבד...

ואם שכחתי עוד משהו חשוב, אתם מוזמנים לשאול.

רבקה

גאלרי לאפייט(גודל:22.07KB)	מלון ראדיסון-בלו(גודל:17.70KB)

ברלין היא כנראה אחד המקומות הכי ידידותיים לבני/בנות הקהילה. מעולם לא פגשתי ספר טיולים שכל כך מלא בהפניות למקומות עבור הקהילה הגאה.
חוברות ייעודיות ומגזינים מחולקים במלון ובמוזיאונים בדיוק כמו שאר החוברות, חנויות המיועדות להומואים, או ללסביות או לקווירים נמצאות ברחובות הראשיים. יש בתי קפה ייעודיים, סקווטים, מסיבות, ספריות, חנויות ספרים וכו'.

מי שיחפש - ימצא.

רבקה