תודה גם לכם על הפרגון.

רנצ’י – שמח שעקבת. הבלוגים שלך עזרו לי לא מעט בנקודות מסוימות של

           הטיול ויש לך חלק בהצלחת הביקור בהם. כתיבת שרשור זה גם

           הזדמנות לתת קרדיט למי שנתן טיפים ייחודיים.

 

נגה – שמח שהשרשור יעזור לך. אזור בהחלט שווה. השרשור דרש יותר משעות

         עבודה  אבל זה נעשה בכיף. כמו שאני נעזרתי בבלוגים/שרשורים של

         אחרים עכשיו אני תורם את חלקי וכך נמשכת השרשרת.אני אחכה לתמונת

         עולה הרגל הזוחל על ברכיו אם כי כבר ראיתי בעבר הרחוק בפטימה,

         פורטוגל.

 

תודה לכולכם על הפרגון. כיף היה לי שליוויתם את השרשור עד סופו.

 

עמית – שמח שקלעתי לטעם שלך. אני בדרך כלל מנסה לכתוב מידע מועיל

            לטובת המטיילים העתידיים ולצדו קצת אנקדוטות מהטיול לטובת

            הקוראים בזמן אמת שלא יהיה דיווח יבש. את התמונות אגב  לקח לי 3

            שבועות ברוטו לסנן ולבחור את הטובות ביותר עם כמה שפחות חזרות

            כדי לא לשעמם את המתבוננים.

נוסע מתמיד – קבל קישור לשרשור מלפני הטיול בו הם נתנו לי את ההפניות

                    לשרשורים שלהם. רובם על פורטוגל ורק של רנצ’י מתייחסים גם

                    לספרד.

                    השרשור מלפני הטיול

                   אגב לכשתטייל בצפון פורטוגל ממליץ לך להוסיף בעיקר את עמק

                   נהר ה- SIL הנפלא בעיקר וגם את Baiona שבחבל גליסיה לטיול.

                   זה  יחסית לא רחוק מפורטוגל ולדעתי כרוך בהקדשת יום וחצי.

נילי – אכן מדריד עיר מאוד נעימה ואפילו אחרי 3 ביקורים אנחנו יכולים לגרד עוד

         יום יומיים שם אם יתאפשר. באמסטרדם הייתי קצר מזמן בשנת 1994

         ונראה לי שגם היא שווה.

         אני יותר מאשמח אם תכתבי קובץ/שרשור על הטיול לדורדון. יש סיכוי

         מסוים שבחגים הקרובים גם אנחנו נהיה שם אם כי לזמן יותר ארוך אבל זה

         בכלל עוד לא סגור.

ענת – קודם כול מאוד כיף שכבר יש מישהו שייעזר בשרשור בקרוב. מה שנקרא

          יש תמורה בעד האגרה:) העיקר שזה עזר במשהו גם אם לא במקסימום

          עקב המגבלות שתיארת לי בפרטי. יהיו עוד הזדמנויות.

 

 

אני מוצא לנכון להודות לך שוב על השרשור המפורט והמעניין.

 

אני מתכנן לקחת מהשרשור את הקטע של פורטוגל עם ההפניות שלך לאלה שמהם קבלת חומר על ארץ זו.

 

תודה, תודה!

חוזרים למלון ברגל והגשם לא מרפה. לוקחים את המזוודות מחדר של החברים

ומוסרים לפקידה שתמסור ד"ש לפקיד הסורי מהישראלים. בגלל הגשם מזמינים מונית שתיקח את המזוודות למלון התחליפי שנמצא 300 מטר מאיתנו.

עלה 5 יורו. המלון הוא מלון Miau ממש בפינת כיכר סנטה אנה. למרות שם המלון לא נשמעו יללות חתולים אלה בני אנוש

שוב מתרחצים ויותר מאוחר הולכים עם החברים למועדון ג'אז Central Madrid

שנמצא כמה מטרים מכיכר סנטה אנה וגם הומלץ לחברינו ע"י הפקיד הסורי. הם כבר היו שם יומיים קודם במופע אחר ועכשיו יש מופע של שילוב ג'אז עם זמרת ששרה בסגנון הברוק.

זה מועדון לא גדול בו מצופפים שולחנות כדי שתהיה אווירה משפחתית וכך מצרפים לנו עוד אדם לשולחן. אני רואה אדם גדול נראה שזו לא פעם ראשונה שהוא שם כי הוא משוחח עם העובדים והמלצריות. כשהוא בא לשבת בשולחן

אני מברך אותו באנגלית Welcome to the table שלא ירגיש לבד. אני מציג אותנו ואומר שאנחנו שני זוגות חברים שמטיילים בספרד ואנחנו מישראל. הגבר עונה ל- Welcome ואומר שהוא גרמני. מפה מתפתחת השיחה הבאה :

 

עודד  : אני רואה שאתה לבד אז אתה בנסיעת עבודה??

גרמני : בערך. אני זמר אופרה ואני מופיע ב- Real Theatre

עודד : וואוו,   היינו שם פעם אבל לא ראינו הופעה. לכמה זמן אתה

          פה?

גרמני : חודשיים שבקרוב מסתיימים. אני לא שר במקום קבוע. מופיע

          בכול מיני מקומות כול פעם במקום אחר.

עודד : ואשתך לא רואה אותך חודשיים???

גרמני : היא מורה וזמרת והיא עובדת אבל באה לפה מידי פעם לבקר

           אותי עד שאשוב לגרמניה. הרבה פעמים אני מופיע בחבל

           הבסקים בסן סבסטיאן.

           אני נמצא פה היום כי הזמרת שעומדת להופיע היא ידידה שלי

           ולמעשה את ההופעה הראשונה שלי אי פעם עשיתי אתה.

פה הגרמני שוקע בשיחה עם כולנו ומסביר לנו על האופרה ועל השירה הברוקית שאנחנו עומדים לשמוע תוך כדי הדגמות קוליות. הוא גם מזכיר את הכליזמר שבמבטה שלו עד שהבנתי שהוא אומר כליזמר לקח לי זמן. מגיעה השתייה. הגרמני כמובן הזמין בירה ואנחנו משקאות אחרים.

גרמני : בואו נרים כוסית. מרימים והוא אומר cheers

עודד (אחרי ה- Cheers): אנחנו אומרים לחיים (בעברית)

גרמני : לחיים (בעברית אפילו עם הדגשת החית!!!). נראה לי שהוא

           הכיר את המילה מקודם.

        אני למעשה גר בעיר שקוראים לה פרייבורג ביער השחור

עודד : אההה הייתי שם בטיול הראשון שלי בחו"ל אי פעם בשנת

         1984.

גרמני : תמיד רציתי לבקר בישראל אבל לא יצא לי עד כה.

עודד : תבוא. זאת ארץ קטנה אבל יפה ומאוד מעניינת אני חושב

גרמני : גם לי נראה ככה.

 

טוב המופע מתחיל. אפשר אגב גם להזמין אוכל ולאכול ולשתות תוך כדי המופע. שמתי קטע וידיאו קצר וגם כמה תמונות לפינלה. כמובן ההמלצה היא על המועדון כי המופעים משתנים.

בסיום המופע הגרמני קם ולוחץ את ידי כולנו ואומר שהיה לו הרבה Pleasure לשבת במחיצתנו. בקהל אגב ישבו גם ציירים שכול הזמן איירו את הנגנים.

 

יום 15 – 30 במאי – מדריד – חזרה הביתה

בבוקר קמים ואוכלים ארוחת בוקר בנחת במלון Miau כי הטיסה שלנו רק ברבע ל- 12 בצהריים. מונית מוזמנת מראש מחכה לנו ב-9 לשדה וזהו טסים הביתה.

 

נגמר עוד טיול מוצלח מאוד.

תודה למי שטרח והגיב ותודה והערכה למי שהצליח להתמיד עד סוף השרשור.

מקווה שפרט לענתנת שלה זה כבר עזר השרשור יעזור או ייתן רעיונות לעוד אנשים.

לילה טוב.

 

 

 

גשם כול הזמן אבל אנחנו מתמידים בהליכתנו ועכשיו הולכים אל כיכר Embajaderos המרוחקת. ליד הכיכר הזו ישנו מתחם אומנות רחוב מרשים Tabacalera שאותו תיארתי בשרשור שעשיתי על מדריד ב- 2015 ונתתי את הקישור בתחילת תיאור מדריד. הולכים מהכיכר כמה עשרות מטרים ברחוב Embajaderos צפונה לאורך חומה ובפתח הראשון שרואים נכנסים. זה היה פעם מפעל טבק.

באנו גם להראות לחברנו וגם לראות מה חדש. אכן כמעט כול ציורי הקיר כבר התחלפו לאחרים כי הרי עריית מדריד נתנה את זה לציירי רחוב לציור חופשי.

הסתובבנו בתוך המנהרות והגומחות שנראות כאילו אנחנו מתחת למטרו של ניו יורק. מדהים. יש גם אולמות בהם עוסקים באומנות. אז מי שרוצה יכול לראות מה היה לפני 3 שנים בשרשור שצירפתי ומה יש עכשיו בשרשור הזה.

 

יוצאים משכונת Chueca ומטיילים רגלית עד קפלת סן אנטוניו דה פלורידה שבתקרתה ציורי פרסקו של גויה שצייר אותם במהלך 4 חודשים בלבד. גויה היה תמיד צריך לנבא את קצת ההתקדמות של העבודה כי על חומר הרקע שנמרח על הקירות אפשר היה לצייר רק 72 שעות אחרי שנמרח. ציור הפרסקו בקפלה מתאר תמונה של אנטוניוס הקדוש  המחולל נס ומקים מת לתחיה כדי שיוכל לאמר מי הרגו. קברו של גויה נמצא בקפלה מתחת לאחת מעבודות הפרסקו המרשימות ביותר שלו ומול הקפלה נמצא פסלו.

אסור לצלם אז אין תמונות מהקפלה אבל כדאי לבקר בה.

 

ממשיכים לבסיליקה סן פרנסיסקו דה גרנדה. לבסיליקה כיפה גדולה שקוטרה 33 מטר ונחשבת לאחת הגדולות בספרד. הכניסה בתשלום אגב. יש לה שערי ברזל עצומים ופסלי שיש ענקיים מעטרים אותה ובה דלתות עץ עפ פיתוחים מרהיבים ועיטרי זהב. לכנסיה 6 אגפים שבכול אחד מהם מזבח. כול אגף צויר ע"י אומן אחר כולל גיסו של גויה. יש גם אגף של גויה עצמו. כשנכנסנו בדיוק התחיל סיור מאורגן בספרדית כלול במחיר. לא הבנו מילה אבל זה עשה לנו סדר איך ללכת בבסיליקה הענקית. אתר חובה לדעתי. כול התמונות בדף זה משם.

 

 

ממשיכים בשכונת Chueca ועכשיו פנינו ל- שוק האורגני El Huerto de lucas שפירושו גן לוקאס והוא השוק האורגני היחיד בעיר. הכניסה אליו נראית כמו כניסה לחנות אבל בפנים נמצא השוק. בדיוק עמד להיות להם ארוע אבל נתנו לנו איזה דקה להרביץ צילום. הייתי אומר נחמד למטיילים בסביבה.

 

המשכנו לכיכר Plaza de Chueca ולשוק המקורה סן אנטון שלידה. בפעם הקודמת בילינו על גגו של השוק בלילה במסעדה ועכשיו באנו לראות ביום. אין טעם להביא תמונות משם אבל למי שמטייל בסביבה כדאי להיכנס ולסייר קצת בשוק על 3 קומותיו.

מלונות בוטיק 7Isles ו- Abalu שהיו רשומים לנן לא נמצאו ראויים לתמונה בפורום. Abalu נחמד אבל לא יצא מי יודע מה בצילום.

 

ממשיכים הלאה לכנסית Iglesia De San Antonio Adad שבה מוצג אחד מציוריו החשובים של גויה. כשאנחנו נכנסים אנחנו רואים כנסיה מאוד מוזרה ביחס לכנסיות אחרות. כול מיני פלקטים עם ציורים/צילומים ועוד. הכנסייה די מלאה אנשים וחשבנו שמתפללים אבל אז ראינו שרוב יושבי הספסלים הם הומלסים שמוצאים שם מקום לנוח ולישון. יש שם גם חדר בו נותנים להם טיפול רפואי במידת הצורך. לא מחזה נעים.

 

 

יום 14 – 29 במאי – מדריד

בבוקר עושים צ'ק אאוט מהמלון ומאפסנים את המזוודות בחדר של החברים

כי צריך להחליף מלון בלילה האחרון.

אנחנו בדרכנו לשכונת Chueca ליד הגראן ויה שהייתה אזור מצוקה בעבר והפכה לשכונה טרנדית עם גלריות חנויות ועוד.

מתחילים לשוטט ואז נתקלים ללא תכנון מוקדם במלון ONLY YOU שמיד בתור

ענתנת

חחחחח….דווקא אין פה ובפורום צפ.אמריקה משוא פנים של פוקדי האתר כלפי חבלים שיותר נוסעים אליהם לעומת אלה שפחות. לשתי הקטגוריות מגיבים מעט במידה שווה:). אבל היות וממספר הצפיות אפשר להסיק כמה עוקבים גם בסתר

אז אני יכול להגיד לך שניסיון העבר מראה שבערך על כול מישהו שמגיב יש עוד

עשרה עוקבים שקטים. לשרשור הזה אני לא יודע כי מניית הצפיות התקלקלה

אחרי עדכון התוכנה האחרון ומתקבלים מספרים אסטרונומיים ולא נכונים. 

העברתי את הבג הזה לצוות למטייל וזה בטיפול ויתוקן כנראה בעדכון הגרסה הבא.

בכלל הייתי חושב שדווקא צריכה להיות  התעניינות יותר לאזורים הפחות ידועים.

תראי מטיילים מנוסים וותיקים כמו נילי, רנצ’י, ריקי והנוסע המתמיד (מצטער אם שכחתי מישהו) שהגיבו גם בשרשור הזה. הם תמיד אוהבים לקרוא מידע נוסף למרות הידע הרב שלהם והם גם כותבים שרשורים/בלוגים על טיוליהם ויודעים בדיוק

בכמה מאמץ זה כרוך. לי זה מספיק שהאנשים האלה מלווים את השרשור ומי

שמצטרף ומגיב כמוך למשל ברוך הבא. זה משמח. בכול אופן שמח שהשרשור כבר בקרוב יעזור לך ויש לך תובנות חדשות גם מההתכתבות הפרטית.

 

לגבי המערה אני לא ראיתי מפל. חזרתי להסתכל על כול התמונות שצילמתי שם

ולא ראיתי שום מפל.

 

 

עכשיו חוזרים למלון להתרחץ ולהתכונן למופע הפלמנקו שזוג חברינו הזמינו דרך הפקיד הסורי. הוא אמר להם שהמועדונים בסביבת סנטה אנה ממוסחרים

(היינו פעם באחד מהם והיה לא רע) וכדאי ללכת למקומות אחרים אם רוצים מקום יותר אוטנטי. הוא המליץ על מועדון Tablao de Las Tablas שנמצא בסביבת כיכר Espana.

בשעה היעודה לקחנו מונית והגענו למקום. כשפתחו את השערים המקום נראה לנו לא משהו וגם לא גדול ואכן לא היה קהל רב. חשנו קצת מאוכזבים אבל דקות לאחר שהתחילה ההופעה התברר שהמופע נהדר. מאוד נהיננו.

כלומר סה"כ מקום מומלץ למופע אבל אם מחפשים מקום עם יותר קהל אז קצת היה חסר שם.

הסרטון שאורכו 3 וחצי דקות מורכב מארבעה קטעים שצילם חברי שקצת היה קשה לו כי ישבנו ממש קרוב לבמה אז לא תמיד יכול היה לצלם את כול הדמות וגם הקטעים אינם דווקא קטעי השיא כי בקטעים אלה הוא העדיף להיות מרוכז ברקדנים/ות

יש לציין שהמועדון דאג לנו למונית חזרה ואף הלכו וחיכו אתנו בכביש עד שהיא הגיעה.

 

 

 

אחר הצהריים אנחנו לכיכר אחרת בשדרות קסטלנה והיא מרוחקת הרבה יותר או ליתר דיוק 10 תחנות מטרו מכיכר סיבלס. הכיכר היא Plaza de Castilla.

זו כיכר מודרנית שבמרכזה אובליסק קאחה או בספרדית Oblisco de la Caja שהוא עמוד מוזהב בגובה 92 מטר שבנה הארכיטקט המפורסם סנטיאגו קלטראווה ב- 2009.

הכוכבים הראשיים של הכיכר הם מגדלי קיו או Torres KIO או בשמם האחר Puerta de Europe. אלה צמד בניני משרדים בני 26 קומות שניצבים משני צידי הכיכר ונוטים בזווית של 15 מעלות זה כלפי זה.

המגדלים תוכננו ע"י האדריכלים האמריקניים פיליפ ג'ונסון וג'ון בורגי והיו מיועדים לקרן השקעות כוויתית ובתחילה נקראו Kuwait investment office.

המגדלים שימשו כאתר צילומים לסרט הספרדי El Dia de la Bestia.

 

קצת יותר צפונה בשדרות קסטלנה ובמרחק הליכה נמצא מתחם העסקים ארבעת המגדלים Cuatro Torres Business Area שגובהם 45-57 קומות

אחרי ארוחת הצהריים אנחנו חוזרים למרכז העיר לביקור במוזיאון האומנות

במרכז כיכר קולון נמצא פסל קולומבוס בראש עמוד גבוה.

 

עדיין בכיכר קולון מתנשאים להם מגדלי קולומבוס Torres de Colon שהם שני מגדלי משרדים זהים בגובה 23 קומות שמחוברים בבסיסם ובראשם. הבנינים האלה היו מושא ללעג בגלל צורתם אבל לבסוף הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף הסביבתי.

 

במבנה המוזיאון לארכיאולוגיה שוכנת גם הספרייה הלאומית שהיא אחת הגדולות בעולם וכוללת עשרות מיליוני כתבי יד היסטוריים. כשנכנסנו לשם התברר שבדיוק יוצא סיור מודרך חינמי אבל בספרדית אז הצטרפנו. כשהיינו בפנים המדריכה דיברה בכול מקום בספרדית באריכות אז לא מצאנו את עצמנו

ולבסוף ביקשנו רשות להסתובב שם לבד אלא שבעצם לא נמצא שום משהו שמשך את העין ובלי הסברים לא היה טעם לסייר אז פרשנו. בקיצור לא מומלץ למי שאינו דובר ספרדית.

 

מתחת לכיכר נמצא מרכז התרבות Colon של עריית מדריד שהוא אחד התיאטראות החשובים של העיר. כדאי להתעניין בהצגות כי לבקר למטה סתם לא כול כך מעניין.

מעל מרכז התרבות נמצאים גני הגילוי Jardines del Del Desccubrimiento שתחומים בסדרת פסלי בטון ענקיים הנקראים המונומנט לגילוי אמריקה שמעוטרים בתבליטים ובכתובות.

 

כמה עשרות מטרים במעלה שדרות קסטלנה במספר 6 נמצאת כנסיית

 Iglesia Evangelica de Habla שהיא כנסיה אוונגליסטית של דוברי גרמנית

הפועלת מ- 1909. כדאי להציץ.

 

אנחנו חוזרים לכיכר ושם בפינה הצפון מזרחית של הכיכר נמצא Platea Madrid שהוא היכל גורמה שבו פועלים דוכני אוכל בינלאומי. אפשר רק להתפעל מהעיצוב של המקום ויש בו גם במה עליה כנראה בערב מתבצעות הופעות להנאת הסועדים. היינו שם בביקורנו במדריד לפני 3 שנים ועכשיו הבאנו לשם גם את זוג החברים לאכול צהריים. אפשר להזמין מהדוכנים השונים ולשבת לאכול בהנאה במקום היפפה.

יום 13 – 28 במאי – מדריד

בוקר ראשון במדריד וארוחת הבוקר היא על גג המלון אבל כול הזמן גשם אז אוכלים בשטח מקורה ולא  ממש במרפסת.

לנו זה כבר הביקור השלישי במדריד כך שראינו את עיקר הדברים כבר קודם ולכן דיווחנו לחברים שלנו לפני הטיול איפה אנחנו מתכוונים לבקר ביומיים שיש לנו שם כדי שהם ילכו לאתרים אחרים בהם אנחנו כבר ביקרנו בשלושת הימים שלפני הגעתנו.

לבקשת ענתנת וגם לטובת מתעניינים אחרים אני מצרף קישור לשרשור שעשיתי על ביקורנו במדריד וסביבתה לפני 3 שנים ובו גם אתרים מרכזיים בעיר.

סובב מדריד מאי 2015

ההתחלה היא טיול מסביב למדריד ומפוסט 19 זה מדריד עצמה כולל יום בולנסיה.

 

היום הראשון ברובו הוקדש לאזור של שדרות Paseo de la Castellana הארוכות שמתחילות בכיכר Colon שזה כיכר אחת מכיכר Cibeles צפונה.

קצת על השדרות. אורכן כ- 6 ק"מ ושמן נגזר מנחל שזרם באותו נתיב. מאז נחנכה ב- 1834 התבטאו בשדרה השינויים שעברו על ספרד. בימי הזוהר של המלוכה היא נקראה השדרה החדשה של תענוגות הנסיכה או בספרדית Paseo Nuevo de las Delicias de la Princesa. ב- 1871 שונה שמה לשדרות החירות Avenida de la Libertad. במהלך מלחמת האזרחים נקראה שדרת האיחוד הפרולטרי Avenida de la Union Proletaria ובימי פרנקו כונתה שדרת הגנרליסימו Avenida del Generalisimo. חלקה הצפוני גם הורחב כדי לאפשר מצעדים צבאיים ועצרות פוליטיות. רק ב- 1980 שונה שמה לשם הנוכחי. גם המבנים סביבה השתנו עם השנים.

 

בכול אופן הזמן עד הצהריים מוקדש לכיכר קולון ובגלל הגשם קודם כול אנחנו מבקרים במוזיאון השעווה של מדריד Museo de Cera שממוקם ממש ליד הכיכר. יש בו כ- 450 דמויות של אישים מפורסמים. יש שתי גלריות למוזיאון.

בגלריה הראשונה כול מיני דמויות מההיסטוריה של ספרד שרובם לא היו מוכרים לנו. בגלריה השנייה דמויות מכול העולם שרובן דווקא כן מוכרות לנו.

בנוסף יש שם קומה עם כול מיני מחזות זוועה. אני בחרתי לשים רק תמונות מהקומה התחתונה של הגלריה השניה כלומר דמויות מוכרות מהעולם.

ועכשיו תמונות מסביבת המוזיאון שהן כול התמונות בפוסט זה.

שכחתי לציין בפוסט הקודם שזה  יום 12 – 27 במאי – מבילבאו למדריד

כבר צהריים וצריך לצאת לדרך לכיוון מדריד. המרחק הוא 400 ק"מ ולנו זה לקח 5 שעות כולל הפסקות לאוכל ומנוחה קלה. עד בורגוס נוסעים בכבישי אגרה ומשם ללא תשלום.

התקרבנו למדריד וקצת לפני עצרנו למלא דלק לפני החזרת המכונית. מראש החלטנו להחזיר בשדה התעופה ולא בעיר כי הסניף בעיר בתחנת אטושה

הענקית ולא היינו בטוחים שנזהה בקלות וגם משם ממילא צריך מונית למלון

אז כיוון ששדה  התעופה יחסית קרוב לעיר מונית משם לעיר זה 30 יורו.

 

ההחלטה שלנו התגלתה כנכונה כי לאחר שהחזרנו את האוטו והלכנו לתחנת המוניות בשדה הנהג אמר לנו מיד שלא יוכל להביא אותנו עד למלון שממוקם ממש ליד כיכר סנטה אנה אלא רק כשלוש דקות הליכה ממנו כי בערב הקודם ריאל מדריד זכתה בגביע אירופה וכול העיר חוגגת והמרכז חסום לתנועת מכוניות. אם היינו נכנסים עם האוטו לא היינו יכולים לנוע חופשי ליד תחנת אטושה. בכול אופן נכנסים לעיר והוא מוריד אותנו במקום שמסתבר אחר כך

שהוא קרוב לתחנת אטושה, מסביר לנו איך להגיע למלון ומסתלק. השלוש דקות שלו הסתברו כ- 1.6 ק"מ וכך השתרכנו גוררים את המזוודות ברחובות

מדריד החסומים. אחר כך הסתבר שהוא היה יכול  להוריד אותנו במקום יותר קרוב.

בכול אופן במאמץ די גדול הגענו למלון Casual Madrid del Theatro שממוקם רחוב אחד מכיכר סנטה אנה ועלה 118 יורו ללילה שזה מחיר מעולה למדריד

במקום כול כך מרכזי. במלון שוהים כבר זוג חברים שלנו ששמעו שאנחנו נוסעים לספרד והחליטו להגיע לחמישה ימים רק למדריד שלושה ימים לפנינו

ולחפוף איתנו את היומיים הנוספים. הבעל אגב הוא חבר ילדות שלי. מגיל 5 אנחנו חברים (מגן תמר העירוני ברמת אביב) וזה פעם ראשונה שאנחנו נפגשים בחו"ל.

כשאנחנו נכנסים מקבל את פנינו בחיוך הפקיד בקבלה והוא אומר לנו שבמסגרת תפקידו הוא צריך גם לתת לנו סקירה על המלון והרשת אליה הוא שייך עם ההיסטוריה שלה אלא  אם כן אנחנו מתנגדים. אמרנו בסדר והוא הסביר את כול השתלשלות הקמת הרשת שמונה  היום עשרה בתי מלון בספרד ומסתבר שהוא גם שותף קטן בה. זה בעצם מלון קונספט וכול חדר מעוצב אחרת עם זיקה לדמות מעולם התרבות. הוא לא יכול להגיד לנו מה יש בחדר שלנו לפני שנעלה ונראה בעצמנו. מאחר שלא נמצא לנו מקום במלון ללילה האחרון מתוך השלושה שאלנו אם במקרה התפנה והסתבר שלא אז אנחנו נשארים עם הזמנה שעשינו ללילה האחרון במלון סמוך שעלה 36 יורו יותר.

בשלב מסוים הוא מבקש את הדרכונים ורואה שאנחנו מישראל ואז מתפתחת השיחה הבאה (קצת ארוך אז מי שרוצה יכול לקפוץ לסוף. סימנתי בצבע את הקטע של השיחה) :

פקיד : אוהההה אתם מישראל!!!

עודד : כן.

פקיד : תראה אני אומנם אזרח ספרדי כבר לא מעט שנים אבל במקור

          אפשר להגיד שאנחנו סוג של שכנים!!!

עודד : שוווו......??? (אומנם הוא נראה לי זר עם מבטה זר אבל לא

          זיהיתי מאיפה)

פקיד : אני מדמשק. הגרתי לספרד ב- 1999 ועכשיו אני אזרח ספרדי.

עודד : באמת שכנים

         אז מה אתה חושב על המצב במדינה שלך???

פקיד : אני אספר לך סיפור בהפוך על הפוך בקשר למה שאני חושב.

עודד : בסדר.

פקיד : לפני זמן מה הגיע למלון זוג. כמוכם ביקשתי מהם דרכונים  

          וראיתי שהם ישראלים ושם הגבר היה ברק (להירגע זה לא                               אהוד ברק). אמרתי לו בדיוק מה שאמרתי לכם שאני מדמשק,            

          סוריה. ברגע שאמרתי את זה האדון ברק התחיל להזיל דמעות

          אז שאלתי אותו למה אתה מזיל דמעות??? האדון ברק אמר                

          לי, אתה רואה את אשתי??? כול בוקר היא קמה ונוסעת לבית          

          החולים שישראל הקימה לפצועים הסורים בגולן לטפל בהם כי

          היא רופאה ולפעמים אני מצטרף אליה ולמעשה אתה הסורי              

          הראשון שפגשתי אי פעם שאינו פצוע אז זה מרגש אותי.

פקיד : מפה אתה יכול להבין את היחס שלי למצב. המשטר בסוריה

         הורג את התושבים הסורים כולל בגז ואתם שנחשבתם לאויב           

          מטפלים לנו בפצועים וזה מרגש אותי מאוד.

עודד : בהחלט זה ענין הומניטרי. אנחנו שמחים שאנחנו עוזרים במה           

         שאפשר.

פקיד : אתה יודע שבדמשק היו פעם 6000 יהודים?

עודד : כן.

פקיד : תדע לך שאנחנו בכלל לא קראנו להם יהודים. קראנו להם בני            

          דודנו.

עודד : מעניין כי גם אנחנו קוראים לכם בני דודנו.

          אולי אני אפתיע אותך אבל אומנם כמו שאתה יודע אני אזרח

          ישראלי ונולדתי בישראל אבל הורי נולדו בבגדד.

פקיד : באמת!!! אני מופתע. מתי הם היגרו לישראל.

עודד : 1947.

פקיד : אז אתה מדבר ערבית???

עודד : בכלל לא חוץ מכמה מילים.

פקיד : אני מקווה שיום אחד יהיה שלום אבל המשטר בסוריה חייב

          להתחלף. פה הוא מתחיל לקלל את אסד ואת החיזבאללה.

עודד : גם אני. מה הדת שלך???

פקיד : כמובן מוסלמי.

עודד : אבל איזה מוסלמי??

פקיד : אני מוסלמי סוני אבל לא בין לאדן וכאלה. קוראים לי עמאר ואני בכלל לא

          אוהב את זה שאירן מתערבת בסוריה ורוצה להפוך אותה לשיעית וגם לא

          אוהב את החיזבאללה.

עודד : אז יש לך משהו משותף עם הישראלים.

פקיד : בו אני אספר לך משהו. יש לי חברים ספרדים והם בחודשים              

          האחרונים אומרים לי כול הזמן מה זה שישראל תוקפת                    

          בברוטליות את סוריה כול כמה ימים. איזו מין מדינה אלימה             

          זו??? כשאני שומע את זה אני אומר להם שהם לא מבינים.             

          אומנם ישראל תוקפת ומפציצה בשטח סוריה אבל את הכוחות           

          האירניים שאני בכלל נגדם ולא את הסורים אלא אם כן סוריה             

          מגיבה צבאית. שיצאו האירנים מסוריה וילכו לעזאזל. (אתם               

          מבינים, הגענו למצב שמוסלמי סוני מסביר אותנו הכי טוב

          לאירופים שלא מבינים כלום או שלא רוצים להבין)

פקיד : יש לנו במלון עוד זוג ישראלים.

עודד : אני יודע. הם החברים שלנו.

פקיד : באמת!!! אז תדע שאני זה שהזמנתי לכם את המופע פלמנקו

          למחר.

עודד : מעולה.

פקיד : תגיד החברים שלכם לא אמרו לכם שהפקיד במלון מסוריה???

עודד : לא. למה זה חשוב??? המצב בין המדינות לא משהו אבל אין

         לנו בעיה עם לדבר עם אזרחי מדינת אויב כול עוד הם

         מתייחסים אלינו בכבוד. כולנו בני אדם. זה ממש לא משהו

         חשוב שהם היו צריכים לדווח לנו.

         יש פה מסגד שאתה מתפלל בו במדריד?

פקיד : לא. אני מאמין כמוכם באל אחד ואני יכול להתפלל אליו גם

          בבית. אני לא דתי אדוק ואני גם לא מבין איך במאה ה- 21 יש

          עוד מדינות ערביות שבהן אשא לא יכולה לנהוג או שרק עכשיו

          יכולה לנהוג. צריכים לצאת מהפיגור הזה.

 

טוב המשכנו עוד קצת לדבר על הא ודא ועלינו לחדר. ישר כשאנחנו נכנסים לחדר אנחנו רואים את אוסקר ווילד מרוח על כול הקיר מאחורי המיטה!!! זה מה שהגרלנו.

 

החברים חוזרים למלון ואנחנו נפגשים והולכים ביחד לאכול ארוחת ערב במסעדה סמוכה שהפקיד הסורי שהם כבר הספיקו להתיידד אתו המליץ לחברים שלנו.

בבוקר עוזבים את המלון ליעד היחיד שאנחנו מתכוונים לבקר בבילבאו והוא מוזיאון גוגנהיים. כשאנחנו נוסעים ברחובות לכיוון המוזיאון אני בכלל לא מכיר

את העיר. לפני 17 שנה כשהייתי שם היא נראתה לי עיר קטנה עם המוזיאון ועיר עתיקה ותו לא ועכשיו יש בה מנהרות ומחלפים ענקיים. איזה שינוי.

במוזיאון עצמו אין חניה אז מצאנו לא רחוק חניה תת קרקעית בתשלום והלכנו ברגל למוזיאון. גם סביבת המוזיאון מאוד השתנתה. אני זכרתי מקום קצת נידח

ואפילו חולי ועכשיו יש הרבה בניינים גבוהים בסביבה והכול סלול. את זה גם

איששתי מהשוואת תמונות שלקחתי בטיול הזה לעומת תמונות מאז.

בכול אופן על מוזיאון גוגנהיים אין צורך להרחיב את הדיבור. העיקר זה המבנה המדהים שתכנן פרנק גרי וסביבתו. כדאי גם לעלות על הגשר שעובר מעל הנהר ולהשקיף ולצלם משם אבל גם לסובב את המוזיאון מכול הכיוונים.

נכנסנו גם למוזיאון ושם תצוגה כמו שיש בכול מוזיאון מודרני אחר. לא נותנים