אמנם לא טרקר אבל מטייל בכל זאת.

הנה עוד תמונה של חיבור הזנסקאר עם האינדוש,

אבל מתקופה אחרת – תחילת ספטמבר.

תאי, כאילו עמדנו על אותה בלטה מבחינת זוית הצילום.

ניתן לראות את  הבדלי גובה המים ומכאן ההסבר להבדלי הצבע.

התופעה קיימת כמעט בכל חיבור נהרות משמעותיים. הנה תמונה של חיבור ריו קוצ’רנה עם ריו נף בפטגוניה, צ’ילה. (אם היה אפשר להעלות וידאו באתר  היה ממש מדהים). לנקודת התצפית קוראים Confluencia Rio Baker.

אפשר להשאיר את האופנוע בלה בגסט האוס שתתארח בו (רוב התרמילאים נמצאים באזור רחוב צ’אנגספה).

מזרונים ואוהלים יש לחברה שמארגנת את הטרק (יש גם שקשים באיכות נמוכה).

המחיר משתנה בהתאם למספר המשתתפים, אורך הטיול, איכות האוכל וכו’.

הערכתי, בין 40 ל- 50 דולר ליום.

תמונות מדהימות!

יש לי מספר שאלות בנושא:

-לחברה שמטיילים על גבי אופנועים בלאדק יש אפשרות לאכסן את האופנוע היכן שהוא במקום בטוח בשביל שיוכלו לצאת לטרק הזה ולטרקים דומים של מספר ימים?

-האם יש צורך בשקש ומזרן מהבית? (אוהל כנראה שלא)

-מהי עלות טיול מודרך שכזה שכולל צוות לווי אוכל מדריך וכו…?

תודה!

כרגיל מרגש, תמונות יפות מאוד.

תודה תאי.

שוב תודה לכם

נראה מה קורה בשנה הבאה. 

לדאק מדהימה אבל לא פשוט לטרק בה היום מעבר לטרק עמק מארקה ובמיוחד כשמוציאים אוהלים וכבישים ממרחב האפשרויות. 

האמת שממש לא התעמקתי מספיק בלימוד ושבטרק האחרון בנפאל הבנתי שכבישים יכולים קצת לקלקל אבל לא חייבים להרוס. 

בינתיים היום הזמנתי כרטיסים לי ולבן הקטן שלי לפרו. 

צריך לתכנן 20 יום בהוארז אבל זה לא לפורום הזה. 

תצטרך לבחור בין יותר הליכה על דרכי ג’יפים (לא אספלט) לבין יותר לינה באוהל. וגם להחליט אם חשוב לך הרצף, או שאתה מוכן לדילוג בג’יפ באמצע הטרק.

מבחינת מזג האויר, יוני זו תקופה מצויינת (האביב במיטבו), כל הפאסים יהיו עבירים, אלא אם יהיו סופות שלגים, וזה יכול להיות… 

אתה יכול לבחור את אחד משני הקטעים: לאמאיורו – פאדום (או הפוך), או פאדום דארצ’ה.

תודה תאי וצביקה. 

טוב אני אפתח פה שרשור אם וכאשר אתכנן כזה טרק אבל מאוד בא לי לעשות טרק שמסתיים בלאמיורו. 

באופן עקרוני מעניין אותי לדעת:

1. האם יש טרק כזה מפאדום או סארצ׳ו או נקודה דרומית יפה אחרת שתאפשר טרק של 10-15 יום שמבוסס על הום סטייס עם מדי פעם לילה באוהל אפילו שיהיו קטעים על כביש(מקווה שזה לא אספלט?). 

1. 2. האם אמצע / סוף יוני זו העונה היפה ביותר והאם אין סיכון שפאסים יהיו בלתי עבירים בתקופה הזו?
2.  

מפאדום עד דארצ’ה (דרומה מפאדום) השביל סלול כמעט לגמרי, אבל בהחלט אפשר ללכת בו ולהתבסס על לינה בהום סטיי בכפרים (ויש הרבה כפרים). אני בחרתי ללכת עד טנגזה ואז שברתי מזרחה לכיוון סארצ’ו (לכביש שמוביל לדארצ’ה וג’יספה). כל הקטע הזה (ארבעה ימים), חייב להיות מבוסס על לינה באוהלים, כי אין כפרים בדרך.

אני עוד צריך להסתכל על המפה שאני זוכר חלקית משנה שעברה אבל האם למעשה מטרק פאדום לאמיורו נותרו 8 ימים לא סלולים?

האם תמיד הטרק התבסס על לינה באוהלים ובישול עצמי? אני מכיר אנשים שעשו אותו “אז” ולא הבנתי שזה כל כך קשה?

כן אני זוכר את הסיפור של החציות נהר מהמארקה ואת הבוקר לעומת אחר הצהריים ביולי משנה שעברה.

לנו לא היו סוסים וגם לא חבל 70 מטר ולכן את החציות והלינות ניסינו לתזמן תמיד לבוקר. איפה שחצינו את מארקה קצת מעל הברכיים ב10 בבוקרת ב4 אחהצ היה צריך ללכת עם חזה במיים או פשוט לשחות ולהיסחף (שתי גרמניות שטיילו וחצו איתנו חצו שוב באותו היום אחרי שיצאו לטיול יום).

המדריכה שלנו ושל הגרמניות היו בוחרות נתיב וחוצות ואחר כך באות לקחת אותנו ביד. היו מקומות שבהם הגשר נפל או שהזרם היה חזק מידי ואז נאלצנו ללכת על שיפועי גדה בילתי אפשריים כדי להגיע למקום עם חצייה יותר בטוחה. העזרה ההדדית בין המדריכים הייתה מדהימה ואלו שחצו ראשונים תמיד סימנו לאלו שאחריהם ולא פעם כשהיה מסוכן חיכו להעביר את האחרונים (בד”כ אותנו) ואחר כך הצטרפו בריצה לתייר או תיירים שלהם.

אני מניח שבספטמבר בסוף ההפשרות והמונסונים הנהרות יהיו שוב נמוכים אבל אני מניח שהפסגות יהיו פחות מושלגות ? ואולי גם הנהרות יהיו בצבעים בצבע אחרים.

מכל מקום חשבתי שיוני זה קצת לפני העונה והפאסים יהיו עוד מושלגים (תלוי במפנה שלהם)

תמונות מדהימות (מאתגרות אפילו את של צביקה ) וצילה תודה על שצירפת את שלך. אני מחפש את הטרק הבא בלדאק אבל לא רוצה טרק שמבוסס רק על אוהלים. אוהב מאוד את האינטרקציה עם המקומיים בהום סטיי וגם עם קבוצות תיירים אחרות בערב.

מי שממש סובל מקור המיים יכול לבקש לעלות על אחד הסוסים (רצוי לשאול את הסייס לגבי זה לפני היציאה לטרק).

אז מה לחפש מדריך אחר????

חציית ״נאלות״ – נחלי מים ואו נהרות שוצפים זו חוויה אבל הרגליים והבהונות. לקחו לי  חצי יום להפשיר;

טרק שאהבתי במיוחד מכל הטרקים שעשיתי בכלל הנו הלסרמולה מעמק הנוברה – הונדאר למנזר פיאנג. הרבה מים אבל מעט חציות . 

מאתגר .פאס של 5400 שהיה קפוא ומושלג . אבל ריק מאנשים בזמנו – 2011.

נ ב לפי הגילאים יש לי עדיין עתיד לטרק קצת …

א. כן, ביוני הנהרות עדיין רדודים יחסית (כמעט ללא מונסונים ויותר קר, כך שאין עדיין הפשרת שלגים מסיבית. יחד עם זאת, צריך להתפלל ביום של חציית נהרות ליום קר וסגרירי ופחות שמש, כי אחרי הצהריים ביום בהיר וחם, גובה מי הנהרות עולה). חובה לקחת חבל בארוך 70 מ’ (בדרך יש שני נהרות רציניים לחצות, אי לחצות לבד).

ב. בארבעת הימים הראשונים יש כפרים והום סטיי, בארבעת הימים האחרונים, רק אתה והטבע… חייבים צוות לוגיסטי (אוכל, אוהלים וכו’). יש אפשרות נוספת לטרק, בארבעת הימים האחרונים,  אפשר להמשיך לכיוון דארצ’ה (לעבור דרך שינגו לה) ואז יש כפרים לאורך כל הדרך, אבל בחרתי לא ללכת בדרך זו, כי היא סלולה כבר לרכבים…).

ג. לפאס (פריצה לה) הגענו ביום השישי לטרק, שזו עלייה סבירה ויש מספיק ימים להתאקלמות לגובה. לקחתי איתי הרבה חמצן למקרה חירום (ויש איתי תמיד מספיק אמצעים לטיפול במחלות גבהים), gps שיכול להוציא הודעות וגם הודעות SOS עם קורדינטות לאיתור אם צריך (אסור להכניס טלפון לוויני להודו).

מוטי –  מי הנהרות קפואים לחלוטין… :-), אבל מתרגלים.

לגבי הרכב הקבוצות שלי – אני מדריך טיולים, רוב המטיילים שיוצאים איתי, אלו מטיילים שטיילו איתי כבר שלושה – ארבעה טרקים ויותר, הצעירה ביותר היתה בת 50, המבוגרת ביותר: 72. אלו אנשים מנוסים, אוהבי טיולים וטבע, מלח הארץ. צעירים לא יוצאים איתי.

מניח ש 3 ארוחות חמות ביום היוו פקטור רציני להצלחת המסע

מי הנהרות קפואים ?

באיסלנד חציית הנהרות בטרק היה עינויי וברגע שהרגליים נכנסו למים הם התנתקו מהגוף באופן אוטומטי ולקח אח'כ כשעה להפשיר אותם לקראת העינויי הבא.

מי האנשים שמרכיבים את הקבוצה ? מבוגרים שמעדיפים לעשות את זה בקבוצה ? צעירים ?

תאי תודה על ההסברים.

לא ידעתי שיש מינרל בשם טורקיז?  ידעתי רק על הצבע. 

אגב הניגודיות המדהימה בין הזנסקאר לאינדוס שמוסברת בחולשת הזרימה בעונה זו עדיין משאירה אותי עם השאלה אז איך האינדוס כזה קהה ועכור בזרימה ״חלשה״. 

כמה שאלות:

א. האם החצי השני של יוני זו העונה לטרק הזה? (נהרות נמוכים יחסית שאחר כך לא ניתן לחצות?)

ב. האם ישנם כפרים קטנים בדרך שניתן לישון בהם (הום סטייס?) לפחות בחלק מהלילות?

ג. באיזה יום של הטרק מגיעים לפאס הגבוה ואיך עשיתם את ההסתגלות?  (במארקה זה ביום האחרון והוא פס נמוך יותר למרות שפאס ראשון עושים ביום השלישי)

תודה

ולגבי פריטסה לה, כן דרך פורנה - טסטה - טנגזה...

תפסתם את שפך הזנסקר לאינדוס בקונטרסט מרשים במיוחד.

אין הגעתם לפירטסה לה? דרך פורנה וטנדזה?

נראה מדהים.

מה שלום בהונות הרגליים אחרי כל מי השלגים שחציתם ….. 

מוטי – שמונה ימי הליכה. 12-20 ק”מ ביום. מעבר הרים בגובה מירבי – 5490 (פריצה לה). 

הרבה לוגיסטיקה וציוד – 14 פרדות וסוסים, 9 אנשי צוות על 10 מטיילים. 3 ארוחות חמות ביום.