מאוד מאוכזב מהם.

בגל מקרה, אני מחזיק גם בחשבון דולרי ועסקאות כאלו הייתי עושה בכרטיס שמחייב את החשבון הדולרי, ואז אין שום עמלה (מעבר לעמלות של רכישת המטח שגם שם יש לי הנחות).

לגבי אלעל, זה בגלל שזו ישות ישראלית כנראה.

כי אם אתה נניח קונה בדומינוס פיצה דרך פיפאל וזה בשקלים.. זה עדיין מופיע לי כעסקה מחול עם שוטף+

אבל… ההנחה היא רק עבור עסקאות חו”ל.

ברכישת כרטיס של אל על, אם אני בוחר בחיוב דולרי, אני מחוייב בעמלה המלאה של 2.8% (העמלה ללא הנחה), וגם השוטף + 30/60 מתבטל, כי העיסקה נחשבת כעיסקה ישראלית ולא כעיסקת חו”ל.

לכן, במקרה הספציפי של אל על (ורק במקרה הספציפי הזה), עדיף יהיה לרוב האנשים לבחור בחיוב בשקלים כי אל על גובה עמלת המרת שער של 1%.

may east, האם רכשת בשנה האחרונה כרטיס טיסה באתר אל על בדולרים?

אם כן, אז בדוק שוב בחשבון שלך מה הייתה (אם בכלל) עמלת ההמרה בכרטיס המסטרקארד שלך.

באחד זה 1%, בשני זה 0% . כלומר שער יציג בלבד.

הכל תלוי בהסכם מול מקום העבודה.

לגבי המסגרת – הכל תלוי בכמה פרמטרים – אם זה כרטיס בנקאי, הם יודעים הכל עליך ויכולים לדעת כמה אשראי לתת. לגבי חוץ בנקאי, זה תלוי בתשובות לשאלות ובעוד פרמטרים חבויים של חברת האשראי .

את הקורפורייט האחרון קיבלתי עם מסגרת של 28000. אז 5000 זה לא בהכרח הנורמה.

הזמנתי לפני כמה ימים כרטיס טיסה של אל על ובחרתי הפעם בחיוב בשקלים.

שער החיוב יצא 3.7006 לדולר כאשר השער היציג היה 3.6620.

כלומר: עמלת ההמרה בחיוב בשקלים באל על הינה כ-1%.

מסקנה: בהזמנת כרטיס טיסה באתר אל על, מומלץ לבחור בחיוב בשקלים!

אבל זה נסמך על הזיכרון שלי, והוא לא במיטבו… 

אבל אני אבדוק בשני ואעדכן.

כבש - לא זוכרת אם אפשרי, בכל מקרה יש לי מלאי כרטיסים אז זה משנה

ובונוס קטן, בכל פעם שנוסעים מזמינים את ההטבה – ארוחה בשדה התעופה או ספר – מוסיף לכיף ובחינם

לא מוסבר כיצד הם מתנהגים במקרה של דחיית חיוב של ש+60 לכן לא ידעתי והנחתי שמאחר והם מחזיקים את החיוב מחו”ל במט”ח הם יחייבו בשער סמוך למועד החיוב כדי שלא יספגו הפרשי שער.  

כלומר בגדול שער ההמרה לא קשור לדחיית החיוב, והוא השער של היום/מחר/מחרתיים + עמלה

כלומר יומיים אחרי ביצוע העסקה תוכל לדעת בדיוק בכמה שקלים תחוייב עוד חודשיים.

הגיון הוא פשוט – הסולק המקומי מקבל את הכסף במועד ביצוע העסקה או סמוך לו.
חברת האשראי הישראלית מוכנה לסבסד עבורך 30 או 60 ימי אשראי

אבל חברת האשראי הישראלית לא מעוניינת לקחת על עצמה סיכונים של שערי מטבע. ולכן ההמרה לשקלים צריכה להתבצע לפי אותו שער שבו חברת האשראי הישראלית משלמת כלומר ביום קליטת העסקה ולא ביום החיוב.

אני לא בטוח שזה נכון לדבר עסקות מט”ח בישראל

מאחר ועסקות במטח מומרות לשקלים בסמוך למועד החיוב הרי שסביר להניח שעסקות חו”ל בתנאי שוטף+60 יומרו לפי שער עתידי בלתי ידוע שיהיה בתוקף בתאריך החיוב בחשבון. לטוב או לרע.

אני חושב שניתן לבטל כרטיס אחר קיים של לאומי כארד ולהעביר את המסגרת משם.

מסגרת אפשר לא פעם לבקש להרחיב, זו לא חייבת להיות בעיה. 

ועוד משפט לגבי כל השרשור – אם נוסעים הרבה כדאי לחשוב על חשבון דולרים או יורו, שמקטין עמלות. מאוד נוח למי ששוהה הרבה בחו”ל, מרבה לנסוע או אפילו קונה הרבה ברשת מאתרים בחו”ל. 

בגדול עמלת המרה של 1 אחוז כמו בהייטק זון נחשבת טובה.

יש עמלות נמוכות יותר, אבל אני לא נתקלתי בכזו שפתוחה “לקהל הרחב”. היה לי כזה בדיל דרך מקום עבודה קודם (שלצערי כבר לא רלוונטי), אבל אלו הסכמים נקודתיים ולא מועדוני צרכנות גדולים יחסית.

שימו לב שעמלה של 0.8% במקום 1 אחוז זה בסופו של דבר 20 שקל על גיהוצים בשווי של עשרת אלפים שקלים. לא מאד דרמטי.

שימו לב אבל שיש שתי עמלות המרה – על פעלות אשראי ועל משיכה מכספומט. בחלק גדול מהמקרים עמלת המשיכה מכספומט גבוהה בהרבה. אבל בהנחה שמשתמשים בעיקר באשראי אז על מזומן מדובר מסכומים קטנים יחסית אז העמלה לא דרמטית.

שוטף פלוס

ברור שמי שזקוק להלוואות ומתגלגל מחודש לחודש אז זה יכול להיות בשבילו חמצן לנשימה

לעומת זאת מי שלא אוהב הלוואות – יש קטע מעצבן בזה שמחוייבים רק כמה חודשים אחרי.

יותר מזה – לשוטף פלוס יש עוד מגרעה – הכסף בינתיים מנצל את מסגרת האשראי.

אבל אני חושב שאלו חסרונות שוליים יחסית.

כשמדובר על קנייה קטנה באיביי וכדומה – אז עוד 3 חודשים באמת קשה לי לזכור מה זה ה-10 שקלים שיורדים פתאום.

אבל כמשמדובר על טיול לחו”ל וחיובים של אלפי שקלים – קל יחסית לזכור.

מה גם שבפועל כמה ימים אחרי החיוב אפשר כבר לבדוק את החיובים הצפויים באתר האינטרנט ואם יש בעיה להתריע.

בכל מקרה, שוטף או שוטף פלוס הוא יתרון במובן זה שלא חייבים את הכסך זמין בחשבון. אפשר לחזור בנחת מהטיול, לראות כמה הוצאנו בפועל (לא תמיד זה תואם את התחזיות) ואז לדאוג לכסף זמין. הלוואה למי שצריך או להיפך שחרור חסכונות למי שיש לו.

הערה לגבי כספומט

שימו לב שכספומטים בחו”ל לעיתים מציעים לחייב אותנו בשקלים במקום במטבע המקומי. במקרה כזה שער ההמרה נקבע ע”י הכספומט ולא ע”י חברת האשראי שלנו, ופעמים רבות הוא יהיה שער גרוע יחסית

קנייה בחו”ל בשקלים

אצלי לפחות קנייה בחו”ל בשקלים היא גם בשוטף פלוס. מתי קונים בחו”ל בשקלים? למשל קנייה ישראלית עם פייפאל – החיוב בשקלים אבל פיפאל יושבים בחו”ל ולכן זו עסקת חו”ל.

קנייה בארץ בדולרים

אצלי לפחות קנייה בארץ בדולרים מחוייבת שוטף ולא שוטף פלוס.

הרבה עסקים בישראל בתחום התיירות נוקבים מחיר בדולרים (או אירו), אבל בפועל החיוב נעשה בשקלים. תמיד צריך לשראול אותם שתי שאלות – מה שער ההמרה שהם גובים (למשל שער העברות של בנק X), והאם הם מוכנים לחייב במט”ח. אם הם לא מוכנים לחייב במט”ח זה לא מאד משנה. אבל אם כן – אפשר לבדוק  מה יותר זול לנו. מנסיון שלי – לרוב מדובר על שער העברות של הבנק שמגלמים בתוכם פחות מאחוז אחד של הפרשי שער ולכן זה כנראה דיל אטרקטיבי.

כשמזמינים כרטיס טיסה באתר אל על, בעת התשלום יש אפשרות לבחור בין חיוב בדולר לבין חיוב בשקלים.

כשבוחרים בדולר, שמתי לב שאכן מחוייבים בדולר, אבל בחיוב רגיל חודשי כמו בקנייה רגילה (כלומר, לא שוטף +30/60, יש לי כרטיס הייטק זון), וגם אין הנחת עמלה בשער ההמרה (מחייבים את ה-2.8% המלאים) כי זו לא עיסקה בחו”ל.

השאלה היא מהי עמלת ההמרה של אל על כאשר בוחרים בחיוב בשקלים. אם העמלה היא פחות מ-2.8% על השער היציג, הרי שעדיף לבחור בשקלים.

מישהו יודע מהי עמלת ההמרה של אל על כאשר בוחרים בשקלים?

תודה!